אדוני המפיק, אתה !


לאחר הרבה זמן שלא ממש הייתי כאן, הבלוג מתעורר שוב לחיים. לא מדובר בהנשמה מלאכותית או בזמן שאול. הבלוג, העולם המופלא של התרבות שוב אתכם.

הפעם אני אשמח לחלוק אתכם את נפלאות האינטרנט. אני מתאר לעצמי שלרובכם כבר יצא להכיר את המכשיר הנהדר הזה ונפלאותיו האין סופיות. אבל נדבך נוסף שלו שהולך וטופח בשנים האחרונות, הם אתרי המימון למיניהם. הידוע ביותר בהם בחו"ל הוא הkickstarter . אך גם בארץ יש כמה אתרים עבריים וכשרים כמו מימונה.

kickstart

האתרים האלו הם בעצם מסלול עוקף תעשיה, מסלול עוקף מיין סטריים, מסלול עוקף מכשולים, להרבה מאוד יוצרים. השיקולים של החברות הגדולות, של "כמה אני יכול להרוויח עליו", או "האם יש לזה שוק?", כבר לא משחקות תפקיד. עכשיו כל אדם יכול להחליט באיזה יוצר ובאיזה יצירה הוא רוצה לתמוך. האומן פונה ישירות לתמיכת הצרכנים וכך לא רק שהוא מגדיל את הקהל שלו, אלא הקהל גם מגדיל את מספר האומנים, היוצרים והיצירות שיוצאות לאוויר העולם, שזו זכות לא מבוטלת בפני עצמה.

לאחרונה עלו בשניהם שני פרויקטים מיוחדים. הראשון הוא הפרויקט של אחי הצעיר, אודי בר-לב, שמחפש מימון לסיום האלבום הראשון שלו. אודי שיוצר בארה"ב הלך לכיוון המפתיע של מוזיקת קאנטרי. זמר ישראלי עם מבטא ישראלי שר שירי בוקרים באנגלית. שילוב מעניין ומבטיח. הוא העלה לפני כשבועיים את עמוד הקיקסטרט שלו וכבר הספיק לאסוף מעל ל3,000$.  באופן אישי אני חושב שהאלבום הזה יכול להיות אחת הפנינות היפות של עולם המוזיקה בזמן הקרוב. אודי הוא יוצר מוכשר ביותר, ואני לא אומר זאת  כי הוא משפחה, אני אומר זאת למרות שהוא משפחה.

udi

הפרויקט השני ששמתי את עיני עליו, הוא פרויקט ישראלי,  באתר ישראלי בשם מימונה. הפרויקט הוא  של השחקנית והיוצרת זוהר אוריה. זוהר שהיא לא רק פנים יפות על המסך, היא גם יוצרת עם אג'נדה. יוצרים שלא רק רוצים ליצור יצירה אומנותית חדשה, הם רוצים שהיצירה הזו תשנה את העולם, בפועל לא רק על המסך. 

זוהר כתבה תסריט מיוחד במינו "מריה השחורה".  מריה השחורה, מספר על 24 שעות בחיי ילד אחד. הילד הוא אדי, ילד בן7, שנמצא במצוקה מתמשכת. נמצא במצוקה אך אף אחד מהסובבים  אותו לא שומע אותו, רואה אותו, או אמר דבר.

מה שעוד מיוחד בתמיכה בסרט של זוהר אוריה, היא עובדה שבאופן אוטומטי כשאתם תורמים לפרויקט שלה, חלק מהתרומה מופרש למקלט לנשים מוכות. ככה שבמקרה הזה זה 2 ציפורים ביד אחת, גיבוי והפקה לסרט חדש ותמיכה במעון לנשים מוכות.

לשני הפרויקטים עדיין אפשר להיכנס ולתרום, וגם לחפש פרויקטים נוספים שמדברים אל ליבכם. אנחנו כעת בעידן המידע ההמוני, שעבר כבר לעידן הצריכה ההמוני, וכעת לעידן התמיכה ההמוני.

למי שרוצה לינק ישיר אז :

לעמוד התמיכה בפרוייקט של אודי –  http://kck.st/16b2Bqg

 

לתמיכה בפרוויקט של זוהר מריה השחורה –  http://www.mimoona.co.il/Projects/1227

 

מסקנה

בעל המאה, הוא בעל לא רע בכלל, רק השאלה מה עם בעלת הכלה.

מודעות פרסומת

בית השמש העולה ועולה ועולה


"אימי הייתה חייטת

תפרה לי זוג מכנסים

אבי היה מהמר

אי שם בניואורלינס"

"החיות"? יותר נראים כמו "ילדי הכאפות"

לא חושב שיש אדם אחד הקורא את הבלוג שלי, ולא משנה מה גילו, שאינו מכיר את הבלדה הנהדרת של האנימלס על הבית ההוא בניואורלינס בית השמש העולה. אולם רק מעטים יודעים שהאנימלס הם רק חלק משרשרת הביצועים שהשיר הזה עבר במשך השנים, תקועים איפה שהוא עמוק באמצע הדרך של השיר. אבל עדיין רק באמצע.

השיר של האנימלס מסופר מנקודת מבטו של נער המספר על החיים שלו בביבים של ניו ארלינס, על אימו המסכנה ואביו השתיין, המהמר הכפייתי. בסוף השיר הוא מזהיר את דורו ואת הדור הצעיר לא ללכת בעקבותיו.

