מבזק…..מבזק…..מבזק…..מבזק…..


מבזקשלישי
וקולנועבעיקרו
קולנוע
                        
המשחקשל אנדר (Ender's game),ממשיך לצבור תאוצה. לאחר שנודע ששחקנית אחת כבר הצטרפה לצוות השחקנים, אסאבאטרפילד (אומץ אמיתי), עכשיו הצטרף שם נוסף, בן קינגסלי, זוכה פרסהאוסקר על הסרט גנדי ושחקן מהליגה הראשונה . בהפקה לא חשפו עדיין את שם הדמות אותההוא ישחק, רק את העובדה שהדמות הזו תהיה לוחם חלל דגול שנחשב למת במשך הרבה מאודשנים. העיקר שלא אמרו שהוא הולך לשחק את מאזר רקהאם.

"תסתכלו לי בעיניים, אתם מרגישים עייפים, העפעפיים כבדים ונסגרים מאליהם, אתם תירדמו… שאני אספור עד שלוש אתם תתעוררו ותספרו לכל החברים שלכם על הבלוג הנפלא של העולם המופלא של התרבות. 1,2,3"

אמריקןפסיכו (American Psycho),סרט המופת עם כריסטיאן בייל, הולך לקבל חידוש. הבמאי הצעיר, נייבל ג'ימס,שכבר ביים כמה קליפים ופרסומות, החליט שהוא רוצה לעשות רימייק לאמריקן סייכו, הסרטהמבוסס על ספר באותו שם. נייבל רוצה לעשות סרט בתקציב נמוך שיתפוס מחדש את העיבודהסיפרותי, לאור השינויים בחברה מאז הסרט הראשון לפני 13 שנה. עדיין לא ידוע מי יהיה צוות השחקנים.
"עכשיו בדיוק גמרתי לטפל במישהו שלא סיפר על הבלוג המופלא של העולם הנפלא של התרבות, אתם כבר סיפרתם לכולם?" 

לסיוםנתן לכם קינוח נחמד, הטריילר החדש של גברים בשחור 3 שיצא במאי הקרוב.
עוליםהשבוע
המשימהשלכם, אם תחליטו לקבל אותה, היא לשבת בקולנוע ולראות את הסרט החדש של משימה בלתיאפשרית, משימה בלתי אפשרית: קוד הצללים. אם במהלך הסרט תיתפסו ללא כרטיס אותחליטו לעזוב את האולם לפני סיום הסרט, הבלוג יכחיש כל קשר אליכם (גם אם לא תיתפסואנחנו מכחישים). המסך שלכם ישמיד את עצמו בעוד 5 שניות.

השבועגם יעלה לאקרנים, התעלומה החדשה ברחובות לונדון של המלכה ויקטוריה. היחיד שיכוללפתור אותה הוא הבמאי גאי ריצ'י בעזרת הבלש שרלוק הולמס וידידו ווטסון הביסיסי.
שרלוקהולמס: משחק הצללים.

מה הקטע עם הצללים?


טלוויזיה
עםמכונת הזמן של הדוקטור אפשר למצוא הרבה דברים, מה שקשה למצוא זה את הפרקיםהאבודים.  אבל השבוע התגלו עוד שני פרקיםאבודים של דוקטור הו. דוקטור הו היא סדרת המד"ב הארוכה בהיסטוריה. היאהתחילה עוד בשנות ה60המוקדמות. אך הבעיה שהBBCבאותה תקופה לא דאגה לארכיון מסודר במיוחד ופשוט הקליטה על קלטות השידור שידוריםאחרים (גם ברשות השידור היה נוהג דומה בעבר) , ויחד עם שרפה שפרצה בארכיון לפניכמה עשורים, פרקים שלמים של הסדרה פשוט אבדו. מידי פעם נמצאים פרקים אבודים כמו שקרההשבוע, כאשר נמצא פרק אחד מ1965עם הדוקטור הראשון ואחד מ67עם הדוקטור השני.  ישנם עוד בערך 100 פרקי דוקטור הו שנעלמו.


בואו נשחק משחק: סרטי המיינד פאק חלק I


אתה לא מכיר אותי ,אבל אני מכיר אותך,עכשיו אני רוצה לשחק משחק
(המסור2004)
את צ'ארלס דארווין כולם מכירים,הבחור שגילה (או המציא,תלוי את מי שואליםאת תורת האבולוציה.תורהש בה כל זן של יצור חי מתפתח לאורך השנים ועובר שינוייםמשתנה והופך ליותר מתואם לסביבה שלו. לדוגמה הג'ירפות, הג'ירפות היו צריכות להגיע לעלים הגבוהים אז במשך מיליוני שנים הצוואר שלהן התארך והתארך עד לגובהו היום.אבל האם התאוריה הזו תקפה רק לבעלי חיים?
מה בנוגע לסרטיםהאם סרטים גם עוברים תהליך אבולוציוניהאם הם עוברים תהליך כזה בגלל שהצופים גם עוברים תהליך דומה?


