ביקור קצר: האקס מכה שנית – אקס פקטור


ביקור קצר: האקס מכה שנית –  אקס פקטור

לפני מספר שנים, כתבתי בבלוג זה על תוכנית הביכורים של הסדרה מעבר לאוקיינוס, על האקס פקטור שעלה על המסכים בארה"ב. לפיכך, רק נאה יהיה שאגיד כמה מילים על מה שקורה כאן אצלנו על מסכנו הדל.

Xfactor

הם שמים על כולנו X אחד גדול!

כמה דל? ובכן, אולי באמת כדאי שנתחיל בנקודה הזו, הפרסים. כשהאקס פקטור האמריקאי הפציע לעולם, הוא עשה זאת בכל הכוח ועם ההבטחה לפרס הגדול ביותר שנראה בטלוויזיה עד היום. לא פחות מ-5 מיליון דולר וחוזה הקלטות בחברה של סימון קוואל. פרס  עצום שלא נראה לפני זה על מסכי הטלוויזיה.
ואצלנו בפרובינציה? מה יקבל המנצח? דירה יוקרתית כמו שקיבלו במרוץ לדירה? אולי מיליון שקל (לא כולל מיסים) כמו שקיבלו באח הגדול והמרוץ למיליון ? או לכל הפחות לחיצת יד חמה וכריך ? טוב אז אולי קצת יותר מכריך, אבל לא הרבה יותר, חוזה הקלטות בלא אחר מאשר "ארומה מוזיקה הפקות" , אני מקווה שזה כולל גם  קפה חינם בכל סניפי ארומה. עדיין ההבדל בין שני הפרסים, הוא כמו ההופעה של  טום ג'ונס מול ריאנה.

"XXX צועד בראש!!!"

ומה בגזרת השופטים והמשתתפים? ובכן, כאן לדעתי האישית בלבד, אנחנו אחרים לגמרי, לטוב ולרע.  הפאנל הארץ ישראלי מרגיש, הרבה יותר אמיתי מאשר אחיו בארץ הנכר: עברי לידר, שניסה להיות הBAD GUY של הפאנל, אבל נראה שגם הוא לא מאמין לעצמו שהוא כזה. שירי מימון שעושה רעשים של דיווה, אבל אל דאגה זוהי הדיווה הארץ הישראלית המצויה, ציפור שכחיה באזורנו, כזו שרק חושבת שהיא צריכה לחשוב שהשמש זורחת מעכוזיה. רמי פורטיס, כנראה השופט הכנה ביותר שהיה בתחרות טלוויזיונית כזו אי פעם בהיסטוריה של הטלוויזיה (אני כאן רק כי יש לי משכנתא לשלם) ומשה פרץ, הנשמה הלאומית (מזל שיש לנו כזו).

כמובן שאי אפשר לשכוח את המנחה העילגת על האוזן אבל נוחה על העיניים (לפעמים), בר רפאלי. רפאלי ששוב מוכיחה שלא צריך כישרון משחק, שירה או אפילו דיבור רציף וברור בשביל להפוך לכוכב בארץ, מספיק גומות ושער בלונדיני. היא ללא ספק הייתה יכולה להיות החוליה החלשה של התוכנית, למזלה הגדולה היא מתמודדת בכבוד על המקום הזה עם הזמרים המתחרים.

את שמחה לראות אותי או שסתם יש לך …. מה זה בכלל!?

המתחרים, שהם ללא ספק הלב של העניין,  היו עם הרבה לב, אבל בלי הרבה גרון (או לפעמים יותר מידי). כן היו שם כמה רגעי טלוויזיה נהדרים, ילדות מתלהבות שנתקלות פעם ראשונה בחיים האמתיים,  כמו אותה נערה, שכל הסביבה אמרה לה כמה היא מוכשרת ויפה, ילדה שהתרגלה שכל מה שהיא רוצה היא מקבלת. עד שהיא הגיע לעולם האמיתי וקיבלה פעם ראשונה תגובות אובייקטיביות.

