ביקור קצר, צב 8 – צבי הנינג'ה


צב

צב, צבי, צבי הנינג'ה. זהו משפט שכל ילד שגדל בשנות ה-90 יכול לדקלם בעל פה.  צבי הנינג'ה הם תופעה תרבותית שלא מוכנה לשכוח כבר למעלה מ-30 שנה!

הדמויות במוקר הקומיקס שלהן

"מיכאלנגלו! שוב לא הפרדת צבעים בכביסה ?! "

לטובת מי שחי על מאדים, צבי הנינג'ה הם חבורת 4 צבים, רפאל, מיכאלאנג'לו, דונטלו וליאנרדו. חבורה שמצאה עצמה עוברת מוטציה מוזרה, שהפכה אותם לאנושיים. בעזרת אביהם המאמץ, הסנסיי ,מורה, רב אומן לאומנות לחימה,  ספילנטר (בגרסאות מסוימות המאטו יואשי)  הם הופכים לנינג'ות אנושיות. הצבים נלחמים ברב הנבל, אורקו סאקי, הידוע בכינויו השרדר (הגורס). שרדר, עובד בראש ארגון הפשע, הרגל.  וכל זה, ללא ספק אחד הסיפורים ההזויים ביותר שיצאו אי פעם בעולם הקומיקס והקולנוע.

המקור !

המקור !

הצבים ועולמם עברו כבר אין סוף גרסאות, וכמה סרטי קולנוע באורך מלא. למרות שהצבים קיימים כבר מאמצע שנות ה-80, רק בתחילת שנות ה-90 הם התחילו לצבור מעמד של כוכבי על.

הצבים חלק מעולם הקומיקס כבר משנת 1984 – הקומיקסים המקוריים של הצבים, היו אפלים ובעלי הומור שחור, אך הקומיקסים הראשונים, שיצאו בהפצה נמוכה לא כבשו את הציבור.  רק ארבע שנים מאוחר יותר, בשנת 1988, כאשר הקומיקס קיבל חיים  בסדרת האנימציה הקאלטית, התחיל "שיגעון הצבים".

שנתיים לאחר מכן בשנת 1990, יצא סרט הקולנוע הראשון של הצבים, שהיה מבוסס על הקומיקסים ולא על סדרת הטלוויזיה, מה שנתן לו גוון אפלולי ומסתורי יותר מהסדרה המצויירת. הסרט היה הצלחה כבירה, והפך לאחד הסרטים המרוויחים ביותר של אותה השנה. אחרי הסרט הראשון הגיעו עוד שני סרטי המשך וסדרת טלוויזיה נוראית.

השנה הוחלט לאתחל את סדרת הסרטים. כאשר לראשונה נשמע על האפשרות הזו, המעריצים חגגו. הם חגגו לפחות עד לנקודה ששמעו מי עומד מאחורי ההפקה המחודשת, מייקל "אני רצחתי את הרובוטריקים" ביי. הסרטים של מייק ביי, במיוחד החידושים שלו לסדרות ישנות, ידועים בעיקר בהרבה מאוד פיצוצים וקצת מאוד תוכן.  באותה הזדמנות גם דלף לרשת חלק  מקווי התסריט, שם המעריצים הזדעזעו לגלות שהצבים לפתע בכלל גזע מהחלל החיצון שהגיע לכדור הארץ. קולות זעקה קמו בכל העולם ודרשו לראשו של ביי.  בסוף היו גם קצת חדשות טובות – התברר שבסוף ביי לא יביים אלא רק יפיק, ובנוסף, שהכותבים המקוריים של הקומיקס, פיטר ליירד וקווין איסטמן הועסקו כיועצים בפרויקט. החדשות האלו כבר השביעו את רצון הציבור.

trnt

Teenage Regular Ninja Turtles

 

צבי

OK, כל זה טוב ויפה, אבל מה לגבי הסרט עצמו?  התשובה הקצרה היא : תלוי

"אתה שמח לראות אותי? או שיש לך שתי חרבות ביד?"

"אתה שמח לראות אותי? או שיש לך שתי חרבות ביד?"

התשובה הארוכה היא: צבי הנינג'ה החדשים, הם בדיוק זה, חדשים. כמו שאמרנו הצבים, כל כמה שנים עוברים מתיחת פנים ומשתנים, מהקומיקס הקודר והאפל אל סדרת האנימציה הראשונה והילדותית אל סדרת הקולנוע הריאליסטית וכו… הסרט החדש שוב משנה קצת את הצבים, גם במראה שלהם, וגם באישיות שלהם. אל תבואו עם ציפיות לראות את הסדרה המצויירת משנות ה-90, למרות שיש הרבה מאוד קריצות אליה בסרט, הוא בהחלט לא מנסה לשחזר אותה.

