ביקור קצר: לופר- לופר בלופר


לופר הוא סרט המד"ב החדש מבית היוצר של בריק, הבמאי ותסריטאי, ריאן ג'ונסון. לא מכירים? לא מפתיע אם כי חבל. ג'ונסון הוא אחד הבמאים העולים בעולם הקולנוע, במאי מתוחכם עם סרטים חכמים להפליא. סרטו השני, האחים בלום, היה אף מתוחכם מידי, יש אפילו האומרים מתחכם מידי ולא ממש צלח. לופר הוא סרטו השלישי.

לופר מתרחש בעתיד הקרוב (יחסית) ב2047. בעתיד הקצת יותר רחוק (2080 בקירוב) ימציאו מכונת זמן. מסע בזמן יהפוך בין רגע לעברה פלילית ובלתי חוקית. כמו כל דבר בלתי חוקי ופלילי הוא ירתם על ידי העולם התחתון, וישתמשו בו, לא בכדי לשנות את העבר, לא בכדי לשדוד בנקים, אפילו לא בשביל לקנות מניות של פייסבוק במחיר הריצפה ב2012 לפני הנסיקה המטורפת ב2014. לא, מסע בזמן משומש בשביל לשלוח מטרות לעבר, בכדי להירצח, משהו בסגנון לישון עם הדגים רק במקרה הזה זה לישון עם שעונים.
כאשר המאפיה שולחת לעבר מטרה כזו, ממתין לו רוצח מטעם, עם רובה בהיכון, שפשוט דואג להעלים את הבחור המסכן. הרוצחים האלו נקראים "לופרים". למה לופרים אתם שואלים? ובכן, כי בסופו של דבר, ישלחו אליהם את הגרסה המבוגרת של עצמם, והם יסגרו לופ כאשר הם ירצחו את עצמם.
בעתיד הזה חי ג'ו, אשר מגולם על ידי, ג'וזף גורדון-לוויט, רוצח צעיר ונינוח. שכל רצונו הוא להרוויח קצת כסף ולפרוש לצרפת. אך הכל מתהפך כאשר ג'ו המבוגר שמגולם על ידי ברוס ווילס, נשלח לטיפולו של ג'ו הצעיר.

ג'ו המבוגר גובר על בבואתו הצעירה, לא לפני שהוא מספר לו, שהוא במשימה מטעם עצמו, לא רק בניסיון להתחמק מגזר דין מוות שהמאפיה כפתה עליו. אלא גם על רצונו לנקום בבוס החדש של המאפיה, הכיצד? התוכנית היא לרצוח אותו בעבר, בעודו רק עולל צעיר (שליחות קטלנית מישהו?).

זה הסיפור הכללי של הסרט בלי להיכנס לפרטים וספוילרים מרובים מידי.

"הם מאחרים ב15 דקות, זה אומר שאני מקבל פיצה חינם?"

הסרט כבר הספיק ליצור גל של הייפ וציפיות. גם במאי צעיר ומבטיח, גם גורדון לוויט, שכבר מזמן כל דבר שהוא נוגע בו, הופך לזהב. גם לא לשכוח, ברוס ווילס, הכוכב של סרט המסע בזמן המושלם ביותר שנוצר עד היום – 12 הקופים (שאפשר ואף רצוי לקרוא את הכתבה המרתקת עליו כאן). סרטי מסע בזמן, הם כבר מזמן ז'אנר קולנועי אהוב ופופולארי: שליחות קטלנית, בחזרה לעתיד, ביל וטד וכמובן בראש הפירמידה, 12 הקופים. 12 הקופים הוא סרט המסע בזמן, עם הכי פחות פרדוקסים ועם השלמות הסיפורית הגדולה ביותר שנוצר בז'אנר המסע בזמן, בהוליווד בפרט ובקולנוע בכלל.

"אני אוהב אותך, כאילו היית בשר מבשרי"

לכן, כאשר אתה שומע את שלושת השמות האלו, ג'ונסון, לוויט, ווילס בסרט אחד של מסע בזמן, אתה מגיע עם ציפייה לסרט שייתן פייט טוב לסרט כמו 12 הקופים, אך מסתבר ששלמות מסוג זה מגיעה רק פעם בדור.

שלא תבינו לא נכון, לופר, הוא סרט כיפי, הוא חכם, הוא  גורם לך לחשוב, הוא מעורר,  הוא משוחק נפלא, הוא מרגש, הוא מותח, אבל הוא בעיקר מלא חורים כמו גבינה שוויצרית.

