ביקור קצר: בדרך לאבדון


 אבדון, הסרט החדש של ג'וסף קוזינסקי בכיכובו של טום קרוז, זכה לשמו בזכות ולא בחסד.

הסרט אבדון הוא סרט מדע בדיוני פוסט אפוקליפטי. לפיו, בעתיד גזע חייזרים ינסה לפלוש לכדור הארץ, בני האדם ינצחו את אותו פולש, אבל בתהליך ישמידו את כדור הארץ ככוכב שיכול לשמר חיים. בני האדם עזבו לאחד הירחים של צדק. מאחור השאירו רק צוות שלד לכמה סידורים אחרונים ולהיות האחרונים שמכבים את האור. הקדמה הזו שנשמעת בחלקה בתחילת הסרט חוזרת על עצמה עוד כמה וכמה פעמים לאורך הסרט, למקרה שמישהו שכח או ניכנס מאוחר.

 במאי הסרט, קוזינסקי, למי שלא מכיר, הוא במאי עולה בשמי הוליוויד. קוזנסקי שהגיע לבימוי דווקא מלימודי האדריכולות, ניכר בחוש אסטטי מפותח במיוחד. סרטו הקודם של קוזנסקי, טרון- מורשת, הראה מה שהוא יודע לעשות הכי טוב, נופים מדהימים. אבל גם באבדון כמו בטרון, קוזנסקי מראה שגם בני אדם הוא רואה כמבנים, רגשות הם אבנים ואנשים הם מבנים ארכיטקטוניים יפים  אבל חלולים מבפנים, חדרים חדרים. בסרט כמו טרון כשיש מבנה חברתי שמורכב מ"תוכנות" ולא אנשים, העניין עובד יפה. הוא נותן הרגשה של חיים מלאכותים שנותקים ומחוברים.

ביום בהיר רואים את ביירות

הבעיה שבאבדון זה לא עובד. הדמויות שם מעניינות כמו מבנה בית חד קומתי מתקופת המנדט הבריטי. הדמות הראשית של טום קרוז, ששולטת על המסך ב100 אחוז של הסרט. נראה כמו גרסה חיוורת של ומדברת של הרובוט וול-E. גם הוא כמו אותו רובוט, נשאר על עולם חרב, גם הוא כמו אותו רובוט קטן אחראי על הסביבה הנטושה וגם הוא כמו אותו רובוט עוזר ומתקן רובוטים אחרים. אבל בניגוד לוול-E, טום קרוז הוא דמות בשר דם שלא יכולה להרשות לעצמה להיות שטוחה ורובטית, מה שקורה בפועל. גם חברתו לעבודה, השחקנית אנדראה רייסבורואו, מוגשת לנו כאן במימד קרטון אריזה. הדמות שלה כל כך שטוחה שאפשר להשתמש בה כקרש גיהוץ.

נוהל עצירת חשוד שיגרתי של משטרת התנועה

באופן כללי הסיפור, שהיה במקור נובלה גרפית, מרגיש כמו חומר לסרט קצר ולא מקורי, שנמרח על יותר מידי זמן. הסרט מהדהד לכל כך הרבה סרטים אחרים, עד שלא ברור אם זה בכלל סרט או יצירת מחווה לקולנוע המד"ב לדורתיו. העלילה ברורה מה5 הדקות הראשונות שלה, ללא הפתעות, והטוויסטים בסיפור נצפים קילומטרים לפני שהם באים. בכלל התחושה היא כזו של אוכל לעוס.

אבל… וזה אבל גדול, הסרט הוא יפיפייה. לא מבחינה לירית, לא מבחינה אומנותית לא המשחק ואפילו לא השחקנים. אלא הסרט עצמו. הנופים שלו, הצבעים שלו ואפילו המבנים ההיסטוריים של ניו-יורק, שהתאחדו עם האדמה והים נראים מדהים (אפילו השניה שבו מופיע פסל החירות קבור בחול). רק בשביל זה שווה להשקיע כמה שקלים ולראות את היופי הזה על המסך הגדול. אם אתם מחפשים סרט טוב, עם דמויות עגולות, זה אולי לא הסרט בשבילכם…

יושב באפוקליפסה על המים, רגל פה רגל שם.

מסקנה

לפעמים צריך להאמין לשם של הסרט.

מודעות פרסומת

פרומתאוס : שובו של שובו הנוסע השמיני


פה אני יושב, צר אנשים

בצלמי.

דור שידמה לי,

לסבל, לבכות,

ליהנות ולהתענג

בלי לתת דעתו עליך,

כמוני!