רגע טליוזיוני אחר, היה הנער האוטיסט. כן אותו נער שריגש את כולנו, אותו נער שהמפיקים ידעו בדיוק על איזה מיתרים לפרוט, אותו ילד שהגיע עם חולצה שהכריזה מראש שהוא יעבור לשלב הבא, חולצה שעליה היה כתוב "אני אוטיסט גאה". כן אי אפשר להתעלם מעשייה טלוויזיונית כזו שמנסה לגעת בכל נים של רגשות אפשרי, אפילו השיר שנבחר לו בקפידה, הנסיך הקטן, נועד בשביל לשבור את כולנו (כמו שהוא שבר את פורטיס). אבל בזמן השיר, מי שהסתכל טוב על העניים של אותו ילד, ראה את הבעיה האמיתית של אותו נער, שהוא פשוט לא מבין את השיר, הוא לא מבין כמה הוא נוגע וכמה הוא כואב. כן זה היה רגע טלוויזיוני נהדר, אבל לדעתי שפל בניצול מוגבלויות.

אבל רוב התמודדים היו פרודיה על מתמודדי תחרות שירה/ראלטי. ולא השאירו רושם גדול.

אך למרות הכל, בסה"כ התוכנית זרמה בצורה חיובית וכיפית. יהלומים נוצצים עוד לא מצאנו בתוכנית הראשונה, אבל היי לפחות נראה את פורטיס פעמים בשבוע.

אקס פקטור, כל שבת ורביעי ערוץ-2 שעה 21:00

לסיכום

פורטיס, לוקה בהפרעה נפשית הפוגעת ביכולת היומיומית לניהול מערכות יחסים בין אישיות עם המציאות.

מודעות פרסומת

ביקור קצר : בני ערובה – ובא לציון ערובה


 

בני ערובה, סדרה ישראלית/אמריקאית חדשה. שעלתה במקביל אצלנו ובארצות הניכר של אמריקה המאוחדת. אפילו הגדילה היוצרים, והסדרה האמריקאית עלתה שבועות מספר לפני אחותה התאומה בארצנו הקטנטונת. מה שמחזק את הדעה שדברים מגיעים אלינו באיחור, גם אלו שנוצרו כאן. יוצרי הסדרה, עומרי גבעון ורותם שמיר, הצליחו לזקק סדרה הראויה, כמות שהיא, לעלות על המסכים ברחבי העולם, ללא הרבה התאמות ושינויים.

נכון, זו אינה הסדרה הישראלית הראשונה שעושה את המעבר מכתיבה בישראל של כאן ועכשיו, לארה"ב, המקבילה. אבל תמיד המעבר הזה בא עם כיפוף גדול ושינויים אין ספור אל מול המקור הישראלי. כך היה עם רמזור, שלא הצליחה לעבד את ההומור הישראלי לזה האמריקאי ונבלה אחרי עונה אחת. כך היה בטיפול, שעברה מתיחת פנים, הזרקה של כוכבים מהשורה הראשונה ושינויים משמעותיים בסיפור, אך שמרה על הפורמט, והחזיקה ברשת HBO כשלוש עונות. כמובן שחייבים להזכיר את חטופים שהפכה להצלחה מטורפת, הומלנד, אבל הייתה צריכה לשנות לגמרי את הסיפור, את הסגנון ואפילו את הז'אנר של הסדרה המקורית.

"זוהי ארץ חמדת אבות.."

"זוהי ארץ חמדת אבות.."

בני ערובה, על אף שהיא בתחילת דרכה (פרק ראשון אצלנו, רביעי בארה"ב),  נראה שהסיפור נשאר כמעט אחד לאחד מבחינת הנרטיב, במעבר לארה"ב.  שניהם עוקבים אחרי משפחתה של ד"ר סנדרס/דנון, מנתחת מוכשרת, שבקרוב מאוד סכין המנתחים שלה תעבור מעל ובתוך גופו של הנשיא/ראש הממשלה. אך כדרכם של סדרות פעולה/מתח, העלילה מסתבכת. חבורה של שכירי חרב, שעד לא מזמן עבדו בשביל רשויות הצבא/FBI ועכשיו מסיבה כל שהיא מחזיקים במשפחת הד"ר כבני ערובה. הם ישחוררו כאשר הד"ר, למרות כל "מאמציה", תאבד את החולה שלה על שולחן הניתוחים.

