תישקו לי !


וויקד לסטר היא אחת הלהקות הכי גדולות בהיסטוריה של הרוק, או אחת הלהקות שיגדלו להיות  אחת הלהקות הכי גדולות בתבל, שישנו לעד את המראה של הרוק. אז איך לא שמעתם עליהם? כי וויקד לסטר ישנו את השם שלהם אחרי האלבום הראשון לשם יותר קליט, כמו קיס (KISS).
קיס היא אחת הלהקות הגדולות שקמו אי פעם. גם אם אתם לא ממש מכירים אותם ,כי באופן אירוני הם לא הצליחו בארץ, הם עדיין שינו את עולם הרוק כפי שאנחנו מכירים אותו.


קולות רקע

"יפה, עכשיו תגיד אההההה"


וויקד לסטר היתה להקה של 2 חברים יהודיים (אחד ישראלי)- סטנלי איזן וחיים ויץ. השניים הקימו להקת רוקפולקפופ כזו, לא משהו מיוחד, לא משהו שלא שמעו לפני זה, אבל מצד שני הם לא רעים. הם אף קיבלו חוזה הקלטות והקליטו אלבום שלם, אבל הלהקה לא ממש המריאה. איזן וויץ ניסו להבין מה הבעיה ואיך הם הופכים לכוכבי ענק ומליונרים, יותר נכון חיים חשב על כך. חיים, שהיה בעל ראש שיווקי מדהים, הבין שדבר ראשון הם צריכים שמות שהם יותר רוק אנד רול ופחות מרק עם קניידלעך. כתוצאה מזה, סטנלי שיפצר את השם שלו לפול סטנלי, וחיים שינה את שמו לגמרי לג'ין סימינס כשהוא רומס כל זכר לעולם הישן שלו.ועכשיו המטרה של  שניים  היא לחפש גיטריסט חדש ומתופף .

ג'וליאן שגראן והפנטומימאים

ב72 , שנה אחרי שהם פירקו את לסטר, הם נתקלו במודעה של "מתופף משופשף ומגניב מחפש להקה", השניים בדקו את כישורי התיפוף של הגוי והחליטו שנאים הם וצירפו את פיטר קריס ללהקה. עכשיו חיפשו השלושה נגן גיטרה ראשי. סטנלי, אשר ניגן על גיטרת קצב, העדיף להתמקד בשירה ולתת לגיטריסט מקצועי להוביל את הגיטרות. אחרי מספר אודישנים הם מצאו אותו, גיטריסט צעיר אבל וירטואוז אמיתי. אחרי אודישן אחד בלבד הם החליטו שפול פארלי יהיה הגיטריסט שלהם. אולם בגלל שיש כבר פול אחד, הוא יקרא אייסעל שם יכולות הנגינה שלו.
עכשיו הם ארבעה. כל מה שצריך זה שם ללהקה ולהחליט על סגנון מוזיקלי דברים פעוטים

את השם הם מצאו יחסית מהר. פיטר סיפר על כך שהוא היה בלהקה בשם ליפס (שפתיים), אז פול אמר "שם דבילי. אם כבר, אז למה לא קיס (נשיקה)?" ומאז השם נשאר.

"ניראה לי ששכחנו משהו"

הארבעה החליטו ללכת על קו מוזיקלי קשיח יותר ממקודם ולהפוך את ההופעה שלהם לתאטרלית יותר בהשראת הגדול מכולם אליס קופר (לכתבה בבלוג על אליס קופר). הם החליטו שגם ההופעה שלהם תהיה גרנדיוזית , וכמו קופר, גם הם החליטו לעטות על פניהם איפור כבד. כל חבר להקה החליט על דמות שהוא רוצה להיות. פול הפך לstarchild (ילד הכוכב) שהדגיש את הניצוץ בעיניו ואת היותו רומנטיקן. ג'ון הפך לDEMON (השד) בגלל ההומור השחור, הצינקניות  והאהבה שלו לקומיקס האימה. אייס מאותו יום היה space ace (אלוף החלל) בגלל אהבתו למד"ב, ופיטר היה לcat man (איש החתול) על שם תשע הנשמות שהיו לו בזמן שגדל באחד השכונות המסוכנות ביותר בברוקלין.