 (פרומתאוס, גתה)

פרומתאוס, הטיטאן,מביא האש, פטרון האנושות, יוצר הבריאה.
רידלי סקוט ענק בין במאים, פטרון החריגים, יוצר הניכור.

פרומתאוס הביא לאדם את האש, פעמיים, ובתמורה נענש על ידי זאוס ובמשך שלושים שנה היה בז ענק מנקר בבטנו וסועד על הכבד שלו כל יום מחדש. עד שהגיע הרקולס בן אנוש, אחד מיציריו, ושיחרר אותו.
רידלי סקוט הביא לאדם את שתי יצירות המופת הגדולות של המד"ב, הנוסע השמיני, ובלייד ראנר ובתמורה נענש על ידי הוליווד ובמשך שלושים שנה זנח את הז'אנר כמעט לחלוטין עד שהגיע הסרט החדש, קדימון ובן סדרה שהוא עצמו התחיל.

"אני הוא רידלי סקוט, בורא עולם, יוצר הרפליקן והזינומרפ, השתחוו לפני!!!"

ההקבלה ברורה, רידלי סקוט הוא פרומתאוס, ופרומתאוס הוא רידלי סקוט, פרומתאוס הטיטאן ופרומתאוס הסרט. שלושתם יוצרים אחדות אחת מושלמת לסרט אחד לא מושלם.

ההבטחה

אי אפשר שלא להשוות את הסרט האחרון לסרט הראשון. הסרט הראשון, הנוסע השמיני (Alien), היה סרט הביכורים של רידלי סקוט, סרט אימה/מד"ב, סרט ראשון של במאי אנגלי צעיר , האמת לא כזה צעיר, הוא היה בן 42 כשביים את הסרט הראשון שלו.

הסרט האחרון, פרומתאוס, סרט מבוגר ובנתיים האחרון של רידלי סקוט, סרט אימה/מתח/מד"ב, סרט של במאי אנגלי מבוגר מנוסה ומשופשף היטב.

רובטריקים 4 ?

בפרומתאוס, ישנו צוות המדענים והחוקרים שעל גבי החללית שבאופן מפתיע נקראת, פרומתאוס, הנמצאים במסע על מנת לתת מענה על לא פחות מן השאלות הקיומיות ביותר של החיים. שני מדענים/ארכיאולוגים צעירים ומבריקים, אשר בליבם שני אינטרסים מנוגדים, מובילים את המשלחת. שו היא מאמינה: היא רוצה לפגוש את "האלים" על מנת להתקרב לנקודת מבטה הדתית, תוך שהולוואיי מחפש לנתץ את הקשקושים הרוחניים הללו. בעבודתם כארכיאולוגים הם גילו רמזים בציורי מערות מציוויליזציות עתיקות לרחבו של העולם, ושיכנעו תאגיד בשם וויילנד תעשיות, לממן את המשימה. על החללית נמצא אנדראיד בשם דיוויד שמגולם על ידי מייקל פאסבנדר , שמנהל ועוזר לצוות, ונציגה רישמית של תאגיד וויילנד יחד עם צוות החללית. על הכוכב הם מגלים משהו מאוד בלתי צפוי, ומצד שני מאוד צפוי.

"אני חושב ששמעתי משהו באזור החשוך והמפחיד, אולי אני אלך לבדוק את זה לבד"

הסרט הראשון, הנוסע השמיני לעומת זאת, למי שלא זוכר, מספר על  צוות של החללית נוסטרומו, ספינת מסחר של תאגיד וויילד, בזמן שהם שמים את פעמיהם חזרה לכדור הארץ לאחר שהייה ממושכת בחלל העמוק. החללית מקבלת קריאה לעזרה מאחד הכוכבים בדרך .  על  הכוכב הם מגלים חללית מרוסקת.  זהו לכאורה המקור של שידור המצוקה. אנשי הצוות יורדים לתוך הספינה שם מאוכסנות אלפי ביצים, ביצים מזן זר ומוזר. תוך בחינת אחת הביצים, בוקע מממנה טפיל דמוי ידי  ולופת את פניו. לאחר חזרתם מן הספינה, הצוות ממריא וחוזר חזרה אל המסלול לעבר כדור הארץ. במהלך הטיסה הטפיל הזר מת ונושר מפניו של חבר הצוות, כעת הכל חזר לקדמותו.  אבל אף אחד לא יודע שהטפיל החדיר בשקט עובר אל תוך הפונדקאי הנאנס שלו – וכאשר זה מתברר, הצוות מוצא את עצמו מול מפלץ חייזרי שבקע מבטנו של אותו איש צוות. מרגע זה היצור מתחיל לטרוף ולרצוח אותם אחד אחרי השני.

" מי נותן נשיקה לאמא ?"