הדרמה האנושית, שעומדת במרכז הסרט, היא ללא ספק עמוד השדרה של הסרט, וזה עמוד שידרה חזק ויציב. גם אם הסיפור מזכיר לנו בצורה ברורה את סיפור האהבה של שרה קונור, בשליחות קטלנית. בסרט הזה הדגש הוא על הדרמה האישית, ולא על המרדף הבדיוני. המשחק האמין של כל הנוגעים בדבר. לוויט מזמן כבר הראה שהוא כנראה הכוח העולה בשמי הקולנוע, גם ההוליוודי וגם העצמאי. ברוס ווילס שוב הוכיח שהוא גם שחקן, ולא רק כוכב אקשן וגם הופעתם של שחקני החיזוק, ג'ף דניאל הותיק ואמלי בלנט עבר בצורה משכנעת וטובה.

"אתה תתחתן איתי, ונגור עם ההורים שלי בעכו, ברור!?!"

העולם הבדיוני שיצרו בסרט, הוא עולם בדיוני אמין, העתיד עדיין מלוכלך, מזוהם ולא נעים בדיוק כמו ההווה.

הבעיה העיקרית של הסרט היא עניין המסע בזמן, וההבטחות שהועלו בפני הצופים. בסופו של דבר, התחושה היא שהשאירו אותנו עם פחות מידי טוויסטים מעניינים, טוויסטים שהיה אפשר לעשות מהם מטעמים בסרטי מסע בזמן, ומצד שני דווקא השאירו אותנו עם חורי ענק בעלילה.

"בפעם ה1000, אני שונא ג'וקים, אני לא מפחד מהם!"

בסופו של דבר, לופר, הוא ללא ספק סרט המד"ב המיוחד והטוב של השנה, אבל בניגוד לשמו, לופ לא יהיה כאן.

פרומתאוס : שובו של שובו הנוסע השמיני


פה אני יושב, צר אנשים

בצלמי.

דור שידמה לי,

לסבל, לבכות,

ליהנות ולהתענג

בלי לתת דעתו עליך,

כמוני!

 (פרומתאוס, גתה)

פרומתאוס, הטיטאן,מביא האש, פטרון האנושות, יוצר הבריאה.
רידלי סקוט ענק בין במאים, פטרון החריגים, יוצר הניכור.

פרומתאוס הביא לאדם את האש, פעמיים, ובתמורה נענש על ידי זאוס ובמשך שלושים שנה היה בז ענק מנקר בבטנו וסועד על הכבד שלו כל יום מחדש. עד שהגיע הרקולס בן אנוש, אחד מיציריו, ושיחרר אותו.
רידלי סקוט הביא לאדם את שתי יצירות המופת הגדולות של המד"ב, הנוסע השמיני, ובלייד ראנר ובתמורה נענש על ידי הוליווד ובמשך שלושים שנה זנח את הז'אנר כמעט לחלוטין עד שהגיע הסרט החדש, קדימון ובן סדרה שהוא עצמו התחיל.

"אני הוא רידלי סקוט, בורא עולם, יוצר הרפליקן והזינומרפ, השתחוו לפני!!!"

ההקבלה ברורה, רידלי סקוט הוא פרומתאוס, ופרומתאוס הוא רידלי סקוט, פרומתאוס הטיטאן ופרומתאוס הסרט. שלושתם יוצרים אחדות אחת מושלמת לסרט אחד לא מושלם.

ההבטחה

אי אפשר שלא להשוות את הסרט האחרון לסרט הראשון. הסרט הראשון, הנוסע השמיני (Alien), היה סרט הביכורים של רידלי סקוט, סרט אימה/מד"ב, סרט ראשון של במאי אנגלי צעיר , האמת לא כזה צעיר, הוא היה בן 42 כשביים את הסרט הראשון שלו.

הסרט האחרון, פרומתאוס, סרט מבוגר ובנתיים האחרון של רידלי סקוט, סרט אימה/מתח/מד"ב, סרט של במאי אנגלי מבוגר מנוסה ומשופשף היטב.

רובטריקים 4 ?

בפרומתאוס, ישנו צוות המדענים והחוקרים שעל גבי החללית שבאופן מפתיע נקראת, פרומתאוס, הנמצאים במסע על מנת לתת מענה על לא פחות מן השאלות הקיומיות ביותר של החיים. שני מדענים/ארכיאולוגים צעירים ומבריקים, אשר בליבם שני אינטרסים מנוגדים, מובילים את המשלחת. שו היא מאמינה: היא רוצה לפגוש את "האלים" על מנת להתקרב לנקודת מבטה הדתית, תוך שהולוואיי מחפש לנתץ את הקשקושים הרוחניים הללו. בעבודתם כארכיאולוגים הם גילו רמזים בציורי מערות מציוויליזציות עתיקות לרחבו של העולם, ושיכנעו תאגיד בשם וויילנד תעשיות, לממן את המשימה. על החללית נמצא אנדראיד בשם דיוויד שמגולם על ידי מייקל פאסבנדר , שמנהל ועוזר לצוות, ונציגה רישמית של תאגיד וויילנד יחד עם צוות החללית. על הכוכב הם מגלים משהו מאוד בלתי צפוי, ומצד שני מאוד צפוי.

