ה4 במאי 1977- כמה עובדות שלא ידעתם על מלחמת הכוכבים


נכון, אני בחופשה, ולכן הבלוג לא עודכן  כבר כמה שבועות. אבל גם כאן מהחופשה החלטתי לכתוב לכם כתבה לכבוד יום חגה של מלחמת הכוכבים.

לכבוד ה4 במאי, חגם של האוויקים, הג'דאים, הסית'ים, האימפריליסטים, המורדים, הבדלנים, הרפובליקאים ובכלל, כל מי שמאכלס את הגלקסיה הרחוקה רחוקה הזו.

במאי 1977 פרץ לאולמות הקולנוע ברחבי העולם סרט ששינה את כל כללי המשחק, סרט שעיצב מחדש דור שלם ושינה ללא הכר את התרבות הפופולרית של ימנו.
מלחמת הכוכבים, הסרט הראשון בסדרת הסרטים המופלאה, הסרט שכולו פרי הזייתו, פיתוחו, ביומו וניצוחו של איש אחד, ג'ורג לוקאס.

אז הכתבה היום, תהיה בסגנון קצת אחר, לא יהיה כאן ניתוח מעמיק של סרט זה או אחר, לא תהיה ירידה לעומק של דמות כזו או אחרת, הפעם  זו תהיה רשימה של 45 עובדות שלא ידעתם על מלחמת הכוכבים.

מלחמת הכוכבים- תקווה חדשה.

  • פיטר מאיו, השחקן שנמצא בתוך החליפה של צ'ובקה, לפני שהפך לכוכב סרטי מלחמת הכוכבים, היה סניטר בבית חולים. עשר שניות לאחר שנתקל בג'ורג לוקאס,  הוא קיבל את התפקיד הגדול של חייו.

וואקי נודיסט

  • צ'ובקה  היה מקור להתרעמות קלה מצד גורמים שמרנים, שלא אהבו (בלשון המעטה) שאחת מהדמויות  הראשיות בסרט, מסתובב ערום כולו. בזמן הצילומים, חלק מהמנהלים של פוקס המאה ה20, ניסו לשכנע את לוקאס להלביש את היצור השעיר.
  • כאשר הסרט יצא והפך ללהיט, חברת הצעצועים, קאנר, לא היתה מוכנה. כל המוצרים נחטפו מיד מהמדפים, והחברה לא הספיקה ליצר מספיק צעצועים. במקום זה, הם מכרו קופסאות ריקות עם וואוצ'רים שהיקנו את הזכות לקבל את הדמויות בעתיד. גם הקופסאות הללו נמכרו כליל.
  • האן-סולו היה אמור להיות במקור בכלל חייזר. חייזר ירוק ללא אף וזימים. לבסוף לוקאס החליט להפוך אותו לאנושי….. ושחור. הוא אפילו כבר בחר שחקן אפרו אמריקאי לשחק את התפקיד, גלין טורמן. לבסוף החליט שסולו יהיה לבן, ובחר בהריסון פורד לתפקיד.

קפטן ג'ק סולו

  • את דמותו של האן-סולו ביסס לוקאס על אישיותו ותכונותיו של חברו הטוב, הבמאי פרנסיס פורד קופולה (הסנדק, אפוקליפסה עכשיו)
  • לפני שהאריסון פורד קיבל את התפקיד, לוקאס בחן כמה שחקנים צעירים אחרים, בינהם: אל פאצ'ינו, כריסטופר ווקן, ניק נולטה, קורט ראסל, סטיב מרטין ואפילו ג'ק ניקולסון.
  • את כתוביות הפתיחה של הסרט, עזר ללוקס לכתוב חבר נוסף, בריאן דה פאלמה (פני צלקת, קארי)
  • פוקס המאה ה20, הסכימה לממן את הסרט, אבל נתנה סכום זעום יחסית של 8מיליון דולר להפקה- חמישה מליון מתוך הסכום הזה הלך על אפקטים מיוחדים.
  • כאשר פוקס המאה ה20 ניסו לשווק את הסרט לבתי הקולנוע ברחבי ארה"ב, רק 40 בתי קולנוע הסכימו לקנות אותו. פוקס יצאה בהודעה לכל בתי הקולנוע שמי שלא יקנה את זכויות ההקרנה למלחמת הכוכבים, לא יקבל  את זכויות ההקרנה לסרט " The Other Side of Midnight", מה שהיה אמור להיות הבלוקבאסטר הגדול של אותו קיץ.
    הסרט הרוויח בסופו של דבר קצת יותר מ300,000,000 דולר.