הסיפור כן נשאר יחסית זהה, עדיין 4 צבים (מכדור הארץ תודה לאל) נחשפים לחומר מסתורי, שהופך אותם לאנושיים. גם כאן יחד איתם נחשף לחומר עכברוש שמאמץ אותם, וגם כאן הוא מלמד אותם להיות נינג'ות בגיל ההתבגרות.

על 4 אחים דיברה התורה

על 4 אחים דיברה התורה

חלק מהדמויות המוכרות נמצאות בסרט, כמו שרדר וכמו הכתבת וחברתם של הצבים, אפריל אוניל. גם בסרט הזה אפריל אוניל מופיע ככתבת חדשות, אך עלי לומר שדמותה עברה שדרוג רציני ולטובה בסרט הזה. תפקידה של אוניל כבר לא רנדומאלי כבעבר, אלא כעת הוא חלק אינטגראלי מעולמם של הצבים.

יהודה ברקן - הדור הבא

יהודה ברקן – הדור הבא

מי שלא מופיע בסרט החדש, הם בעיקר הדמויות האהובות מהסדרה המצוירת (קראנג, ביבופ ורוקסטדי). בהחלט מובן הרצון של לא להעמיס דמוית אבל אולי כן היה אפשר לקרוץ לכיוונם.

הסרט מלא בקטעי אקשן משעשעים וחילופי דברים מהירים ושנונים בין הצבים. אך למרות כל זאת מורגש בעיית קצב מסוימת בסרט. לעיתים מרגישים שהסרט קצת נמרח, אך כאשר מגיע עוד קטע אקשן אתה שוכח מה היה לפני שנייה.

 

צבי הנינג'ה

 

 

לסיכום, אפשר להגיד שהסרט הוא בהחלט סרט שכדאי ללכת אליו בימי הקיץ. בין אם אתם גדלתם על הצבים ובין אם מעולם לא ראיתם צבי הנינג'ה בפעולה, אפילו אם סתם יש לכם שעה וחצי פנויה ולא בא לכם לחשוב יותר מידי – הסרט מצליח לשחזר ולאתחל את הכיף שהצבים סימלו לכל כך הרבה דורות של ילדים.

 

צב, צבי, צבי הנינג'ה

בץ, מפרפר נחמד, הוא הזהות הסודית של מיכלאנג'לו .

בץ

מודעות פרסומת

ה4 במאי 1977- כמה עובדות שלא ידעתם על מלחמת הכוכבים


נכון, אני בחופשה, ולכן הבלוג לא עודכן  כבר כמה שבועות. אבל גם כאן מהחופשה החלטתי לכתוב לכם כתבה לכבוד יום חגה של מלחמת הכוכבים.

לכבוד ה4 במאי, חגם של האוויקים, הג'דאים, הסית'ים, האימפריליסטים, המורדים, הבדלנים, הרפובליקאים ובכלל, כל מי שמאכלס את הגלקסיה הרחוקה רחוקה הזו.

במאי 1977 פרץ לאולמות הקולנוע ברחבי העולם סרט ששינה את כל כללי המשחק, סרט שעיצב מחדש דור שלם ושינה ללא הכר את התרבות הפופולרית של ימנו.
מלחמת הכוכבים, הסרט הראשון בסדרת הסרטים המופלאה, הסרט שכולו פרי הזייתו, פיתוחו, ביומו וניצוחו של איש אחד, ג'ורג לוקאס.

אז הכתבה היום, תהיה בסגנון קצת אחר, לא יהיה כאן ניתוח מעמיק של סרט זה או אחר, לא תהיה ירידה לעומק של דמות כזו או אחרת, הפעם  זו תהיה רשימה של 45 עובדות שלא ידעתם על מלחמת הכוכבים.

מלחמת הכוכבים- תקווה חדשה.

  • פיטר מאיו, השחקן שנמצא בתוך החליפה של צ'ובקה, לפני שהפך לכוכב סרטי מלחמת הכוכבים, היה סניטר בבית חולים. עשר שניות לאחר שנתקל בג'ורג לוקאס,  הוא קיבל את התפקיד הגדול של חייו.

וואקי נודיסט

  • צ'ובקה  היה מקור להתרעמות קלה מצד גורמים שמרנים, שלא אהבו (בלשון המעטה) שאחת מהדמויות  הראשיות בסרט, מסתובב ערום כולו. בזמן הצילומים, חלק מהמנהלים של פוקס המאה ה20, ניסו לשכנע את לוקאס להלביש את היצור השעיר.
  • כאשר הסרט יצא והפך ללהיט, חברת הצעצועים, קאנר, לא היתה מוכנה. כל המוצרים נחטפו מיד מהמדפים, והחברה לא הספיקה ליצר מספיק צעצועים. במקום זה, הם מכרו קופסאות ריקות עם וואוצ'רים שהיקנו את הזכות לקבל את הדמויות בעתיד. גם הקופסאות הללו נמכרו כליל.
  • האן-סולו היה אמור להיות במקור בכלל חייזר. חייזר ירוק ללא אף וזימים. לבסוף לוקאס החליט להפוך אותו לאנושי….. ושחור. הוא אפילו כבר בחר שחקן אפרו אמריקאי לשחק את התפקיד, גלין טורמן. לבסוף החליט שסולו יהיה לבן, ובחר בהריסון פורד לתפקיד.

