ביקור קצר: לופר- לופר בלופר


לופר הוא סרט המד"ב החדש מבית היוצר של בריק, הבמאי ותסריטאי, ריאן ג'ונסון. לא מכירים? לא מפתיע אם כי חבל. ג'ונסון הוא אחד הבמאים העולים בעולם הקולנוע, במאי מתוחכם עם סרטים חכמים להפליא. סרטו השני, האחים בלום, היה אף מתוחכם מידי, יש אפילו האומרים מתחכם מידי ולא ממש צלח. לופר הוא סרטו השלישי.

לופר מתרחש בעתיד הקרוב (יחסית) ב2047. בעתיד הקצת יותר רחוק (2080 בקירוב) ימציאו מכונת זמן. מסע בזמן יהפוך בין רגע לעברה פלילית ובלתי חוקית. כמו כל דבר בלתי חוקי ופלילי הוא ירתם על ידי העולם התחתון, וישתמשו בו, לא בכדי לשנות את העבר, לא בכדי לשדוד בנקים, אפילו לא בשביל לקנות מניות של פייסבוק במחיר הריצפה ב2012 לפני הנסיקה המטורפת ב2014. לא, מסע בזמן משומש בשביל לשלוח מטרות לעבר, בכדי להירצח, משהו בסגנון לישון עם הדגים רק במקרה הזה זה לישון עם שעונים.
כאשר המאפיה שולחת לעבר מטרה כזו, ממתין לו רוצח מטעם, עם רובה בהיכון, שפשוט דואג להעלים את הבחור המסכן. הרוצחים האלו נקראים "לופרים". למה לופרים אתם שואלים? ובכן, כי בסופו של דבר, ישלחו אליהם את הגרסה המבוגרת של עצמם, והם יסגרו לופ כאשר הם ירצחו את עצמם.
בעתיד הזה חי ג'ו, אשר מגולם על ידי, ג'וזף גורדון-לוויט, רוצח צעיר ונינוח. שכל רצונו הוא להרוויח קצת כסף ולפרוש לצרפת. אך הכל מתהפך כאשר ג'ו המבוגר שמגולם על ידי ברוס ווילס, נשלח לטיפולו של ג'ו הצעיר.

ג'ו המבוגר גובר על בבואתו הצעירה, לא לפני שהוא מספר לו, שהוא במשימה מטעם עצמו, לא רק בניסיון להתחמק מגזר דין מוות שהמאפיה כפתה עליו. אלא גם על רצונו לנקום בבוס החדש של המאפיה, הכיצד? התוכנית היא לרצוח אותו בעבר, בעודו רק עולל צעיר (שליחות קטלנית מישהו?).

זה הסיפור הכללי של הסרט בלי להיכנס לפרטים וספוילרים מרובים מידי.

"הם מאחרים ב15 דקות, זה אומר שאני מקבל פיצה חינם?"

הסרט כבר הספיק ליצור גל של הייפ וציפיות. גם במאי צעיר ומבטיח, גם גורדון לוויט, שכבר מזמן כל דבר שהוא נוגע בו, הופך לזהב. גם לא לשכוח, ברוס ווילס, הכוכב של סרט המסע בזמן המושלם ביותר שנוצר עד היום – 12 הקופים (שאפשר ואף רצוי לקרוא את הכתבה המרתקת עליו כאן). סרטי מסע בזמן, הם כבר מזמן ז'אנר קולנועי אהוב ופופולארי: שליחות קטלנית, בחזרה לעתיד, ביל וטד וכמובן בראש הפירמידה, 12 הקופים. 12 הקופים הוא סרט המסע בזמן, עם הכי פחות פרדוקסים ועם השלמות הסיפורית הגדולה ביותר שנוצר בז'אנר המסע בזמן, בהוליווד בפרט ובקולנוע בכלל.

"אני אוהב אותך, כאילו היית בשר מבשרי"

לכן, כאשר אתה שומע את שלושת השמות האלו, ג'ונסון, לוויט, ווילס בסרט אחד של מסע בזמן, אתה מגיע עם ציפייה לסרט שייתן פייט טוב לסרט כמו 12 הקופים, אך מסתבר ששלמות מסוג זה מגיעה רק פעם בדור.

