ביקור קצר : בני ערובה – ובא לציון ערובה


 

בני ערובה, סדרה ישראלית/אמריקאית חדשה. שעלתה במקביל אצלנו ובארצות הניכר של אמריקה המאוחדת. אפילו הגדילה היוצרים, והסדרה האמריקאית עלתה שבועות מספר לפני אחותה התאומה בארצנו הקטנטונת. מה שמחזק את הדעה שדברים מגיעים אלינו באיחור, גם אלו שנוצרו כאן. יוצרי הסדרה, עומרי גבעון ורותם שמיר, הצליחו לזקק סדרה הראויה, כמות שהיא, לעלות על המסכים ברחבי העולם, ללא הרבה התאמות ושינויים.

נכון, זו אינה הסדרה הישראלית הראשונה שעושה את המעבר מכתיבה בישראל של כאן ועכשיו, לארה"ב, המקבילה. אבל תמיד המעבר הזה בא עם כיפוף גדול ושינויים אין ספור אל מול המקור הישראלי. כך היה עם רמזור, שלא הצליחה לעבד את ההומור הישראלי לזה האמריקאי ונבלה אחרי עונה אחת. כך היה בטיפול, שעברה מתיחת פנים, הזרקה של כוכבים מהשורה הראשונה ושינויים משמעותיים בסיפור, אך שמרה על הפורמט, והחזיקה ברשת HBO כשלוש עונות. כמובן שחייבים להזכיר את חטופים שהפכה להצלחה מטורפת, הומלנד, אבל הייתה צריכה לשנות לגמרי את הסיפור, את הסגנון ואפילו את הז'אנר של הסדרה המקורית.

"זוהי ארץ חמדת אבות.."

"זוהי ארץ חמדת אבות.."

בני ערובה, על אף שהיא בתחילת דרכה (פרק ראשון אצלנו, רביעי בארה"ב),  נראה שהסיפור נשאר כמעט אחד לאחד מבחינת הנרטיב, במעבר לארה"ב.  שניהם עוקבים אחרי משפחתה של ד"ר סנדרס/דנון, מנתחת מוכשרת, שבקרוב מאוד סכין המנתחים שלה תעבור מעל ובתוך גופו של הנשיא/ראש הממשלה. אך כדרכם של סדרות פעולה/מתח, העלילה מסתבכת. חבורה של שכירי חרב, שעד לא מזמן עבדו בשביל רשויות הצבא/FBI ועכשיו מסיבה כל שהיא מחזיקים במשפחת הד"ר כבני ערובה. הם ישחוררו כאשר הד"ר, למרות כל "מאמציה", תאבד את החולה שלה על שולחן הניתוחים.

קרובים קרובים, הגרסה האמרקאית.

קרובים קרובים, הגרסה האמרקאית.

עכשיו ההפתעה הגדולה. אתמול בערב שודר הפרק הראשון בגרסה הישראלית. לרוב כשאתה רואה משהו בהפקה של מיליון דולר, ואז רואה את ההפקה הישראלית של שקל וחצי….
אם ניקח ונשווה את ההפקה של הומלנד אל מול חטופים, אין סיכוי שלא נרגיש בדלות ההפקה, דבר שיפגום באופן אוטומטי בכל מי שיעבור מהסדרה האמריקאית לישראלית (ולהפך).
אך משום מה בבני ערובה זה לא קורה, אומנם בית החולים ההי-טקי של הגרסה האמריקאית הפך לבית המטבחיים של בית חולים וולפסון, והדשא הגדול של קבוצת הספורט האמריקאית הפך למסדרון בתיכון אפרורי, אבל כל אלו לא גורעים במאומה מהקצב ומהמתח שהסדרה משרה עליך.

"כלכך מעצבן אלו שתמיד נדחפים לתמונה המשפחתית!!"

"כלכך מעצבן אלו שתמיד נדחפים לתמונה המשפחתית!!"

גם השחקנים, במיוחד שתי השחקניות הראשיות, בהחלט יכולות לעמוד ראש בראש עם מקבילותיהן האמריקאיות. איילת זורר (שטולמן, איש הפלדה) כד"ר דנון, לא נופלת במאומה מטוני קולט (החוש השישי, טרה) כד"ר סנדרס. גם שאר בני המשפחות המשתקפות, נותנים פייט טוב אחד לשני. אך חייבים להגיד, שלפחות בינתיים, ה Bad guys, של הסדרה לא מצליחים להשתקף. דילן מקדרמוט הנהדר (הפרקליטים, סיפור אימה אמרקאי) נותן בסדרה, את אחד התפקידים הטובים שלו על המסך הקטן. מולו עומד יאיר לוטן, שמוכשר ככל שיהיה, כנראה לא יצליח לתת פייט מספיק הגון למקבילו האמריקאי.

אם הסדרה תמשיך בקו ובאיכות שהתחילה, אני צופה לה עתיד מזהיר, גם בערוץ 10 וגם מעבר לים.

 ערוץ 10 כל יום ראשון, בשעה 22:00

מסקנה

שאמא ערובה, פוגשת את את אבא ערובה….. ככה באים בני ערובה לעולם.

מודעות פרסומת

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s