הפרה היסטריה


לא, באמת. אתה גברי ככה, באמש'לי

עכשיו יש נגנים, יש איפור, יש שם אפשר להתחיל לכבוש את העולם. כל מה שחסר זה אלבום. הלהקה הזמינה את החברה שהפיקה את התקליט הראשון של וויקד לסטר לשמוע אותם. הפקיד שנשלח לשמוע אותם  לא התרשם מהם, במיוחד לאור העובדה שאחיו של פיטר הקיא לו על הנעלים, והחליטו לא להחתים אותם.

הם החליטו להופיע ולקוות לקבל חוזה הקלטות. בהופעה הראשונה שלהם ב30 לינואר 73 היה מספר שיא של 3 אנשים! שלושה אנשים באו לשמוע את הלהקה החדשה. הלהקה לא ויתרה והמשיכה להופיע באזור מועדוני ניו יורק. לאט אבל בטוח הם צברו מעריצים. לבסוף, באותה שנה חברת התקליטים "תקליטי בודאהה" החתימה אותם על חוזה.
באותה שנה הם גם כבר קיבלו את הפריצה הגדולה שלהם על הבמה, כאשר הם חיממו את ההופעה של הלהקה " Blue Öyster Cult".

"שיט ניזכרתי! שכחנו לכבות את הגז!!"


ב74, הלהקה כבר הוציאה את האלבום הראשון שלה, שפשוט נקרא KISS , ויצאה לסיבוב הופעות מסיבי בנסיון לקדם אותו, אבל לא ממש בהצלחה. התקליט הראשון אפילו לא עבר את 100 העותקים, והלהקה הקליטה את התקליט השני שלה, Hotter Than Hell (חם אף יותר מהגהנום) אשר יצא גם הוא באותה שנה, בנסיון למנף את הלהקה. אך לצערם מה שקרה היה בדיוק ההפך ומכירות 2 התקליטים צנחו. האולפנים תיכסו עצה והחליטו להוציא תקליט שלישי ולהכניס לתקליט צליל קצת יותר פופי. ב75 יצא האלבום השלישי של הלהקה Dressed to Kill (לבושים לרצח). באלבום הזה הוקלט לראשונה השיר שיהפוך להמנון הלהקה והמעריצים rock and roll all night. התקליט הצליח קצת יותר מהתקליט השני אבל עדיין לא היה רב מכר. הסינגל של rock and roll all night, הגיע רק למקום ה57 בבילבורד, ולא נראה היה שKISS תחזיק מעמד עוד הרבה זמן.

"שיט! שוב נשכתי את הלשון!"

מה שכן, ההופעות של הלהקה התחילו לתפוס תאוצה ומוניטין של ההופעה הכי טובה בעיר. ג'ין  ירק אש ודם (לא באמת דם אלא יוגורט וצבעי מאכל), הגיטרה של אייס יורה אש ולהבות התופים היו מתרוממים באוויר  ואלפי פיצוצים ופירוטכניקה  לאורך המופע.

אבל אליה וקוץ בה, ההופעות היקרות וחוסר המכירות גרמו לחברת התקליטים (שבנתיים הפכה לתקליטי קזבלנקה) להגיע לסף פשיטת רגל.

ההיסטריה של העולם

"חיבוקי ? "

הלהקה, שהבינה שיש דיסוננס בין מכירות התקליטים לבין ההופעות שלהם, החליטה לאחד את הדיסוננס ולהוציא תקליט נוסף. ב75 יצא תקליט הופעה חיה שגם הוא נקראה בפשטות LIVE!. אכן, זו היתה החלטה נכונה. התקליט הגיע מהר מאד לתקליט זהב  והגירסה החיה של rock and roll all night הגיעה למקום ה12 המכובד בבילבורדקפיצה  משמעותית.

