זו היתה שנה של אש, זו היתה שנה הרס, זו היתה שנה לידה מחדש, זו היתה שנה של עצב עמוק וזו היתה שנה של אושר. זו היתה השנה שהכל השתנה זו היתה השנה 2012 בעולם התרבות.
חלק ראשון :
2012 בקולנוע
10 סרטים שממש "כן" ב2012.
כמו כל סיכום שנה בקולנוע, אפשר לעשות זאת על פי כמה מדדים. מדד ההצלחה בקופות של הסרטים, כמה כל סרט הרוויח, מי ניצח את הוליווד ועשה אקזיט מפואר, ומי נכשל וצריך להחזיר לבנקים את התחתונים. זו דרך מעניינת לראות לא רק את הרווחים, אלא גם את אהדת הציבור.
דרך אחרת לסכם את סרטי השנה, היא לפי אהדת המבקרים את הסרטים. לא תמיד, ואפילו בדרך כלל אין התאמה בין הקטגוריה הראשונה של הצלחה, לבין זו אהבת המבקרים, אם כי חייבים לציין שככל שהשנים חולפות, ככה הולכים ומתקרבים השניים.
הדרך השלישית והאהובה עלי, היא לסכם אותה כפי שכל אחד ואחד מאיתנו מסכם אותה. לפי מה שהוא אהב, התחבר או לא התחבר. איזה סרט הוא יצא ממנו וחודשים לאחר מכן הוא עדיין מדבר עליו ואיזה סרט הוא יצא ממנו ומיד דרש את כספו חזרה. ממה התאכזב וממה התלהב. בדרך הזו אני אסכם את השנה שלי בקולנוע, עם קצת עזרה משתי הדרכים המוזכרות בסעיפים הקודמים.
אמפרית השמש העולה
עלייתו של האביר האפל (The Dark Knight Rises), הסרט השלישי והאחרון בטרילוגיית סרטי באטמן, האביר האפל. סרט שמבוסס על גיבור חברת DC קומיקס. הסרט הוא המסמר האחרון בטרילוגיית הקומיקס הטובה ביותר שנוצרה עד היום. הטרילוגיה שהייתה תחת ניצוחו של הבמאי קריסטופר ניולאן. הפעם באטמן נלחם מלחמת חורמה בליגת הצללים ובעומד בראשם ביין (לכתבה על ביין בבלוג). הסרט הוא לא רק סרט פעולה קומיקסאי טיפוסי אלא בעל קדרות ופילוסופיה עמוקה יותר מסרטים דומים בז'אנר. אחד מסרטי הקומיקס הטובים ביותר. בסרט גם תמצאו כאן חצי מהליהוק של הבורר ושבתות וחגים.
למה כן: כי באטמן מעולם לא היה שלם יותר, מופרך יותר ופילוסופי יותר.
הסוס הנוקם נקם
הנוקמים (the Avengers) סרטו הראשון של יוצר הטלוויזיה המוצלח ג'וס ווידן (באפי ציידת הערפדים), בהשראת סדרת הקומיקס הנושאת את אותו השם. הסרט ניקז אליו כמה מגיבורי העל של מארוול (חברת הקומיקס) שפגשנו בסרטים אחרים, כמו הענק הירוק, ת'ור, קפטן אמריקה וכמובן איירון מן. כל אלו חוברים יחד כנגד פלישה חוצנית אל כדור הארץ. הסרט הוא בסה"כ אחד מסרטי הפופקורן הטובים ביותר. אל תצפו למצוא כאן את העומק של סרטי באטמן, אבל מה שכן תמצאו כאן הוא FUN ארוז ומוקפד בעטיפה של 142 דקות ולאפה עם שוארמה אחת.
למה כן: כיף טהור ארוז בעטיפה צבעונית
שמים נופלים מעלי
סקייפול (Skyfall) הסרט ה-23 והחדש ביותר בסדרת סרטי ג'ימס בונד, הוא כנראה גם הסרט הטוב ביותר בסדרה. דניאל קרייג מגלם בפעם השלישית את הסוכן 007, ג'ימס בונד. בסרט אישי מאוד על הסוכן הוותיק המלמד אותנו רבות על עברו ועל מצבו. סרט שמדבר על זיקנה,, גם זיקנה של גיבורים אך גם זיקנה המודעת לעצמה של סדרה בת 50 שנה (להרחבה לכתבה בבלוג). הסרט מלא ברמיזות אינטרטקסטואליות, על מצבו של סדרה כה ישנה על סוכן כה פעיל ועל אקשן כה מלהיב.
למה כן: כי 50 שנה כמעט המתנו לסרט הזה
ויהי אש, יום ראשון
פרומתיאוס (Prometheus) , סירטו החדש של רידלי סקוט, שמחייה מחדש (בערך) את סירטו הראשון, הנוסע השמיני. הסרט אומנם לא המשך או אפילו התחלה של סרטי הנוסע השמיני, אך הוא מתרחש באותו עולם סיפורי כמותם. הסרט שהיה הצלחה מתונה בקופות זכה לביקורות מעורבות אצל המבקרים. אצלנו הוא זכה לביקורת חיוביות מאוד (לקריאת הביקורת על הסרט). הסרט שפחות מתחשב בסדר הלינארי של הסיפור, מצליח להעביר את הצופה חוויה שלמה של רגשות ותחושות. גם אם הסרט לא תמיד ברור והגיוני עד הסוף.