קרובים קרובים, הגרסה האמרקאית.

קרובים קרובים, הגרסה האמרקאית.

עכשיו ההפתעה הגדולה. אתמול בערב שודר הפרק הראשון בגרסה הישראלית. לרוב כשאתה רואה משהו בהפקה של מיליון דולר, ואז רואה את ההפקה הישראלית של שקל וחצי….
אם ניקח ונשווה את ההפקה של הומלנד אל מול חטופים, אין סיכוי שלא נרגיש בדלות ההפקה, דבר שיפגום באופן אוטומטי בכל מי שיעבור מהסדרה האמריקאית לישראלית (ולהפך).
אך משום מה בבני ערובה זה לא קורה, אומנם בית החולים ההי-טקי של הגרסה האמריקאית הפך לבית המטבחיים של בית חולים וולפסון, והדשא הגדול של קבוצת הספורט האמריקאית הפך למסדרון בתיכון אפרורי, אבל כל אלו לא גורעים במאומה מהקצב ומהמתח שהסדרה משרה עליך.

"כלכך מעצבן אלו שתמיד נדחפים לתמונה המשפחתית!!"

"כלכך מעצבן אלו שתמיד נדחפים לתמונה המשפחתית!!"

גם השחקנים, במיוחד שתי השחקניות הראשיות, בהחלט יכולות לעמוד ראש בראש עם מקבילותיהן האמריקאיות. איילת זורר (שטולמן, איש הפלדה) כד"ר דנון, לא נופלת במאומה מטוני קולט (החוש השישי, טרה) כד"ר סנדרס. גם שאר בני המשפחות המשתקפות, נותנים פייט טוב אחד לשני. אך חייבים להגיד, שלפחות בינתיים, ה Bad guys, של הסדרה לא מצליחים להשתקף. דילן מקדרמוט הנהדר (הפרקליטים, סיפור אימה אמרקאי) נותן בסדרה, את אחד התפקידים הטובים שלו על המסך הקטן. מולו עומד יאיר לוטן, שמוכשר ככל שיהיה, כנראה לא יצליח לתת פייט מספיק הגון למקבילו האמריקאי.

אם הסדרה תמשיך בקו ובאיכות שהתחילה, אני צופה לה עתיד מזהיר, גם בערוץ 10 וגם מעבר לים.

 ערוץ 10 כל יום ראשון, בשעה 22:00

מסקנה

שאמא ערובה, פוגשת את את אבא ערובה….. ככה באים בני ערובה לעולם.

דם ואש ותימרות אין עשן


"ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותמרות עשן, השמש יהפוך לחושך והירח לדם לפני בוא יום ה' הגדול והנורא, והיה כל אשר יקרא בשם ה' וימלט כי בהר ציון ובירושלים תהיה פליטה"
(יואל פרק ג')


יש עשן בלי אש,האמת שפעם הייתה אש. לא סתם אש, אלא תמרות עשן. אך נדמה שהיא כבר כבתה.
תמרות עשן, העונה הראשונה, כנראה אחת מסדרות המתח והמיסתורין הטובות ביותר, לא רק בארץ אלא בכלל. הסדרה ,שנטועה עמוק בשדי אמא, טווין פיקס ואבודים, לקחה את הDNA הזה והכניסה אותו עמוק לאדמה השורשית והבזלתית של הצפון.