האלבום הזה נתן לקיס את הפריצה המיוחלת והציל את תקליטי קזבלנקה מפשיטת רגל. אחרי ההצלחה הזו קיס המשיכה לאלבום הבא שלהם. לצורך זה הם שכרו  את שירותיו של בוב אזרין, המפיק האגדי של אליס קופר, שיפיק להם אותו. הם נכנסו איתו לאולפן ויצאו עם התקליט הכי שאפתני ומוצלח שלהם מבחינה מיוזקלית, Destroyer . כאשר יצא האלבום, הוא הגיע מיד לתקליט זהב, אבל מהר מאוד איבד גובה והמכירות שוב התחילו לצנוח. רק כאשר הוציאו את הסינגל השני של התקליט "בת''" , המכירות המריאו והביאו ללהקה את תקליט הפלטינום הראשון שלהם.

strike a pose

בין ב76 ל77 הלהקה הוציאה עוד שלושה תקליטים, 2 תקליטי אולפן Rock and Roll Over  Love Gun ועוד תקליט הופעה alive II. הפעם, כל אחד מהם הגיע במהירות לפלטינום. אחרי הרבה עבודה קשה הפכה סוף סוף קיס ללהקה הכי פופולרית בארה"ב, ביפן, ובכללביפן הופיעה הלהקה בודוקון 5 הופעות רצופות שהיו לגמרי sold out. בכך הם עקפו את השיא של החופשיות עם 4 הופעות.

קיס עכשיו הכניסה מעל ל17 מיליון דולר מתמלוגים בלבד, אבל ג'ין הבין שהם יכולים לעשות הרבה יותר כסף בלי להקליט שיר אחד. כך בעצם התחילה שרשרת שלמה של מוצרים שונים עם לוגו ודמותם של חברי הלהקה, קומיקסים, בובות, משחקי פינבול, ערכות איפור של קיס, תחפושות, משחקי לוח, כלי מיטה ועוד.

"רוצה להחליף מכתביות של KISS בכאלו של אלף"

מכל זה הלהקה הרוויחה מעל 100 מיליון דולר, כמעט פי 6 ממה שהיא הרוויחה רק מהמוזיקה שלה.

Kiss my ass bye bye

"מיאו?"

בשלב מסוים כבר לא היה ברור היכן המוזיקה מתחילה, לדוגמא, תקליטי הסולו של הלהקה. ב78 ,ביום אחד, יצאו 4 תקליטי סולו של כל אחד מחברי הלהקה. כמובן שכל מעריץ רץ לקנות את כל ה4. ואכן באיזה שהוא שלב ההתמסחרות הזו התחילה לחזור ולנשוך אותם בתופים (או כל מטאפורה אחרת לתחת של להקה) . ב79 הלהקה הוציאה את התקליט שלהם Dynasty. התקליט גם הגיע  ללא בעיות לפלטינום, אבל ההפתעה היתה בסיבוב ההופעות.

4 המאופרים

קיס יצאה לסיבוב הופעות אחרי הפסקה ארוכה. הם יצאו בקמפיין "קיס חוזרת" ובנו על ההצלחות של הסיבובים הקודמים ושל המכירות המטורפות. גם ההשקעה בסיבוב הופעות זה היתה גרנדיוזית ביותר. אבל כמה הופתעו חברי הלהקה כאשר הם גילו שהם הפכו ליובל המבולבל.
הקהל היה יחסית דליל, אך ההפתעה הגדולה היתה הגיל של הקהל. רובו היה ילדים קטנים, רובם מאופרים כחברי הלהקה, חלקם הגדול מלווים באבא ואמא (שגם הם לפעמים היו מאופרים). וקיס כמו קיס החליטו להפוך את  החיסרון לדולרים והתחילו להתלבש בצורה יותר צבעונית וססגונית, שרק חיזקה את הדימוי הקומיקסי שלה.