מי קונה לי ?

  • בעת המשא ומתן עם האולפנים, לוקאס הסכים לקבל משכורת זעומה על עבודת הבימוי, אבל ביקש לעצמו את כל הזכויות על מוצרי הצריכה של הסרט (פוסטרים, צעצועים וכו….). האולפנים, שמעולם לא ראו יותר מידי כסף מהמוצרים האלו, ויתרו ללא בעיה. כיום לוקאס מרוויח מאות מיליוני דולרים בשנה.
  • הכוכב, טאטוטאין, כוכב המדבר השומם, ביתו של לוק ושל אנקין סקייווקר, לא מוזכר בשם, אפילו לא פעם אחת, לאורך כל הסרט הראשון, אבל הופך לכוכב המרכזי ביותר בסאגה, כוכב שכמעט בכל סרט (חוץ מהאימפריה מכה שנית) חוזרים אליו.
  • הדמות הראשונה שלוקאס כתב לסדרת הסרטים  היתה דמותו של דארת' ווידאר.

 

  • לוקאס חשב בהתחלה לשכור את השחקן הותיק, אורסון וואלס, כדי שידבב את קולו של דארת' ווידר, אבל החליט לרדת מהעניין, גם מסיבות תקציביות, אבל בעיקר בשל החשש שקולו  של וולס יהיה מזוהה מידי עם השחקן ולא עם הדמות.
    לבסוף את הקול  דיבב השחקן, ג'ימס ארל ג'ונס. אבל הוא לא הסכים ששמו יופיע בכתוביות, מכיוון שהרגיש שעבודת הדיבוב שעשה, היתה פשוטה מידי ולא מגיע עליה קרדיט של דמות שלמה.
  • רוב הצופים בטקס הענקת המדליות בסיום הסרט, הם דמויות קרטון ולא אנשים אמיתיים.

בדרך לקוסם מארץ עוץ?

  • הג'אוות (הגמדים הקטנים במצנפות)  סוחרי הגרוטאות והרובוטים, בעצם מדברים ניב של בני הזולו, באפריקה. גרידו, ציד הראשים הירוק, מדבר ניב אינדיאני של שבט בפרו.

 

האימפריה מכה שנית

 

  • הסרט היחיד בסאגה שבו נבנה דגם בגודל טבעי של נץ המילניום (המילניום פאלקון), באורך של 18 מטר.
  • הבמאי ארווין קירשנר, דחה בתחילה את ההצעה לביים את הסרט בטענה שאי אפשר לעשות סרט יותר טוב ממלחמת הכוכבים.
  • האימפריה הוא הסרט הראשון בסדרה שהכניס את מספר הפרק לפני שם הסרט. רק בהפצת הוידיאו הוסף "פרק IV תקווה חדשה" למלחמת הכוכבים מ77.

"בחירות בפתח!?"

  • ומ'פט הקרח (המפלצת שתולה את לוק הפוך) לא נראתה במלואה, אלא רק חלקים ממנה. רק בשחרור הגרסה המיוחדת ב97 ראו לראשונה את המפלצת כולה.
  • הקולות שמשמיע הטונטון, הם בעצם הקלטה של קולות החיזור של הלוטרה (כלבי ים)
  • בארגזים הנמצאים למכביר בבסיס המורדים בהוט', ישנן ערמות של שלג מלאכותי, למקרה שהשלג בסט לא יספיק.
  • השלג בסצנות הATAT עשוי מבלונים צבועים והרבה קמח

"ידעתי שהייתי צריך לקחת שמאלה באלברקורקי, רוחמה תביאי לי שוב את המפה"

  • התנועה של הATAT מבוססות על התנועה וההליכה של פילים
  • לוחמי המורדים שנמצאים בשוחות בהוט', הם בעצם חלק מיחידת מחלצים נורבגית
  • אלק גינס (אובי ואן) צילם את כל הסצנות שלו לסרט ב6 שעות.