בשנים האחרונות,חוקרי קולנוע שונים גילו זן חדש של סרטים שצומחים כאן בקולנוע המרכזי,המיינסטרים,סרטי הפאזל.
הסרטים האלה גורמים לנו לעשות משהו שלא מצפים מאתנו בדרך כלל בקולנוע מיינסטרימיוזה לחשובהסרטים שמגרים לנו לא רק את תאוות הסיפור שלנו אלא מגרים לנו גם את המוח.לחשוב בסרטכן.סרטים כאלו שעד לא מזמן היו נחשבים לסרטי סינמטקים וסרטים פלצניים הופכים להיות אט אט חלק מהקולנוע ההוליווידי ,ואף להוות זרם מרכזי בתוכו.אבל הסרטים האלו לא מסתפקים שםהם לא רק מגרדים לנו במח ואז נעלמים,הם הופכים לחלק מעולם מעריצים שלם שנבנה סביבם.
אבל מה הם הסרטים האלהמה הסימפטומים שלהםאיך מזהים אותםלמה הם בכלל כאןומה זה אומר?
כל זה בסדרת הכתבות הקצרה בנושא סרטי הפאזל .


הסינדרום הסיני
אבל נתחיל קודם כל בתסמינים של המחלה החדשה הזו,שלהקולנוע המחשיב.
קודם כל צריך להבין מה הם אותם סרטיםובכן,אנחנו מדברים על סרטים שמשחקים איתנו.מדובר בסרטים שמשחקים משחק בשתי רמות שונותהרמה הראשונה היא הרמה הסיפורית של הסרט,מישהו משחק משחק עם הדמותבלי שהדמות יודעת שמשחקים איתה או שהיא יודעת שמשחקים איתה,אבל לא יודעת מי.אפשרלתת לדוגמא את שתיקת הכבשים או המשחק של דייויד פינצעם מייקל דאגלס , אבל הדוגמא הכי טובה היא כמובן המסורג'יגסו היא דמות אב כל יודעת העוטה מסכהכל רצונה הוא לשחק משחק,משחק על החיים והמוות.
הסוג השני של הסרטים הוא הסרטים שמשחקים עם הצופים,בדרך כלל באמצעות שלילת מידע מהצופה,או לכל הפחות אי חשיפת המידע כולו.כמו במועדון קרב (גםשל פינצ' 'או מומנטו של כריסטופר ניולאן .או הסרט ששיחק בכולנו ללא יוצא מן הכלל,החשוד המידי.רבים אף התעצבנו על החשוד המידי, מכך שכל הסרט הוא למעשה תרמיתכל הסרט אנו צופים במשהו שלא קרה,מצד שני כל הקולנוע מבוסס על אותו רעיון ממש.קיזר סוזה הוא כנראה באמת גאון קולנועי,סליחה לא קיזר סוזה,בריאן סינגר.


יש גם סוג שלישי של סרטים שהם בעצם ערבוב של השניים הקודמים,זה קורה כאשר משחקים איתנו ועם הדמות באותו זמן במקביל.אנו לומדים יחד עם הדמות על המצב שלה,כמו בחוש השישי או בכל סרט אחר של מ.נייט שאמלהמהדינגדונג ,שבו גם אנחנו וגם הדמות לא יודעים את הטבע האמיתי של התעלומה עד סופה.
עוד מאפיין של סרטים האלו זאת העובדה שהם לא רק משחקים לצופים בראשאלא שגם לגיבורים שלהם יש בדרך כלל ראש משוחק לרוב הגיבורים יש מאפיין יחודי,המחשבה שלהםדרך התפיסה שלהם את העולם,נגדיר אותה במקרה הטוב כאחרת ובמקרה הרע כמוח חולה ומעוותהסרטים שוב משחקים עם הקהל,אבל הפעם בצורה קצת אחרת הם שוברים את הכלים ומראים לנו את העולם דרך עיניו ותפיסת המציאות של הגיבור.אם ברוב הסרטים הקלאסים היינו תופסים את המציאות האובייקטיביתאיךהעולם תופס את הגיבור,הרי שבקולנוע החדש הזה אנחנו לרוב נחווה את המציאות הסובייקטיבית של הגיבור,כמו במועדון קרב,שם אנחנו מאמינים יחד עם הגיבור שטיילר דרדן והחברים החדשים שלו הם דמויות בשר וצלוליד בדיוק כמוהוואנחנו מתפקחים מהתפיסה הזו רק כאשר הוא מתפקחרק שהוא מבין שטיילר דרדן זה בעצם גם הואאז אנחנו מבינים יחדיו ,ולאורך כל הסרט אנחנו חווים את המציאות כמו שהוא חווה אותה.