"אני חושב ששמעתי משהו באזור החשוך והמפחיד, אולי אני אלך לבדוק את זה לבד"

הסרט הראשון, הנוסע השמיני לעומת זאת, למי שלא זוכר, מספר על  צוות של החללית נוסטרומו, ספינת מסחר של תאגיד וויילד, בזמן שהם שמים את פעמיהם חזרה לכדור הארץ לאחר שהייה ממושכת בחלל העמוק. החללית מקבלת קריאה לעזרה מאחד הכוכבים בדרך .  על  הכוכב הם מגלים חללית מרוסקת.  זהו לכאורה המקור של שידור המצוקה. אנשי הצוות יורדים לתוך הספינה שם מאוכסנות אלפי ביצים, ביצים מזן זר ומוזר. תוך בחינת אחת הביצים, בוקע מממנה טפיל דמוי ידי  ולופת את פניו. לאחר חזרתם מן הספינה, הצוות ממריא וחוזר חזרה אל המסלול לעבר כדור הארץ. במהלך הטיסה הטפיל הזר מת ונושר מפניו של חבר הצוות, כעת הכל חזר לקדמותו.  אבל אף אחד לא יודע שהטפיל החדיר בשקט עובר אל תוך הפונדקאי הנאנס שלו – וכאשר זה מתברר, הצוות מוצא את עצמו מול מפלץ חייזרי שבקע מבטנו של אותו איש צוות. מרגע זה היצור מתחיל לטרוף ולרצוח אותם אחד אחרי השני.

" מי נותן נשיקה לאמא ?"

הסרט הראשון, בויים על ידי במאי קצת בוסרי, יותר מבוסרי, הוא גם היה מפוחד. במאי מתחיל בהולייויד עם סרט בתקציב ענק, קאסט עם שחקנים לא קטנים, כמו ג'ון הארט ואיאן הולמס. משהו בפחד הזה עבר לצלוליד, משהו בשיתוק שלו לביים את השחקנים, גרם לנו להרגיש את הניכור שלהם אחד מהשני, משהו בבוסריות הזו עבד כמו קסם בסרט הזה.

בסרט החדש, משהו מהקרירות הזו נשמרה, אבל הפעם הוא לקח את זה צעד אחד קדימה. הפעם, את ההצגה גונב לא גיבור, כי אם רובוט. אני לא יודע אם בכוונה היה רצון להפוך את הדמויות בשר ודם בסרט לחסרות משמעות, או שמא פאסבינדר והתפקיד של דייויד פשוט גונבים את ההצגה. הפעם הניכור הוא אין סופי, הוא כמעט מעיק על הנשמה. הוא מלוטש ונקי מידי, אבל במושג המלוכלך של המילה.

"נו….. מתי כבר יסתיימו הפרסומות האלו!?"

כבר לפני שנתיים, כשרק יצאה הודעה ראשונה  על הסרט, כבר הוכרז שהסרט הבא של רידלי סקוט יהיה סרט מד"ב שיהווה סרט מקדים לסדרת סרטי הנוסע השמיני. הרשת ועולם הקולנוע היו כמרקחה, הנוסע השמיני חוזר ועוד בבמויו של יוצר הסדרה רידלי סקוט. מהר מאוד רידלי סקוט, צינן את ההתלהבות, והודיע קבל עם ועדה, למרות שהסרט הוא סרט מקדים, המפלצת (זינומורפ בשפה מקצועית) לא יופיע בסרט החדש. הוא טען שהמפלצת שיצר הפכה מזמן מאחד הדברים המיסתוריים והמפחידים ביותר, למתקן שעשועים בדיסנילנד, ושהוא מעדיף לעשות משהו אחר עם הסדרה.

הנוסע השמיני (בדרך לדיסנילנד)

ואכן, הוא עמד בהבטחתו. הוא הוציא סרט בסדרת הנוסע השמיני, ללא הנוסע השמיני.  עכשיו השאלה איך יוצא סרט בנוסע השמיני בלי הנוסע השמיני? ובכן, לא רע… ובהרחבה

הבטחות צריך לקיים

פרומתאוס מקיים את ההבטחה שלו, אולי לא במלואה אבל הכל שם.
נתחיל בקאסט: אומנם קאסט השחקנים מונה בערך כתריסר אנשים. אבל לאורך הסרט אנחנו באמת מבחינים בשנים וחצי, פאסבינדר שמשחק את דיויד ואת שרליז ט'ורן, הם ללא ספק גונבים את ההצגה משאר השחקנים, כולל משתי הדמויות הראשיות, של אליזבט שאו ומארשל גרין.

" פייזרים במלוא כוח ומגנים קדימה!"