קפטן ג'ק סולו

  • את דמותו של האן-סולו ביסס לוקאס על אישיותו ותכונותיו של חברו הטוב, הבמאי פרנסיס פורד קופולה (הסנדק, אפוקליפסה עכשיו)
  • לפני שהאריסון פורד קיבל את התפקיד, לוקאס בחן כמה שחקנים צעירים אחרים, בינהם: אל פאצ'ינו, כריסטופר ווקן, ניק נולטה, קורט ראסל, סטיב מרטין ואפילו ג'ק ניקולסון.
  • את כתוביות הפתיחה של הסרט, עזר ללוקס לכתוב חבר נוסף, בריאן דה פאלמה (פני צלקת, קארי)
  • פוקס המאה ה20, הסכימה לממן את הסרט, אבל נתנה סכום זעום יחסית של 8מיליון דולר להפקה- חמישה מליון מתוך הסכום הזה הלך על אפקטים מיוחדים.
  • כאשר פוקס המאה ה20 ניסו לשווק את הסרט לבתי הקולנוע ברחבי ארה"ב, רק 40 בתי קולנוע הסכימו לקנות אותו. פוקס יצאה בהודעה לכל בתי הקולנוע שמי שלא יקנה את זכויות ההקרנה למלחמת הכוכבים, לא יקבל  את זכויות ההקרנה לסרט " The Other Side of Midnight", מה שהיה אמור להיות הבלוקבאסטר הגדול של אותו קיץ.
    הסרט הרוויח בסופו של דבר קצת יותר מ300,000,000 דולר.

מי קונה לי ?

  • בעת המשא ומתן עם האולפנים, לוקאס הסכים לקבל משכורת זעומה על עבודת הבימוי, אבל ביקש לעצמו את כל הזכויות על מוצרי הצריכה של הסרט (פוסטרים, צעצועים וכו….). האולפנים, שמעולם לא ראו יותר מידי כסף מהמוצרים האלו, ויתרו ללא בעיה. כיום לוקאס מרוויח מאות מיליוני דולרים בשנה.
  • הכוכב, טאטוטאין, כוכב המדבר השומם, ביתו של לוק ושל אנקין סקייווקר, לא מוזכר בשם, אפילו לא פעם אחת, לאורך כל הסרט הראשון, אבל הופך לכוכב המרכזי ביותר בסאגה, כוכב שכמעט בכל סרט (חוץ מהאימפריה מכה שנית) חוזרים אליו.
  • הדמות הראשונה שלוקאס כתב לסדרת הסרטים  היתה דמותו של דארת' ווידאר.

 

  • לוקאס חשב בהתחלה לשכור את השחקן הותיק, אורסון וואלס, כדי שידבב את קולו של דארת' ווידר, אבל החליט לרדת מהעניין, גם מסיבות תקציביות, אבל בעיקר בשל החשש שקולו  של וולס יהיה מזוהה מידי עם השחקן ולא עם הדמות.
    לבסוף את הקול  דיבב השחקן, ג'ימס ארל ג'ונס. אבל הוא לא הסכים ששמו יופיע בכתוביות, מכיוון שהרגיש שעבודת הדיבוב שעשה, היתה פשוטה מידי ולא מגיע עליה קרדיט של דמות שלמה.
  • רוב הצופים בטקס הענקת המדליות בסיום הסרט, הם דמויות קרטון ולא אנשים אמיתיים.

בדרך לקוסם מארץ עוץ?

  • הג'אוות (הגמדים הקטנים במצנפות)  סוחרי הגרוטאות והרובוטים, בעצם מדברים ניב של בני הזולו, באפריקה. גרידו, ציד הראשים הירוק, מדבר ניב אינדיאני של שבט בפרו.

 

האימפריה מכה שנית

 

  • הסרט היחיד בסאגה שבו נבנה דגם בגודל טבעי של נץ המילניום (המילניום פאלקון), באורך של 18 מטר.
  • הבמאי ארווין קירשנר, דחה בתחילה את ההצעה לביים את הסרט בטענה שאי אפשר לעשות סרט יותר טוב ממלחמת הכוכבים.
  • האימפריה הוא הסרט הראשון בסדרה שהכניס את מספר הפרק לפני שם הסרט. רק בהפצת הוידיאו הוסף "פרק IV תקווה חדשה" למלחמת הכוכבים מ77.