חופשי על הקנטינה

  • השחקן ג'ון רצנברגר, המוכר לנו כ"קליף" הדוור מהסדרה הקומית חופשי על הבר. משחק את קצין המורדים, שמזהיר את האן סולו שהוא יקפא בשלג.
  • בסצנה בה  ווידר מדבר עם ההולוגרמה של הקיסר, בסרט המקורי, את ראש הקיסר שיחקה אישה זקנה, רק בגרסה המיוחדת מ97, הכניסו לסצנה את השחקן של הקיסר.

"כאן זה התור של הרופא עיניים? מי אחרון!?"

  • שנץ המילניום ניכנס לשדה האסטרואידים, אפשר לראות שאחד האסטרואידים הוא בעצם תפוח אדמה.  לא רחוק ממנה אפשר לראות אפילו נעלי טניס
  • גנרל רייקן שולח את רוג 11 ורוג 10 לסקטור 38, רמז לסרט הראשון של לוקאס THX 1138
  • בגרסה המקורית של התסריט, האימפריה בכלל לא מתקיפה את בסיס המורדים בהוט', אלה הבסיס מותקף על ידי עשרות וומ'פות קרח.

 

שובו של הג'די

 

  • לוקאס הציע את עבודת הבימוי לסרט השלישי לבמאי המתחיל, דיויד לינץ (קטיפה כחולה, איש הפיל). לינץ סירב להצעה, ובמקום זה ביים את חולית.
    לוקס המשיך, והציע את העבודה לבמאי מתחיל אחר, דיויד קרוננברג (היסטוריה של אלימות, הזבוב), אבל גם הוא סירב.
    שניהם טענו שאלו  נעליים גדולות מידי למידותיהם, שהם סרטים של לוקאס שהם לא מעיזים לחתור תחת החזון שלו.
  • בשביל להטעות סקרנים ובשביל לבלבל את העיתונות, בזמן הצילומים, הצוות וההפקה טענו שהם מצלמים סרט אימה בשם "קציר כחול". הם אפילו הדפיסו חולצות וכובעים לצוות בשביל להטעות את הסקרנים.
    בנוסף, ההפקה גילתה, שאם השם "מלחמת הכוכבים" מחובר להפקה, כל המחירים של הציוד והאספקה קופצים, ככה הם חשבו שיוכלו להשאיר את מחיר השוק המקובל.

מזכיר קצת את הטיפוסים מהמרכז המסחרי

  • שבט הדובונים השעירים, האוויקים, היו אמורים להיות במקור שבט של ווקיס, בני מינו של צ'ובקה. אבל לבסוף הוחלט ללכת על יצורים קטנים יותר עם שער קצר מאשר יצורים גדולים עם שער ארוך.
  • השפה של האוויקים היא ערבוב של ניב סיני  עם משפטים בפיליפינית.
  • בפוסטר המקורי והמפורסם, בו רואים רק את הידיים של לוק אוחזות בחרב אור המופנית כלפי מעלה, אלו לא ידיו של מארק האמיל, השחקן שמשחק את לוק, אלא ידו של ג'ורג לוקאס עצמו.
  • בגרסה המקורית, בסוף הסרט, לוקאס רצה שמסיבות הניצחון תהינה בעיר האימפריאלית הראשית, אבל הוא לא הצליח למצוא לה שם אז הוא זנח את הרעיון. רק ב1991, כאשר הסופר טימותי זן כתב באחד מספרי מלחמת הכוכבים, על כוכב בבירה, קורוסאנט, רק אז לוקאס קיבל את השם ואת הכוכב.

עיר הבירה, כוכב הבירה בעצם…. למישהו בא בירה !?