כל הפתיח של הסרט, ובתוכו גם דיוויד, הם הומאז' נעים ואפילו קצת מרגש גם 2001:אודסיה בחלל, של קובריק וגם ללורנס איש ערב של דיויד לין.
גם שם הדמות, לא רק שהיא שם הבמאי של לורנס איש ערב, היא גם שם הדמות הראשית ב2001, ואף דאגו שהתסרוקת שלו תהיה דומה מאוד לזו של כוכב 2001, קייר דולאה. לאורך הסרט דיויד אף מצטט משפטים שלמים מתוך לורנס איש ערב. דיויד אולי מצטט משפטים מלורנס איש ערב, אבל מגרונו מדבר האל, מחשב העל הסדיסטי מ2001.

he's got the all world in his hand

הסרט עצמו, מלא בעליות וירידות לאורכו ולרוחבו, לעיתים הוא מרגיש כמו חלום, כמו סיוט. כמו שבחלום, חלקים מתחברים בקצוות אך  לא תמיד יש קשר ישיר בין החלקים. סיטואציה אחת מובילה לשניה, בלי שלשניה יש קשר ישיר לראשונה. כך מרגיש חלקים שלמים מתוך הסרט, כמו סיוט של מישהו שראה את הנוסע השמיני, אבל לא היה לו את הכסף לקנות את הזכויות למפלצת.

אם הסרט הראשון היה מלא ברמיזות מיניות, ובדימויים נשיים (למי שרוצה יכול לקרוא לעומק את על הפחד מנשיות בנוסע השמיני, בכתבה קודמת) אז בסרט הזה הוא מודע לחלוטין למיניות המתבקשת, הכוללות אונס טרנס חוצני.

בסופו של דבר הסרט הוא סרט נהדר, שנעשה תוך עבודת מחשבת מדוקדקת ונפלאה. אבל הוא לא חף מבעיות, לא כל הדברים נקשרים אחד לשני ולא הכל נקשר חזרה לסדרה הגדולה, אבל עדיין זו חתיכת נסיעה.

הרוח נושבת קרירה, נעיף עוד חיזר למדורה

לסיכום אני רוצה לצטט שורה מהשיר Tiger של המשורר האנגלי ווילאם בלייק שיר שמוקדש לנמר. בסוף השיר, כשהוא מספר איזה חיה מסוכנת גדולה ומרשימה היא הנמר, הוא שואל:
Did he who made the Lamb make thee?

ומחשש לספוילרים, אני פשוט אשאיר את השאלה הזו פתוחה…..

  

מסקנה

מתי המין האנושי ילמד שחיזרים הם לא משחק ילדים!! אם ראיתם הודעה מחיזר פשוט אל תענו!

ביקור קצר: גברים בשחור 3- גברים באפור בהיר


היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו ?
לא, גם הפעם לא אעסוק בנושאי האקטואליה הפורצים בארצנו. גם לא בשאלת מהגרי העבודה ופליטים. אבל בהחלט אדבר על גברים שחורים. ליתר דיוק על גברים בשחור, גברים בשחור 3,
MIB3

 

קומיקס רבותי, קומיקס

גברים בשחור, אולי אחד מסרטי הקומיקס שהכי לא משוייכים לסרטי קומיקס שקמו כאן. הסרטים מבוססים על סדרת קומיקס משנות ה90, בעלת טון קצת אחר מהסרט.
הקומיקס שיצא ב6 חלקים, עוקב אחר הסוכן גיי' והסוכן קיי' במרדף שלהם אחרי סוכן נוסף שערק ורוצה לחשוף את הארגון. למרות שהדמויות המרכזיות של הקומיקס נשארו, כמו גיי', קיי', זד וכו…. הסיפור הכללי שונה במקצת והטון הכללי של הסיפור הפך לקליל הרבה יותר.
בקומיקס הגברים בשחור, לא רק שרצו לשמור על השקט והשלווה של אזרחי כדור הארץ מהשפעות חייזריות, הם אף ניסו לשנות את דמותה של התרבות האנושית לפי צרכיהם האישיים, דבר שאותו סוכן עריק גילה וניסה להביא לידעת הציבור. דרך נוספת וחדה יותר בהבדלים בין השתיים, בקומיקס הסוכנים לא השתמשו בניורלייזר על מנת למחוק את זכרון העדים. הם העדיפו מכשיר אחר הנקרא אקדח. האקדח דאג שהעדים לא ידברו על המקרה עם איש, או בכלל יצטרכו לנשום. הקומיקסים היו אפלים עד מאד ולא הומוריסטיים במיוחד.
ואז הגיח העיבוד הקולנועי והכניס הומור וטון כללי ומאוד קופצני לסיפור.

"היי גי', אתה לא שחור!"