העונה הראשונה לוקחת את הקונספט של סדרות המתח וסדרות הקונספירציה צעד אחד קדימה. למי שלא מכיר את הסדרה, מדובר בסדרה שמשודרת בחברת הכבלים HOT. הסדרה עוקבת אחר לאה קפקא שמגיעה ממרכז הארץ אל הגליל הרחוק כדי לפתור את תעלומת העלמותם הפתאומית של כל חברי הישוב האקסצנטרי "תמרות עשן". בדרך היא פוגשת גלריה שלמה של טיפוסים מקומיים. היא נעזרת בקב"ט המקומי חובש הכיפה, נפתלי שמש )יורם טולדנו(,בשריף האזורי אסא מוקד (צחי גראד) ובמפקד הצה"לי של הגזרה חסר השם, אלוף הפיקוד (שי אביבי).

חברי תנועת "השומר הזקן"


הסדרה מתחילה לחשוף שאלות מאוד מטרידות. קודם כל איך ישוב שלם מתעורר בבוקר ונעלם בבת אחת? שום זכר? שום עקבות? פשוט איננו? איך זה קורה? תעלומה !

במהלך הסדרה מתחילים לדבר על מטעים מושחרים, על מחלות לא ברורות שלא ברור מה המקור שלהן, על סודות ולחשושים שאף אחד לא מדבר עליהם. למה לא מדברים על המחלות? על הפשעים של הטבע?תעלומה!

ומשום מקום, עולה עניין "תולעת שמיר", שאולי אחראית על כל מה שקורה. תולעת שמיר, היא אזכור למיתולוגיה היהודית. תולעת השמיר הוא יצור מיתולוגי שחוצב וחותך כל חומר אפשרי ובעזרתו שלמה המלך בנה את בית המקדש. בסדרה הוא משמש כשם קוד למבצע צבאי, כשהצבא פעם כנראה החביא מתחת לאדמת הגליל, ליום בו הסורים יסכנו את הגליל.

אבל מה זה אותו נשק יום הדין? מה בעצם עשו איתו? מה הוא אמור לעשות? מי יודע ? תעלומה!
!Lunch


התעלומות שנפתחו בעונה הראשונה לא היו מביישות את העונות הטובות ביותר של אבודים. וזה עבד. הקהל היה מרותק, אני הייתי מרותק. רק רציתי עוד תעלומה ועוד חידה, כדי שאוכל להפעיל את המוח שלי ולנסות לשער, לחשוב, להבין, להשכיל ואולי אולי בעזרת המוח האנליטי המופלא שלי, אולי אף אצליח להערים על הכותבים ולגלות מה היא אותה תולעת שמיר? מה קרה לחברי הכת? כל כך הרבה שאלות! איזה כיף.
וזה מה שהחזיר אלפי צופים. הם רצו תשובות. הם רצו לדעת , הם רצו תשובות.
וזה מה שעושה סדרת מתח טובה, מעלה שאלות, יוצרת מיסתורין.

אז מה עושה סדרת מתח רעה?
כאשר היא עונה עליהן.

אבודים, היא סדרה שנויה במחלוקת, אנשים אהבו לא אהבו, התחברו או שלא. אבל דבר אחד אפשר להגיד עליה, היא תמיד השאירה אותנו במתח ובחוסר הבנה בסיסי של מה באמת מרחש. יותר תעלומות מתשובות.


אבודים, היא דוגמה קיצונית. לכותבים של אבודים, ואפילו ליוצר שלו ג' ג' אבמרס, לא היו מעולם את התשובות לתעלומות שהם הציבו. אבל זה לא הפריע להם להציב עוד תעלומות. ואם הם פתרו תעלומה אחת ,זה רק יצר תעלומה חדשה גדולה אף יותר מזו שנפתרה זה הרגע. גילו פתאום פתח, מה יש שם? מצליחים לפתוח אותו מגלים שם אדם שלוחץ על קוד, מגלים מה זה קוד… וכו… וכו… וכו…. ככה שש עונות.

באירוע טד, אירוע בו אנשים מתחומים שונים מעבירים הרצאה קצרה על הנושא שלהם, ג'י ג'י אברמס העביר הרצאה על אבודים (לינק להרצאה). הוא הבהיר שהסדרה נכתבה במהירות ולא היה להם זמן באמת לחשוב על תשובות, אבל הם רצו לספק חוויה של תהייה, של תיבת מיסתורין,שבעצם זה לא משנה מה באמת יש בתיבה אלא שכל הזמן נמשיך לנחש.