  • לפני תחילת הצילומים, התחוור לצוות, שכל חרבות האור של ווידר נעלמו או נגנבו ולא נשארה אפילו אחת. באופן מידי הם פירקו כמה חרבות של לוק שנשארו מהסרט הקודם על מנת ליצור חרב חדשה לווידר.
  • שרפת הגופה של ווידר  היתה תוספת מאוד מאוחרת. היא צולמה הרבה אחרי שהסתיימו כל הצילומים האחרים לסרט, והוסרטה על גבעה ליד החווה של לוקאס.
  • הכוכב אנדור, בו מתרחש הקרב עם האיווקים, הוא שיבוש של עין-דור, מקום מלחמתם  האחרונה של שאול ויונתן.
  • הריסון פורד, שמאס בתפקיד האן-סולו, ניסה לשכנע את לוקאס שדמותו של סולו תקריב את עצמה למען חבריה ויהפוך לגיבור אמיתי. לוקאס לא השתכנע.
  • השם המקורי של הסרט היה "נקמת הג'די", אבל מכיון שנקמה היא לא משהו מעולם המושגים של מסדר הג'די, הוחלט להחליף את השם, לשובו של הגד'י. לוקאס ישתמש בטייטל הזה פעם בסופו של דבר לפרק השלישי, נקמת הסית'.

עם פנים כאלו!? מה הפלא שהוא מסתובב עם מסכה

  • דיויד פאוורס, השחקן בחליפה של דארת' ויידר, לא היה מודע לעובדה שבסצנה האחרונה שיחשפו את פניו של ווידר, לא הוא יהיה הפנים שיראו כי אם של השחקן סביסטיאן שאו.
  • הסרט היחידי בטרילוגיה המקורית, שווידר לא חונק אף אחד.
  • הקיסר, מעולם לא נקרא בשמו בטרילוגיה המקורית, רק בספרות, ולאחר מכן בטרילוגיה המקדימה, נחשף שמו, פלאלפטין.

 

  • I have a bad feeling about this אחד ממשפטי המפתח של הסדרה. נאמר בכל אחד מהסרטים.
    אובי ואן קנובי ( פרק I), אנקין סקיווקר (פרק II), אובי ואן קנובי (פרק III), לוק סקיווקר (פרק VI), האן סולו (פרק VI), הנסיכה ליאה (פרק V), C3PO (פרק IV).

4 במאי שמח לכולם.

מודעות פרסומת

בעקבות מלחמת הכוכבים- הייל הקיסר! (חלק ראשון)


בשבוע שעבר, חוץ מביקורת טלויזיה קטנה, לא קיבלתם כלום. לא ביקורות קולנוע, לא קומיקסשום דבר.
השבוע אני אפצה אתכם על כך שלדאבוני נבצר ממני לכתוב. השבוע נתחיל בסדרת כתבות ארוכה על אחד הנושאים החביבים עלי, שבאופן מפתיע לא קיבל כאן שום איזכור.


אבל לפני שנתחיל אני רוצה שתדמינו לכם בראש מנהיג כריזמטי, כזה שסוחף ומשלהב המונים. מנהיג שנבחר בצורה דמוקרטית, אבל הופך את הדמוקרטיה על פיה והופך לדיקטטור לוחמני. עכשיו יש סיכוי שדימיינתם אחד משני מנהיגים, או את היטלר או את הקיסר פלפטיין ממלחמת הכוכבים.

תמונה נדירה, פאלפטין והיטלר ברגע של ביחד

הדמיון המעוות

בסדרת הכתבות הזו אנחנו נחקור ונגלה מה בעצם המקורות ההיסטוריים והספרותיים של מלחמת הכוכבים. אולי כדאי להקדים ולאמר, שהמוח האנושי לא מסוגל לדמיין פרצוף שהוא לא ראה, או לחשוב על סיפור שהוא לא שמע. מה שהוא כן יכול לעשות זה לחבר, לעוות, להוציא, להכניס, ובעצם כל דבר חוץ מממש לדמיין משהו חדש לגמרי

 לכן כל מספר סיפור בעצם נשען על סיפור קודם.

מימין לשמאל, בני בגין, ביבי, ברק, פרס, פואד (בעיגולים מיסדי ראשון לציון)

וג'ורג' לוקאס, יוצר מלחמת הכוכבים, אינו שונה בנוף הזה. מה שלוקאס כן שאב מכל כך הרבה מקורות לסיפור כל כך פנטסטי, הוא שהמעקב והחיפוש אחרי המקורות הללו הוא תענוג רצוף בפני עצמו.

