ג'ני מהבלוק (של הפיראטים)


כי בחצות 
שוב ירעימו פצצות. 
"
מה קרה?", תצרחו שם מרחוק, 
ותראוני בחלון צופה, צוחקת – 
ותאמרו: "חוצפה! מצאה לה זמן לצחוק!" 
וספינה עם גולגולת 
על שישים תותחיה 
אז תפגיז את העיר.
"אדיוט! לא קרצתי, מיצמצתי"

ההפלגה מתחילה
ג'ני הפירטית, היא יצירה מתוך היצירה המחזה/אופרה, אופרה בגרוש (Die Dreigroschenoper), אחד מהמחזות המפורסמים ביותר של הצמד ברטולט ברכט/קורט וויל

"מה? עזוב אותך, בת"א נותנים לעשן בכל מקום אל תדאג"


ג'ני הפירטית הוא השיר השני הכי ידוע מתוך המחזה, שהראשון הוא כמובן מקי סכינאי. אבל ג'ני נחשב לאחד השירים המצמררים ביותר במחזה, ובעיני בכלל.
המחזה עצמו הועלה לראשונה ב- 1928 והפך מיד לאחד המחזות החשובים של התאטרון המודרני. ההצגה מציגה את העולם העלוב של הקבצנים, הזונות, הגנבים והרוצחים המסתובבים ברובע הסוהו של לונדון בתקופת המאה ה19.  הרעיון של המחזה נבע מאופרת הקבצנים של ג'ון גריי המספר גם הוא על עלובי החיים בלונדון.
אופרה בגרוש  זזה בין הדמויות השונות- מקי הפושע המוכן לעשות הכל תמורת כסף או אלכוהול, ג'קי השוטר המושחת, פיצ'ם ראש העיר הבלתי רישמי של סוהו ומשפחתו, וכמובן ג'ני, זונה מלצרית ומשרתת, לשעבר בת זוגו של מקי עצמו.


בזמן שג'ני נמצאת בפאב, מנקה ואולי מחפשת גם לקוחות מזדמנים, הגברים מדרבנים אותה לשעשע אותם בשיר. היא פוצחת בשיר 'ג'ני הפירטית', שיר שהוא בעצם פנטזיה אפלה של אותה מנקה.
 בחצות שוב ירעימו פצצות.
"
מה קרה?", תצרחו שם מרחוק,
ותראוני בחלון צופה, צוחקת –ותאמרו:
 "חוצפה! מצאה לה זמן לצחוק!"


וספינה עם גולגולת
על שישים תותחיה
אז תפגיז את העיר.


אז תמחו, 
אדונים,את הצחוק מן הפנים,
כי תראו איך העיר מתמוטטת,
ובתים למאותי 
יהרסו עד ליסוד,
ורק זה המלון יעמוד על תילו.
תשאלו: "למה הוא עומד עוד?
בזכות מי דווקא הוא עומד עוד?"


השיר נותן לנו להציץ לרגע לתוך מוחה המעוות של מוכת גורל, הצצה לנפש שעוותה לאיטה בתוך הביבים של סוהו. בין קריצוף לקירצוף, בין לקוח ללקוח, פנטזית הנקמה שלה הלכה וגדלה.

ספינת הדגל החדשה של מנו ספנות

היא מפנטזת כיצד ספינת פירטים שחורה ואימתנית מגיעה לנמל. הספינה עוגנת ומכוונת את 50 תותחיה אל העיר ורומסת ומשטחת כל בית באזור, חוץ מביתה של ג'ני. כאשר הפירטים יורדים אל החוף, פושטים על העיר והורגים את כולם, את השבויים מביאים בפני ג'ני.
השודדים ישאלו אותה, "על מי עלינו לחוס?" והיא תענה "על אף אחד".
שוב תזרח החמה
ונושאי הספינהי
פשטו כצללים בכיכר כאן,
אוסרים בכבליםאת כולכם, 
הנבלים,מביאים לפניי,שואלים: 
"מתילהרוג אותם ‟מיד, או אחר-כך?
את כולם? מיד, או אחר-כך?
"שמש תצליף ודממה ברציף.
ישאלו: "מי ימות – ומי נשאר?"
אתבונן לי דומםואומר: "כולם!"
וכשיפלו ראשיכם אומר רק:
"הופ-לה!"