אני מזהיר, מכאן ואילך יש ספוילרים לעונה השניה של תמרות עשן, אז ההמשך על אחריותכם בלבד.

העונה השניה של תמרות עשן התחילה לא מזמן. בפרק הראשון של העונה החדשה לאה קפקא מתעוררת עם כל חברי תמרות עשן, הם חיים, הם בסדר, הם לא עלו לשמיים, הם לא הפכו ליצורי חושך, הם פשוט ברחו. אבל רגע- איפה?למה? איך? או נהדר, אולי הם על איזה אי בודד שאף אחד לא יכול להגיע אליו? או בבסיס סודי מתחת לאדמה? או אולי בכלל במעבדה גדולה של האח הגדול?
טוב, גם על זה עונים כבר בפרק השני של העונה, בצורה די פשוטה, הם ברחו לאזור המפורז בין ישראל לסוריה.
הממ… טוב קיבלנו תשובה גם על זה. פחות שאלה מיסתורית אחת.


לכל מי שמחפש את תמרות עשן.

אבל עדיין,המיסתורין של התולעת נשמר, המיסתורין של המטעים השחורים והמחלות, הסוד הצבאי השמור הזה, שאפילו אלוף הפיקוד לא יודע עליו.
אהה…. זה רק צינור נפט? זהו? הכל סובב סביב נפט בעולם הזה, וגם בעולם של תמרות עשן מסתבר .
רגע, אם בעולם הזה ובעולם של תמרות עשן הכל סובב סביב נפט, ומצאו את חברי הישוב והכל סוג של נורמלי – אז איפה המיסתורין?

ובבת אחת העונה השניה של הסדרה הפכה מסדרת מיסתורין סטייל אבודים/טווין פיקס לסדרת מתח קונספירציה סטייל 24. לא שזה רע, אבל זו לא הסדרה שכל כך הערכנו.

האור בקצה המנהרה, כנראה שזה סתם בדואי עם עששית

אז כן, עדיין זורקים לנו מידי פעם איזה עצם על משהו, איזה חידה חדשה, אבל היא לא מספיק גדולה, מספיק עסיסית , מספיק גרנדיוזית כמו שתי התשובות שבאיבחה אחת ענו לנו עליהן.
תמרות עשן היא עדיין סדרה מעולה, היא עדיין ללא ספק הדרמה המקורית הטובה ביותר בטלויזיה שלכם. אבל היא כבר לא אותה סדרה שהתאהבנו בה לפני שנתיים.


מסקנה
תולעת שמיר? איזה תולעת? זו מיקו!

ביקור קצר- יש רופא בבלוג ?


ביקור קצריש רופא בבלוג ?

ושוב ביקור קצר, הפעם ביקור חולים אצל הדוקטורהשבוע יצא בBBC הפרק החדש של העונה השישית של סדרת הקאלט דוקטור הו.

אבל לפני זה אני אפנה אותכם שוב לדף הפייסבוק שלנו.

דוקטור והווו הו

הסדרה עוקבת אחר חייזר, אדון זמן, שמטייל לו ברחבי היקום והזמן, אך בעיקר מתמקד בכוכב הקטן שלנו. הדמות עוברת כל כמה שנים גלגול של השחקן המשחק אותה ושל הכותבים המובילים את העלילה. בעונה החמישית היה שינוי מאסיבי בקרב הכותבים ובשחקן המשחק את הדמות

הכותב, שהחייה את הדמות ב2005 ,ראסל טי דיוויד, הוחלף על ידי אחד התסריטאים המבריקים, סטיבן מופאט (גייקל, זיווגים). דייויד, שהיה לגמרי מזוהה עם הדמויות ועם הסיפור של 4 העונות הראשונות, הוחלף במעבר חד למדי לסדרה שונה. כל הדמויות והשחקנים שהתחברנו אליהם במשך 4 עונות נעלמו כלא היו. הכתיבה, לעומת העונה הקודמת, היתה חלשה יותר, והדמויות, חוץ מכמה פרקים בודדים, היו מאוד פלקטיות.