"בחירות בפתח!?"

  • ומ'פט הקרח (המפלצת שתולה את לוק הפוך) לא נראתה במלואה, אלא רק חלקים ממנה. רק בשחרור הגרסה המיוחדת ב97 ראו לראשונה את המפלצת כולה.
  • הקולות שמשמיע הטונטון, הם בעצם הקלטה של קולות החיזור של הלוטרה (כלבי ים)
  • בארגזים הנמצאים למכביר בבסיס המורדים בהוט', ישנן ערמות של שלג מלאכותי, למקרה שהשלג בסט לא יספיק.
  • השלג בסצנות הATAT עשוי מבלונים צבועים והרבה קמח

"ידעתי שהייתי צריך לקחת שמאלה באלברקורקי, רוחמה תביאי לי שוב את המפה"

  • התנועה של הATAT מבוססות על התנועה וההליכה של פילים
  • לוחמי המורדים שנמצאים בשוחות בהוט', הם בעצם חלק מיחידת מחלצים נורבגית
  • אלק גינס (אובי ואן) צילם את כל הסצנות שלו לסרט ב6 שעות.

חופשי על הקנטינה

  • השחקן ג'ון רצנברגר, המוכר לנו כ"קליף" הדוור מהסדרה הקומית חופשי על הבר. משחק את קצין המורדים, שמזהיר את האן סולו שהוא יקפא בשלג.
  • בסצנה בה  ווידר מדבר עם ההולוגרמה של הקיסר, בסרט המקורי, את ראש הקיסר שיחקה אישה זקנה, רק בגרסה המיוחדת מ97, הכניסו לסצנה את השחקן של הקיסר.

"כאן זה התור של הרופא עיניים? מי אחרון!?"

  • שנץ המילניום ניכנס לשדה האסטרואידים, אפשר לראות שאחד האסטרואידים הוא בעצם תפוח אדמה.  לא רחוק ממנה אפשר לראות אפילו נעלי טניס
  • גנרל רייקן שולח את רוג 11 ורוג 10 לסקטור 38, רמז לסרט הראשון של לוקאס THX 1138
  • בגרסה המקורית של התסריט, האימפריה בכלל לא מתקיפה את בסיס המורדים בהוט', אלה הבסיס מותקף על ידי עשרות וומ'פות קרח.

 

שובו של הג'די

 

  • לוקאס הציע את עבודת הבימוי לסרט השלישי לבמאי המתחיל, דיויד לינץ (קטיפה כחולה, איש הפיל). לינץ סירב להצעה, ובמקום זה ביים את חולית.
    לוקס המשיך, והציע את העבודה לבמאי מתחיל אחר, דיויד קרוננברג (היסטוריה של אלימות, הזבוב), אבל גם הוא סירב.
    שניהם טענו שאלו  נעליים גדולות מידי למידותיהם, שהם סרטים של לוקאס שהם לא מעיזים לחתור תחת החזון שלו.
  • בשביל להטעות סקרנים ובשביל לבלבל את העיתונות, בזמן הצילומים, הצוות וההפקה טענו שהם מצלמים סרט אימה בשם "קציר כחול". הם אפילו הדפיסו חולצות וכובעים לצוות בשביל להטעות את הסקרנים.
    בנוסף, ההפקה גילתה, שאם השם "מלחמת הכוכבים" מחובר להפקה, כל המחירים של הציוד והאספקה קופצים, ככה הם חשבו שיוכלו להשאיר את מחיר השוק המקובל.

מזכיר קצת את הטיפוסים מהמרכז המסחרי

  • שבט הדובונים השעירים, האוויקים, היו אמורים להיות במקור שבט של ווקיס, בני מינו של צ'ובקה. אבל לבסוף הוחלט ללכת על יצורים קטנים יותר עם שער קצר מאשר יצורים גדולים עם שער ארוך.
  • השפה של האוויקים היא ערבוב של ניב סיני  עם משפטים בפיליפינית.
  • בפוסטר המקורי והמפורסם, בו רואים רק את הידיים של לוק אוחזות בחרב אור המופנית כלפי מעלה, אלו לא ידיו של מארק האמיל, השחקן שמשחק את לוק, אלא ידו של ג'ורג לוקאס עצמו.
  • בגרסה המקורית, בסוף הסרט, לוקאס רצה שמסיבות הניצחון תהינה בעיר האימפריאלית הראשית, אבל הוא לא הצליח למצוא לה שם אז הוא זנח את הרעיון. רק ב1991, כאשר הסופר טימותי זן כתב באחד מספרי מלחמת הכוכבים, על כוכב בבירה, קורוסאנט, רק אז לוקאס קיבל את השם ואת הכוכב.