שלא תבינו לא נכון, לופר, הוא סרט כיפי, הוא חכם, הוא  גורם לך לחשוב, הוא מעורר,  הוא משוחק נפלא, הוא מרגש, הוא מותח, אבל הוא בעיקר מלא חורים כמו גבינה שוויצרית.

הדרמה האנושית, שעומדת במרכז הסרט, היא ללא ספק עמוד השדרה של הסרט, וזה עמוד שידרה חזק ויציב. גם אם הסיפור מזכיר לנו בצורה ברורה את סיפור האהבה של שרה קונור, בשליחות קטלנית. בסרט הזה הדגש הוא על הדרמה האישית, ולא על המרדף הבדיוני. המשחק האמין של כל הנוגעים בדבר. לוויט מזמן כבר הראה שהוא כנראה הכוח העולה בשמי הקולנוע, גם ההוליוודי וגם העצמאי. ברוס ווילס שוב הוכיח שהוא גם שחקן, ולא רק כוכב אקשן וגם הופעתם של שחקני החיזוק, ג'ף דניאל הותיק ואמלי בלנט עבר בצורה משכנעת וטובה.

"אתה תתחתן איתי, ונגור עם ההורים שלי בעכו, ברור!?!"

העולם הבדיוני שיצרו בסרט, הוא עולם בדיוני אמין, העתיד עדיין מלוכלך, מזוהם ולא נעים בדיוק כמו ההווה.

הבעיה העיקרית של הסרט היא עניין המסע בזמן, וההבטחות שהועלו בפני הצופים. בסופו של דבר, התחושה היא שהשאירו אותנו עם פחות מידי טוויסטים מעניינים, טוויסטים שהיה אפשר לעשות מהם מטעמים בסרטי מסע בזמן, ומצד שני דווקא השאירו אותנו עם חורי ענק בעלילה.

"בפעם ה1000, אני שונא ג'וקים, אני לא מפחד מהם!"

בסופו של דבר, לופר, הוא ללא ספק סרט המד"ב המיוחד והטוב של השנה, אבל בניגוד לשמו, לופ לא יהיה כאן.

מודעות פרסומת

פרומתאוס : שובו של שובו הנוסע השמיני


פה אני יושב, צר אנשים

בצלמי.

דור שידמה לי,

לסבל, לבכות,

ליהנות ולהתענג

בלי לתת דעתו עליך,

כמוני!

 (פרומתאוס, גתה)

פרומתאוס, הטיטאן,מביא האש, פטרון האנושות, יוצר הבריאה.
רידלי סקוט ענק בין במאים, פטרון החריגים, יוצר הניכור.

פרומתאוס הביא לאדם את האש, פעמיים, ובתמורה נענש על ידי זאוס ובמשך שלושים שנה היה בז ענק מנקר בבטנו וסועד על הכבד שלו כל יום מחדש. עד שהגיע הרקולס בן אנוש, אחד מיציריו, ושיחרר אותו.
רידלי סקוט הביא לאדם את שתי יצירות המופת הגדולות של המד"ב, הנוסע השמיני, ובלייד ראנר ובתמורה נענש על ידי הוליווד ובמשך שלושים שנה זנח את הז'אנר כמעט לחלוטין עד שהגיע הסרט החדש, קדימון ובן סדרה שהוא עצמו התחיל.

"אני הוא רידלי סקוט, בורא עולם, יוצר הרפליקן והזינומרפ, השתחוו לפני!!!"

ההקבלה ברורה, רידלי סקוט הוא פרומתאוס, ופרומתאוס הוא רידלי סקוט, פרומתאוס הטיטאן ופרומתאוס הסרט. שלושתם יוצרים אחדות אחת מושלמת לסרט אחד לא מושלם.

ההבטחה

אי אפשר שלא להשוות את הסרט האחרון לסרט הראשון. הסרט הראשון, הנוסע השמיני (Alien), היה סרט הביכורים של רידלי סקוט, סרט אימה/מד"ב, סרט ראשון של במאי אנגלי צעיר , האמת לא כזה צעיר, הוא היה בן 42 כשביים את הסרט הראשון שלו.