הקטע המצמרר ביותר.
הספינה השחורה של מרטין לות'ר קינג
השיר קיבל חידושים אין ספור, כמובן שבכל הפקה קיבל ביצוע קצת אחר. חשוב להדגיש שהיו מעל ל10,000!!! הפקות שונות בעולם, רק בארץ היו כמה וכמה הפקות, שהידועה בהן היא של האהל.
בתחילת עידן הקולנוע, ב1931, הפיקו שתי גירסאות זהות לאופרה. אחת בגרמנית -שפת המקור של המחזה- ואחת בתרגום הצרפתי. בתפקיד ג'ני בגרסה הקולנועית הופיעה לא אחרת מאישתו של קורט וויל, לוטה לניה (פרוטקציות מישהו?) , ששיחקה את התפקיד גם בהפקה הראשונה ב1928.  ועד היום היא אחת השחקניות  הכי מזוהות עם הדמות.

אבל היא לא היחידה שמזוהה עם השיר. היתה זו דווקא זמרת הג'אז נינה סימון שעניקה לו משמעות פוליטית עמוקה.
הגרסה של סימון מתוך ההופעה החיה שלה ב1964 העניקה לשיר עומק שלא היה לו, כאשר כל זמרת לבנה אחרת שרה אותו.
סימון, שהיתה חלק מהתנועה למען שוויון זכויות השחורים בארה"ב, הטעינה את השיר במשמעות סימבולית. כאשר מפיה נשמע  על מקרצפת הרצפות, התמונה שמיד עלתה בראש לא היתה של בחורה צנומה ולבנה מהמעמד הנמוך, אלא של משרתת שחורה חסרת כל זכויות, שכל תפקידה הוא למלא אחר הוראות אדוניה. והספינה השחורה שתהרוס את העיר שעליה שרה ג'ני,  כבר אין הכוונה היא לספינת פירטים פשוטה, אלא להמון שחור וזועם שישמיד, יהרוס ויבזוז אם ימשיך להיות בעמדת המשרת הנחות.

לאחרונה אפשר לשמוע גם חידוש מצמרר של מריאן פיטפל ואפילו של צמד הקברט דרסדן דולס (the Dresden Dolls).
מפליגים לעבר השקיעה
בדבר אחד התעלה שירה של ג'ני על הפופולריות של מקי – בדמיון. הסיפור של ג'ני והספינה השחורה המשיך להתגלגל, לקבל צורות שונות, או אפילו המשכים כאלו ואחרים.

"היי, עצור! אתה יכול להקפיץ אותי פה לתחנה ליד?!"


הקומיקסאי שהוזכר כאן אין סוף פעמים, אלן מור, הידוע באהבתו לקורט וויל (אף היה שם העט שלו בתחילת הקרירה), החליט לשזור את סיפורה של הספינה השחורה בתוך הקומיקס של השומרים (Watchmen ) . לאורך הסידרה הוא שזר קומיקס בתוך קומיקס. הקומיקס הפנימי נקרא לא אחרת מאשר סיפוריה של הספינה השחורה (Tales of the Black Freighter) והוא מספר סיפור אימה מזוויע על ניצול מהתקפה של הספינה השחורה, הבונה רפסודה מגופות חבריו, הכל כדי להקדים את הספינה, להגיע לביתו ולהגן על עירו. אך כאשר הוא מגיע לביתו והורג בשוגג את אישתו, הוא מבין שהספינה לא באה בשביל העיר, אלא לאסוף אותו אליהם, כי מקומו בין הפיראטים חסרי החיים והלב.