גברים בשחור על גבי לבן

גברים בשחור הראשון יצא ב1997 וסימן את סנונית סרטי הקומיקס, ביחד עם סרטים כמו בלייד. הסרט היה להצלחה מטורפת, הקפיץ את למסלול כוכבות-על ונתן לו עוד להיט מוזיקלי בחגורה, הסרט גם העביר את טומי לי ג'ונס ממסלול התנגשות עם הגיל למסלול השחקן המבוגר האחראי. הסרט גם היה אחראי על להכניס כמה ביליונים (5) לקופת האולפנים. האולפנים ראו מה טוב, וב2002 אספו שוב את כל החברה, הכניסו עוד כמה שחקני חיזוק כמו ג'וני נוקסייל, לורה פלין ביואל, דייויד קרוס ותפקיד אורח למייקל ג'קסון. הם הורידו קצת מהסיפור אבל הוסיפו לבדיחות והוציאו לדרך את החלק השני, שגם היה להצלחה קופתית לא קטנה, אך הביקורת, בניגוד לסרט הראשון, די קטשו אותו. הסרט היה לוקה עד מאד כסרט, אבל רובו היה  משעשע ומצחיק.
והנה  10 שנים אחרי הסרט השני, מגיח החלק השלישי.

 

שלושה גברים שחורים וחצי

הסרט החדש היה אחד הסרטים המצופים ביותר.  ההמתנה בין השלישי לשני היתה המתנה של יותר מעשור, בעוד בין הראשון לשני הפרידו רק 4 שנים. הזמן לא שיחק לטובתם.

 

נתחיל בסיפור הסרט. הסרט מתחיל, כמו בכל אחד מסרטי הגברים בשחור, במפלצת התורנית. הפעם זהו בוריס החיה, חיזר מהגזעים הלא נעימים בכלל.   אותו בוריס החיה מחליט לחזור אחורה בזמן ולהרוג את הסוכן קי' (טומי לי ג'ונס) לפני שזה הספיק לכלוא אותו. מנגד יוצא הסוכן גי' (וויל סמית) בחזרה בכדי לסקל את התוכנית השטנית. כאשר גי' חוזר בזמן הוא פוגש את קי הצעיר וביחד הם מנסים לעצור את בוריס.

"אני חושב שנתקע לי בשר שחור בין השיניים"

עכשיו, כמו שכבר אמרתי פעם בסדרת הכתבות על מסע בזמן    (חבל על הזמן), התעסקות עם מסע בזמן היא מאוד מסובכת ולרוב תשאיר חורי ענק בעלילה. אני שמח לבשר לכם שצדקתי, החורים שבתסריט של גברים בשחור שלוש, מספיק גדולים בשביל להעביר בהם צי שלם של חלליות מלחמה ג'רסוניות.  התסריט נראה בבלגון טרנס כוכבי, לא אחיד ולא סימטרי.
הדבר לא מפתיע, במיוחד לאור העובדה שבניגוד לסרטים נורמלים, שבדרך כלל כותבים תסריט ואז מצלמים, הפעם צילמו ובזמן הצילומים כתבו ושיכתבו מחדש את התסריט באופן סדיר, אולי סדיר זו לא המילה הנכונה.
לאור העובדה הזו, חייבים להגיד שמזל שהסרט יצא בכלל.

 

הבעיה הרצינית בסרט הוא חוסר האחידות שלו. מצד אחד יש את  קטעי הומור לא רעים, אבל מצד שני הם מופרדים בינהם בתהום של דקות ארוכות של שיעמום. מצד אחד  יש לך שחקנים טובים עד מעולים,  אבל מצד שני הם מדלקמים טקסטים שאמינותם כל כך קלושה שאפילו הדמיות נראות כמי שלא מאמינות לו. מצד אחד יש עבודת צילום טובה, הסרט אפילו צולם בתלת מימד מלא (בניגוד לרוב הסרטים שרק עוברים המרה לתלת מימד) אך מצד שני אין שימוש ממש חכם בתלת מימד, הוא פשוט שם.

לסיכום

"לא לקחנו את העניין הזה עם הצל, קצת רחוק מידי!?"

15 שנה מפרידים בין הסרט הראשון לשלישי, ו11 שנה בין השני לשלישי. לא היתה שום סיבה בעולם לעשות אותו. הקהל לא ממש דרש, השחקנים מזמן המשיכו הלאה לדברים אחרים, היחידי שנשאר איפה שהוא מאחור הוא הבמאי, בארי זוננפלד, שידוע בעיקר בשל עבודתו על משפחת אדמס וגברים בשחור, סרטים שמזמן השארנו מאחור, אבל הוא לא . הוא היווה את  הרוח המפרשית לסרט הזה.

הסרט מעביר את השעה וחצי שלו בנקל. ההרגשה היא לא של סבל בלתי יתואר, אלא הרגשה שאתה צופה במשהו, ושבעוד מספר דקות כל החוויה תמחק מהזיכרון שלך בעזרת פלאש בודד.

האם אפשר להגיד שזה סרט רע? לא. האם אפשר להגיד שזה סרט טוב? ממש לא. אז מה אפשר להגיד? שזה סרט פופקורן בעיקר אם הפופקורן דלוח.

מסקנה

 Z: מממ… טוב, מה אתה עושה אם הג'רלקיים מתקדמים אל עבר המוצב?

K:  מה שעשינו ב־2002'.