דוגמא טובה אחרת אפשר למצוא בלהיט המטריקס.במטריקס אנחנו חווים את העולם של ניאו, הגיבור כמו שהוא חווה אותו,כעולם אמיתי וממשי,גם אם במציאות האובייקטיבית העולם שהוא חי בעולם שיקרי .אנחנו מגלים מה זה המטריקס רק כאשר ניאו לוקח את הכדור האדום ומגלה מה העולם האמיתי האמיתי,אם הוא באמת מגלה (קיאנו לא ממש עושה עבודה טובה בלהאמין שהוא יכול לגלות משהו), אנחנו צמודים לתפיסה הקוגניטיבית של ניאו לאורך כל הסרט.
אבל חשוב להדגיש שזה לא רק סרטים עם טון אפלוליהספקטרום של הסרטים האלה חוצה ג'אנרים וסגנונות.גם את המופע של טרומןקומדיה קלילה עם ג'ים קארי אפשר להכניס לקטגוריה הזו של דמות אב גדולה שמשחקת בעולם של הגיבור.

אבל הדבר הכי מדהים בסרטים האלו הם לא הדמויותגם לא ,אפילו לא האפקטיםמה שהכי מדהים בסרטים האלו הם הצופיםהעובדה שמישהו משחק עם הצופיםעובד עליהם,משחק איתםמשגע אותם,והם אוהבים את זה.
הצופה עומד מול אלמנטים שלא תמיד מתאחדים למשהו קהורנטי וברור.למשל,אני אתן פרס למי שיכול להסביר לי את דוני דארקו בשני משפטיםבסרטים האלו לא תמיד כל החלקים מתישבים לגמרי עם הסיפור.אבל עדיין החוויה הכוללת היא שלמה והגיוניתמה שאומר שאנחנו מתעסקים בחוויה שהצופים מזהים אותה כמשהו רלוונטי שהם יכולים להשליך על העולם שלהם. ישלנו כאן סוג חדש של תקשורת עם צופים וסוג חדש של צופים.
הסרטים בעצם שברו את החוזה ארוך השנים שהיה בין הקולנוע לצופיםתמיד עמד החוזה על כך שהקולנוע מראה לנו התרחשות כאילו היינו זבוב על הקיר,הצופה היה רק עד למתרחש על המסך.המסך לא היה משקר על מה שמתרחש מולנו ואנחנו לא שואלים שאלותהקולנע תמיד הדגיש מתי חלום בסרט הוא רק חלוםמתיפלאשבק הוא פלאשבקאבל החוזה הזה נשבר ועכשיו הצופים כבר לא מסתפקים בלהיות רק זבובהם רוצים להיות פיל בחדרהם רוצים להיות מאותגריםהם רוצים שהיוצרים יכירו בעובדה שהם חלק מהסרט ולא רק צופים.
היום הקולנוע חוזר לאן שהוא היה ב10 השנים הראשונות שלו,למקום של מחקר,שלנסיון,לתקופה שנקראה "ראינוע האטרקציות", בוציפו מהקהל שיעזור לפתור תעלומות ואף קיבלו פרסיםביןהפותרים הוגרלו מקטורן ותקליט.

לייט מוטיב 

אלו היו הסימפטומים והרקע הכללי , אבל חוץ מהסימפטומים אפשר למצוא כמה וכמה מוטיבים חוזרים בכל הסרטים האלו.
1.
הגיבור בדרך כלל יהיה עד לאירוע או אפילו ישתתף באירוע שהוא עצמוולרוב גם הצופיםלא יבינו את ההשלכות ואת ההקשר שלויש כאן חשד ולפעמים מוצדק של בעיתיות של סיבה ותוצאה,והמשכיות קו ישיר.הדוגמא הכי טובה לפי דעתי הוא הסרט הפסיכי והמעולה של דיויד לינץ,  כביש אבוד,שבנוי כמו רצועת מוביוס אין סופיות,רצועה שאין לה התחלה,אין לה סוףאין לה פנימיות וחיצונויות, שמאפינת הרבה מאוד סרטים כאלה.


2.
הגיבור לרוב יהזה עולם או פשוט לא מבחין בין מציאות לבידיוןאבל בניגוד לסרטים כמו "רתיעהשל פולנסקיבוראו את העולם של הגיבור מתפורר ואת התפיסה שלה של שיגעון.בסרטים החדשים אין הבדל סיפורי/קולנועי בתפיסה הזו של הגיבוראנחנו והוא רואים את העולם כשלםלמשל בהקומה ה13 אנחנו חווים את 1999 כעולם האמיתי,בדיוק כמו שהגיבור חווה אותו.


