על שואה, קומיקס ועכברים- קומיקס כיצירה אריסטוטאלית


קומיקס היסטורי כחיקוי של המציאות.

גם אריסטו וגם אפלטון מדברים על המימזיס כחיקוי האמת על ידי האמנות. אם בתחילה נעשה הדבר באמצעות המחזת מחזות ביוון העתיקה, הרי שלאחר מכן הוא נעשה באמצעות הספרות, השירה, הפיסול והציור. אפלטון חושב שיצירה היא דבר שלילי, המסיט את עיני הקהל מחיפוש אחר האמת, ומציגה לו חיקוי של חיקוי. אריסטו לעומתו, מאמין שיצירה היא דבר חיובי – כאשר מוציאים משהו מהפוטנציה אל הכוח, כאקט של בריאה משנית שאינה באה לחקות את המציאות, אלא לפרשן אותה, האמנות בעיניו היא חקירה של האמת ולא חיקוי שלה.

אריסטו לא היה ראש באלטה (או שכן)

הקומיקס, כצורת אמנות, הבשיל מאוחר והתגבש לידי שפה אמנותית רק במאה האחרונה. בעבודה זו אנסה לחקור כיצד התפיסה של אריסטו מתקיימת בנישה מצומצמת של עולם הקומיקס, הקומיקס ההיסטורי. בעבודה אתמקד בעיקר ביצירת המופת הקומיקסיאת "עכבר" (Maus: A Survivor's) מאת ארט שפיגלמן – קומיקס שאינו כולל סיפורים פנטסטיים, אלא נועד להעביר לנו סיפור היסטורי, סיפור "אמיתי". אבדוק כיצד התגבש סגנון הקומיקס הייחודי הזה, וכיצד הגישה האריסטוטלית למימזיס באה בו לידי ביטוי.

קומיקס כהיסטוריה

ההתעסקות של קומיקס כמדיום אמנותי רציני, הן בפן האמנותי-הגראפי והן ביכולת ליצור סיפור משמעותי, הגיעה מאוחר יחסית למדיום הזה. בתחילת דרכו של הקומיקס הסיפורים ההיסטוריים היחידים שסופרו באמצעותו היו בעיקר סיפורי התנ"ך וטקסטים חינוכיים-היסטוריים, שהיו אמורים ללמד את הילדים על ההיסטוריה, ושימשו כלי עזר בשיעורי ההיסטוריה.

בשנות החמישים והשישים של המאה העשרים עוד הוחזקו חברות הקומיקס עמוק בתוך התלם המרכזי של אמריקה הלבנה והנוצרית, ופעלו בהתאם לקוד יצירה נוקשה. דבר אשר הקשה מאוד על היכולת להעביר באמצעות הקומיקס סיפור אמיתי ומדיוק על אירועים היסטוריים: כאשר אתה חייב לעמוד בכללים הנוקשים של הקוד, שכללו את חובתם של "הטובים" לנצח תמיד, את העובדה שאמריקה צודקת תמיד, וכמובן את האיסור החמור להציג דם, קרבות ואת מראות הזוועה של המלחמות אינך יכול להעביר מסר שלם ואותנטי.

חלק מהכותבים באותה תקופה, שרצו לבקר את ההיסטוריה או להראות צדדים אחרים שלה, עשו זאת באחת משתי דרכים. האפשרות הראשונה הייתה לכתוב במסגרת הז'אנרים הפופולאריים, ליצור גיבור תקופתי, ולחבר את הסיפורים באופן חופשי. בין הגיבורים הללו ניתן למנות גיבורים מוכרים כמו "טאקס" (Taxs) או "זורו" (Zoro). על מלחמת העולם השנייה התפרסמו כמה כותרים שהידוע בהם הוא "בלאקהוק" (Blackhawk), הקומיקס על טייסת במלחמת העולם השנייה, שבה היו אזכורים שונים לשואה ולהיטלר. ואולם נושאים אלה כמעט שלא הופיעו בכלל.

הדחליל ואיש הפח בדרך לקוסם מארץ אוושוויץ

האפשרות השנייה באותה תקופה הייתה להתחבר לתעשייה אלטרנטיבית שהתחילה להתפתח (Counterculture) – הקומיקס המחתרתי – קומיקס שלא הייתה לו כוונה להיות מסחרי, וככזה לא היה צריך את אישור של ועדת הקוד. נהפוך הוא, הקומיקס המחתרתי רמס בכוונה כל דבר שהיה יכול לעורר את זעמה של ועדת הקוד ואת זעמו של הציבור בכלל. הקומיקס המחתרתי היה תגובה של תנועת מרד הסטודנטים בשנות ה-60, תקופה שבה החברה צעירה התמרדה כנגד הממסד האמריקאי והצמיחה את תנועת הפרחים. על הקרקע הזו עלה הקומיקס המחתרתי שרמס תחת עטו כל טאבו אפשרי, החל באפשרות ללגלג על הממשל, דרך העיסוק בגזענות וכלה בסקס ביזארי ובגילוי עריות. אמנם הייתה זו תנועה שהחזיקה מעמד רק עד אמצע שונות ה-70, אבל היא זעזעה קשות את קוד הקומיקס.