הסרט האחרון, פרומתאוס, סרט מבוגר ובנתיים האחרון של רידלי סקוט, סרט אימה/מתח/מד"ב, סרט של במאי אנגלי מבוגר מנוסה ומשופשף היטב.

רובטריקים 4 ?

בפרומתאוס, ישנו צוות המדענים והחוקרים שעל גבי החללית שבאופן מפתיע נקראת, פרומתאוס, הנמצאים במסע על מנת לתת מענה על לא פחות מן השאלות הקיומיות ביותר של החיים. שני מדענים/ארכיאולוגים צעירים ומבריקים, אשר בליבם שני אינטרסים מנוגדים, מובילים את המשלחת. שו היא מאמינה: היא רוצה לפגוש את "האלים" על מנת להתקרב לנקודת מבטה הדתית, תוך שהולוואיי מחפש לנתץ את הקשקושים הרוחניים הללו. בעבודתם כארכיאולוגים הם גילו רמזים בציורי מערות מציוויליזציות עתיקות לרחבו של העולם, ושיכנעו תאגיד בשם וויילנד תעשיות, לממן את המשימה. על החללית נמצא אנדראיד בשם דיוויד שמגולם על ידי מייקל פאסבנדר , שמנהל ועוזר לצוות, ונציגה רישמית של תאגיד וויילנד יחד עם צוות החללית. על הכוכב הם מגלים משהו מאוד בלתי צפוי, ומצד שני מאוד צפוי.

"אני חושב ששמעתי משהו באזור החשוך והמפחיד, אולי אני אלך לבדוק את זה לבד"

הסרט הראשון, הנוסע השמיני לעומת זאת, למי שלא זוכר, מספר על  צוות של החללית נוסטרומו, ספינת מסחר של תאגיד וויילד, בזמן שהם שמים את פעמיהם חזרה לכדור הארץ לאחר שהייה ממושכת בחלל העמוק. החללית מקבלת קריאה לעזרה מאחד הכוכבים בדרך .  על  הכוכב הם מגלים חללית מרוסקת.  זהו לכאורה המקור של שידור המצוקה. אנשי הצוות יורדים לתוך הספינה שם מאוכסנות אלפי ביצים, ביצים מזן זר ומוזר. תוך בחינת אחת הביצים, בוקע מממנה טפיל דמוי ידי  ולופת את פניו. לאחר חזרתם מן הספינה, הצוות ממריא וחוזר חזרה אל המסלול לעבר כדור הארץ. במהלך הטיסה הטפיל הזר מת ונושר מפניו של חבר הצוות, כעת הכל חזר לקדמותו.  אבל אף אחד לא יודע שהטפיל החדיר בשקט עובר אל תוך הפונדקאי הנאנס שלו – וכאשר זה מתברר, הצוות מוצא את עצמו מול מפלץ חייזרי שבקע מבטנו של אותו איש צוות. מרגע זה היצור מתחיל לטרוף ולרצוח אותם אחד אחרי השני.

" מי נותן נשיקה לאמא ?"

הסרט הראשון, בויים על ידי במאי קצת בוסרי, יותר מבוסרי, הוא גם היה מפוחד. במאי מתחיל בהולייויד עם סרט בתקציב ענק, קאסט עם שחקנים לא קטנים, כמו ג'ון הארט ואיאן הולמס. משהו בפחד הזה עבר לצלוליד, משהו בשיתוק שלו לביים את השחקנים, גרם לנו להרגיש את הניכור שלהם אחד מהשני, משהו בבוסריות הזו עבד כמו קסם בסרט הזה.

בסרט החדש, משהו מהקרירות הזו נשמרה, אבל הפעם הוא לקח את זה צעד אחד קדימה. הפעם, את ההצגה גונב לא גיבור, כי אם רובוט. אני לא יודע אם בכוונה היה רצון להפוך את הדמויות בשר ודם בסרט לחסרות משמעות, או שמא פאסבינדר והתפקיד של דייויד פשוט גונבים את ההצגה. הפעם הניכור הוא אין סופי, הוא כמעט מעיק על הנשמה. הוא מלוטש ונקי מידי, אבל במושג המלוכלך של המילה.

"נו….. מתי כבר יסתיימו הפרסומות האלו!?"