לוקס העיד על עצמו שבתור ילד היה מרותק למסך הקולנוע של שנות ה40, לסרטי ההרפקאות, לסדרות הקולנוע הזולות אך המבדרות, לגיבורים ונבלים ולדרך סיפור מאוד גרנדיוזית. כשהפך לנער, הוא גם התחיל לקרוא ספרי מד"ב כמו אסימוב ונשאב לעולמות אחרים שהיו בשבילו בריחה מהחיים המשעממים בעירה קטנה אי שם בקליפורניה. הסרטים שהוא ראה והספרים שהוא קרא לא נתנו מנוח למוחו ולאט אט צימחו שם שורשים שבעתיד ינבטו לסאגת מלחמת הכוכבים

לוקאס לא רק שאב מסיפורים אחרים, אלא גם מתרבויות אחרות, לא רק מסיפורים אלא גם במידה רבה מאד מספרי ההיסטוריה, ומה היא היסטוריה אחרי הכל אם לא סיפור האנשות כולה ?

שאף אחד לא יזוז או שאני זורק את פצצת הסירחון הזו

 

60 שניות על….

כמו שהזכרנו לוקס לא רק שאב מסרטים שראה כילד או ספרים שאליהם ברח בתור נער אלא גם מההיסטוריה עצמה, במיוחד מתקופת מלחמת העולם השנייה, הן מבחינת התוכן והן מבחינת הויזואליות.

 

לשניה אחת אני מחליף כובע והופך למורה להיסטוריהתזכורת קלה בהיסטוריה. שנות ה30 בגרמניה, רפובליקת ווימר בשיאה, גרמניה יצאה לא מכבר ממלחמת העולם הראשונה. גרמניה יצאה מהמלחמה הזו מדממת, פצועה ובעיקר מושפלת. לאחר המלחמה בית הנבחרים הגרמני החדש, הרייכסטג, היה מקום מסואב, קיצוני, מפולג ומושחת מהיסוד. היה בלתי אפשרי להעביר כמעט חוק אחד כאשר מפלגות קומונסטיות יושבת צד בצד ליד מפלגות פשיסטיות שיושבות ליד מפלגות אנרכיסטיות שיושבות לצד מפלגות ניציות.  ובראש כל הבלגן דווקא עמד אדם שקול, שהיה פחות או יותר קונצנזוס בעם, הינדרבורג

 

אבו אל שפם

הינדרבורג היה אחראי על כמה מהנצחונות של גרמניה במלחמת העולם הראשונה (לא שהיו הרבה כאלו ) והיה אהוב מאוד בקרב העם. הוא שלט ברפובליקת ווימר בערך כעשור (שזה היה פחות או יותר כל שנות הקיום שלה).

ב1932 התמודד הינדרבורג פעם נוספת על נשיאות הרייכסטג, והפעם עמוד מולו מנהיג מפלגה חדש, מנהיג מפלגת הנציונלסוציליסטים או בקיצור נאצים.  היטלר שעמד בראש המפלגה ניצב מול הינדרבורג, הינדברג היה כלכך בטוח בנצחנו מול הגמד עם השפם הקטן, שהוא לא הפעיל שום מערכת בחירות פירסומית, שום שלטי חוצות, לא לחץ ידיים לתינוקות לא נישק זקנות, כלום! אבל היטלר לעומת זאת…. היטלר הכיר את המדיומים החדשים, את הקולנוע, הרדיו והגרפיקה. היטלר הפעיל מערכת בחירות אכזרית ויעילה ביותר. ולבסוף היידנברג הוכח כצודק, באמת הגמד הקטן עם השפם הפסיד. אולם היטלר אולי הפסיד במערכה על הנשיאות, אבל בדרך צבר הרבה מאוד כוח.

ועכשיו גם הספר "מלחמתי" של הסופר א.ד היטלר

הייל פאלפטין

ואם נעבור רגע לתמונת הראי שלנו בסרט: "מלחמת הכוכבים:פרק I- אימת הפנטום" . גם שם יש לנו סנאט מושחת ומסואב שבעצם משותק מרוב סירבול. אבל בראשו עומד מנהיג כאריזמתי ואהוב , וולארוןופלפאטין שצמח מתוך הסיאוב הזה, מצליח לערער את כיסאו של המנהיג הצודק.