Z: ומה, מה עשיתם ב־2002'?

K: מה שעשינו ב־97', אין יותר טוב מזה. בטח

Z: ומה עשיתם ב־97'?

K: חמש עשרה שנה, לך תזכור

ה4 במאי 1977- כמה עובדות שלא ידעתם על מלחמת הכוכבים


נכון, אני בחופשה, ולכן הבלוג לא עודכן  כבר כמה שבועות. אבל גם כאן מהחופשה החלטתי לכתוב לכם כתבה לכבוד יום חגה של מלחמת הכוכבים.

לכבוד ה4 במאי, חגם של האוויקים, הג'דאים, הסית'ים, האימפריליסטים, המורדים, הבדלנים, הרפובליקאים ובכלל, כל מי שמאכלס את הגלקסיה הרחוקה רחוקה הזו.

במאי 1977 פרץ לאולמות הקולנוע ברחבי העולם סרט ששינה את כל כללי המשחק, סרט שעיצב מחדש דור שלם ושינה ללא הכר את התרבות הפופולרית של ימנו.
מלחמת הכוכבים, הסרט הראשון בסדרת הסרטים המופלאה, הסרט שכולו פרי הזייתו, פיתוחו, ביומו וניצוחו של איש אחד, ג'ורג לוקאס.

אז הכתבה היום, תהיה בסגנון קצת אחר, לא יהיה כאן ניתוח מעמיק של סרט זה או אחר, לא תהיה ירידה לעומק של דמות כזו או אחרת, הפעם  זו תהיה רשימה של 45 עובדות שלא ידעתם על מלחמת הכוכבים.

מלחמת הכוכבים- תקווה חדשה.

  • פיטר מאיו, השחקן שנמצא בתוך החליפה של צ'ובקה, לפני שהפך לכוכב סרטי מלחמת הכוכבים, היה סניטר בבית חולים. עשר שניות לאחר שנתקל בג'ורג לוקאס,  הוא קיבל את התפקיד הגדול של חייו.

וואקי נודיסט

  • צ'ובקה  היה מקור להתרעמות קלה מצד גורמים שמרנים, שלא אהבו (בלשון המעטה) שאחת מהדמויות  הראשיות בסרט, מסתובב ערום כולו. בזמן הצילומים, חלק מהמנהלים של פוקס המאה ה20, ניסו לשכנע את לוקאס להלביש את היצור השעיר.
  • כאשר הסרט יצא והפך ללהיט, חברת הצעצועים, קאנר, לא היתה מוכנה. כל המוצרים נחטפו מיד מהמדפים, והחברה לא הספיקה ליצר מספיק צעצועים. במקום זה, הם מכרו קופסאות ריקות עם וואוצ'רים שהיקנו את הזכות לקבל את הדמויות בעתיד. גם הקופסאות הללו נמכרו כליל.
  • האן-סולו היה אמור להיות במקור בכלל חייזר. חייזר ירוק ללא אף וזימים. לבסוף לוקאס החליט להפוך אותו לאנושי….. ושחור. הוא אפילו כבר בחר שחקן אפרו אמריקאי לשחק את התפקיד, גלין טורמן. לבסוף החליט שסולו יהיה לבן, ובחר בהריסון פורד לתפקיד.

קפטן ג'ק סולו

  • את דמותו של האן-סולו ביסס לוקאס על אישיותו ותכונותיו של חברו הטוב, הבמאי פרנסיס פורד קופולה (הסנדק, אפוקליפסה עכשיו)
  • לפני שהאריסון פורד קיבל את התפקיד, לוקאס בחן כמה שחקנים צעירים אחרים, בינהם: אל פאצ'ינו, כריסטופר ווקן, ניק נולטה, קורט ראסל, סטיב מרטין ואפילו ג'ק ניקולסון.
  • את כתוביות הפתיחה של הסרט, עזר ללוקס לכתוב חבר נוסף, בריאן דה פאלמה (פני צלקת, קארי)
  • פוקס המאה ה20, הסכימה לממן את הסרט, אבל נתנה סכום זעום יחסית של 8מיליון דולר להפקה- חמישה מליון מתוך הסכום הזה הלך על אפקטים מיוחדים.
  • כאשר פוקס המאה ה20 ניסו לשווק את הסרט לבתי הקולנוע ברחבי ארה"ב, רק 40 בתי קולנוע הסכימו לקנות אותו. פוקס יצאה בהודעה לכל בתי הקולנוע שמי שלא יקנה את זכויות ההקרנה למלחמת הכוכבים, לא יקבל  את זכויות ההקרנה לסרט " The Other Side of Midnight", מה שהיה אמור להיות הבלוקבאסטר הגדול של אותו קיץ.
    הסרט הרוויח בסופו של דבר קצת יותר מ300,000,000 דולר.

מי קונה לי ?