כבר לפני שנתיים, כשרק יצאה הודעה ראשונה  על הסרט, כבר הוכרז שהסרט הבא של רידלי סקוט יהיה סרט מד"ב שיהווה סרט מקדים לסדרת סרטי הנוסע השמיני. הרשת ועולם הקולנוע היו כמרקחה, הנוסע השמיני חוזר ועוד בבמויו של יוצר הסדרה רידלי סקוט. מהר מאוד רידלי סקוט, צינן את ההתלהבות, והודיע קבל עם ועדה, למרות שהסרט הוא סרט מקדים, המפלצת (זינומורפ בשפה מקצועית) לא יופיע בסרט החדש. הוא טען שהמפלצת שיצר הפכה מזמן מאחד הדברים המיסתוריים והמפחידים ביותר, למתקן שעשועים בדיסנילנד, ושהוא מעדיף לעשות משהו אחר עם הסדרה.

הנוסע השמיני (בדרך לדיסנילנד)

ואכן, הוא עמד בהבטחתו. הוא הוציא סרט בסדרת הנוסע השמיני, ללא הנוסע השמיני.  עכשיו השאלה איך יוצא סרט בנוסע השמיני בלי הנוסע השמיני? ובכן, לא רע… ובהרחבה

הבטחות צריך לקיים

פרומתאוס מקיים את ההבטחה שלו, אולי לא במלואה אבל הכל שם.
נתחיל בקאסט: אומנם קאסט השחקנים מונה בערך כתריסר אנשים. אבל לאורך הסרט אנחנו באמת מבחינים בשנים וחצי, פאסבינדר שמשחק את דיויד ואת שרליז ט'ורן, הם ללא ספק גונבים את ההצגה משאר השחקנים, כולל משתי הדמויות הראשיות, של אליזבט שאו ומארשל גרין.

" פייזרים במלוא כוח ומגנים קדימה!"

כל הפתיח של הסרט, ובתוכו גם דיוויד, הם הומאז' נעים ואפילו קצת מרגש גם 2001:אודסיה בחלל, של קובריק וגם ללורנס איש ערב של דיויד לין.
גם שם הדמות, לא רק שהיא שם הבמאי של לורנס איש ערב, היא גם שם הדמות הראשית ב2001, ואף דאגו שהתסרוקת שלו תהיה דומה מאוד לזו של כוכב 2001, קייר דולאה. לאורך הסרט דיויד אף מצטט משפטים שלמים מתוך לורנס איש ערב. דיויד אולי מצטט משפטים מלורנס איש ערב, אבל מגרונו מדבר האל, מחשב העל הסדיסטי מ2001.

he's got the all world in his hand

הסרט עצמו, מלא בעליות וירידות לאורכו ולרוחבו, לעיתים הוא מרגיש כמו חלום, כמו סיוט. כמו שבחלום, חלקים מתחברים בקצוות אך  לא תמיד יש קשר ישיר בין החלקים. סיטואציה אחת מובילה לשניה, בלי שלשניה יש קשר ישיר לראשונה. כך מרגיש חלקים שלמים מתוך הסרט, כמו סיוט של מישהו שראה את הנוסע השמיני, אבל לא היה לו את הכסף לקנות את הזכויות למפלצת.

אם הסרט הראשון היה מלא ברמיזות מיניות, ובדימויים נשיים (למי שרוצה יכול לקרוא לעומק את על הפחד מנשיות בנוסע השמיני, בכתבה קודמת) אז בסרט הזה הוא מודע לחלוטין למיניות המתבקשת, הכוללות אונס טרנס חוצני.

בסופו של דבר הסרט הוא סרט נהדר, שנעשה תוך עבודת מחשבת מדוקדקת ונפלאה. אבל הוא לא חף מבעיות, לא כל הדברים נקשרים אחד לשני ולא הכל נקשר חזרה לסדרה הגדולה, אבל עדיין זו חתיכת נסיעה.

הרוח נושבת קרירה, נעיף עוד חיזר למדורה

לסיכום אני רוצה לצטט שורה מהשיר Tiger של המשורר האנגלי ווילאם בלייק שיר שמוקדש לנמר. בסוף השיר, כשהוא מספר איזה חיה מסוכנת גדולה ומרשימה היא הנמר, הוא שואל:
Did he who made the Lamb make thee?