ג'ין אמר להרים ידיים, ג'ין אמר לנשוך את הלשון..

אבל לא כל חברי הלהקה אהבו את הכיוון והתחילו להיווצר ביניהם מתחים. בדצמבר 1979 התחילו הסדקים הראשונים להופיע.
לאחר חילוקי דעות, החליטו פול וג'ין להעיף את פיטר ובמקומו  צירפו ללהקה את המתופף אריק קראר.

הלהקה הוציאה את התקליט ה8 שלה ב1980 unmasked . למרות שאריק כבר החליף את פיטר, על העטיפה של האלבום עדיין הופיע פיטר ולא אריק. לראשונה מאז אלבום ההופעה הראשונה, התקליט לא הצליח להגיע לפלטינום. התקליט הבא שהם הוציאו היה תקליט קונספט בשם " Music from "The Elde" שהיה אמור להיות חלק מפס קול לסרט. ללא הסרט, הקונספט והסיפור היו בלתי ניתנים להבנה והאלבום נכשל.

תרמנו בעבודה

אייס, שהתנגד לתקליט קונספט ובכלל לכיוון החדש של הלהקה, החליט גם הוא לעזוב. בכך בעצם  חצי מהלהקה המקורית עזבה את קיס.

הלהקה המשיכה לפעול באופן רציף עד היום, אבל הדיסקים המאוחרים שלה התקשו להגיע להישגים של הקודמים. בצעד חסר תקדים, ב83, ג'ון ופול הבינו שצריך שינוי רציני בלהקה והחליטו להוריד את האיפורמה שלא ממש עזר למכירות.

ובימינו אנו.

(מספיק דבילי גם בלי שאני אוסיף)

ב96 הלהקה עשתה קאמבק וכל החברים המקוריים התאחדו מחדש, עם האיפור וכל הפירוטכניקה. הם הוציאו עוד אלבום אולפן ב98 Psycho Circus. האלבום הצליח לשחזר את ההצלחה הישנה של ההלקה, אבל התקליט עצמו לא היה טוב. ג'ין הסביר אחרי זה שהם ניסו לשחזר את המוזיקה המקורית של קיס אבל לא הצליחו כי כבר לא היה את קיס המקורי. אולם בעקבות גל הנוסטלגיה המכירות עדיין המריאו, ובשבוע הראשון כבר נמכרו מעל 110 אלף עותקים.

ומה עם האיחוד של מנגו? מתי נזכה לו ?

ב2000 הלהקה יצאה ביחד לסיבוב אחרון  שנמשך שנה והיה הריווחי ביותר בתולדות הלהקה והוארך מעבר לתיכנון המקורי.

אחרי הסיבוב הזה אייס ופיטר עזבו שוב וחברים חדשים נכנסו במקומם. הם  עדיין מופיעים, עדיין מוציאים תקליטים ועדיין נותנים בראש.

מעריץ נלהב בתצלום עם כותב הבלוג

ג'ין הפך גם לכוכב ראליטי היום ומככב בסדרת ראליטי העוקבת אחריו ואחר משפחתו "ג'ין סימינס : מתחת לאיפור" (המשודרת גם בארץ בערוץ ביוגרפיה, בימי חול). בעקבות התוכנית הזו הוא גם הגיע השבוע לחיפה, לראשונה מאז שהוא עזב. הוא טייל בחיפה ובבית בו גדל, והכל צולם לתוכנית הטלויזיה שלו. .

חבל על הזמן V- שליחות מסחררת/ שליחות קטלנית


I'm back!  (נא לקרוא במבטא אוסטרי כבד). כמו שחדי העין בינכם ניחשו, הפעם ניתקל בבעיה מהותית שיש לה קשר לאחד הסרטים המעניינים ביותר הקשורים לנסיעה בזמן שליחות קטלנית. שליחות קטלנית הוא הסרט הראשון של ג'ימס קמרון (אווטאר) כבמאי , בתנאי שלא מחשיבים את סרט האימה המשובח "פיראנה2". הסרט יצא לאקרנים ב1984 ונחשב לסרט דל תקציב יחסית.