3.
לגיבור יש חבר ,בןלוויהמורהמנטורסנסאיארנב ענק מדבר…. או כל דבר אחרשמתברר לבסוף שהוא מדומייןשוב מעודון קרבישלו מערך שלם של דמויות חברים שהם מדומייניםטיילור הוא יציר הדמיון שלו והוא החבר הכי טוב שלו והשותף שלומארלה היא מדומיינת והיא מאהבת שלו ושל החבר הדמיוני שלו……כןזה קצת MUSTUP  אם חושבים על זה,אבל זה חלק מהעניין.
4.
הגיבור צריך כל הזמן לשאול את השאלה, “מי אני!?” למשל כמעט בכל סרט שמבוסס על סיפורים של פיליפ. קי דיק (בלייד-ראנרזיכרון גורלי), ואפילו לשאול את עצמו "אם אני חי או מת".האמת "העצמיתשל הגיבור בסרטים האלו היא תמיד לא ברורהגם לא תמיד לעצמו.
5.
לא רק שהגיבור לא מבחין בין רמות המציאות השונות,הוא לרוב גם לא ידע בכלל שקיימת עוד רמה והוא כלוא רק בתפיסה אחת,יחד עם הצופים.ובעצם כל העלילה סובבת סביב אותה טעות בתפיסה הקוגניטיביתולרוב הצופים יגלו את הטעות הזו יחד עם הגיבור,וההרגשה שהגיבור עובר תעבור גם על הצופההתחושה של "הכלה שתנהכל מה שראינו לא היה מה שראינו". למשל בממנטוכאשר הגיבור לא מצליח בכלל ליצור רמה קוגניטיבית אחידה ובגללה ממשיך לגלגל טעות אחר טעות.



עם כל הארסנל הזה של סימפטומים ומוטיבים אפשר להתחיל לתקוף ולהבין את הסרטים האלו.
בשבוע הבא:  המקרה המוזר של הסיפור המורכב בשעת לילה מאוחרת
מסקנה
גם קצת מאמרים אינפורמטיביים טובים לגוף ולנשמה 

מבזק….מבזק….מבזק….מבזק….מבזק….מבזק….מבזק….


יום שלישיפעמיים כי טוב
ועכשיושלוש פעמים כי טוב
קולנוע
זהו סיפורהשל ספינת החלל אנטרפרייז.היא ממשיכה במשימתה לחפשולמצוא שחקנים נוספים לסרט השני בסדרההחדשה של סטארטרק (startrack). יומן קפטן 843,2341השחקן זוכה האוסקר,בנסיו דל תורו,כנראה בסוף לא יצטרף לסרטבתור הנבל הראשי,קאן.אך אל דאגה,רובוקופ,סליחה,פיטר ווילר, כנראה יתפוס את תפקידובתור קאאאאאאאןןןןןןן.

הבורג המקורי?


בעוד 24שעות מישהו יתנקש בנשיא/יפוצץפצצה גרעינית/יחרחרמלחמת עולם (אנאהקיפו בעיגול את העלילה המתבקשת),אלא אם הסוכן ג'קבאוור או קיפר סאתרלנד יוכל לעצוראותוהסרט.כן,24 הסדרה המדוברת של אמצעשנות ה2000,מגיעה למסך הגדול.הסרט כנראה לא יהיה באורךשל 24 שעות,אבל בהחלט יהיה מלא באקשןשיכול למלא יממה שלמה.

המשימה הבאה שלך: להישאר פיכח 24 שעות

סדרת סרטיהחמרמורת (Thehangover) או כפי שהיא ידועהבארץ "בדרךלחתונה עוצרים ב...”.מתחילה להרים את ההפקהלסרט השלישי בסדרה.לאחר שהחבורה הפרועה נלחמהעם טיגריס בווגאס ונתקעה בבנגקוק,החברה'הפעם יגיעו לעיר הזימהוהסיליקון,לוס אנג'לס. רוב שחקני הסרטים הקודמיםכבר אישרו את השתתפותם בסרט.
גם המשימה שלכם זה להישאר פיכחים 24 ושעות
צריך אומץאמיתי להילחם בצבא הסלמנדרות.מי שהבין את שני הרמזיםהאלו, כנראה הבין שהשחקניתהצעירה היילי סטיינפלד,מי ששיחקה במערבון הנהדרשל האחים כהן,אומץ אמיתי (Truegrit), תשחק בתפקיד הנשיהראשי בסרט החדש והמצופה המשחק של אנדר.הסרט מבוסס על ספר באותושם, שהפךכבר מזמן לאבן יסוד בספרות המד"בולאחד הספרים הנקראים ביותר בתחום.הסרט עוקב אחר בית ספרללחימה בחלל המכין את הלוחמים של המחרלמלחמה של האנושות בגזע החרקים,המכונה בפשטותבאגים.
השמעותגם אומרות שכרגע,תפקיד המבוגר האחרי,קולנול גראף יהיהמלוהק על ידי שודד החלל הוותיק,הריסון "סולו"פורד.
בשמלה אפורה ושתי צמות..