הסרט הראשון, בויים על ידי במאי קצת בוסרי, יותר מבוסרי, הוא גם היה מפוחד. במאי מתחיל בהולייויד עם סרט בתקציב ענק, קאסט עם שחקנים לא קטנים, כמו ג'ון הארט ואיאן הולמס. משהו בפחד הזה עבר לצלוליד, משהו בשיתוק שלו לביים את השחקנים, גרם לנו להרגיש את הניכור שלהם אחד מהשני, משהו בבוסריות הזו עבד כמו קסם בסרט הזה.

בסרט החדש, משהו מהקרירות הזו נשמרה, אבל הפעם הוא לקח את זה צעד אחד קדימה. הפעם, את ההצגה גונב לא גיבור, כי אם רובוט. אני לא יודע אם בכוונה היה רצון להפוך את הדמויות בשר ודם בסרט לחסרות משמעות, או שמא פאסבינדר והתפקיד של דייויד פשוט גונבים את ההצגה. הפעם הניכור הוא אין סופי, הוא כמעט מעיק על הנשמה. הוא מלוטש ונקי מידי, אבל במושג המלוכלך של המילה.

"נו….. מתי כבר יסתיימו הפרסומות האלו!?"

כבר לפני שנתיים, כשרק יצאה הודעה ראשונה  על הסרט, כבר הוכרז שהסרט הבא של רידלי סקוט יהיה סרט מד"ב שיהווה סרט מקדים לסדרת סרטי הנוסע השמיני. הרשת ועולם הקולנוע היו כמרקחה, הנוסע השמיני חוזר ועוד בבמויו של יוצר הסדרה רידלי סקוט. מהר מאוד רידלי סקוט, צינן את ההתלהבות, והודיע קבל עם ועדה, למרות שהסרט הוא סרט מקדים, המפלצת (זינומורפ בשפה מקצועית) לא יופיע בסרט החדש. הוא טען שהמפלצת שיצר הפכה מזמן מאחד הדברים המיסתוריים והמפחידים ביותר, למתקן שעשועים בדיסנילנד, ושהוא מעדיף לעשות משהו אחר עם הסדרה.

הנוסע השמיני (בדרך לדיסנילנד)

ואכן, הוא עמד בהבטחתו. הוא הוציא סרט בסדרת הנוסע השמיני, ללא הנוסע השמיני.  עכשיו השאלה איך יוצא סרט בנוסע השמיני בלי הנוסע השמיני? ובכן, לא רע… ובהרחבה

הבטחות צריך לקיים

פרומתאוס מקיים את ההבטחה שלו, אולי לא במלואה אבל הכל שם.
נתחיל בקאסט: אומנם קאסט השחקנים מונה בערך כתריסר אנשים. אבל לאורך הסרט אנחנו באמת מבחינים בשנים וחצי, פאסבינדר שמשחק את דיויד ואת שרליז ט'ורן, הם ללא ספק גונבים את ההצגה משאר השחקנים, כולל משתי הדמויות הראשיות, של אליזבט שאו ומארשל גרין.

" פייזרים במלוא כוח ומגנים קדימה!"

כל הפתיח של הסרט, ובתוכו גם דיוויד, הם הומאז' נעים ואפילו קצת מרגש גם 2001:אודסיה בחלל, של קובריק וגם ללורנס איש ערב של דיויד לין.
גם שם הדמות, לא רק שהיא שם הבמאי של לורנס איש ערב, היא גם שם הדמות הראשית ב2001, ואף דאגו שהתסרוקת שלו תהיה דומה מאוד לזו של כוכב 2001, קייר דולאה. לאורך הסרט דיויד אף מצטט משפטים שלמים מתוך לורנס איש ערב. דיויד אולי מצטט משפטים מלורנס איש ערב, אבל מגרונו מדבר האל, מחשב העל הסדיסטי מ2001.

he's got the all world in his hand

הסרט עצמו, מלא בעליות וירידות לאורכו ולרוחבו, לעיתים הוא מרגיש כמו חלום, כמו סיוט. כמו שבחלום, חלקים מתחברים בקצוות אך  לא תמיד יש קשר ישיר בין החלקים. סיטואציה אחת מובילה לשניה, בלי שלשניה יש קשר ישיר לראשונה. כך מרגיש חלקים שלמים מתוך הסרט, כמו סיוט של מישהו שראה את הנוסע השמיני, אבל לא היה לו את הכסף לקנות את הזכויות למפלצת.

אם הסרט הראשון היה מלא ברמיזות מיניות, ובדימויים נשיים (למי שרוצה יכול לקרוא לעומק את על הפחד מנשיות בנוסע השמיני, בכתבה קודמת) אז בסרט הזה הוא מודע לחלוטין למיניות המתבקשת, הכוללות אונס טרנס חוצני.

