הבלדה על יפה ירקוני: יפה, אל נא תאמרי שלום.



אל נא תאמר לי שלום 

אמור רק להתראות

                              טולי רביב

השבוע נעשה הפסקה קצרה עם סדרת הכתבות של סרטי המיינד גיים. השבוע אני רוצה להקדיש ולייחד את הכתבה ללכתה של אייקון התרבות הישראלי, זמרת המלחמות, וחיילת השלום, יפה ירקוני.

אלקסיס!??!

יפה ירקוני הצטרפה השבוע לבסוף אל מרעיה במרום. בתאריך ה1.1.12 ירקוני שבה להתאחד עם גדולי זמרי הארץ שהסתלקו מאיתנו בשנים האחרונות. יחד עם חברתה/יריבתה  שושנה דמארי, המשורר אהוד מנור ורבים וטובים אחרים.


יפה ירקוני, הידועה בתור זמרת המלחמות וגברת הזמר העברי, עברה עם המדינה כמעט יד ביד לאורך כל תקופת הקמתה ועזרה לבדר ולעודד את רוח החיילים והאזרחים כאחד.  בכל אחת ממלחמות ישראל, מצאה עצמה ירקוני אל מול גדודי חיילים בחזית שרה ומנסה להעלות את מצב רוח הלוחמים. בכל מלחמה נקראה אל הדגל, ובכל מלחמה התיצבה כמילואימניק מורעל.

"ואוו אני לא מאמין שיש לי תמונה עם שושנה דמאירע" ואוו אני לא מאמינה שיש לי תמונה עם ראפול"

אבל הגברת ירקוני היא לא רק גברת הזמר העברי. ירקוני גם ידועה בתור חלוצת מוזיקת הפופ הארץ ישראלית. אין כבר זוכרים, אך תקליט הפופ הראשון שהוקלט בארץ היה של ירקוני,בו היה אפשר למצוא את הלהיט סולו הראשון שלה "עיניים ירוקות”.

ירקוני, שנולדה תחת השם אברמוב, בארץ, היתה בין בוגרי הבדרנים הצברים הראשונים היא התחילה עוד בתור ילדה, כשהיתה שרה לאורחים בבית הקפה השכונתי בגבעתיים. אבל שירה לא היתה בראש מעייניה. יפה התאהבה באומנות המחול.


ירקוני, או אברמוב כמו שהיא היתה ידוע אז, הצטרפה לקבוצת המחול של קראוסגרטווד קראוס היתה אז רקדנית מחול מודרני, שעלתה ארצה מגרמניה והביאה איתה לארץ את חזון הריקוד המודרני. קראוס הופיע יחד עם להקתה כשירקוני היתה אחת הרקדניות הבולטות. קראוס חזתה לירקוני עתיד מזהיר בתחום הריקוד, ואף ראתה בה כעתודה בין לאומית לרקדני ישראל.

באותה תקופה היא התחתנה עם בחור בשם יוסף גוסטין. בד בבד  גם פרצה מלחמת העולם השניה, וירקוני היתה בין הראשונים שהתנדבו ליחידות הבריגדה היהודית ואף שכנעה את בעלה להצטרף.

ירקוני שימשה בתפקיד אלחוטאית ואילו בעלה כלוחם, הוא אף השתתף בקרב על נהר הסניו באיטליה, קרב בו הוא גם נפל.

הוא נפל בקרב, והיא פשוט נפלה, נפלה ופצעה את רגלה- פציעה שכבר לא תאפשר לה לרדוף אחרי חלום הריקוד. אף חברתה לימים, נעמי שמר כתבה לה במיוחד שיר על החלום שנגז. 

אך מי שהתמכר לבמה, יודע שזאת סחרחרת שפשוט אי אפשר לרדת ממנה, ומהר מאוד פנתה יפה לכישרון השני שלה, שירה.

ובאמת בפרוץ מלחמת השיחרור, לאחר הנסיון שהיא צברה בצבא הבריטי, היא הצטרפה להגנה כאלחוטאית ביחידת גבעתי. שם גם מצאה מהר מאוד את דרכה ללהקת  החישטרון.