מילדי העובדים הזרים

מהעפר של תנועת הקומיקס המחתרתי הקומיקס מסוג "המתעד האישי". המפורסם ביצירות מהסוג הזה הוא "אמריקן ספלנדור" (American Splendor) . זו הייתה הפעם הראשונה בארצות הברית שנוצרו יצירות קומיקס שכוונו למבוגרים ולא רק כהתרסה כנגד הממסד. הכותרים הללו סללו את הדרך לקוראים ולכותבים, אבל בעיקר להיסטוריונים ולחוקרים שראו בקומיקס שדה מחקר. ב"אמריקן ספלנדור", למשל, נוקב הקומיקס בתאריכים ובאירועים אמיתיים אשר התרחשו בזמנו – האירועים שמתרחשים בקומיקס הזה הם תיעוד של תקופה, חלקם בזמן אמת וחלקם בזמן עבר.

מן התנועה הזו יצאו גם שניים מכותבי הקומיקס ההיסטורי הגדולים ביותר – ארט שפיגלמן, המוכר יותר, וג'ק ג'קסון, המוכר מעט פחות.

איש הפלומפה המופלא

ג'קסון כתב כמה יצירות קומיקס היסטוריות-חברתיות. אחת מהן היא "Nits Make Lice", המגוללת סיפור אמיתי על חיילים אמריקאים שמתעללים בבני שבט אינדיאני וטובחים בהם. שם הקומיקס מבוסס על משפט אמיתי שאמר קצין ביחידה אמר שהתכוון לאינדיאנים.

אבל ללא ספק הקומיקס ההיסטורי המפורסם מכולם הוא "עכבר" (Maus). הקומיקס הביוגראפי הזה התחרה על פרס ספרות המוענק על ידיד הממשל בקטגוריה "ביוגרפיות".

הקומיקס התפרסם בתחילה כחלק מחוברת ROW ששפיגלמן ערך וכתב בה, ואז הגיע לחנויות בצורתו המאוגדת בשני חלקים. החלק הראשון ראה אור ב-1986 והחלק השני ב-1991. החלקים נחלקים לעד ההגעה לאושוויץ, ומאושוויץ ועד השחרור.

הספר "מאוס" אף תורגם לעברית בשנות ה90 על ידי יעקב רוטבליט והוצא לאור ע"י הוצאת זמורה ביתן תחת הכותרת "עכבר – סיפורו של ניצול" ולאחרונה  בתרגום מחודש בשם המקורי "מאוס" בהוצאת מנגד.


 

ניתוח הצגת המימזיס

הרעיון האריסטוטלי מדבר על האמת כדבר מקרי – מה שקרה קרה במקרה. הוא מפריד בין האמת לבין האמת העמוקה יותר. לכן אריסטו מתיר לאמן לסטות מן האמת הפיזית וההיסטורית, כי האמן בעצם מנסה להראות את האמת העמוקה יותר. האמן לא יכול להראות את האמת העמוקה דרך חיקוי של המקריות של המקרה, אלא את האופן שבו האמת המקרית הזו קרתה.

אריסטו בעצם מאפשר לאמן את החופש האמנותי המשוחרר מכבלי המציאות. כך, למשל, ביצירתו של ארט שפיגלמן "עכבר", השתמש היוצר באלמנטים ייחודיים של קומיקס, בהם הצגת היהודים כעכברים והנאצים כחתולים, כדי להעביר את ה"אמת" של השואה.

הקומיקס הוא בעצם הביוגרפיה של אביו של ארט שפיגלמן, ניצול שואה יהודי-פולני. הקומיקס התפרסם מיד בכל העולם כקומיקס שואה, והעלה מחדש את שאלת תיעוד הזוועות. שפיגלמן השכיל להשתמש במדיום של הקומיקס לא רק כדי לספר את הסיפור אלא גם השתמש בוויזואליה הייחודית למדיום כמו הקומיקס. את היהודים הוא צייר כעכברים, כהתרסה לדבריו של היטלר שטען שהיהודים הם אולי גזע אבל לא גזע אנושי, והשווה אותם לא פעם לעכברים. הנאצים מציורים כחתולים, הפולנים כחזירים וכן הלאה אומות העולם האחרות הנזכרות ביצירה.

