חבל על הזמן IV – בלוג הכזבים של ביל וטד


,בשבוע שעבר סטינו קצת מהנושא, סטיה בזמן נקרא לזה. היה חשוב לי, ואני בטוח שגם לכם, לזכור לרגע את אירועי השבוע שעבר. אבל עכשיו חזרנו לתיקון הזמן הנכון ונמשיך בסדרת הכתבות שלנו על נסיעה בזמן. ובכן, כדי לאזן את שבוע שעבר נחקור הפעם את אחד הסרטים היותר טיפשיים והיותר כייפים שנעשו על נסיעה בזמן . אכן, המדובר בזוג האהבלים "ביל וטד".

סרט זה הוא הראשון שהזניק את הקריירה של קיאנו ריבס שמשחק שם בתפקיד עצמו- מטאליסט חלול ראש.

הסרט הראשון שיצא ב1989 מספר על זוג חברים מטאליסטים, טיפשים כמו זוג אבנים, שהמוזיקה שלהם בעתיד תשנה את העולם. אבל זה רק אם הם יעברו את המבחן בהיסטוריה, כי אם לא, טד ישלח לפנימיה צבאית והם לעולם לא יפגשו יותר (או עולם אכזר) !! ולא יקימו את הwild stallions!

"יאלה תן לו בראש!" "עוד לא ראינו דם!!"

"יאלה תן לו בראש!"
"עוד לא ראינו דם!!"

 

לעזרתם נשלח מהעתיד רופס, יחד עם מכונת זמן בצורת תא טלפון (מי אמר דוקטור הו ולא קיבל?). בעזרת תא הטלפון הם חורשים את ההיסטוריה האנושית, אוספים אישים היסטוריים מתקופות שונות, מתאהבים, נלחמים ובעיקר נהנים. לבסוף הם מגיעים חמושים בדמויות היסטוריות כמו ג'ינגס חאן, פרויד, ג'אן דארק, בילי הנער ורבים אחרים.

הסרט עצמו הוא דבילי להפליא ולוקח את עצמו בצורה הכי קלילה שיש,  אפילו יותר מבחזרה לעתיד. ובכל זאת, הקלילות של הסרט ושל הדמיות הטיפשיות מעניקות לסרט חן נהדר ושעה וחצי מהנה ביותר.  למרות כל הנאמר עד כה, יש לסרט כמה קונספטים מעניינים הקשורים בנסיעה בזמן, וכמובן גם הרבה מאוד חורים.

מה שכן, יש בסרט זה את ההסבר הכי טוב לכיצד מכונת זמן עובדת. כאשר ביל וטד שואלים את הנוסע בזמן רופוס, איך פועלת מכונת הזמן הזו שלו, הוא עונה בפשטות "בעזרת טכנולגיה מודרנית כמובן!". שזו התשובה ההגיונית ביותר. כמה מקוראינו יכולים לענות כיצד עובדת טלוויזית LCD?  או אפילו כיצד מיצרים חשמל? זה פשוט חלק מהחיים שלנו, חלק מהטכנולוגיה המודרנית, ולדעתי זו תשובה גאונית.

 

"סלקום מצאה שאתם צודקים, ואנו נזכה אותכם מחוץ לשורת הדין, באסימון"

"סלקום מצאה שאתם צודקים, ואנו נזכה אותכם מחוץ לשורת הדין, באסימון"

אחת הבעיות של הסרט (ובאופן מפתיע גם אחד הנקודות החזקות ביותר של הסרט) היא שאין לו סוף, או גם ממש התחלה אם חושבים על זה. הסיפור מסתובב במעין לופ תמידי כזה של משחק בזמן.

למשל, רופס מעולם לא אמר להם את השם שלו. מי שמציג להם את רופוס זה הם מהעתיד. הוא מעולם לא אומר את שמו. אז מאיפה הם יודעים ? צריכה להיות איזו שהיא נקודה ראשונית בה רופס נוחת בפעם הראשונה ואומר למישהו את השם שלו, אבל הזמן הזה נמחק ומתחיל הלופ הבלתי נגמר הזה.

הדוקטור ה 13 ושתי בנות הלוויה שלו

עוד חור נטוע עמוק ברעיון של הסרט הוא בעתיד הלהקה של ביל וטד, זו שתיצור חברה חדשה המבוססת על המוזיקה שלה  ועולם חדש של הרמוניה אהבה ורוקנרול. אך אם העולם הזה כבר קיים, אזי אין לו סכנה. לכן אין לרופס סיבה לחזור לעבר ולעזור להם.
ואם בעצם הלהקה לא הייתה קמה, אז אף אחד בעתיד לא היה  באמת מכיר משהו אחר וה"ווילד סטליון" הם רק הערת שוליים בעולם המוזיקה שאף אחד אפילו לא שם לב אליהם. צריכה להיות נקודה שבה קו הזמן המקורי משתנה ולכן תיהיה סיבה לנסוע ולעזור לשני הנערים האלה.