"אתה שמח לראות אותי, או שיש לך אנדרואיד בכיס?"

"אתה שמח לראות אותי, או שיש לך אנדרואיד בכיס?"


בניגוד למה שחשבנו, הסרט  לא עורר היסטריה בקופה, אבל ללא ספק הפך להיסטוריה. עם צאתו של הסרט, הוא מייד הקפיץ את מר עולם, ארנולד שוורצנגר למעמד של כוכב על, ואת קמרון למעמד של נשוי (לאחר שהתאהב בשחקנית הראשית לינדה המילטון).

עלילת הסרט הראשון מתרחשת שבשנת 2029. מחשב על בשם 'סקיינט' מנהל מלחמה כנגד המין האנושי לאחר שהשמיד את רוב האנושות ב-1997. סקיינט מצא דרך לשלוח אחורה בזמן את אחד הלוחמים שלו (הנקראים מחסלים) על מנת שיחסל את אמו של מנהיג המחתרת, שרה קונור, אי שם בשנת 1984 לפני שתלד את בנה. המחתרת שולחת לוחם משלה בשם קייל ריס שיגן על שרה מאיום המחסל ובאותה הזדמנות גם שיכניס אותה להריון עם מנהיג המחתרת (זה ששלח אותו).

הסרט בכלל התחיל מסיוט שהיה לקמרון. בזמן שהוא חלה בצילומים של פירנה2 וקדח מחום, הוא חלם על טורסו עליון עשוי מתכת הרודף אחריו עם סכין מטבח. קמרון חשב  לעשות סרט על המלחמה בין האנושות לשף הברזל בעולם עתידני. אך מכיוון שהתברר שאין לו כסף לסרט כזה, הוא פשוט החליט לבנות מכונת זמן שתעביר רובוט אחד לעבר וככה יחסכו בכסף.

איירון שף על הגריל

איירון שף על הגריל

ובכן, בסרט יש מכונת זמן שאנחנו לא ראינו, לא יודעים מי בנה אותה, מה היא עושה, איך היא מופעלת וכיצד היא מתוחזקת. הדבר היחידי שאנחנו יודעים עליה הוא שהיא יכולה לעביר רק חומר חי דרך כדורי אנרגיה עצומים, עובדה שמאפשרת לשוורצנגר לחשוף את ישבנו לפחות 3 פעמים בקריירה.

אבל הבעיה הגדולה בסרט היא דמות שכמעט לא רואים אותה, ג'ון קונור. ג'ון קונור על פי חוקי הזמן לא יכול להתקיים. הקיום שלו תלוי בעובדה שהוא צריך קודם להיוולד ואז לשלוח את אבא שלו כדי ש"ידע את אמו" והיא תיכנס להריון. משמע, האפקט והתוצאה במקרה הזה נראים משונים. יש כאן לופ מחשבתי של תקיעות בזמן, אבל אני אנסה לפתור את זה.

אם נצא שוב מנקודת ההנחה שזמן הוא לינארי, קרי, שמה שקורה בנקודה A נאמר 1984, ישפיע על נקודה B, נאמר 2012. הרי אם לא, אין טעם להרוג את שרה קונור כי זה לא משנה, אבל אם זה כן ישנה את העתיד אז בהחלט יש צורך להשמיד את המחתרת.

ההסבר הפשוט לגבי ג'ון קונור הוא ששרה קונור פגשה בחור, יכול להיות אפילו שזה הבחור שהיא יצאה איתו בתחילת הסרט, והולידה לו איזו שהיא גירסה של תינוק בשם ג'ון קונור. אותו ג'ון קונור גדל להיות מנהיג המחתרת, נתקל במכונת זמן ושלח את ריס  לנקודה מוקדמת יותר בזמן. אולם רק כאשר ריס מגיע לאותה נקודה, מתחיל הסבב שהוא הופך להיות האבא שלו. לפני כן היה כאן ג'ון קונור אחר. הרי כבר אמרנו שברגע שאתה שולח מישהו אחורה בזמן בעצם כל ההיסטוריה שהיתה לפני זה פשוט נעלמת ובמקומה קמה היסטוריה חדשה.