בסופו של דבר הסרט הוא סרט נהדר, שנעשה תוך עבודת מחשבת מדוקדקת ונפלאה. אבל הוא לא חף מבעיות, לא כל הדברים נקשרים אחד לשני ולא הכל נקשר חזרה לסדרה הגדולה, אבל עדיין זו חתיכת נסיעה.

הרוח נושבת קרירה, נעיף עוד חיזר למדורה

לסיכום אני רוצה לצטט שורה מהשיר Tiger של המשורר האנגלי ווילאם בלייק שיר שמוקדש לנמר. בסוף השיר, כשהוא מספר איזה חיה מסוכנת גדולה ומרשימה היא הנמר, הוא שואל:
Did he who made the Lamb make thee?

ומחשש לספוילרים, אני פשוט אשאיר את השאלה הזו פתוחה…..

  

מסקנה

מתי המין האנושי ילמד שחיזרים הם לא משחק ילדים!! אם ראיתם הודעה מחיזר פשוט אל תענו!

ה4 במאי 1977- כמה עובדות שלא ידעתם על מלחמת הכוכבים


נכון, אני בחופשה, ולכן הבלוג לא עודכן  כבר כמה שבועות. אבל גם כאן מהחופשה החלטתי לכתוב לכם כתבה לכבוד יום חגה של מלחמת הכוכבים.

לכבוד ה4 במאי, חגם של האוויקים, הג'דאים, הסית'ים, האימפריליסטים, המורדים, הבדלנים, הרפובליקאים ובכלל, כל מי שמאכלס את הגלקסיה הרחוקה רחוקה הזו.

במאי 1977 פרץ לאולמות הקולנוע ברחבי העולם סרט ששינה את כל כללי המשחק, סרט שעיצב מחדש דור שלם ושינה ללא הכר את התרבות הפופולרית של ימנו.
מלחמת הכוכבים, הסרט הראשון בסדרת הסרטים המופלאה, הסרט שכולו פרי הזייתו, פיתוחו, ביומו וניצוחו של איש אחד, ג'ורג לוקאס.

אז הכתבה היום, תהיה בסגנון קצת אחר, לא יהיה כאן ניתוח מעמיק של סרט זה או אחר, לא תהיה ירידה לעומק של דמות כזו או אחרת, הפעם  זו תהיה רשימה של 45 עובדות שלא ידעתם על מלחמת הכוכבים.

מלחמת הכוכבים- תקווה חדשה.

  • פיטר מאיו, השחקן שנמצא בתוך החליפה של צ'ובקה, לפני שהפך לכוכב סרטי מלחמת הכוכבים, היה סניטר בבית חולים. עשר שניות לאחר שנתקל בג'ורג לוקאס,  הוא קיבל את התפקיד הגדול של חייו.

וואקי נודיסט

  • צ'ובקה  היה מקור להתרעמות קלה מצד גורמים שמרנים, שלא אהבו (בלשון המעטה) שאחת מהדמויות  הראשיות בסרט, מסתובב ערום כולו. בזמן הצילומים, חלק מהמנהלים של פוקס המאה ה20, ניסו לשכנע את לוקאס להלביש את היצור השעיר.
  • כאשר הסרט יצא והפך ללהיט, חברת הצעצועים, קאנר, לא היתה מוכנה. כל המוצרים נחטפו מיד מהמדפים, והחברה לא הספיקה ליצר מספיק צעצועים. במקום זה, הם מכרו קופסאות ריקות עם וואוצ'רים שהיקנו את הזכות לקבל את הדמויות בעתיד. גם הקופסאות הללו נמכרו כליל.
  • האן-סולו היה אמור להיות במקור בכלל חייזר. חייזר ירוק ללא אף וזימים. לבסוף לוקאס החליט להפוך אותו לאנושי….. ושחור. הוא אפילו כבר בחר שחקן אפרו אמריקאי לשחק את התפקיד, גלין טורמן. לבסוף החליט שסולו יהיה לבן, ובחר בהריסון פורד לתפקיד.