האמת ששפיגלמן  מנסה להעביר היא כפולה. האמת הראשונה היא האמת ההיסטורית – הסיפור הביוגראפי של אביו שחווה את השואה, ובקומיקס אנו רואים אותו מגולל את סיפורו על עברו בפולין ולאחר מכן במחנה הריכוז אושוויץ. זוהי אמת אובייקטיבית של ההיסטוריה. אך האמן, במקרה הזה שפיגלמן, מוסיף את האלמנט האריסטטולי של חזות האמת הזו. זהו עיצוב הדמויות והאפשרות לאפיין כל גזע כחיה אחרת. במקרה הזה העכברים המפוחדים נרדפים על ידי החתולים האכזריים. ההקבלה הזו ששפיגלמן מנסה להעביר על פי אריסטו היא התחושה, התחושה של הנרדפות וחוסר האונים, ההרגשה שיש בעולם החי כאשר עכבר או כל טרף אחר עומד בפינה מול טורפו.

שפיגלמן הוא חלק מהזרם של הקומיקס ההיסטורי, הכולל יצירות קומיקס כמו "אמריקן ספלנדור" שהיו ריאליסטיות להפליא, הן בציור והן בסיפור. כמו כן כל יצירות הקומיקס האישיות וההיסטוריות שבאו לפני "עכבר". יש אפילו שיגדירו אותן כמנסות לחקות את המציאות בצורה הטהורה ביותר. אך שפיגלמן בונה בעצם חוקיות חדשה לעולם – הוא לא מתנתק מן ה"אמת", אך הוא משכיל לבנות היגיון חדש שהמדיום שבו הוא פועל מאפשר לו, וכך לבנות היגיון חדש של האמת, ואולי בעזרת זה להבין את הסיפור הנוראי שהוא שומע ומשמיע.

שפיגלמן, קצת כמו ק.צטניק, מנסה לרמוז לנו שזו "הפלנטה האחרת". הסיפור שלו הוא אמיתי, אבל באותה נשימה בלתי ניתן לתפיסה. שפיגלמן מראה לנו שיש לזוועה הזו היגיון אחר לגמרי ממה שאנחנו מכירים, מהדינאמיקה היומיומית של העולם הזה, ולכן הוא נעזר באמנות ובאלגוריה של חתול ועכבר. זהו בעצם ניסיון ליצור הפרדה בין העולם שלנו לעולם הקומיקס ולעולם השואה. לכל עולם יש היגיון פנימי שונה לגמרי מזה של האחר.

צומת קרס

כבר בכריכה בכרך הראשון של המקבץ הראשון אנחנו מקבלים את התחושה האריסטוטלית של עולם אמיתי אבל אחר. העכברים המפוחדים שלבושים כמו בני אדם על רקע צלב הקרס המוכר לכולם מעולם האמת של הומן, ובמרכזו חתול בן דמותו של היטלר, חתול בעל שפם קטן. החתול/היטלר שבמרכז התמונה מסמל יותר מכל את האמת האריסטוטלית, האמת החושית ולא המוחשית של היטלר. אין צורך לצייר את דיוקנו של היטלר. מספיק ציור קטן של שפם כדי שתמצית האמת תעבור אל הדמות המצוירת.

סיכום

הקומיקס, כמו כל אמנות אחרת, יכול להיות אריסטוטלי או אפלטוני. באופן תמוה למדי עבר הקומיקס ההיסטורי ב-100 וקצת שנות קיומו את אותו התהליך שעבר על עולם האמנות. כאשר התחיל היה הקומיקס כלי דידקטי ללימוד ההיסטוריה או הדת, והמשיך בניסיון להתחקות אחר התפיסה של האמת האחת. לאחר מכן המשיך הקומיקס כניסיון לתפוס אמת אוניברסאלית, והגיע אל שיאו כאומנות סיפורית-היסטורית-אוניברסאלית המועברת דרך חוויותיו האישיות של הפרט. אז מגיע שפיגלמן וטורף את הקלפים כאשר הוא בונה היגיון חדש של ספור היסטורי-אישי אך בכלים אנטי-ריאליסטיים. בכך בעצם הופך שפיגלמן את "עכבר" לקומיקס בעל מימטיות אריסטוטלית.

מסקנה

ראה אילוסטרציה

 

טום הוא נאצי

 

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “על שואה, קומיקס ועכברים- קומיקס כיצירה אריסטוטאלית

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s