"לא נורא, זה קורא לכולם לפעמים"

אבל יש לנו  בעיה אחרת והיא קייל ריס עצמו. תחשבו שניה, למה ג'ון היה צריך לשלוח אותו? הרי אנחנו יודעים שהמכונות לא מצליחות להרוג את שרה קונור גם בלי עזרת ריס. כי אם הם היו מצליחים ק'ונר לא היה נולד, אם הוא לא היה נולד לא היה צריך לשלוח מחסל לחסל אותו (הגיון דומה כמו אצל ביל וטד). לכן השאלה היא , אם ג'ון קונור ידע שהחיסול ניכשל (כי הוא עדיין בחיים) אז למה לשלוח ולסכן את אחד הלוחמים הטובים ביותר שלך?

ההשערה שלי היא שהמחסל נכשל, אך כנראה בדרך לכישלון, השתבש גם משהו נוסף לצד השני. כנראה שבמהלך אותו נסיון חיסול התינוק ג'ון ניצל אבל אימו נספתה. כבר בסרט עצמו אנו רואים ששרה באיזו שהיא  נקודה מבינה שיש מישהו שרוצח את כל הנשים  הנקראות "שרה קונור". כאישה בעלת תושיה כשלה היא יורדת  למחתרת ויולדת את ג'ון. המחסל מוצא אותה בנקודה כזו או אחרת ומשמיד אותה. ולמה לא את ג'ון? מהסיבה הפשוטה שזה לא היה בהגדרות המשימה שלו. וג'ון, כמו כל בן אוהב, מחליט שהוא ישמור על אמו היקרה, ושולח את ריס.

ואיזה עיניים אדומות יש לך סבתא

אולם השליחה של ריס היא מסוכנת. דבר ראשון (מה שנראה לי שג'ון לא לקח בחשבון), הוא מבטל את ג'ון המקורי ויוצר את הג'ון החדש. בנוסף, הוא מגלה לשרה מה הגורל טומן  בחובו לבנה, והיא בתמורה מחליטה לאמן אותו להיות מנהיג המחתרת. אלו הן חדשות רעות לסקיינט מכיוון שעכשיו המנהיג יהיה יותר מותאם להנהיג את המחתרת, אבל לפחות זה מקדם ומאיץ את ההתפתחות של סקיינט ! אז יש גם צד חיובי.

מסקנה:
אם אתה מכונת לחימה מהעתיד, תעשה טובה ותנסה לרצוח את הסבא של קונור, זה יהיה יותר פשוט.

שבוע הבא, החלק האחרון בסדרה

לילה באופרה, הגנטית!


אתחיל מהסוף ואומר:” ריפו! (סימן הקריאה הוא בגוף הסרט) האופרה הגנטית" היא יצירת מופת. הסרט החדש של הבמאי הבינוני, דארן לין , הוא לא פחות מיצירה שמגיעה לתרבות המטאל בפרט ולעולם המוזיקלי בכלל. משהו שהיה צריך להגיע כבר לפני הרבה מאוד זמן. זוהי אופרה רצינית בעלת סיפור אופראי טוב וקו מוזיקלי שלוקח את עצמו ברצינות. כן, רצינות זו מילת המפתח כאן, ולא, זאת לא מילה רעה.