איזכור נוסף שמקבלת ג'ני הוא בסירטו של לארס פון טריירדוגוויל. שם ג'ני מחליפה את שמה לגרייס (משוחקת על ידי ניקול קידמן), וסוהו מתחלפת בעירה המושלגת דוגוויל.
אך גם הפעם, גרייס/ג'ני, נערת מצוקה שנקלעת לעיר לאחר שנרדפה על ידי מאפיונרים,  הופכת אט אט למשרתת של כל אנשי העיירה, שמנצלים את מצבה. בתחילה  היא עושה זאת מרצון ואחר הופכת  בלית ברירה לשפחה הכללית של כל תושבי העיירה. ואם לא מספיקות המטלות השונות שעליה לבצע, היא גם הופכת להיות בובת המין של גברי העירה שבאים אליה בניגוד לרצונה. לבסוף מתברר שהמאפיונרים מהם ברחה משרתים את אביה, ובשובה הביתה יורשת את אביה ושולחת את אנשי המאפיה להשמיד את העיר על יושביה.

לסיכום
ג'ני היא בעצם האחר, אלו שאנו לא רואים, אלו שמנקים, שמתקנים, שמשרתים אותנו, אלו שבסוף יבואו ויגדו "הופ-לה", ולא חברים, זה לא קורה רק בסוהו, או בגרמניה או בדוגוויל, זה יכול לקרות גם כאן בת"א


מסקנה
ובתפקיד קפטן ג'ק ספארו, ג'ני דפ.
מודעות פרסומת

רפסודיה בכחול לבן


הפעם אני רוצה להציג לכם להקה צבאית מיתולוגית. לא אני לא מדבר על להקת הנח"ל האגדית. אלא על להקה אחרת שמשום מה נשאר מאחור. כמובן שזו להקת חייל הים. הלהקה הייתה בין הלהקות הצבאיות הראשונות שהוקמה כבר ב48. הלהקה הייתה גם בין הלהקות הצבאיות הראשונות שהתפרקו, כן כבר ב-49. רק אחרי יותר מעשור, -ב62 הוקמה מחדש הלהקה החדשה/ישנה, הלהקה לא ממש תפסה תאוצה עד 67 כאשר דני ליטאי הצטרף אליה ( דמות הבמאי מהסרט "הלהקה" מבוסס עליו)  ואיתו הגיע גם המלחין יאיר רוזנבלאום שניהם הקפיצו את הלהקה השמימה, או אולי המימה יותר מתאים.

איפה ג'ון לוק שצריך אותו?

ב68 ליטאי, יצא בתוכנית חדשה עם כמה חיילים מוכשרים.  הזמר המוביל טוראי שלמה ארצי, זוג הדובונים דוב'לה גליקמן ודובי גל, הדיווה הסקסית הטר"שית ריקי גל.

אחד השירים מהתוכנית הזו היה "שלאגר" רציני שכולנו מכירים עד היום

שיר נוסף שאני באופן אישי אוהב במיוחד גם יצא מהתוכנית הזו, בו התחילו לשים לב קצת למי שיהפוך לסולן הראשי של הלהקה, שלמה ארצי.  ומי שלא מזהה הבחור שיושב על התותח עם מדים לבנים זה דוב'לה הצעיר.

במהלך התוכנוית רוזנבלאום היה מעורב בתאונת דרכים ונשלח להתאושש בקיבוץ שפיים. שם הלחין כמה שירים ללהקה ביניהם את השיר שיקבע את שלמה ארצי כסולן הלהקה, "כשאהיה גדול "

באותו בית הבראה פגש חברת קיבוץ צעירה בשם, רחל שפירא. שפירא הראתה לרוזנבלאום שיר שהיא כתבה על חבר קיבוץ שנפל בששת הימים. השיר שהפך את רחל שפירא לאחת המשוררות המוערכות והסולו שניתן לזמרת הצעירה רבקה זוהר היה מפגש מושלם בין הקול הנקי של זוהר למילים החזקות של שפירא.

השיר הוא כמובן "מה אברך"

בנימה נוגה ואישית זו רוצה לברך את ורד ליום הולדתה.

מה אברך ?