  • בעת המשא ומתן עם האולפנים, לוקאס הסכים לקבל משכורת זעומה על עבודת הבימוי, אבל ביקש לעצמו את כל הזכויות על מוצרי הצריכה של הסרט (פוסטרים, צעצועים וכו….). האולפנים, שמעולם לא ראו יותר מידי כסף מהמוצרים האלו, ויתרו ללא בעיה. כיום לוקאס מרוויח מאות מיליוני דולרים בשנה.
  • הכוכב, טאטוטאין, כוכב המדבר השומם, ביתו של לוק ושל אנקין סקייווקר, לא מוזכר בשם, אפילו לא פעם אחת, לאורך כל הסרט הראשון, אבל הופך לכוכב המרכזי ביותר בסאגה, כוכב שכמעט בכל סרט (חוץ מהאימפריה מכה שנית) חוזרים אליו.
  • הדמות הראשונה שלוקאס כתב לסדרת הסרטים  היתה דמותו של דארת' ווידאר.

 

  • לוקאס חשב בהתחלה לשכור את השחקן הותיק, אורסון וואלס, כדי שידבב את קולו של דארת' ווידר, אבל החליט לרדת מהעניין, גם מסיבות תקציביות, אבל בעיקר בשל החשש שקולו  של וולס יהיה מזוהה מידי עם השחקן ולא עם הדמות.
    לבסוף את הקול  דיבב השחקן, ג'ימס ארל ג'ונס. אבל הוא לא הסכים ששמו יופיע בכתוביות, מכיוון שהרגיש שעבודת הדיבוב שעשה, היתה פשוטה מידי ולא מגיע עליה קרדיט של דמות שלמה.
  • רוב הצופים בטקס הענקת המדליות בסיום הסרט, הם דמויות קרטון ולא אנשים אמיתיים.

בדרך לקוסם מארץ עוץ?

  • הג'אוות (הגמדים הקטנים במצנפות)  סוחרי הגרוטאות והרובוטים, בעצם מדברים ניב של בני הזולו, באפריקה. גרידו, ציד הראשים הירוק, מדבר ניב אינדיאני של שבט בפרו.

 

האימפריה מכה שנית

 

  • הסרט היחיד בסאגה שבו נבנה דגם בגודל טבעי של נץ המילניום (המילניום פאלקון), באורך של 18 מטר.
  • הבמאי ארווין קירשנר, דחה בתחילה את ההצעה לביים את הסרט בטענה שאי אפשר לעשות סרט יותר טוב ממלחמת הכוכבים.
  • האימפריה הוא הסרט הראשון בסדרה שהכניס את מספר הפרק לפני שם הסרט. רק בהפצת הוידיאו הוסף "פרק IV תקווה חדשה" למלחמת הכוכבים מ77.

"בחירות בפתח!?"

  • ומ'פט הקרח (המפלצת שתולה את לוק הפוך) לא נראתה במלואה, אלא רק חלקים ממנה. רק בשחרור הגרסה המיוחדת ב97 ראו לראשונה את המפלצת כולה.
  • הקולות שמשמיע הטונטון, הם בעצם הקלטה של קולות החיזור של הלוטרה (כלבי ים)
  • בארגזים הנמצאים למכביר בבסיס המורדים בהוט', ישנן ערמות של שלג מלאכותי, למקרה שהשלג בסט לא יספיק.
  • השלג בסצנות הATAT עשוי מבלונים צבועים והרבה קמח

"ידעתי שהייתי צריך לקחת שמאלה באלברקורקי, רוחמה תביאי לי שוב את המפה"

  • התנועה של הATAT מבוססות על התנועה וההליכה של פילים
  • לוחמי המורדים שנמצאים בשוחות בהוט', הם בעצם חלק מיחידת מחלצים נורבגית
  • אלק גינס (אובי ואן) צילם את כל הסצנות שלו לסרט ב6 שעות.

חופשי על הקנטינה

  • השחקן ג'ון רצנברגר, המוכר לנו כ"קליף" הדוור מהסדרה הקומית חופשי על הבר. משחק את קצין המורדים, שמזהיר את האן סולו שהוא יקפא בשלג.
  • בסצנה בה  ווידר מדבר עם ההולוגרמה של הקיסר, בסרט המקורי, את ראש הקיסר שיחקה אישה זקנה, רק בגרסה המיוחדת מ97, הכניסו לסצנה את השחקן של הקיסר.

"כאן זה התור של הרופא עיניים? מי אחרון!?"

  • שנץ המילניום ניכנס לשדה האסטרואידים, אפשר לראות שאחד האסטרואידים הוא בעצם תפוח אדמה.  לא רחוק ממנה אפשר לראות אפילו נעלי טניס
  • גנרל רייקן שולח את רוג 11 ורוג 10 לסקטור 38, רמז לסרט הראשון של לוקאס THX 1138
  • בגרסה המקורית של התסריט, האימפריה בכלל לא מתקיפה את בסיס המורדים בהוט', אלה הבסיס מותקף על ידי עשרות וומ'פות קרח.