אאהההה אם פז הוא החשמלאי אני רגוע


החישטרון היתה אחת  הלהקות הצבאיות הראשונות של המדינה, והיה משוייך לחטיבת גבעתי. החישטרון היה אז התשובה המרדנית לציזבטרון הישן של אנשי הפלמ"ח. החישטרון התאפינו ביותר סיגנון סלוני, סגון בורגני ורקיד של מוזיקה, ופחות בשירי פאתוס פטריוטים.
היה אפשר למצוא ברפרטואר שלהם שירים כמו "שחרחורת" והלהיט ההיסטרי, “אל נא תאמר לי שלום" -שהיה אחד משירי הטנגו האהובים של התקופה.

עם התגברות הקרבות, נכתבו שני שירים ללהקה, במיוחד בשביל יפה, באב אל וואד והאמיני יום יבוא. שני שירים שהפכו לשירים הכי מזוהים עם מלחמת השיחרור. בסיום המלחמה היא התחתנה בפעם השניה, עם שייקה ירקוני, לוחם בהגנה. מאז ועד היום היא ידועה בתור גברת ירקוני.

בזמן ההפוגה בין הקרבות במלחמת העצמאות, נכנסה ירקוני לאולפני רדיו דוקטור (לא, לא דוקטור קראסו), אולפנים ידועים ומוערכים מאד באותה תקופה (הם אחראים על ההקלטה של הכרזת המדינה). לאחר מספר ימים של הקלטות יצא תקליטה הראשון שנחשב עד היום לתקליט הפופ הארץ ישראלי הראשון.

 

"יפה ירקוני, עם התזמורת של הד ארצי" כנראה שהפילהרמונית של לונדון היתה תפוסה

 

הד ארצי, שבדיוק קמה, החתימה מיד את הזמרת על חוזה. בכך התחילה מערכת יחסים ארוכה בין השניים. התקליט הראשון שהוציאה ירקוני בהד ארצי היה תקליט שכלל שירים מתקופת מלחמת השיחרור. לא רק שירים של להקת החישטרון, אלא גם שירים של להקות אחרות, כמו "רבותי ההיסטוריה חוזרת" “הן אפשר" ורבים אחרים. לאחר שהתקליט יצא, כמו נמחקו כליל הזכרונות מהביצועים הקודמים ובאומה נחקקו הביצועים של השירים כפי ששרה אותם ירקוני.

וכאן  גם התחילה להחקק דמותה כזמרת המלחמות.


באותן שנים הקליטה ירקוני גם אלבומים עם שירים קצת יותר "פטריוטים" כמו בערבות הנגבהסבתא מהנגב, ובטח עוד משהו עם נגב (אולי השיעמום בנגב).



בשנות החמישים היא כבר הפכה לתופעה, התקליטים שלה נמכרו כמו סוכריות, השירים שלה היו המבוקשים ביותר בתוכניות השירים כבקשתך, ובכל בתי הקפה רקדו לצלילי השירים הרקידים שלה.

 במקביל היא גם הוציאה כמה תקליטים עם שירי ילדים – שירים כמו עגלה עם סוסהלאבא שלי יש סולם, ועוד תקליט שלם של שירים של נעמי שמר.

ההצלחה שלה שלחה אותה אפילו להופעות מסביב לעולם, ובשנות ה60 היא היתה הצלחה בין לאומית, ממלאת אולמות בקרנגי הול בלונדון,באולימפיה בפריז ואפילו במרכז לינקולן בניו יורק.

אך האולמות הענקיים המלאים לעולם לא עצרו מבעדה, בכל מלחמה, אם זו הההתשהששת הימים או מלחמת הכיפורים, לנסוע לכל מוצב, לכל חור ולהופיע בפני חיילים ולתת להם כמה דקות של עונג והתרגעות לפני הקרב הבא.

כאשר התחיל להתגלגל השם זמרת המלחמות, היתה מגיבה ירקוני בבוז, ואומרת שהיא איננה זמרת המלחמות, אלא זמרת החיילים. אכן, היא ראתה את עצמה כזמרת של העם והצבא השומר עליו ולא רק זמרת לעת מלחמה.