ג'נרל זוד לאחר שפנה לפוליטיקה

אבל זו רק נקודת דמיון רופפת יותר.

או למשל, מישהו שם לב שבכל משרתי האימפריה, אין אפילו חייזר אחד? כולם אנושיים. ואם כבר היה חייזר כזה או אחר, הוא היה חד פעמי ורק לשימוש הקיסר למטרה מאוד ספציפית.

דוגמא יותר טובה היא הצבא הפרטי של היטלר. בתחילת הקריירה הפוליטית של היטלר, הוא שינה את מנגנוני המפלגה והקים את הזרוע הלוחמת של המפלגה, שלימים תהפוך לראש החץ של הצבא הגרמני. לפלוגה הזו הוא נתן את השם המפחיד "פלוגות הסער" הSTORM TROOPERS   שזה גם שם של אותם חיילים לבנים שהם הכוח המרכזי של הצבא של פאפלטין.

מתוך קולקציית הסתיו, הנחה מיוחדת לחברי חבר


היטלר לא הסתפק בזרוע לוחמת. מתוך הזרוע הלוחמת הוא בחר את המובחרים ביותר והפנה אותם לSS, שזה ראשי תיבות Schutzstaffel או בתרגום חופשייחידת המישמר. זוכרים למי עוד היה יחידת משמר בשם "יחידת המשמר"? נכון לפאלפטין.

גם את הויזואליות הוא שאב באופן ישיר. למשל המדים של קציני הSS והמדים של קציני האימפריה הם כמעט זהים לחלוטין.

ילדים, מצאו את ההבדלים, הקיפו בעיגול ושלחו את המסך אל המערכת

זה גם לא סוד שאת קרבות החלל שלו הוא ביסס על קרבות אוויר אמיתיים במלחמת העולם השניה. יש אפילו את הסיפור, שלקראת סוף הצילומים הוא עשה הקרנה מיוחדת לחברים, והיכן שהיו אמורים להיות קרבות החלל, הוא הכניס צילומים ישנים של קרבות אוויר ממלחמת העולם השניה.

אפשר גם להיכנס לטרילוגיה החדשה (פרקים 1-3) ולראות איך כל דמות היסטורית מיוצגת שם, אם זה היטלר המושווה לפלפטין או סטלין, שבהתחלה היה בין בריתו של היטלר ואז נזרק לכלבים ונבגד על ידי היטלר, שיכול בהחלט להתאים לקאונט דוקו (הם גם דומים), שגם הוא נבגד בסוף על ידי פלפטין אחרי שהם עשו יד אחת.

Stalin, I am your father

גם הויזואליה הכללית של הסרט מושפעת מהמראה שחקוק לנו בזיכרון הקולקטיביבתור החזון של הויזואליה הנאצית הייחודית. מעניין לראות שהוא בחר בעיקר בויזאליה הנאצית להדגיש את האמפריה, אבל גם כמה דימוים נאצים זלגו לכיון המורדים. בעיקר אפשר לראות בסצנת הסיום של "מלחמת הכוכבים : פרק IV – תקווה חדשה". טקס הסיום שמזכיר באופן כמעט זהה לאחת הסצנות המופרסמות בסרטה של לני ריפלשטיין, נצחון הרצון. סרט שהיה שופר התעמולה הנאצי הגדול ביותר, והציג את הישגי הנאצים באולימפיאדה שהמשטר הנאצי אירח

מצעד האיוולת

אין ספק שלמלחמת העולם השניה הייתה השפעה גדולה על מלחמת הכוכבים. לפי דעתי בעיקר, מכיוון שזו הייתה המלחמה האחרונה בה הטוב והרע היו ברורים. לא היתה כאן שאלה של מלחמה מוצדקת או לא, שאלה של מה היא האידאולוגיה הנכונה. היה כאן פשוט את בני האור מול בני החושך את העולם.

בשבוע הבא

להתראות בשבוע הבא עם שובו של הסמוראי, החלק השני בכתבה .

ואל תשכחו TVEYE מגיע!

 

ביקורת קולנוע, קומיקס, מלחמת הכוכבים, סרטים, ביקורות סרטים, ביקורת טלוויזיה, ביקורות קומיקס