ונסייםאת החלק הזה בעסקת נדל"ןחד פעמית.הבית המעופף מהסרט UPשל פיקסר עומד למכירה.לא,לא הדגם,אלא בית אמיתי בגודל אמיתישנבנה בדיוק לפי המראה של הבית המצוירעומד היום למכירה.לאמריקאים זה נראה קצתיקר ב400,000$אבל מה זה בת"אבית במיליון וחצי?תמיד אפשר לקנות אותוובעזרת כמה בלונים להעביר אותו לרחוברוטשילד



עוליםהשבוע
זה הזמןלהתאפר,זה הזמן להתלבש,זה הזמן להזיז את החבובשלך לסרט החבובות.השבוע סוף סוף הקאמבקהמיוחל של קרמיט,מיס פיגי וכל החבורה.מיום חמישי בבתי הקולנוע,וכבר עכשיו כתבה מקיפהומעניינת עליהם כאן בבלוג.
טלוויזיה
בקרובהמושג לשיר בכל "הכוח"הולך לקבל זווית חדשה.אז גם תוכנית הטלוויזיההמצליחה (אולפחות הייתה מצליחה)גליי (glee),מנסה בכל הכוח לחזורלרייטינג המיוחל שהיה לה רק לפני שתיעונות.לטובת הנסיון,רשת FOXשהיא גם חברת ההפצה שלסרטי מלחמת הכוכבים,הצליחה לגייס את לא אחרמאשר צ'ובאקההוויקי (השטיחהמהלך).צ'ואייופיע בפרק אבל כנראה לא ישר (לטובתהציבור הכללי).אז בפרק הבא של גליי תצפולשיר בכל הכוח.


וישמעהילדמלךאת צעקת העם.ויאמר להם המלךילד"ממזראנוכי,ולבי רשע.אבי הכה אתכם בשביתתתסריטאים,אך אני אבוא לקראתכם ולאאתן לכם שוב להמתין ארוכות,כך אמרתי וכך יהיה".או במילים אחרות,היוצרים של משחקי הכס, שמעואת תלונות הציבור על ההמתנה הארוכה שהםממתינים לעונה השניה של הסדרה,לכן החליטו לצלם ביחד גבאל גב גם את העונה השלישית,כך שההמתנה לעונה השלישיתתהיה קצרה באופן משמעותי.אך עדיין כל עונה תכלולרק 10 פרקיםכמו העונה הראשונה.
ועודהשבוע
ב12/12יום שני הבא,יעלה המופע המיוחד והמרתק"בומביקסמורי".מופע המחול היחודי הזהב"בומביקסמורי"(תולעתהמשי בלטינית),נוגעיםהרקדנים במעמקי המבוך שבו אנחנו הולכיםלאיבוד כדי למצוא את מה שאבד לנו."הסונטותהמיסטיריות"שלהיינריך איגנץ ביבר שזורות במסע הייחודיהזה.ההופעהתתקיים בתאטרון ירושלים (אניחושב שזה בירושלים)
שווהלהתאמץ ולהגיע

על חבובות וחבובים


זה הזמן לנגן ת'מוזיקה
זה הזמן להאיר ת'אורות
זה הזמן להתאפר
זה הזמן להתלבש יפה
זה הזמן להרים את המסך, על מופע החבובות
הם חוזרים, אחרי העדרות ארוכה, לפעמים ארוכה מידי. החבובות של ג'ים הנסון חוזרת אלינו השבוע עם סרט חדש ועם קאמבק מיוחל. אנחנו הפעם נחזור ונראה מהיכן הכל התחיל ,לאן הוא הלך ואיפה הוא היום. אז חברים קבלו במחיאות כפיים סוערות את האורח שלנו להערב, מר ג'ים הנסון והחבובות המופלאות שלו……..
 ובראשית ברא את הקרמיט
כאשר שואלים אדם מאמין, מה האלוהים עשה לפני עשותו את מעשה בראשית, התשובה המקובלת היא "ברא את הגהנום לאנשים שישאלו שאלות כאלו". אבל כאשר שואלים מה ג'ים הנסון עשה לפני מעשה בריאת החבובות, התשובה תהיה עוד חבובות.

המפעילים של ג'ים הנסון

ג'ים הנסון, יוצר החבובות התחיל את הקרירה שלו בתור בובאני בגיל צעיר במיוחד. היה זה כבר בתיכון, כשהבובות הראשונות שיצר הופיעו בתוכנית טלויזיה. אמנם היתה זו תוכנית בוקר של תחנה מקומית, אבל עדיין הבובות של הנסון קיבלו פינה קבועה בתוכנית . כלבוקר היה קם הנסון הצעיר ומפעיל בובת גרב פשוטה בתוכנית הבוקר.
היה זה רק כאשר התחיל ללמוד בקולג' ולקח קורסים שלמים על בנית ותפעול בובות, שהוא התחיל ליצור לעצמו סגנון יחודי של בובות. היה זה כבר בשנה הראשונה שלו בקולג' שרשת הטלויזיה NBC, ביקשה ממנו ליצור להם תוכנית קצרה לילדים. הנסון יצר להם את סאם וחברים. סאם היה בובת חוואי  המופעלת על ידי מריונטות, אך לא עם חוטים הפועלים מעל הבובה בצורה מסורתית, אלא על ידי מערך של חוטים ומקלות, הפועלים מתחת לבובה. הנסיונות הללו של הנסון, בסוגי הבובנאות השונים, ישנו בסופו של דבר את הדרך שבה מפעילים בובות בעולם כולו, ובעיקר בעולם הטלויוזיה.
זאת גם היתה הפעם הראשונה שהנסון התחיל לבנות את מערך הבובות שלו. 