קפטן ג'ק סולו

  • את דמותו של האן-סולו ביסס לוקאס על אישיותו ותכונותיו של חברו הטוב, הבמאי פרנסיס פורד קופולה (הסנדק, אפוקליפסה עכשיו)
  • לפני שהאריסון פורד קיבל את התפקיד, לוקאס בחן כמה שחקנים צעירים אחרים, בינהם: אל פאצ'ינו, כריסטופר ווקן, ניק נולטה, קורט ראסל, סטיב מרטין ואפילו ג'ק ניקולסון.
  • את כתוביות הפתיחה של הסרט, עזר ללוקס לכתוב חבר נוסף, בריאן דה פאלמה (פני צלקת, קארי)
  • פוקס המאה ה20, הסכימה לממן את הסרט, אבל נתנה סכום זעום יחסית של 8מיליון דולר להפקה- חמישה מליון מתוך הסכום הזה הלך על אפקטים מיוחדים.
  • כאשר פוקס המאה ה20 ניסו לשווק את הסרט לבתי הקולנוע ברחבי ארה"ב, רק 40 בתי קולנוע הסכימו לקנות אותו. פוקס יצאה בהודעה לכל בתי הקולנוע שמי שלא יקנה את זכויות ההקרנה למלחמת הכוכבים, לא יקבל  את זכויות ההקרנה לסרט " The Other Side of Midnight", מה שהיה אמור להיות הבלוקבאסטר הגדול של אותו קיץ.
    הסרט הרוויח בסופו של דבר קצת יותר מ300,000,000 דולר.

מי קונה לי ?

  • בעת המשא ומתן עם האולפנים, לוקאס הסכים לקבל משכורת זעומה על עבודת הבימוי, אבל ביקש לעצמו את כל הזכויות על מוצרי הצריכה של הסרט (פוסטרים, צעצועים וכו….). האולפנים, שמעולם לא ראו יותר מידי כסף מהמוצרים האלו, ויתרו ללא בעיה. כיום לוקאס מרוויח מאות מיליוני דולרים בשנה.
  • הכוכב, טאטוטאין, כוכב המדבר השומם, ביתו של לוק ושל אנקין סקייווקר, לא מוזכר בשם, אפילו לא פעם אחת, לאורך כל הסרט הראשון, אבל הופך לכוכב המרכזי ביותר בסאגה, כוכב שכמעט בכל סרט (חוץ מהאימפריה מכה שנית) חוזרים אליו.
  • הדמות הראשונה שלוקאס כתב לסדרת הסרטים  היתה דמותו של דארת' ווידאר.

 

  • לוקאס חשב בהתחלה לשכור את השחקן הותיק, אורסון וואלס, כדי שידבב את קולו של דארת' ווידר, אבל החליט לרדת מהעניין, גם מסיבות תקציביות, אבל בעיקר בשל החשש שקולו  של וולס יהיה מזוהה מידי עם השחקן ולא עם הדמות.
    לבסוף את הקול  דיבב השחקן, ג'ימס ארל ג'ונס. אבל הוא לא הסכים ששמו יופיע בכתוביות, מכיוון שהרגיש שעבודת הדיבוב שעשה, היתה פשוטה מידי ולא מגיע עליה קרדיט של דמות שלמה.
  • רוב הצופים בטקס הענקת המדליות בסיום הסרט, הם דמויות קרטון ולא אנשים אמיתיים.

בדרך לקוסם מארץ עוץ?

  • הג'אוות (הגמדים הקטנים במצנפות)  סוחרי הגרוטאות והרובוטים, בעצם מדברים ניב של בני הזולו, באפריקה. גרידו, ציד הראשים הירוק, מדבר ניב אינדיאני של שבט בפרו.

 

האימפריה מכה שנית

 

  • הסרט היחיד בסאגה שבו נבנה דגם בגודל טבעי של נץ המילניום (המילניום פאלקון), באורך של 18 מטר.
  • הבמאי ארווין קירשנר, דחה בתחילה את ההצעה לביים את הסרט בטענה שאי אפשר לעשות סרט יותר טוב ממלחמת הכוכבים.
  • האימפריה הוא הסרט הראשון בסדרה שהכניס את מספר הפרק לפני שם הסרט. רק בהפצת הוידיאו הוסף "פרק IV תקווה חדשה" למלחמת הכוכבים מ77.

"בחירות בפתח!?"

  • ומ'פט הקרח (המפלצת שתולה את לוק הפוך) לא נראתה במלואה, אלא רק חלקים ממנה. רק בשחרור הגרסה המיוחדת ב97 ראו לראשונה את המפלצת כולה.
  • הקולות שמשמיע הטונטון, הם בעצם הקלטה של קולות החיזור של הלוטרה (כלבי ים)
  • בארגזים הנמצאים למכביר בבסיס המורדים בהוט', ישנן ערמות של שלג מלאכותי, למקרה שהשלג בסט לא יספיק.
  • השלג בסצנות הATAT עשוי מבלונים צבועים והרבה קמח

"ידעתי שהייתי צריך לקחת שמאלה באלברקורקי, רוחמה תביאי לי שוב את המפה"

  • התנועה של הATAT מבוססות על התנועה וההליכה של פילים
  • לוחמי המורדים שנמצאים בשוחות בהוט', הם בעצם חלק מיחידת מחלצים נורבגית
  • אלק גינס (אובי ואן) צילם את כל הסצנות שלו לסרט ב6 שעות.