למה כן: רידלי סקוט חוזר הביתה
דוב לי על הלב
טד (ted), הקומדיה הקולנועית הראשונה של סת' מקפלרן, מי שידוע בעיקר כאשף אנימציה טלוויזיוני, עם סדרות כמו איש משפחה, אבא אמריקאי והמופע של קליבלנד. החליט הפעם לנסות ולראות אם ההומור שלו עובד גם על המסך הגדול ועם שחקנים חיים. הסרט עוקב אחר מערכת יחסים ביזרית בין גבר כבן שלושים, והדובי שלו, שהתעורר לחיים בזכות משאלה שהביע בתור ילד. התוצאה היא סרט מצחיק, חכם עם גבב רב של התייחסות לתרבות הפופולרית האמריקאית מעורבב עם הומור גבוה שמלווה בהומור פלוצים.
למה כן: פלאש גורדון BABY.
שבג'וני דפ היה חור
רחוב ג'אמפ 21 (Jump Street 21), אתחול/המשך לסדרת הקלאלט של שנות ה90, שאף שודרה כאן בערוץ שלוש. הסדרה שהזניקה את הקרירה של ג'וני דפ למסלול התנגשות בקריביים. הסרט שהתחזה לסרט פעולה, התברר כאחת הקומדיות המוצלחות והמצחיקות של השנה. ג'ונה היל שעבר דיאטת רצח לתפקיד לוהק יחד עם צ'ינינג טוטיים לתפקידים הראשיים. השנים המשחקים צמד שוטרים, הנכנסים כמושתלים אל בית ספר תיכון, על מנת לחשוף רשת סמים.
למה כן: תרנגולות מתפוצצים ותפקידי אורח מפתיעים
זה רק אור הירח
ממלכת אור הירח (Moonrise Kingdom), סרט נוסף של הבמאי היחודי ווס אנדרסון (משפחת טננבאום, רכבת לדרג'ילינג) . כמו רוב סרטיו גם בסרט הזה, יש הקפדה על פריים מהודק, צבעוניות היפר ראליסטית ועולם סוראליסטי הזוי. הסרט הזה מספר על צופיפניק צעיר, שבורח עם אהובותו לנסות לחיות ביחד מטוב הארץ ולהתרחק מחוקי העולם המבוגר. התוצאה סרט מקסים ונוגע.
למה כן: או… הצבעים, הצבעים…
במדינת הגמדים.
ההוביט (the Hobbit), סרטו החדש של פיטר ג'קסון במאי טרילוגיית שר הטבעות. הפעם ג'קסון מביא לנו את הסיפור המקדים לסרטי שר הטבעות, ועוקב אחרי דודו של פרודו גיבור הסדרה הראשונה, בילבו באגינס. ההוביט הוא הראשון מהטרילוגיה החדשה, שהDNA של שר הטבעות טבוע בה. גם אם לפעמים שלוש השעות של הסרט מרגישות ארוכות מידי, בסופו של דבר זה עוד ממשהו טוב.
למה כן: גנדלף האפור מכה שנית
גובה יותר, חזק יותר, זקן יותר
ג'ון קרטר (John Carter), סרט הרפתקאות הבדיוני מבית דיסני, שהתבסס על חומר ספרותי בן יותר מ100 שנה. הסרט התבסס על סדרת ספרי בארסום של הסופר של ספרי טארזן, אדגר רייס בוארוז. הסרט שהתחיל את השנה ככישלון קולסי, סיים אותה ברווח קל אבל לא יותר מזה. הוא עדיין נחשב לאחת האכזבות הגדולות של דיסני. הסרט שנכשל גם בקופות וגם אצל המבקרים, מצא אצלי פינה חמה. הסרט מספר את סיפורו של ג'ון קרטר שמגיע אל המאדים, שם בגלל כוח המשיכה החלש יותר, הוא הופך לישות החזקה המהירה והאמיצה ביותר על הכוכב. הסרט שנראה כמו חיקוי לסרטי גיבורי העל, היה בעצם עמוד התווך ואב הטיפוס לסופרמן ולכל גיבורי העל האחרים. הסרט לעניות דעתי דווקא היה עשוי טוב, קליל זורם. סרט קיץ מושלם.
למה כן: כי גם לגיבורים של סבא מגיע צ'אנס
5 סרטים ש"לא" ב2012
משחקי הרעב– כי גם אם לא תאכלו שבוע לא תוכלו לבלוע את הסרט הזה
דמדומים: שחר מפציע – כי עם שחר כזה, כבר עדיף לילה נצחי
גברים בשחור III – יש מפלצות בחלל, שעדיף לתת להם להמשיך לישון
מראה מראה – לפעמים עדיף להיות עיוור מאשר להסתכל במראה
באטלשיפ – לעשות סרט מהמשחק צוללות, זה כמו לעשות סרט מאיקס עיגול.
מה שלכם היה סרטי הכן וסרטי הלא של 2012? תכתבו בתגבות.
העולם המופלא של התרבות 