עיר הבירה, כוכב הבירה בעצם…. למישהו בא בירה !?

  • לפני תחילת הצילומים, התחוור לצוות, שכל חרבות האור של ווידר נעלמו או נגנבו ולא נשארה אפילו אחת. באופן מידי הם פירקו כמה חרבות של לוק שנשארו מהסרט הקודם על מנת ליצור חרב חדשה לווידר.
  • שרפת הגופה של ווידר  היתה תוספת מאוד מאוחרת. היא צולמה הרבה אחרי שהסתיימו כל הצילומים האחרים לסרט, והוסרטה על גבעה ליד החווה של לוקאס.
  • הכוכב אנדור, בו מתרחש הקרב עם האיווקים, הוא שיבוש של עין-דור, מקום מלחמתם  האחרונה של שאול ויונתן.
  • הריסון פורד, שמאס בתפקיד האן-סולו, ניסה לשכנע את לוקאס שדמותו של סולו תקריב את עצמה למען חבריה ויהפוך לגיבור אמיתי. לוקאס לא השתכנע.
  • השם המקורי של הסרט היה "נקמת הג'די", אבל מכיון שנקמה היא לא משהו מעולם המושגים של מסדר הג'די, הוחלט להחליף את השם, לשובו של הגד'י. לוקאס ישתמש בטייטל הזה פעם בסופו של דבר לפרק השלישי, נקמת הסית'.

עם פנים כאלו!? מה הפלא שהוא מסתובב עם מסכה

  • דיויד פאוורס, השחקן בחליפה של דארת' ויידר, לא היה מודע לעובדה שבסצנה האחרונה שיחשפו את פניו של ווידר, לא הוא יהיה הפנים שיראו כי אם של השחקן סביסטיאן שאו.
  • הסרט היחידי בטרילוגיה המקורית, שווידר לא חונק אף אחד.
  • הקיסר, מעולם לא נקרא בשמו בטרילוגיה המקורית, רק בספרות, ולאחר מכן בטרילוגיה המקדימה, נחשף שמו, פלאלפטין.

 

  • I have a bad feeling about this אחד ממשפטי המפתח של הסדרה. נאמר בכל אחד מהסרטים.
    אובי ואן קנובי ( פרק I), אנקין סקיווקר (פרק II), אובי ואן קנובי (פרק III), לוק סקיווקר (פרק VI), האן סולו (פרק VI), הנסיכה ליאה (פרק V), C3PO (פרק IV).

4 במאי שמח לכולם.

הבעת האימה הגרמנית חלק I – מבוא להבעה עצמית ערפדית


סדרת כתבות חדשה עולה לבלוג. הקולנוע הגרמני האקספרסיוניסטי. סידרה של 4 כתבות, הקדמה ושלושה ניתוחים תרבותיים של פסגות היצירה  של הקולנוע האקספרסיוניסטי, מטרופוליס, נוספרטו, והקיבנט של ד"ר קליגרי.

"הצל שלי ואני, רצחנו ביחד"

 הקולנוע הגרמני האקספרסיוניסטי הוא זרם  קולנועי ואומנותי שפעל בתחילת המאה  בעיקר בין השנים 1919 עד בערך 1926, מה שמכניס את הקולנוע הזה לטווח של תקופת הראינוע, הסרט האילם, שזו גם תקופת בין המיצרים, בין שתי מלחמות העולם. הזוועות של מלחמת העולם הראשונה היו טריות מאי פעם.

הפצועים שחזרו מהמלחמה הזו, חזרו שבורים. שבורים לא רק במובן הפסיכולוגי של המילה אלא גם במובן הפיזי. הפגיעות שהותירה מלחמת העולם הראשונה על הלוחמים היו הקשות ביותר. חיילים שחזרו הביתה מכוסים תחבושות, פגועי גפיים, שרופים, עיוורים, מטורפים. כל  אלו מילאו את רחובות אירופה השלווה.

"מי מסתתר מאחורי המסכה? חתול מפלצת או חייל ממלחמת העולם הראשונה? "

מלחמת העולם הראשונה היתה גם  המלחמה המודרנית הראשונה. הפעם הראשונה שבה השתמשו בשדה הקרב  בנשק כימי, במכונות יריה, בטנקים, מטוסים. אפילו הטיל המונחה הראשון ראה אור, או יותר נכון הראה חושך, במלחמה הזו.
כל מה שאנחנו מכירים היום במערך המלחמה המודרנית, הפציע במלחמת העולם הראשונה. זו היתה הפעם הראשונה שהאנושות ראתה כמה נזק היא יכולה לעשות בעזרת המכונות של העולם המודרני. איך לרתום את כוח ההמצאה של המאה החדשה לקציר של דמים לשדות ההרג.
העולם של אחרי מלחמת העולם הראשונה היה עולם מפוקח יותר, עולם בו כבר לא בטוח שהמכונות המופלאות החדשות יעזרו לפתח את האנושות קדימה, אלא להפך, הן מסוגלות להחזיר את האנושות לתקופת החושך.