סאם היה סוג שלחוואי שהיה מוקף בחיות וחברים. אחד החברים שלו היה לטאה מוזרה בשם קרמיט, אותה לטאה תהפוך בסוף לצפרדע, ותהפוך לדמות הכי מזוהה של הנסון, קרמיט הצפרדע.

"כאן קרמיט הלטאה…" עצרו הכל! הלטאה? זה לא נשמע טוב אולי חיה אחרת? "כאן קרמיט האוגר מדווח אליכם.."


לאחר ההצלחה של תוכנית הילדים, הנסון השתמש בחבובות שלו בעיקר בפרסמות שונות למשל , ראלף הכלב המוזיקלי, הומצא בשביל סדרת פרסומות לאוכל לכלבים. קרמיט הופיע בסדרת פרסומות לקפה ועוגיפלצת  הופיע בסרטון תדמית של IBM, כן IBM המחשבים, וזה עוד לפני שהיה לנו cookies במחשבים שלנו.


ההצלחה של החבובות בפרסמות הפכה לתופעה, החבובות של הנסון התחילו להתארח בתוכניות אירוח שונות, וראלף אפילו קיבל פינה קבועה בתוכנית של ג'ימי דין.
בנתיים הנסון עבר לניו-יורק ופתח שם סטודיו המוקדש כולו לחבובות, הוא שכר את שירותיו של בובנאי אחר בשם פראנק אוז, והשניים הפכו לחברים טובים ולשותפים עיסקיים הדוקים, עד יומו האחרון של הנסון.
אבל הפריצה הגדולה של החבובות באה בתחילת שנות ה70
סומסום היפתח
לפתע קם אדם ומחליט שהוא רוצה טלויזיה חינוכית לילדים ומתחיל ללכת.  גנץ קונלי, החליט שנמאס לו מטלויזיה שמטמטמת את הילדים, ואם כבר ילדים מתמכרים לטלוויזיה אולי אפשר לרתום אותה ללמד אותם בלי שהם ישימו לב. גנץ רתם לטובת הפרוייקט את קרן קרניג', המקדמת למידה אצל מבוגרים וילדים. בהשקעה חסרת תקדים של 8 מיליון דולר, סכום אסטרונומי בימים ההם לתוכנית ילדים, פיתחו את רחוב סומסום. לאחר כמה שנים של פיתוח ומחקר בשנת 1969 עלה לראשונה על המרקע הפרק הראשון.

אמלה'!!! בת יענה ענקית ומדברת!!

התוכנית סבה על שני צירים, הציר המרכזי שהוא הרחוב עצמו, רחוב סומסום (Sesame Street)
בו מתגוררים אנשים בשר ודם לצד חבובות שונות, והציר השני הוא ציר המעברונים והמערכונים השונים הבנויים בתוכנית, חלקם מציגים חבובות וחלקם אנימציה קלאסית.
לצורך יצירת הבובות הוחלט לשכור את שירותיו של ג'ים הנסון והחבובות שלו.
הנסון החליט ליצור מערך שלם בובות במיוחד לתוכנית.
בתוכנית אפשר היה למצוא את ציפורת (big bird), את אריק ובאנץ (Bert and Ernie) את אוסקר הגראוצ' ורבים אחרים.


התוכנית הפכה ברגע להצלחה כבירה, הן אצל ההורים הן אצל הילדים וכמובן גם בקרב כל אנשי החינוך.
הסדרה רצה עד היום ברציפות כבר 40שנה, והסעיפה ענפים לארצות אחרות, כאשר כל מדינה שמרה על ציר מערכונים ומעברונים זהים, אבל ציר הרחוב משתנה מארץ לארץ ומקבל הפקה מקורית עם בובות מקוריות ושחקנים מקומיים. המוכר לנו  ביותר הוא כמובן רחוב סומסום הישראלי, עם קיפי בן קיפוד, וקאסט שחקנים (בעונות הראשונות) מהטובים בארץ, שכלל את נתן דטנר, יונה עטרי והשחקן הותיק שמואל שילה.
את שיר הגרסה הישראלית אף כתב המשורר והפיזמונאי עלי מוהר  והלחין יוני רכטר.