 

שובו של הג'די

 

  • לוקאס הציע את עבודת הבימוי לסרט השלישי לבמאי המתחיל, דיויד לינץ (קטיפה כחולה, איש הפיל). לינץ סירב להצעה, ובמקום זה ביים את חולית.
    לוקס המשיך, והציע את העבודה לבמאי מתחיל אחר, דיויד קרוננברג (היסטוריה של אלימות, הזבוב), אבל גם הוא סירב.
    שניהם טענו שאלו  נעליים גדולות מידי למידותיהם, שהם סרטים של לוקאס שהם לא מעיזים לחתור תחת החזון שלו.
  • בשביל להטעות סקרנים ובשביל לבלבל את העיתונות, בזמן הצילומים, הצוות וההפקה טענו שהם מצלמים סרט אימה בשם "קציר כחול". הם אפילו הדפיסו חולצות וכובעים לצוות בשביל להטעות את הסקרנים.
    בנוסף, ההפקה גילתה, שאם השם "מלחמת הכוכבים" מחובר להפקה, כל המחירים של הציוד והאספקה קופצים, ככה הם חשבו שיוכלו להשאיר את מחיר השוק המקובל.

מזכיר קצת את הטיפוסים מהמרכז המסחרי

  • שבט הדובונים השעירים, האוויקים, היו אמורים להיות במקור שבט של ווקיס, בני מינו של צ'ובקה. אבל לבסוף הוחלט ללכת על יצורים קטנים יותר עם שער קצר מאשר יצורים גדולים עם שער ארוך.
  • השפה של האוויקים היא ערבוב של ניב סיני  עם משפטים בפיליפינית.
  • בפוסטר המקורי והמפורסם, בו רואים רק את הידיים של לוק אוחזות בחרב אור המופנית כלפי מעלה, אלו לא ידיו של מארק האמיל, השחקן שמשחק את לוק, אלא ידו של ג'ורג לוקאס עצמו.
  • בגרסה המקורית, בסוף הסרט, לוקאס רצה שמסיבות הניצחון תהינה בעיר האימפריאלית הראשית, אבל הוא לא הצליח למצוא לה שם אז הוא זנח את הרעיון. רק ב1991, כאשר הסופר טימותי זן כתב באחד מספרי מלחמת הכוכבים, על כוכב בבירה, קורוסאנט, רק אז לוקאס קיבל את השם ואת הכוכב.

עיר הבירה, כוכב הבירה בעצם…. למישהו בא בירה !?

  • לפני תחילת הצילומים, התחוור לצוות, שכל חרבות האור של ווידר נעלמו או נגנבו ולא נשארה אפילו אחת. באופן מידי הם פירקו כמה חרבות של לוק שנשארו מהסרט הקודם על מנת ליצור חרב חדשה לווידר.
  • שרפת הגופה של ווידר  היתה תוספת מאוד מאוחרת. היא צולמה הרבה אחרי שהסתיימו כל הצילומים האחרים לסרט, והוסרטה על גבעה ליד החווה של לוקאס.
  • הכוכב אנדור, בו מתרחש הקרב עם האיווקים, הוא שיבוש של עין-דור, מקום מלחמתם  האחרונה של שאול ויונתן.
  • הריסון פורד, שמאס בתפקיד האן-סולו, ניסה לשכנע את לוקאס שדמותו של סולו תקריב את עצמה למען חבריה ויהפוך לגיבור אמיתי. לוקאס לא השתכנע.
  • השם המקורי של הסרט היה "נקמת הג'די", אבל מכיון שנקמה היא לא משהו מעולם המושגים של מסדר הג'די, הוחלט להחליף את השם, לשובו של הגד'י. לוקאס ישתמש בטייטל הזה פעם בסופו של דבר לפרק השלישי, נקמת הסית'.

עם פנים כאלו!? מה הפלא שהוא מסתובב עם מסכה

  • דיויד פאוורס, השחקן בחליפה של דארת' ויידר, לא היה מודע לעובדה שבסצנה האחרונה שיחשפו את פניו של ווידר, לא הוא יהיה הפנים שיראו כי אם של השחקן סביסטיאן שאו.
  • הסרט היחידי בטרילוגיה המקורית, שווידר לא חונק אף אחד.
  • הקיסר, מעולם לא נקרא בשמו בטרילוגיה המקורית, רק בספרות, ולאחר מכן בטרילוגיה המקדימה, נחשף שמו, פלאלפטין.

 

  • I have a bad feeling about this אחד ממשפטי המפתח של הסדרה. נאמר בכל אחד מהסרטים.
    אובי ואן קנובי ( פרק I), אנקין סקיווקר (פרק II), אובי ואן קנובי (פרק III), לוק סקיווקר (פרק VI), האן סולו (פרק VI), הנסיכה ליאה (פרק V), C3PO (פרק IV).

4 במאי שמח לכולם.