חופשי על הקנטינה

  • השחקן ג'ון רצנברגר, המוכר לנו כ"קליף" הדוור מהסדרה הקומית חופשי על הבר. משחק את קצין המורדים, שמזהיר את האן סולו שהוא יקפא בשלג.
  • בסצנה בה  ווידר מדבר עם ההולוגרמה של הקיסר, בסרט המקורי, את ראש הקיסר שיחקה אישה זקנה, רק בגרסה המיוחדת מ97, הכניסו לסצנה את השחקן של הקיסר.

"כאן זה התור של הרופא עיניים? מי אחרון!?"

  • שנץ המילניום ניכנס לשדה האסטרואידים, אפשר לראות שאחד האסטרואידים הוא בעצם תפוח אדמה.  לא רחוק ממנה אפשר לראות אפילו נעלי טניס
  • גנרל רייקן שולח את רוג 11 ורוג 10 לסקטור 38, רמז לסרט הראשון של לוקאס THX 1138
  • בגרסה המקורית של התסריט, האימפריה בכלל לא מתקיפה את בסיס המורדים בהוט', אלה הבסיס מותקף על ידי עשרות וומ'פות קרח.

 

שובו של הג'די

 

  • לוקאס הציע את עבודת הבימוי לסרט השלישי לבמאי המתחיל, דיויד לינץ (קטיפה כחולה, איש הפיל). לינץ סירב להצעה, ובמקום זה ביים את חולית.
    לוקס המשיך, והציע את העבודה לבמאי מתחיל אחר, דיויד קרוננברג (היסטוריה של אלימות, הזבוב), אבל גם הוא סירב.
    שניהם טענו שאלו  נעליים גדולות מידי למידותיהם, שהם סרטים של לוקאס שהם לא מעיזים לחתור תחת החזון שלו.
  • בשביל להטעות סקרנים ובשביל לבלבל את העיתונות, בזמן הצילומים, הצוות וההפקה טענו שהם מצלמים סרט אימה בשם "קציר כחול". הם אפילו הדפיסו חולצות וכובעים לצוות בשביל להטעות את הסקרנים.
    בנוסף, ההפקה גילתה, שאם השם "מלחמת הכוכבים" מחובר להפקה, כל המחירים של הציוד והאספקה קופצים, ככה הם חשבו שיוכלו להשאיר את מחיר השוק המקובל.

מזכיר קצת את הטיפוסים מהמרכז המסחרי

  • שבט הדובונים השעירים, האוויקים, היו אמורים להיות במקור שבט של ווקיס, בני מינו של צ'ובקה. אבל לבסוף הוחלט ללכת על יצורים קטנים יותר עם שער קצר מאשר יצורים גדולים עם שער ארוך.
  • השפה של האוויקים היא ערבוב של ניב סיני  עם משפטים בפיליפינית.
  • בפוסטר המקורי והמפורסם, בו רואים רק את הידיים של לוק אוחזות בחרב אור המופנית כלפי מעלה, אלו לא ידיו של מארק האמיל, השחקן שמשחק את לוק, אלא ידו של ג'ורג לוקאס עצמו.
  • בגרסה המקורית, בסוף הסרט, לוקאס רצה שמסיבות הניצחון תהינה בעיר האימפריאלית הראשית, אבל הוא לא הצליח למצוא לה שם אז הוא זנח את הרעיון. רק ב1991, כאשר הסופר טימותי זן כתב באחד מספרי מלחמת הכוכבים, על כוכב בבירה, קורוסאנט, רק אז לוקאס קיבל את השם ואת הכוכב.

עיר הבירה, כוכב הבירה בעצם…. למישהו בא בירה !?

  • לפני תחילת הצילומים, התחוור לצוות, שכל חרבות האור של ווידר נעלמו או נגנבו ולא נשארה אפילו אחת. באופן מידי הם פירקו כמה חרבות של לוק שנשארו מהסרט הקודם על מנת ליצור חרב חדשה לווידר.
  • שרפת הגופה של ווידר  היתה תוספת מאוד מאוחרת. היא צולמה הרבה אחרי שהסתיימו כל הצילומים האחרים לסרט, והוסרטה על גבעה ליד החווה של לוקאס.
  • הכוכב אנדור, בו מתרחש הקרב עם האיווקים, הוא שיבוש של עין-דור, מקום מלחמתם  האחרונה של שאול ויונתן.
  • הריסון פורד, שמאס בתפקיד האן-סולו, ניסה לשכנע את לוקאס שדמותו של סולו תקריב את עצמה למען חבריה ויהפוך לגיבור אמיתי. לוקאס לא השתכנע.
  • השם המקורי של הסרט היה "נקמת הג'די", אבל מכיון שנקמה היא לא משהו מעולם המושגים של מסדר הג'די, הוחלט להחליף את השם, לשובו של הגד'י. לוקאס ישתמש בטייטל הזה פעם בסופו של דבר לפרק השלישי, נקמת הסית'.