השיר היה הצלחה מסחררת והגיע למקום הראשון במצעד הפיזמונים, הן הבריטי והן האמריקאידבר שאף להקה בריטית (לא כולל הביטלס כמובן) עשתה במשך כמה שנים טובות, עד אז. השיר, שהתבסס על שיר עם, אימץ לתוכו מלודיות וקצבי רוק, ונחשב לשיר הרוקפולק הראשון, ובעצם הביא לשינוי אדיר במוזיקה כמו שאנחנו מכירים אותה היום. דילן (ששר את השיר לפניהם, עוד נגיע לזה) הושפע רבות מהשיר והשילוב הזה, ושינה את הקו המוזיקלי שלו בגלל השיר וכך קיבלנו את הדילן שכולנו אוהבים.

ישנה גם שמועה (אם כי לא מצאתי לה אימות מלא) שזה היה השיר הראשון שהגיע לראש מצעד הפזמונים והיה יותר ארוך מארבע דקות. עד אז השירים היו בממוצע שלוש עד שלוש וחצי דקות.

אני חייב להודות שבאופן אישי, בפעם הראשונה שראיתי את הקליפ, לקח לי בערך שעה אחרי זה להרים את הלסת מהריצפה. כמובן שאת השיר הכרתי ושמעתי אותו רבות, אך מעולם לא ראיתי את הזמר או את הלהקה. בשעה ששמעתי את השיר, ראיתי לעיני רוחי זמר בלוז גדול ולהקת כהי עור מנגנים ברקע. מה גדולה היתה הפתעתי כשראיתי זמר מחוצ'קן, גיטריסט שמנמן שנראה שזה עתה סיים תיכון, ולהקת ליווי של ילדים.

ועדיין, השיר נשאר אחד השירים הכי פופולריים בהיסטוריה של המוזיקה. ואם בהיסטוריה עסקינן, אולי כדאי שנבדוק עד כמה השיר הזה באמת ישן.

חיות ותקליטים

המקור של השיר והמחבר שלו, אבדו אי שם בערפילי הזמן (ולא, אני לא חוזר לסדרת הכתבות הקודמת!). אבל מיוזיקלים רבים מאמינים שהמקור שלו הוא איפה שהוא באנגליה, כנראה בסוף המאה השש עשרה!! משם, יחד עם המתישבים, הגיע לדרום ארה"ב ועשה מסלול דומה לשיר שהזכרנו כאן בימים הראשונים של הבלוג,

Wisky in the Jar.

גם הוא הגיע לדרום ארה"ב למטעים והפך לשיר קאנטרי. ההקלטה הראשונה שמצאו של השיר הזה היה משנת 1928, אבל הוא אבד, ולא בטוחים לגמרי אם זה באמת היה אותו שיר. ההקלטה שכן נשמרה היתה של צ'ארלס אשלי מ1933.

השיר אומץ בחום כבר במאה ה19 גם על ידי העבדים בדרום, והשמש העולה, הפך לשם נרדף לחופש שאותו הם כלכך חמדו.

חשוב להזכיר שהמילים של השיר היו קצת שונות בתקופה ההיא, והם סיפרו סיפור דומה לזה של האנימלס, אבל שונה. השיר המקורי היה מנקודת מבט של בחורה שהתאהבה במהמר שתיין והתלוותה אליו עד לניו ארלינס לבית השמש העולה, שם בעצם מסתיים סיפורה, כאשר היא הפכה לאחת מנערות המקום.

"עצור! או שאני מנגן!!"

ואכן, מכיוון שהשיר הוא שיר עם עתיק, אין צורך לשלם עליו תמלוגים לאף אחד, דבר שגרם לאומנים שונים להקליט גירסאות שונות שלו עוד הרבה לפני האנימלס. אחרי זה, כמעט כל להקה אפשרית עשתה גרסה משלה לשיר הזה.

אחת הגירסאות המוקדמות, ואולי הידועה ביותר בתקופת הפריאנימלס, היא של חלוץ הבלוז הידוע, לאדבאלי שהקליט שתי גירסאות שונות לשיר. אחת ב1944 והשניה ב48.

משם זה התגלגל כמה וכמה פעמים, בעיקר בקרב קהילת הבלוז.זה כלל גם יוצרים מוכרים יותר כמו נינה סימון.

לבסוף הגיע השיר לקבוצת זמרי פולק. הראשונה שהתפרסמה איתו היתה ג'ון באאז שהקליטה אותו ב1960, ושוב נתנה אינטרפרטציה משלה למוזיקה.

שנה אחרי זה, היה זה חברה הטוב בוב דילן, שהחליט גם הוא לכתוב מוזיקה חדשה לשיר ולהקליט אותו לאלבום הראשון שלו. המוזיקה של דילן תהיה זו שהאנימלס יאמצו לחיקם.

מה שמעניין לראות הוא שלפני האנימלס, כל יוצר בחר וכתב לעצמו מלודיה אחרת לשיר, שכל אחת שונה לחלוטין מהאחרת. לאחר הביצוע של האנימלס המשיכו אומנים שונים להקליט את השיר וחלקם הפכו גם ללהיטים קטנים, אבל תמיד האפיל עליהם צל הגרסה של האנימלס, הן בנוכחות והן במוזיקה.

אם זו גירסת הקאנטרי של דולי פארטון, ואם זו גירסת האלקטרו המסונטזת של המיוז.

ואפילו אריק איינשטין הצטרף לחגיגה עם גירסה מוכשרת של השיר.

מסקנה:

אם אתם בניו-ארלינס, אל תתאהבו בשיכורים, או תתחילו להמר. בטח לא בבית השמש העולה.


"ישנו בית בניוארלינס

הוא נקרא בית השמש העולה

הוא היה סופם של נערים כה רבים

ואלוהים יודע שגם שלי"