במקביל למלחמת העולם הראשונה, ובעיקר אחריה, צורת השילטון המלוכני התמוססה, והתחילו להתפשט אידאולוגיות האיזמים למיניהן (קומוניזם, פאשיזם, קפיטליזם, נאציזם, רובוטריקיזם).

"הטייס שלנו ח'ברמן, הוא יקח אותנו לסייבטרון"

עלינו גם לזכור את מקומה של גרמניה בסוף המלחמה. גרמניה היתה שבר כלי. גרמניה של אחרי המלחמה לא רק היתה מלאה בזומבים פצועים אלא גם באומה שבורה ומושפלת.
אך מאידך זו גם תקופה בה עולם התרבות הגרמני היה בפריחה.
הצמד ברכט/וויל הוציא את היצירות הגדולות שלו, בית הספר לאדריכלות- הבאהוס- נפתח ושינה לעד את האדריכלות, וכו… וכו…

 אקספרס יור-שלף (משלוחי אקספרס למדפים)

אבל מה הוא בעצם האקספרסיוניזם? האקספרסיוניזם הוא זרם אומנותי שהתחיל עם ואן-גוך, אחרי זה גוגן, מונק, ומשם התגלגל. החידוש הגדול של האקספרסיוניזם, זה שהוא שם את היוצר במרכז היצירה ואת הדרך שבה היוצר חווה את העולם בצורה הריגשית שלו עצמו. עד אותה תקופה היה נסיונות שונים לתפוס בציור את "האמת" של הרגע. היה נסיון לשחזר רגע אובייקטיבי, אם זה של נוף, אדם, או כל דבר אחר. האקספרסיוניזם מנסה לשחזר רגע סובייקטיבי, אם זה דרך ציור של נוף, אדם, או מאוחר יותר סתם בליל צבעים בלתי רציונלי.
ומה זה האקספרסיוניזם הגרמני? כמו שנאמר לעיל – רק בגרמניה, אהה, ובעיקר בקולנוע (היתה תנועה אקספרסיונסטית גם בציור אבל היא היתה פחות חשובה).

"לילה, לילה, מסתכלת הלבנה, על המשוגעים שבגינה"

מה מייחד את הקולנוע האקספרסיוניסטי הגרמני ? ובכן כמה דברים מאוד בולטים.
דבר ראשון הנרטיב שלו. הסיפורים שיחליט הקולנוע האקספרסיוניסטי להעביר והדמויות בהן הוא משתמש כדי לעשות זאת. הסרטים האלו כמעט אף פעם לא היו איזה דרמה קטנה ונחמדה (חוץ מזריחה), או קומדיה רומנטית . זה בדרך כלל יהיה או מד"ב או פנטזיה. וכמעט תמיד שניהם יהיו טבולים טוב טוב במוטיבים חזקים של אימה– אם זה ערפדים (נוספרטו), אם זה זומבים (ד"ר קליגרי, טוב זה סוג של זומבי לא ממש), אם זה דרקונים ולוחמים(הניבולנגים),השטן (הסטודנט מפראג) ומדענים מטורפים (ד"ר מבוזה) או כל דבר מוזר אחר שאפשר לחשוב עליו.

"פני מלאך, הוא רצח לה והלך, פני מלאך, הוא מטורף כלכך"

דבר שני, באופן מפתיע הסרט יהיה מנוקדת מבט אחת סובייקטיבית (הקולנוע הגרמני האקספרסיוניסטי אמרנו) .
הגיבור בדרך כלל יהיה קצת/הרבה…. משוגע.
במקרה הטוב הוא יהיה קצת מטורלל ולא לגמרי מאוזן, ופסיכי רצחני בעל נטיות פסיכופטיות במקרה הרע.

דבר שלישי, התאורה והתפאורה. הסרטים יהיו תמיד נורא אפלים, גם בסיפור וגם בתאורה. הצילומים תמיד יעשו בתוך אולפן סגור עם תפאורה מורכבת והרבה מאוד משחקים של תאורה וצללים. הדמויות תמיד תהיינה  מוארות בצורות מוזרות ובאור לא טבעי.

"על גגות ת"א, מישהו צעק הלילה, לא מקור לא מחום, כי אם מזומבים רצחניים"

התפאורה, תמיד תהיה קצת עקומה, היא תתן כל הזמן הרגשה שמשהו עוד רגע  נופל, דבר שבאופן תת הכרתי מפעיל אצל הצופה הרגשה של אי נוחות ומשאיר אותו על קצה הכיסא בהרגשה  שכל שניה משהו נורא עומד להתרחש.