עם פנים כאלו!? מה הפלא שהוא מסתובב עם מסכה

  • דיויד פאוורס, השחקן בחליפה של דארת' ויידר, לא היה מודע לעובדה שבסצנה האחרונה שיחשפו את פניו של ווידר, לא הוא יהיה הפנים שיראו כי אם של השחקן סביסטיאן שאו.
  • הסרט היחידי בטרילוגיה המקורית, שווידר לא חונק אף אחד.
  • הקיסר, מעולם לא נקרא בשמו בטרילוגיה המקורית, רק בספרות, ולאחר מכן בטרילוגיה המקדימה, נחשף שמו, פלאלפטין.

 

  • I have a bad feeling about this אחד ממשפטי המפתח של הסדרה. נאמר בכל אחד מהסרטים.
    אובי ואן קנובי ( פרק I), אנקין סקיווקר (פרק II), אובי ואן קנובי (פרק III), לוק סקיווקר (פרק VI), האן סולו (פרק VI), הנסיכה ליאה (פרק V), C3PO (פרק IV).

4 במאי שמח לכולם.

גר בארץ נוכריה


גר בארץ נוכריה

ההתחלה

כולנו הרגשנו מידי פעם זרים, זרים לסביבה ואפילו לפעמים זרים לעצמנו. אבל בקולנוע תמיד יהיה זר אחד ברור, האישה. כמה זר ? ממש חייזר. ולא,  לא מהחייזרים הנחמדים הללו, אלא מאלו שניצמדים לך לפנים ולא משחררים עד שמאוחר מידי והיא כבר הטילה את הביצים שלה בתוך הבטן שלך.

מזל טוב זה….. ברשניקוב?

כן, אני מדבר השבוע על החייזר האימתני מכל, שידוע רק בשם שלו הALIEN (החייזר).  הסרט הוא סרט הביכורים של הבמאי הבריטי המוכשר רידלי סקוט מ1979.  היצור והתפאורה נוצרו על ידי האומן החצי שוויצרי חצי מטורף, גיגר.  גיגר ביסס את דמות הטורף על ציור שלו בשם Necronom IV.  גיגר יצר יחד עם סקוט עולם אפל, מפחיד ובעיקר ניקבי.

האל המיצרי בלעה

התקציר

למי שלא זוכר את הסרט הנוסע השמיני (הראשון), הסרט מספר על  צוות של החללית נוסטרומו, ספינת סחר אזרחית, בעת שהם עושים את דרכם חזרה לכדור הארץ ממשימה עמוק בחלל. הצוות מקבל לפתע קריאתSOS  מאחד הכוכבים בדרך .  על  הכוכב הם מגלים חללית נטושה.  זהו לכאורה המקור של שידור המצוקה. אחד מאנשי הצוות יורד לתוך בטן הספינה ושם הוא מוצא אלפי ביצים, ביצים מזן זר ומוזר. תוך בחינת אחת הביצים, בוקע מממנה טפיל דמוי ידיים  ולופת את פניו. לאחר חזרתם של נוסטרומו, הצוות ממריא שוב לכדור הארץ. במהלך הטיסה הטפיל הזר מת ונושר מפניו של חבר הצוות, והוא בתמורה מתעורר מהתרדמת המאולצת שהטפיל גרם לו. כעת הכל נראה כאילו המצב שב לקדמותו.  אבל אף אחד לא יודע שהטפיל החדיר בשקט עובר אל תוך הפונדקאי הנאנס שלו – וכאשר זה מתברר, הצוות מוצא את עצמו מול מפלץ חייזרי שבקע מבטנו של אותו איש צוות. מרגע זה היצור מתחיל לטרוף ולרצוח אותם אחד אחרי השני והיחידה שעומדת מולו היא סגנית המשימה לוטנט ריפלי.

 

אז עכשיו אתם שואלים – מה הקשר בין הסרט הזה להקדמה על נשים? כאן מדובר בחייזר אוכל ראשים, ואילו מאידך זו אישה (שלעיתים גם עלולה לאכול ראשים). לאחר בדיקה מעמיקה של היצוגים בסרט, זה די ברור שגם גיגר וגם סקוט מבלים חלק גדול מהיממה מתחת למיטה בפחד מנשים.