ומחשש לספוילרים, אני פשוט אשאיר את השאלה הזו פתוחה…..

  

מסקנה

מתי המין האנושי ילמד שחיזרים הם לא משחק ילדים!! אם ראיתם הודעה מחיזר פשוט אל תענו!

גר בארץ נוכריה


גר בארץ נוכריה

ההתחלה

כולנו הרגשנו מידי פעם זרים, זרים לסביבה ואפילו לפעמים זרים לעצמנו. אבל בקולנוע תמיד יהיה זר אחד ברור, האישה. כמה זר ? ממש חייזר. ולא,  לא מהחייזרים הנחמדים הללו, אלא מאלו שניצמדים לך לפנים ולא משחררים עד שמאוחר מידי והיא כבר הטילה את הביצים שלה בתוך הבטן שלך.

מזל טוב זה….. ברשניקוב?

כן, אני מדבר השבוע על החייזר האימתני מכל, שידוע רק בשם שלו הALIEN (החייזר).  הסרט הוא סרט הביכורים של הבמאי הבריטי המוכשר רידלי סקוט מ1979.  היצור והתפאורה נוצרו על ידי האומן החצי שוויצרי חצי מטורף, גיגר.  גיגר ביסס את דמות הטורף על ציור שלו בשם Necronom IV.  גיגר יצר יחד עם סקוט עולם אפל, מפחיד ובעיקר ניקבי.

האל המיצרי בלעה

התקציר

למי שלא זוכר את הסרט הנוסע השמיני (הראשון), הסרט מספר על  צוות של החללית נוסטרומו, ספינת סחר אזרחית, בעת שהם עושים את דרכם חזרה לכדור הארץ ממשימה עמוק בחלל. הצוות מקבל לפתע קריאתSOS  מאחד הכוכבים בדרך .  על  הכוכב הם מגלים חללית נטושה.  זהו לכאורה המקור של שידור המצוקה. אחד מאנשי הצוות יורד לתוך בטן הספינה ושם הוא מוצא אלפי ביצים, ביצים מזן זר ומוזר. תוך בחינת אחת הביצים, בוקע מממנה טפיל דמוי ידיים  ולופת את פניו. לאחר חזרתם של נוסטרומו, הצוות ממריא שוב לכדור הארץ. במהלך הטיסה הטפיל הזר מת ונושר מפניו של חבר הצוות, והוא בתמורה מתעורר מהתרדמת המאולצת שהטפיל גרם לו. כעת הכל נראה כאילו המצב שב לקדמותו.  אבל אף אחד לא יודע שהטפיל החדיר בשקט עובר אל תוך הפונדקאי הנאנס שלו – וכאשר זה מתברר, הצוות מוצא את עצמו מול מפלץ חייזרי שבקע מבטנו של אותו איש צוות. מרגע זה היצור מתחיל לטרוף ולרצוח אותם אחד אחרי השני והיחידה שעומדת מולו היא סגנית המשימה לוטנט ריפלי.

 

אז עכשיו אתם שואלים – מה הקשר בין הסרט הזה להקדמה על נשים? כאן מדובר בחייזר אוכל ראשים, ואילו מאידך זו אישה (שלעיתים גם עלולה לאכול ראשים). לאחר בדיקה מעמיקה של היצוגים בסרט, זה די ברור שגם גיגר וגם סקוט מבלים חלק גדול מהיממה מתחת למיטה בפחד מנשים.

הרחם החייזרי

נתחיל שניה בספינה החייזרית שהם נתקלים בה. אני חושב שאפשר לראות בצורה די ברורה הקבלה בינה לבין מערכת הרביה הנשית. דבר ראשון יש לשים לב לצורת החללית עצמה, עם שתי השפורפרות היוצאות ממנה, במראה מאד דומה לאיזה סוג של רחם כל שהוא, ממש כמו שתי החצוצרות הנשיות.  הכניסה עצמה לתוך החללית- היינו, הפתח שדרכו נכנסים אל תוך קרבי הספינה, נראה באופן מחשיד כמו כניסה אחרת שקשורה לאזור הרביה המינית הנשית … אהמממ..
ומה אנו מוצאים בפנים? מאות ביציות? טוב, אני חושב שהעניין הזה מתחיל להיות די ברור.
החללית הזרה הזו, שהיא מקור הצרות בסרט, היא ללא ספק מערכת רביה נשית.