גם השחקן הנוכחי, מאת סמית, עורר מחלוקת גדולה. הוא החליף את אחד השחקנים המזוהים והאהובים ביותר של הדוקטור, דיוויד טאנט. זה כמו להחליף טבעת יהלום בטבעת פלסטיק מתוך פרס בקורנפלקס. ממשהו מבריק, נוצץ ויפה, למשהו קופצני, צעקני, פלסטי ועם פפיון. הדוקטור ה11 החדש, נראה כמו ילד קטן וחד מימדי, בעיקר שעוד חקוק לנו בזיכרון המשחק האדיר והעגול של דמותו ה-10 של הדוקטור , דיוויד טאנט.

דוקטור ג'ייקל ודוקטור הייד

אני זוכר שבסיום העונה החמישית קיוויתי שיבינו את הטעות ויחליפו אותו בדמות חדשה, אולם לצערי התבדתי. אז הגיע הספיישל המסורתי של חג המולד בו הופיע שוב, כמובן, סמית כדוקטור. הפעם היה שיפור מסוים, פחות בסיפור, יותר בדמות. פתאום הדוקטור קפץ כיתה, אם כי עדיין היתה תקווה שבסוף הפרק הוא ימות ויוחלף בשחקן אחר.

והשבוע עלה הפרק החדש (מי שלא רוצה ספויילרים מוזמן להפסיק לקרוא כאן).

קריפטונייט ?!

ב5 הדקות הראשונות של הפרק, חשבתי לשנייה שתקוותי התגשמו, הנה, הם הבינו את הטעות, ועד סוף הפרק, יעשו הפתעה אדירה לכבוד החג והדוקטור יוחלף. התקווה שיגיע הדוקטור ה12 התפוגגה תוך מספר שניות, והנה ממשיך לו הפרק עם סמית'.

אך הוא המשיך אחרת, משהו קרה בין סיום העונה החמישית לשישית. אולי לפתע סמית סיים את גיל ההתבגרות, או כנראה שמע את הביקורת שלי על הדמות שלו, לא בטוח מה, אבל משהו שם היה אחר. הוא עדיין היה פלסטיקי, הוא עדיין היה מעצבן, הוא עדיין ענד פפיון. אבל היה שם עוד משהו, אומנם בהבלחות. הבלחות של יצור בן מאות שנים, שראה הכל, חווה הכל, שיש לו חור שחור במרכז הנשמה שהוא מחביא. סמית' הצליח בפרק אחד לעשות מה שהוא לא הצליח לעשות בעונה שלמה.

"את שמחה לראות אותי? או שיש לך טרדיס ברקע ?"

גם הפרק עצמו הצליח ליצור עניין. חוץ מכמה פרקים בודדים בעונה הקודמת, צפיתי בפרקים מתוך כוח האינרציה. זה הדוקטורצריך ללכת לבדיקה השבועית לא כי אתה רוצה, אלא כי אתה צריך. אחרי הפרק הראשון של העונה הראשונה אני רוצה לראות את הפרק של השבוע הבא. נשאלת השאלה אם הפעם הוא ישמור על קו אחיד באיכות הסדרה, או כמו בעונה הקודמת, שרק הפרקים שמופט עצמו היה מעורב בהם בצורה מאסיבית היו שווים משהו.

לסיכום.

הפרק היה טוב, סמית הראה שאולי עוד יש לו מה להציע, ומופט הראה סימנים של הבנה שאולי כדאי להקדיש טיפה יותר רצינות לדוקטור. הפרק הזה הפיח בי תקווה חדשה לעתיד טוב יותר, עתיד בלי סמית', אבל בינתיים הוא יכול להישאר. זה לא מאוד נורא.

מסקנה

אם אתה כבר הולך לדוקטור, אז תדאג שהוא לא יענוד פפיון.

הTVEYE !!