היתה גם עונה ישראלית עם שחקנים אמריקאים, שכוונה לשיווק יהדות ארה"ב שבה היה אפשר למצוא את שרה ג'סיקה פארקר  ואת הזוג אן ומרי סטילר (ההורים של בן סטילר במציאות, והאבא של ג'ורג בסינפלד) ורבים אחרים.
לג'ים, שאמר לא פעם, שרחוב סומסום זה אחד הדברים הגדולים והחשובים שעשה, היה חלום אחר, חלום גדול יותר, לשעשע בעזרת הבובות גם מבוגרים.
כשיצא רחוב סומסום, ג'ים הרגיש שהחלום הזה שלו הולך ומתרחק, ושרחוב סומסום, כמה שהוא לא יהיה קסום,  בשום ונפלא , הוא מקעקע יותר חזק את הקישור בין החבובות שלו לילדותיות.
ג'ים כמעט וויתר על הרעיון של תוכנית חבובות בפריים טיים.
סקס,סמים וחבובות
באמצע שנות ה70, כשרחוב סומסום כבר היה תופעה, והחבובות שלו היו שגורות בכל בית שיש בו ילדים, ג'ים רצה עכשיו גם את ההורים.
הוא ניסה בכל הכוח להכניס את החבובות שלו לתוכניות אירוח כמו תוכנית הלילה של ג'וני קרסון. הוא אפילו עשה כמה מערכונים פרועים ביותר לSNL. הוא ניסה לשבור את התדמית הילדותית שדבקה בו ובחבובות שלו. וב1975, הוא קיבל את ההזדמנות הראשונה שלו, דווקא מהצד השני של הביצה, מאנגליה.  המפיק לו גרייד, שהפיק סדרת בובות אחרת בברטיניה, כנפי הרעם, הבין את הפוטנציאל בתוכנית בובות למבוגרים, והפיק להנסון אתהסדרה בבריטניה. לאחר שני פילוטים מוצלחים, גם CBSקנתה את התוכנית והתוכנית רצה במקביל בשתי המדינות.

פרוטרט משפחתי בסעודת  הסדר האחרונה

התוכנית בעצם מגוללת את הסיפור  של תאטרון ישן שמעלה מופע של שלל הופעות, בסגנון הוודוויל הישן, שכולו מנוהל על ידי חבובות. בכל תוכנית ישנו כוכב אורח שהוא סבלריטי או אומן כזה או אחר. על התוכנית והניהול של המופע מופקד קרמיט הצפרדע, שמנסה כל התוכנית להשתלט על צוות החבובות הפרוע ולמנוע מצרות לא צפויות לצוץ- דבר שהוא אינו מצליח למנוע לעולם.

בשביל ליצור הפרדה בין רחוב סומסום למופע החבובות, החליט ג'ים הנסון, שחוץ מקרמיט הצפרדע, כל הדמויות בסדרה החדשה, תהינה דמויות מקוריות שהומצאו במיוחד לתוכנית הזו.
בין הדמויות אפשר למצוא את מיס פיגי החזירה, הכוכבת, הדיווה המאוהבת בסתר בקרמיט (אולי לא כזה בסתר), את פוזי הדוב הקומיקאי, אם כי עם בדיחות הקרש שלו היה אפשר להאכיל כפר שלם של טרמיטים, את גונזו הגדול, אמן הפעלולים והזאופיל התורן (הוא מאוהב בתרנגולות), את ראלף הכלב המוזקלי, אומנם הוא נוצר לפני התוכנית אבל לא הופיע ברחוב סומסום. כמובן רודולף וסטאטלר הידועים יותר בכינויים לונדון וקישנבאום (או הזקנים במרפסת). ורבים אחרים.

החבובות של לונדון וקירשנבאום

לעונהה ראשונה, עוד לפני שהיא שודרה, היתה בעיה מרכזית אחת. אף כוכב אורח לא רצה לבוא להתארח. התוכנית התקשתה למצוא מישהו שיהיה מוכן לבוא להופיע עם חבורת בובות מרופטות בתוכנית שאף אחד לא מכיר ושלא בטוח מה יהיה בגורלה.  ג'ים והמפיקים התקשרו לכל מי שרק יכלו והפעילו כל קשר וטובה אפשרית בשביל להשיג אומנים אורחים לתוכנית. ואכן, בעונה הראשונה רשימת האורחים נראתה קצת תמוהה עם סלבריטאים שאיש אינו מכיר. אבל לאחר שידור העונה הראשונה, שחקנים ואומנים שונים דפקו על דלתות התאטרון רק בשביל לקבל את תפקיד הופעת האורח של השבוע.

התוכנית הפכה להצלחה מהרגע הראשון וסחפה את העולם כולו. בסופו של דבר היה אפשר למצוא בין האורחים את השחקנים מהדרגה הראשונה, כמו פיטר יוסטנוב, ר'וגר מור, סטיב מרטיןג'ולי אנדרוס, זמרים כמו אלטון ג'ון, אליס קופר, הנרי בנופנטה, ואומנים שונים כמו הרקדן הרוסי רודולף נורייב ורבים אחרים.


קולנוע של חבוב
הסדרה רצה במשך חמש עונות עד 1981. אז עבר הנסון לעשות את סרטי החבובות.
כברב 1979 יצא הסרט הראשון של החבובות, בזמן שהתוכנית עוד שודרה בטלויזיה. הסרט שנקרא החבובות בסרט, היה בעצם הקדמה לסדרה, והראה לנו כיצד כל החבובות נפגשו.

כמה חבובות נכנסים במכונית אחת?