תתקעו בחצוצרות שב"ק ס

ומה בוקע מתוך הביצית הזו? זוג ידיים שניצמדות לך לפרצוף ולא מרפות, הן חונקות, מסממות, ואם תנסה להוריד אותן, הן יהרגו אותך. האם זה מזכיר לכם משהו, או אולי זה רק אני ומערכות היחסים שהיו לי עם נשים?

"לא ממי, את בכלל לא חונקת אותי"

אבל הקטע המובהק ביותר הוא כמובן תהליך "הלידה", האקט הנשי ביותר. בסרט הזה הלידה מתוארת כתהליך שלפני הכל, הורג את האבא.  בעת הבקיעה שלו מהבטן, תהליך טבעי אצל אישה, להשריץ יצור מביטנה, אצל הגבר זה תהליך ממית, לפחות על פי רידלי סקוט.

"מאוחר מידי לבקש אפידורל?"

וגם אותו פרי "אהבה" בין מחבק הפנים לחבר הצוות, מתברר כרוצח יעיל, האמת, יעיל מידי. אותו יצור, שאגב השם המדעי שלו זה זינומורף (מורף על שם לבישת הצורה של המארח שלו),  הופך לרוצח מאד יעיל המחסל כמעט כל יצור חי על הספינה.
האמת, יתכן שהפחד הוא לא רק מהנשיות, אלא בכלל מקונספט המשפחה, אבל הדגש הוא על הנשיות במשפחה.

אמא סדרתית

גם המחשב הבוגדני, שמסתיר את המטרה האמיתית של המשימה, ושידע לאורך כל הזמן שהמטרה האמיתית של המשימה היתה להביא את היצור הזה לחברת האם בכדור הארץ, גם אם זה על חשבון חיי הצוות, נקרא בשם המאד נשי, Mother , אמא בעברית. זהו שם שטומן בחובו רגשות של אהבה, של משהו מגונן. פה האמא מתגלה כשקרנית מוניפולטיבית שחוברת בעצם לנכדה המעוות והרצחני.

אבא ואמא (סוג של)

אבל מצד שני, היחידה שמצליחה להתעמת ולנצח את המפלץ היא ריפלי, לוטנט אלן ריפלי. גיבורה נשית, שמצליחה לבדה להערים ולהרוג את המפלצת בעזרת תושיה, אך גם בעזרת כוח שרירים. אך שוב אליה וקוץ בה. ריפלי צריכה להשתמש בגבריותה על מנת לנצח את המפלץ.  ואכן, לאורך הסדרה היא הולכת ונהיית יותר ויותר גברית, שערה מתקצר מהסרט הראשון לשני, ובשלישי היא בכלל עטורת קרחת.

האמת היא שבמקרה נבחרה אישה לתפקיד הניצולה. במקור התפקיד היה מיועד לגבר וכבר היה בתהליכי ליהוק, שמו של קורט ראסל אפילו נזרק לאויר כמי שישחק את התפקיד הראשי. אבל אז החליטו המפיקים, כאקט שיווקי, לשנות את מגדר הגיבור לנקבה על מנת שהוא יבלוט מעל סרטים עם גיבורים גבריים אחרים.

"אהה זה? זה רק לחמם את האוכל"

וכך בעצם בא לעולם סרט הראשון שהוא גם פמיניסטי וגם שונא נשים בעת ובעונה אחת

 

מסקנה

אם כבר אתה עם אישה, אל תתן לה לחנוק אותך, להזריע אותך בביצים ושפרי אהבתכם יפרוץ לכם מהחזה. עדיף פשוט פרחים.