סברה הגיונית היא  שמישהו ראנדומלי (אולי רופס עצמו) נסע במקרה לנקודה הזו בזמן ועזר  לשני טמבלים לעבור את המבחן,סתם בשביל לעזור,  ואז העולם השתנה לאוטופיה שאנחנו רואים בתחילת הסרט. ביל וטד כתבו על האירוע הזה בביוגרפיה שלהם, ואז בעולם האוטופי היה זמן לחשוב את מי לשלוח חזרה ולדאוג שהם יקבלו את תא הטלפון. מסובך? כן, כמו כל דבר בסרט הזה. ואפילו עוד לא התחלנו. עדיין חושבים שהוא סתם דבילי ? יש מצב שאני לגמרי over thinking it.

אבל משהו הרבה יותר לא ברור בסרט זאת העובדה שהם חוטפים את הדמויות ההיסטוריות לפני שהם סיימו את פועלם בהיסטוריה, ובכל זאת הן עדיין דמויות היסטוריה ידועות. למשל נפוליון הראשון.  הם אוספים אותו באמצע הקרב על אוסטריה ומוציאים אותו מההיסטוריה לפני שהוא הספיק לכבוש את רוב אירופה, אבל בדרך כל שהיא הוא עדיין דמות היסטורית ידועה ב1988 וזה כמובן נמשך לאורך כל הסרט עם המשחק החביב. "כמה דמויות היסטוריות אתה יכול לדחוס בתוך תא טלפון אחד?".

תמונת המחזור של פרס

אולם הבעיה הכי גדולה מבחינתי בסרט הזה (ושוב, זאת גם יכולה להיות אחת הנקודות הכי טובות בסרט) היא שביל וטד כל הזמן לחוצים בזמן להגיע למבחן. הלו!! אתם במכונת זמן, אפילו מרטי מקפלי הבין את זה בסרט הראשון של בחזרה לעתיד "יש לנו את כל הזמן שבעולם, יש לי מכונת זמן"  לכן, או שזאת בעיה רצינית בתסריט, או שהם פשוט כל כך טיפשים שהם לא קולטים את העובדה הזו (מה שמאוד יכול להיות ,ואז התסריט מבריק).

לעומת זאת, יש בסרט נקודה אחת מדהימה בחשיבה על נסיעה בזמן והיא –  לנסוע בזמן בלי הצורך לנסוע. כשהם מחליטים שיעשו משהו בעתיד עם מכונת הזמן על מנת שזה ישפיע על מה שמתרחש בהווה –  הם בעצם לא צריכים לעשות את זה בעתיד, כי זה כבר קרה.  גם אני קראתי את הקטע הזה שוב והוא לא לגמרי מובן, אז הנה דוגמא.

כאשר ביל וטד רוצים לשחרר את החברים שלהם מהכלא, הם מחליטים שאחרי הפרזנטציה הם ישתמשו במכונת הזמן, יסעו לעבר, יגנבו את המפתחות של אבא של טד (שהוא השריף הראשי של העיר), יחביאו אותם, ואז כאשר הם יבואו  (שזו בעצם הנקודה שבה הם נמצאים  בהווה, שם עכשיו) המפתחות יהיו מוחבאים מאחורי השלט. ואכן המפתחות שם. בעצם היה שינוי של העתיד, ומעכשיו אנחנו על קו זמן חדש לגמרי, קו זמן שבו הם בעצם לא צריכים לנסוע אחורה כי הם כבר עשו את זה. זו התחכמות מדהימה של מסע בזמן. הם בעצם מבטלים את הצורך שלהם לנסוע בזמן כי בעצם הם כבר נסעו.

מבולבלים?

גם אני !!

הסרט עצמו היה להצלחה אדירה, הוא הניב עוד סרט המשך מעולה (סרט הרבה יותר טוב מהמקורי אבל קצת פחות כייפי), סדרת אנימציה (שאף שודרה בערוץ הילדים לפני מספר שנים), יצא גם  מחזמר של הסרט הראשון , ואפילו היתה איזו תקופה בה היו דגני בוקר של ביל וטד.

!eat me

לאחרונה גם יש ליחשושים על קאמבק וסרט שלישי בסדרה, נקווה שיצא לפועל.

But only time will tell

מסקנה

Astalavista baby

 

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s