אבל הנסון כבר לא הסתפק רק בחבובות שלו, והחל לשלוח ענפים לכיוונים שונים. ב1980חתם עסקה עם ג'ורג לוקאס, יוצר מלחמת הכוכבים, להפעלת ופיתוח דמויות נוספות לסדרת הסרטים. ואכן מהאימפריה מכה שנית והלאה כל הבובות הופעלו ופתוחו על ידי הסטודיו של הנסון. יודה דמות הג'דאי הקטן והירוק הופעל על ידי שותפו פרק אוז, שגם טרם את קולו לדמות.


ב 83יצא סרט חבובות שלישי , החבובות כובשות את מנהטן. למרות שהסרט הרוויח יפה, הוא לא נחשב להצלחה גדולה. ג'ים החליט בנתיים להניח לחבובות ופנה לדברים אחרים.


למרות שהסרט זכה להצלחה מתונה, היה קטע אחד בסרט שתפס את מרבית הצופים. הקטע בו מיס פיגי מדמיינת איך היה לגדול יחד עם קרמיט בתור ילדים. הרעיון הצית את הדמיון של הצופים. שנה לאחר מכן הרעיון יצר את סדרת האנימציה חבובוטף, שהפכה לסנסציה בתוכניות הילדים. הסדרה עקבה אחר החבובות בינקותם, כאשר כולם נמצאים ביחד בשמרטפיה. התוכנית עצמה רצה במשך לא פחות מ7 עונות שלמות.  הרעיון הצית גל שלם של סדרות ומוצרים, המציגים דמויות מוכרות בינקותם.


ב84 יצר סדרה חדשה, בשם פרגל רוק המספרת על יצורים בובתיים החיים במחילות תת קרקעיות.
ב86אף ביים את הסרט הראשון שלו, המבוך, עם הזמר/שחקן דיויד בואי ותפקיד הפריצה שלג'נפר קונלי (נפלאות התבונה, רקוויום לחלום).


למרות המעורבות שלו בהפקות קלילות, כמו החבובוטף ופראגל רוק, הנסון לא וויתר על נתח המבוגרים והפיק ב1988 את סדרת מספר הסיפורים. מספר הסיפורים היתה סדרה שבה ישב המספר, השחקן ג'ון הארט (1984, הנוסע השמיני) ליד האח הבוער וסיפר סיפורי עם אירופאים שונים. יחד איתו ישב תמיד כלבו, אשר שימש את תפקיד הקהל והנחה בשאלות תם את הסיפור.  למרות שהסדרה פנתה לכל הגילאים, היא היתה בעלת טון אפל יותר. הנסון ניסה בסדרה הזו לפנות לקהל מבוגר יותר, אותו הוא חש שאיבד, ואף הצליח (לפחות בעונה הראשונה).

שנהלאחר מכן ב1989 מכר ג'ים הנסון את הסדנה שלו לאולפני דיסני. הנסון, שנשאר ראש הסטודיו, חשב  שהכסף אותו הרוויח במכירה, יעזור לו להפיק פרוייקטים יותר נסיוניים ואפלים.
אך הכל הגיע לסיום ב1990, כאשר ג'ים לקה בדלקת ריאות והתמהמה בהגעה לבית החולים. רק לאחר שהתרצה להפצרות אישתו והגיע לבית החולים לבסוף  היה זה מאוחר מידי. בבית החולים התמוטת ג'ים הנסון ונפטרבבוקר המחרת בגיל 53.

חבובות: התחיה
לאחר מותו של ג'ים, בנו בריאן וביתו ליסה, תפסו את המושכות על החברה והמשיכו לפתח אתה סטודיו.
הסטודיו של הנסון המשיך לעבוד עם סדרות וסרטים והפך במשך השנים לאחת מהחברות המובילות בתחום ההדמיה והבובנאות. אפשר לראות את הבובות שלהם  בסדרות כמו פארסקייפ, או בסרטים כמו מסכת המראה של ניל גימן.
בן גוריון?!


אבל הבעיה שעכשיו הזכויות על הדמויות היו שייכות לא רק לסטודיו אלא גם לדיסני. דיסני החליטה להשתמש בדמויות על מנת להפיק איתן סרטי ילדים, ומ92 ועד 2005 הוציאה דיסני 5 סרטים, שכולם מכוונים לקהל הצעיר. החבובות שנוצרו על מנת לבדר את הקהל הבוגר, הפכו למשהו ילדותי ולא רלוונטי למי שעבר את גיל12.
אולי הקוסם יתן לנו רייטינג?


וכך לאט לאט החבובות יצאו מהאופנה, ונשארו כזיכרון נוסטאלגי מתקופה אחרת.
למזלנו, מישהו בדיסני הבין את המחדל. השבוע (8/12) יוצא לאקרנים הסרט החדש של החבובות. הסרט מחזיר אותנו לדמויות האהובות שגם הן הבינו שהן כבר לא "IN” ומנסות למצוא את הדרך חזרה לקונצנזוס. שוב פעם קרמיט, פיגי וכל החברים חוזרים למסך להופעה שכולם יוכלו להנות ממנה,  גם אם עברתם את גיל 12 או את גיל20 או אפילו את 50.


מסקנה
יודה הוא סבא של קרמיט ?