בעקבות מלחמת הכוכבים: חלק III – פלאש סקיווקר


פרק III,

בפעם האחרונה, עזבו גיבורינו את מסעם ביפן הפאודלית. גיבורינו היו בחיפוש אחר מקור הסיפור והאימג' של סדרת מלחמת הכוכבים. עד כה הם עברו סכנות אין ספור,
עברו בזמן דרך מלחמת העולם השניה והצליחו לחמוק בזריזות, לא בלי קושי,
מאחיזת הקיסר הנורא היטלר.במנוסתם הגיעה החבורה אל יפן הפיאודלית כדי לגלות את הקשר ההדוק בין אבירי הגאי
ללוחמים הסמוראים (לא לבלבל עם החתולים הסמוראים).
והשבוע המשך ההרפתקאות של
"המסע אחר מלחמת הכוכבים בים בים בים"

הערב על המרקע

הקולנוע, עולם חדש ומרתק. עולם אשר בשנות ה30 וה40 של המאה העשרים, מילא את התפקיד שהטלויזיה ממלאת את חייהם של הילדים בימנו. באותה תקופה, לפני הטלויזיה, כבר היו סדרות. סדרות שהיו בנויות על אותו פורמט שמוכר לנו היום מהטלויזיה,כל סדרה היתה בנויה מתוכניות בנות חצי שעה, כשלכל פרק היה המשך .

אנשי הG של טרייסי? באמת ?

הסדרות היו פופולריות למדי, ובעיקר עקבו אחרי גיבורים שונים והתרחשויות שונות.
תקופה בה ילדים היו נוהרים כל שבוע לראות את הגיבור האהוב עליהם נלחם בצורה גמלונית (עם משחק מוגזם) בנבל המזויע ביותר. אחד הילדים האלו היה ילד מזוקן (הוא לא באמת היה מזוקן אז) בשם ג'ורג' לוקאס.
לוקאס היה מרותק לסדרות האלו, וסיפר שזה היה המפלט היחיד שלו כילד מהשיעמום התהומי של העירה הקטנה שלו. הוא צפה בכל סדרה ובכל סרט שמוחו הקטן היה יכול לצפות, הוא ספג וספג כמו מטלית הפלא של סנו.

ובהוליוויד כמו בהוליווד, כבר בשנות השלושים היה לקולנוע משבר כתיבה, והאולפנים (בעיקר הקטנים) התחילו לחפש חומרים לעשות מהם סרטים. אחד המקורות העיקריים היה האח החורג של הקולנוע, הקומיקס סטריפ.

באק vs. פלאש

באמצע שנות השלושים התחילו שתי סדרות סטריפים ,מדע בדיונית. שתיהן הפכו לסדרות קולנועקודם הגיע באק רוג'רס במאה ה25 ומיד אחריו פלאש גורדון שמיד העפיל על קודמו. באק רוג'רס היה החלוץ שפילס את הדרך, השתמש בהרבה מאוד מדע ויזאלי והרבה דמיון אבל נכשל, בעיקר מכיוון שאנשים עוד לא ממש הבינו מה זה השטויות האלו של חלליות ואקדחי ליזר, ובכלל למה כל כך הרבה רעש בין שתיים לארבע? באק רוג'רס הכניס לתודעה מונחים השגורים היום לכל אחד, אבל זה לא היה דבר של מה בכך. עד היום תוכל לשמוע הילביליז לאורך ארה"ב מדברים על שטויות מד"ב במונח "השטויות של הבאק רוגרס האלה".
אבל אחרי באק הגיע פלאש גורדון. פלאש השתמש בשפה של רוג'רס אבל עשה את זה הרבה יותר טוב.

פוקס המאה ה25

ב1936 יוצאת לאקרנים הסדרה הראשונה של פלאש גורדון "פלאש גורדון בספינת החלל" והפעם המפיקים, בניגוד לבאק ר'וגרס, השכילו להשתמש בשחקנים מקצועיים ולא בשחקנים סוג ד' שדיקלמו משפטים . הסדרה היתה המצליחה ביותר מכל סדרות הקולנוע של התקופה וגם היקרה ביותר.
הסידרה הניבה עוד שתי סדרות המשך מצליחות לא פחות, הראשונה ב38 "פלאש גורדון והמסע למאדים" והשניה ב1940 ,את החלק השלישי, "פלאש גורדון כובש היקום”.

אתה שמח לראות אותי? או שיש לך תותח פורטונים בכיס ?