אקספרסו משולש

הקולנוע הגרמני האקספרסיוניסטי הוציא תחתו עשרות סרטים, אבל שלושה מהם השאירו חותם גדול במיוחד, שמהדהד עד היום ללא הפסקה.

הקיבנט של ד"ר קליגרי. אם כי לא הסרט האקספרסיוניסטי הראשון, הוא הראשון שהכיל את כל הסגנון לסרט אחד, ובעצם היווה מאז את תוכנית המתאר לשאר הסרטים, במיוחד בתחום התפאורה ועיצוב הדמויות.

הסרט השני, מטרופלויס.  מטרופוליס נחשב לשיא של הקולנוע הגרמני האקספרסיוניסטי. הסרט שנעשה בשלהי הגל האקספרסיוניסטי ב1926, נחשב לאחת ההפקות הגדולות ביותר שנעשו בראינוע בכלל, כל שכן בקולנוע  הגרמני. הוא ללא ספק אחד מהיצירות היקרות ביותר של הקולנוע הגרמני (לא כולל את נצחון הרצון).

וכמובן נוספרטו של מורנאו. סיפור דראקולה (רק שהם לא הצליחו לקנות את הזכויות לסיפור, אז החליפו את השמות של כל הדמויות( שהשפיע בצורה ברורה על כל סרטי הערפדים עד היום (לא כולל את ההוא שנוצץ, לא יודע מי השפיע על השיקוץ הזה) ועל קולנוע האימה בכלל.

בפעם הבאה…. מטרופוליס עיר העתיד

מסקנה

ילדים, מי יכול לספור כמה פעמים הופיעו במאמר המילים "הקולנוע הגרמני האקספרסיוניסטי"? בין הפותרים תוגרל מתנה מסין.

גר בארץ נוכריה


גר בארץ נוכריה

ההתחלה

כולנו הרגשנו מידי פעם זרים, זרים לסביבה ואפילו לפעמים זרים לעצמנו. אבל בקולנוע תמיד יהיה זר אחד ברור, האישה. כמה זר ? ממש חייזר. ולא,  לא מהחייזרים הנחמדים הללו, אלא מאלו שניצמדים לך לפנים ולא משחררים עד שמאוחר מידי והיא כבר הטילה את הביצים שלה בתוך הבטן שלך.

מזל טוב זה….. ברשניקוב?

כן, אני מדבר השבוע על החייזר האימתני מכל, שידוע רק בשם שלו הALIEN (החייזר).  הסרט הוא סרט הביכורים של הבמאי הבריטי המוכשר רידלי סקוט מ1979.  היצור והתפאורה נוצרו על ידי האומן החצי שוויצרי חצי מטורף, גיגר.  גיגר ביסס את דמות הטורף על ציור שלו בשם Necronom IV.  גיגר יצר יחד עם סקוט עולם אפל, מפחיד ובעיקר ניקבי.

האל המיצרי בלעה

התקציר

למי שלא זוכר את הסרט הנוסע השמיני (הראשון), הסרט מספר על  צוות של החללית נוסטרומו, ספינת סחר אזרחית, בעת שהם עושים את דרכם חזרה לכדור הארץ ממשימה עמוק בחלל. הצוות מקבל לפתע קריאתSOS  מאחד הכוכבים בדרך .  על  הכוכב הם מגלים חללית נטושה.  זהו לכאורה המקור של שידור המצוקה. אחד מאנשי הצוות יורד לתוך בטן הספינה ושם הוא מוצא אלפי ביצים, ביצים מזן זר ומוזר. תוך בחינת אחת הביצים, בוקע מממנה טפיל דמוי ידיים  ולופת את פניו. לאחר חזרתם של נוסטרומו, הצוות ממריא שוב לכדור הארץ. במהלך הטיסה הטפיל הזר מת ונושר מפניו של חבר הצוות, והוא בתמורה מתעורר מהתרדמת המאולצת שהטפיל גרם לו. כעת הכל נראה כאילו המצב שב לקדמותו.  אבל אף אחד לא יודע שהטפיל החדיר בשקט עובר אל תוך הפונדקאי הנאנס שלו – וכאשר זה מתברר, הצוות מוצא את עצמו מול מפלץ חייזרי שבקע מבטנו של אותו איש צוות. מרגע זה היצור מתחיל לטרוף ולרצוח אותם אחד אחרי השני והיחידה שעומדת מולו היא סגנית המשימה לוטנט ריפלי.