הרחם החייזרי

נתחיל שניה בספינה החייזרית שהם נתקלים בה. אני חושב שאפשר לראות בצורה די ברורה הקבלה בינה לבין מערכת הרביה הנשית. דבר ראשון יש לשים לב לצורת החללית עצמה, עם שתי השפורפרות היוצאות ממנה, במראה מאד דומה לאיזה סוג של רחם כל שהוא, ממש כמו שתי החצוצרות הנשיות.  הכניסה עצמה לתוך החללית- היינו, הפתח שדרכו נכנסים אל תוך קרבי הספינה, נראה באופן מחשיד כמו כניסה אחרת שקשורה לאזור הרביה המינית הנשית … אהמממ..
ומה אנו מוצאים בפנים? מאות ביציות? טוב, אני חושב שהעניין הזה מתחיל להיות די ברור.
החללית הזרה הזו, שהיא מקור הצרות בסרט, היא ללא ספק מערכת רביה נשית.

תתקעו בחצוצרות שב"ק ס

ומה בוקע מתוך הביצית הזו? זוג ידיים שניצמדות לך לפרצוף ולא מרפות, הן חונקות, מסממות, ואם תנסה להוריד אותן, הן יהרגו אותך. האם זה מזכיר לכם משהו, או אולי זה רק אני ומערכות היחסים שהיו לי עם נשים?

"לא ממי, את בכלל לא חונקת אותי"

אבל הקטע המובהק ביותר הוא כמובן תהליך "הלידה", האקט הנשי ביותר. בסרט הזה הלידה מתוארת כתהליך שלפני הכל, הורג את האבא.  בעת הבקיעה שלו מהבטן, תהליך טבעי אצל אישה, להשריץ יצור מביטנה, אצל הגבר זה תהליך ממית, לפחות על פי רידלי סקוט.

"מאוחר מידי לבקש אפידורל?"

וגם אותו פרי "אהבה" בין מחבק הפנים לחבר הצוות, מתברר כרוצח יעיל, האמת, יעיל מידי. אותו יצור, שאגב השם המדעי שלו זה זינומורף (מורף על שם לבישת הצורה של המארח שלו),  הופך לרוצח מאד יעיל המחסל כמעט כל יצור חי על הספינה.
האמת, יתכן שהפחד הוא לא רק מהנשיות, אלא בכלל מקונספט המשפחה, אבל הדגש הוא על הנשיות במשפחה.

אמא סדרתית

גם המחשב הבוגדני, שמסתיר את המטרה האמיתית של המשימה, ושידע לאורך כל הזמן שהמטרה האמיתית של המשימה היתה להביא את היצור הזה לחברת האם בכדור הארץ, גם אם זה על חשבון חיי הצוות, נקרא בשם המאד נשי, Mother , אמא בעברית. זהו שם שטומן בחובו רגשות של אהבה, של משהו מגונן. פה האמא מתגלה כשקרנית מוניפולטיבית שחוברת בעצם לנכדה המעוות והרצחני.

אבא ואמא (סוג של)

אבל מצד שני, היחידה שמצליחה להתעמת ולנצח את המפלץ היא ריפלי, לוטנט אלן ריפלי. גיבורה נשית, שמצליחה לבדה להערים ולהרוג את המפלצת בעזרת תושיה, אך גם בעזרת כוח שרירים. אך שוב אליה וקוץ בה. ריפלי צריכה להשתמש בגבריותה על מנת לנצח את המפלץ.  ואכן, לאורך הסדרה היא הולכת ונהיית יותר ויותר גברית, שערה מתקצר מהסרט הראשון לשני, ובשלישי היא בכלל עטורת קרחת.

האמת היא שבמקרה נבחרה אישה לתפקיד הניצולה. במקור התפקיד היה מיועד לגבר וכבר היה בתהליכי ליהוק, שמו של קורט ראסל אפילו נזרק לאויר כמי שישחק את התפקיד הראשי. אבל אז החליטו המפיקים, כאקט שיווקי, לשנות את מגדר הגיבור לנקבה על מנת שהוא יבלוט מעל סרטים עם גיבורים גבריים אחרים.

"אהה זה? זה רק לחמם את האוכל"

וכך בעצם בא לעולם סרט הראשון שהוא גם פמיניסטי וגם שונא נשים בעת ובעונה אחת

 

מסקנה

אם כבר אתה עם אישה, אל תתן לה לחנוק אותך, להזריע אותך בביצים ושפרי אהבתכם יפרוץ לכם מהחזה. עדיף פשוט פרחים.