עכשיו אתם בטח שואלים את עצמכם, למה זה בכלל אמור לעניין אותנו בכתבה על מלחמת הכוכבים?
ובכן, לוקאס בכלל לא רצה לעשות את מלחמת הכוכבים. הרעיון המקורי של לוקאס היה לעשות רימייק לסדרת הסרטים של פלאש גורדון. לוקאס פנה לאולפנים וביקש לקבל את הזכויות על הסיפור, ולהחיות אותו להרפתקאת חלל חדשה בשלושה חלקים. האולפנים הסתכלו על לוקס ואמרו לו בחיוך רחב תשכח מזה. אז הוא שכח מזה, וניסה להשיג את הזכויות לעשות את הגרסה האמריקאית למבצר הנעלם של קארסואה, אבל גם את זה הוא לא הצליח להשיג (ועל זה נרחיב בשבוע הבא).

לוקאס הצעיר, לפי שפותה על ידי הצד האפל של התעשיה

לוקס כובש היקום

אז לוקאס הצעיר התעצבן, לקח את הדברים שלו, ואמר בליבו "לא רוצים? לא צריך! אני אצור משהו יותר טוב". אכן, לוקס חזר הביתה ומיד התחיל לעבוד על סיפור לא קשור. כמה לא קשור? בואו נראה, זאת העלילה של פלאש גורדון . בקצרה

פלאש גורדון הוא שחקן פוטבול/פולו (משתנה לפעמים) כלאמריקאי, כזה שגדל בחווה בקנזאס. יום אחד הוא נשלח לחלל יחד עם חבורת המורדים להילחם בקיסר העריץ הגלקטי מינג. חבריו של פלאש הם : ד"ר זרקוב מדען זקן שעוזר ומלמד אותו את פלאי הטכונלוגיה, משמש כאיש שקול הגיוני וכמכוון חכם וזקן, ודייל ארדן מלכת יופי ומושא תשוקתו של גורדון. בדרך הם מגיעים לעולמות מוזרים כמו יער העד של ארבוריה ממלכת הקרח של פריג'יה ולעיר המעופפת של אנשי הנץ.

מלחמת הגורדונים

העלילה בקצרה של מלחמת הכוכבים פרק IV: תקווה חדשה

לוק סקייוואקר הוא נער חווה כל אמריקאי , כזה שגדל בחווה על טאטואין . יום אחד הוא נשלח לחלל יחד עם חבורת המורדים להילחם בקיסר העריץ הגלקטי פלפטין. חבריו של לוק הם : אובי וואן קנובי קוסם זקן שעוזר ומלמד אותו את פלאי הכוח ומשמש שקול הגיון וכמכוון חכם וזקן, וליאה אורגנה, נסיכה ומושא הצלתו של לוק. בדרך הם מגיעים לעולמות מוזרים כמו יער העד של אנדור, ממלכות הקרח של הות' ולעיר העננים של של כולם.

לוק סקייגורדון

לוקס מצא את הטריק הכי ישן בספרבוא נקח את מה שלא נותנים לי, נעוות אותו קצת ונקרא לו שלי. אבל יאמר לזכותו של לוקאס שהוא מעולם לא החביא זאת. כבר בשניה הראשונה למלחמת הכוכבים, ברור מאיפה הוא שאב את ההשראה. יודעים איך? בסרטון למטה אתם רואים כיצד היה נפתח כל פרק של פלאש גורדוןמוכר לא ? (צריך לעבור קצת את כתוביות הפתיחה, דקה וחצי בערך)

אבל את הדבר הכי חשוב בקונספט שלוקס לקח ושיכלל זה את העובדה שהטכנולוגיה היא קסם. זה בא לידי ביטוי בכך שאם באגדות שבאו לפני הקסם היה הנשק של של הגיבור חרב המלכים אקסקליבר, או לחשים שונים שעזרו (או ניסו להכשיל) את הגיבור, אז אצל פלאש וגם אצל לוקס הקסם מוחלף בטכנולוגיה. החרב הקסומה היא עכשיו חרב אור, הלחש הוא עכשיו אקדח הלייזר, ופורטל הקסמים הוא עכשיו ספינת חלל.

מסקנה
פלאש חבר מסיפור אחר.