 

"ח'ברה, להירגע. החשפנית תעלה מיד אחרי"


אף דעותיה הפוליטיות לא פעם הביאו אותה להתנגשות ישירה מול הממסד. הפעם הזכורה והידועה ביותר היתה בעת הלחימה במבצע חומת מגן, כאשר לסימון האסירים הפלסטינים שנתפסו במבצע, השתמשו החיילים בטוש שאיתו מיספרו על היד את מספר האסיר. ירקוני יצאה כנגד האקט וטענה "אנחנו עם שעבר את השואהאיך אנחנו מסוגלים לעשות דברים כאלו?". מיד הקימה עליה זעקה, והיו אף גורמים שקראו להחרים אותה ועל כך שהיא משווה בין חיילי צה"ל לנאצים. ירקוני כמובן יצאה ואמרה שהיא לא עשתה ולא תעשה שום השוואה בין צה"ל לבין הנאצים, אלא רק הצביעה על משהו נקודתי שבתפיסה שלו הוא זהה, זיהוי אנשים לפי מספרים על היד.

הפאתוס של ירקוני לעולם לא סר, אבל במרוצת השנים, ובמרוצת קידמת המוזיקה, הטעם הישראלי נדד לו למחוזות אחרים, אך ירקוני לעולם לא הפסיקה ליצור ולהקליט. גם אם כבר לא עמדה בפסגת המצעד השבועי, היא עדין עמדה בראש פסגת הזמר העברי.

השיר האחרון שהקליטה ירקוני, נקרא באופן אירוני "עכשיו עברו שניםוכבר קשה להזכר ", שנה לאחר מכן היא אובחנה כחולה במחלת האלצהיימר.

 


מסקנה

דמארי, חשבת שניפטרת מירקוני? עכשיו היא בדרך אליך. סיבוב שני


מודעות פרסומת

רפסודיה בכחול לבן


הפעם אני רוצה להציג לכם להקה צבאית מיתולוגית. לא אני לא מדבר על להקת הנח"ל האגדית. אלא על להקה אחרת שמשום מה נשאר מאחור. כמובן שזו להקת חייל הים. הלהקה הייתה בין הלהקות הצבאיות הראשונות שהוקמה כבר ב48. הלהקה הייתה גם בין הלהקות הצבאיות הראשונות שהתפרקו, כן כבר ב-49. רק אחרי יותר מעשור, -ב62 הוקמה מחדש הלהקה החדשה/ישנה, הלהקה לא ממש תפסה תאוצה עד 67 כאשר דני ליטאי הצטרף אליה ( דמות הבמאי מהסרט "הלהקה" מבוסס עליו)  ואיתו הגיע גם המלחין יאיר רוזנבלאום שניהם הקפיצו את הלהקה השמימה, או אולי המימה יותר מתאים.

איפה ג'ון לוק שצריך אותו?

ב68 ליטאי, יצא בתוכנית חדשה עם כמה חיילים מוכשרים.  הזמר המוביל טוראי שלמה ארצי, זוג הדובונים דוב'לה גליקמן ודובי גל, הדיווה הסקסית הטר"שית ריקי גל.

אחד השירים מהתוכנית הזו היה "שלאגר" רציני שכולנו מכירים עד היום

שיר נוסף שאני באופן אישי אוהב במיוחד גם יצא מהתוכנית הזו, בו התחילו לשים לב קצת למי שיהפוך לסולן הראשי של הלהקה, שלמה ארצי.  ומי שלא מזהה הבחור שיושב על התותח עם מדים לבנים זה דוב'לה הצעיר.

במהלך התוכנוית רוזנבלאום היה מעורב בתאונת דרכים ונשלח להתאושש בקיבוץ שפיים. שם הלחין כמה שירים ללהקה ביניהם את השיר שיקבע את שלמה ארצי כסולן הלהקה, "כשאהיה גדול "

באותו בית הבראה פגש חברת קיבוץ צעירה בשם, רחל שפירא. שפירא הראתה לרוזנבלאום שיר שהיא כתבה על חבר קיבוץ שנפל בששת הימים. השיר שהפך את רחל שפירא לאחת המשוררות המוערכות והסולו שניתן לזמרת הצעירה רבקה זוהר היה מפגש מושלם בין הקול הנקי של זוהר למילים החזקות של שפירא.

השיר הוא כמובן "מה אברך"

בנימה נוגה ואישית זו רוצה לברך את ורד ליום הולדתה.

מה אברך ?