 

אז עכשיו אתם שואלים – מה הקשר בין הסרט הזה להקדמה על נשים? כאן מדובר בחייזר אוכל ראשים, ואילו מאידך זו אישה (שלעיתים גם עלולה לאכול ראשים). לאחר בדיקה מעמיקה של היצוגים בסרט, זה די ברור שגם גיגר וגם סקוט מבלים חלק גדול מהיממה מתחת למיטה בפחד מנשים.

הרחם החייזרי

נתחיל שניה בספינה החייזרית שהם נתקלים בה. אני חושב שאפשר לראות בצורה די ברורה הקבלה בינה לבין מערכת הרביה הנשית. דבר ראשון יש לשים לב לצורת החללית עצמה, עם שתי השפורפרות היוצאות ממנה, במראה מאד דומה לאיזה סוג של רחם כל שהוא, ממש כמו שתי החצוצרות הנשיות.  הכניסה עצמה לתוך החללית- היינו, הפתח שדרכו נכנסים אל תוך קרבי הספינה, נראה באופן מחשיד כמו כניסה אחרת שקשורה לאזור הרביה המינית הנשית … אהמממ..
ומה אנו מוצאים בפנים? מאות ביציות? טוב, אני חושב שהעניין הזה מתחיל להיות די ברור.
החללית הזרה הזו, שהיא מקור הצרות בסרט, היא ללא ספק מערכת רביה נשית.

תתקעו בחצוצרות שב"ק ס

ומה בוקע מתוך הביצית הזו? זוג ידיים שניצמדות לך לפרצוף ולא מרפות, הן חונקות, מסממות, ואם תנסה להוריד אותן, הן יהרגו אותך. האם זה מזכיר לכם משהו, או אולי זה רק אני ומערכות היחסים שהיו לי עם נשים?

"לא ממי, את בכלל לא חונקת אותי"

אבל הקטע המובהק ביותר הוא כמובן תהליך "הלידה", האקט הנשי ביותר. בסרט הזה הלידה מתוארת כתהליך שלפני הכל, הורג את האבא.  בעת הבקיעה שלו מהבטן, תהליך טבעי אצל אישה, להשריץ יצור מביטנה, אצל הגבר זה תהליך ממית, לפחות על פי רידלי סקוט.

"מאוחר מידי לבקש אפידורל?"

וגם אותו פרי "אהבה" בין מחבק הפנים לחבר הצוות, מתברר כרוצח יעיל, האמת, יעיל מידי. אותו יצור, שאגב השם המדעי שלו זה זינומורף (מורף על שם לבישת הצורה של המארח שלו),  הופך לרוצח מאד יעיל המחסל כמעט כל יצור חי על הספינה.
האמת, יתכן שהפחד הוא לא רק מהנשיות, אלא בכלל מקונספט המשפחה, אבל הדגש הוא על הנשיות במשפחה.

אמא סדרתית

גם המחשב הבוגדני, שמסתיר את המטרה האמיתית של המשימה, ושידע לאורך כל הזמן שהמטרה האמיתית של המשימה היתה להביא את היצור הזה לחברת האם בכדור הארץ, גם אם זה על חשבון חיי הצוות, נקרא בשם המאד נשי, Mother , אמא בעברית. זהו שם שטומן בחובו רגשות של אהבה, של משהו מגונן. פה האמא מתגלה כשקרנית מוניפולטיבית שחוברת בעצם לנכדה המעוות והרצחני.

אבא ואמא (סוג של)

אבל מצד שני, היחידה שמצליחה להתעמת ולנצח את המפלץ היא ריפלי, לוטנט אלן ריפלי. גיבורה נשית, שמצליחה לבדה להערים ולהרוג את המפלצת בעזרת תושיה, אך גם בעזרת כוח שרירים. אך שוב אליה וקוץ בה. ריפלי צריכה להשתמש בגבריותה על מנת לנצח את המפלץ.  ואכן, לאורך הסדרה היא הולכת ונהיית יותר ויותר גברית, שערה מתקצר מהסרט הראשון לשני, ובשלישי היא בכלל עטורת קרחת.

האמת היא שבמקרה נבחרה אישה לתפקיד הניצולה. במקור התפקיד היה מיועד לגבר וכבר היה בתהליכי ליהוק, שמו של קורט ראסל אפילו נזרק לאויר כמי שישחק את התפקיד הראשי. אבל אז החליטו המפיקים, כאקט שיווקי, לשנות את מגדר הגיבור לנקבה על מנת שהוא יבלוט מעל סרטים עם גיבורים גבריים אחרים.

"אהה זה? זה רק לחמם את האוכל"

וכך בעצם בא לעולם סרט הראשון שהוא גם פמיניסטי וגם שונא נשים בעת ובעונה אחת

 

מסקנה

אם כבר אתה עם אישה, אל תתן לה לחנוק אותך, להזריע אותך בביצים ושפרי אהבתכם יפרוץ לכם מהחזה. עדיף פשוט פרחים.