ביקור קצר: האקס מכה שנית – אקס פקטור
לפני מספר שנים, כתבתי בבלוג זה על תוכנית הביכורים של הסדרה מעבר לאוקיינוס, על האקס פקטור שעלה על המסכים בארה"ב. לפיכך, רק נאה יהיה שאגיד כמה מילים על מה שקורה כאן אצלנו על מסכנו הדל.
הם שמים על כולנו X אחד גדול!
כמה דל? ובכן, אולי באמת כדאי שנתחיל בנקודה הזו, הפרסים. כשהאקס פקטור האמריקאי הפציע לעולם, הוא עשה זאת בכל הכוח ועם ההבטחה לפרס הגדול ביותר שנראה בטלוויזיה עד היום. לא פחות מ-5 מיליון דולר וחוזה הקלטות בחברה של סימון קוואל. פרס עצום שלא נראה לפני זה על מסכי הטלוויזיה.
ואצלנו בפרובינציה? מה יקבל המנצח? דירה יוקרתית כמו שקיבלו במרוץ לדירה? אולי מיליון שקל (לא כולל מיסים) כמו שקיבלו באח הגדול והמרוץ למיליון ? או לכל הפחות לחיצת יד חמה וכריך ? טוב אז אולי קצת יותר מכריך, אבל לא הרבה יותר, חוזה הקלטות בלא אחר מאשר "ארומה מוזיקה הפקות" , אני מקווה שזה כולל גם קפה חינם בכל סניפי ארומה. עדיין ההבדל בין שני הפרסים, הוא כמו ההופעה של טום ג'ונס מול ריאנה.
"XXX צועד בראש!!!"
ומה בגזרת השופטים והמשתתפים? ובכן, כאן לדעתי האישית בלבד, אנחנו אחרים לגמרי, לטוב ולרע. הפאנל הארץ ישראלי מרגיש, הרבה יותר אמיתי מאשר אחיו בארץ הנכר: עברי לידר, שניסה להיות הBAD GUY של הפאנל, אבל נראה שגם הוא לא מאמין לעצמו שהוא כזה. שירי מימון שעושה רעשים של דיווה, אבל אל דאגה זוהי הדיווה הארץ הישראלית המצויה, ציפור שכחיה באזורנו, כזו שרק חושבת שהיא צריכה לחשוב שהשמש זורחת מעכוזיה. רמי פורטיס, כנראה השופט הכנה ביותר שהיה בתחרות טלוויזיונית כזו אי פעם בהיסטוריה של הטלוויזיה (אני כאן רק כי יש לי משכנתא לשלם) ומשה פרץ, הנשמה הלאומית (מזל שיש לנו כזו).
כמובן שאי אפשר לשכוח את המנחה העילגת על האוזן אבל נוחה על העיניים (לפעמים), בר רפאלי. רפאלי ששוב מוכיחה שלא צריך כישרון משחק, שירה או אפילו דיבור רציף וברור בשביל להפוך לכוכב בארץ, מספיק גומות ושער בלונדיני. היא ללא ספק הייתה יכולה להיות החוליה החלשה של התוכנית, למזלה הגדולה היא מתמודדת בכבוד על המקום הזה עם הזמרים המתחרים.
את שמחה לראות אותי או שסתם יש לך …. מה זה בכלל!?
המתחרים, שהם ללא ספק הלב של העניין, היו עם הרבה לב, אבל בלי הרבה גרון (או לפעמים יותר מידי). כן היו שם כמה רגעי טלוויזיה נהדרים, ילדות מתלהבות שנתקלות פעם ראשונה בחיים האמתיים, כמו אותה נערה, שכל הסביבה אמרה לה כמה היא מוכשרת ויפה, ילדה שהתרגלה שכל מה שהיא רוצה היא מקבלת. עד שהיא הגיע לעולם האמיתי וקיבלה פעם ראשונה תגובות אובייקטיביות.
רגע טליוזיוני אחר, היה הנער האוטיסט. כן אותו נער שריגש את כולנו, אותו נער שהמפיקים ידעו בדיוק על איזה מיתרים לפרוט, אותו ילד שהגיע עם חולצה שהכריזה מראש שהוא יעבור לשלב הבא, חולצה שעליה היה כתוב "אני אוטיסט גאה". כן אי אפשר להתעלם מעשייה טלוויזיונית כזו שמנסה לגעת בכל נים של רגשות אפשרי, אפילו השיר שנבחר לו בקפידה, הנסיך הקטן, נועד בשביל לשבור את כולנו (כמו שהוא שבר את פורטיס). אבל בזמן השיר, מי שהסתכל טוב על העניים של אותו ילד, ראה את הבעיה האמיתית של אותו נער, שהוא פשוט לא מבין את השיר, הוא לא מבין כמה הוא נוגע וכמה הוא כואב. כן זה היה רגע טלוויזיוני נהדר, אבל לדעתי שפל בניצול מוגבלויות.
אבל רוב התמודדים היו פרודיה על מתמודדי תחרות שירה/ראלטי. ולא השאירו רושם גדול.
אך למרות הכל, בסה"כ התוכנית זרמה בצורה חיובית וכיפית. יהלומים נוצצים עוד לא מצאנו בתוכנית הראשונה, אבל היי לפחות נראה את פורטיס פעמים בשבוע.
אקס פקטור, כל שבת ורביעי ערוץ-2 שעה 21:00
לסיכום
פורטיס, לוקה בהפרעה נפשית הפוגעת ביכולת היומיומית לניהול מערכות יחסים בין אישיות עם המציאות.
העולם המופלא של התרבות 