הסרט מתרחש בעתיד דיסאטופי, בעולם שבו פרצה מגפה חדשה. מגפה הפוגעת באיברים הפנימיים של בני האדם גורמת לכשל מערכות כללי ולבסוף מוות. המגפה פוגעת בעשרות מיליונים ברחבי העולם, והמין האנושי נראה כעומד בפני כיליון. אך לבסוף מגיע מושיע למין האנושי. חברה בבעלות פרטית מגיחה כמושיעה הגדולה של האנושות ומוכרת לכל דורש איברים חדשים. החברה מציעה כל איבר שתרצה, בתכנית תשלומים נוחה הניתנת לפריסה, עד החזרת החוב במלואו. הכל טוב ויפה אלא אם כן אתה לא עומד, מסיבה כזו או אחרת, בהחזר החוב שלך, כי אז יבוא הריפומן וללא הרדמה פשוט יתלוש את האיבר המדובר מגופך.

רעיון הסיפור הוא אכן נחמד ומקורי. כאשר שמועות על הסרט ועל הסיפור שלו הגיעו אל הרשת החלו הלחשושים, הבזז והציפייה להתעורר בקרב שומעי המטאל וחובבי סרטי האימה כאחד. הציפייה הייתה לסרט טראשי נחמד בעל הומור עצמי מוגבר.
רבים ציפו לסרט הדומה במשהו, או לפחות בסטייל של סרט הקלט "מופע האימים של רוקי". רוקי הוא סרט קאלט חביב מצחיק ומשעשע שכוונתו היא לצחוק על סרטי אימה ועל הז'אנר של מחזות הזמר.

 

דה, ריפו-מן, דה

בדומה לריפו! , גם הוא התחיל כהצגת תאטרון עם קהל מעריצים הדוק שעבר מדיום מבמת התיאטרון למסך הקולנוע.

אנשים ציפו מריפו! שיהיה חידוש משוכלל של אותה נוסחה, אך לדארן לין היה את האומץ לעשות את הדבר הנכון, ללכת עם היושר של הסיפור המקורי והפקת הבמה, ולעשות אופרה אמיתית לכל דבר. נכון, לאורך ההיסטוריה היו כמה וכמה אופרות קומיות, אולם הן היו היוצאות מן הכלל. רובן של האופרות לא היו כאלו כלל, אפשר אפילו לומר שההפך הוא הנכון. רובן של האופרות הן באופיין טרגדיות רציניות, וככאלו, לקחו את הליברטות ואת הלחן שלהן ברצינות רבה ואף לפעמים תהומית.

כאשר יצא ריפו! רוב הביקורות יצאו כנגד הסרט, והטיעון המרכזי כנגד הסרט היה : הוא לוקח את עצמו יותר מידי ברצינות.

ואכן כותבי הביקורות צדקו, הסרט אכן לוקח את עצמו ברצינות. הסרט הוא הרבה יותר אופרה מסרט אימה. האימה כאן לא ממש מובאת כעניין המרכזי של הסרט קצת דם, קצת איברים מדממים, אבל הרחק מעל הכל עומדת המוזיקה. בסרט אין כמעט (אם בכלל) דיאלוגים משוחחים. כיאה לאופרה, הכל מובא לנו בצורת שירה. גם המבנה הסיפורי הוא אופראי לגמרי. לכל דמות יש את המוטיבים המוזיקליים שלה ולפעמים, בדיוק כמו אופרה וגנרית מרשימה, מוטיב ניכנס במוטיב. זאת ועוד, לא רק שלכל דמות יש מוטיב מוזיקלי משלה, לכל קבוצת דמויות יש סגנון מוזיקלי משלו. משמיעה ראשונה זה יכול להישמע קצת כמו קקופוניה (מי שמכיר את וגנר יודע שגם שם בקטעים מסוימים זה נשמע כך), אך בהאזנה שניה ושלישית מגלים את הרבדים השונים.

 

הילטון, אפשר לעשות צ'ק אין

בואו גם נפרוט את הסרט עצמו לפרטים הקטנים. נתחיל בשחקנים . בסרט יש צוות שחקנים מרשים יחסית. קודם כל את התפקיד הראשי מגלם לא אחר מאשר אנטוני הד (נ'יילס מבאפי) בתפקיד שירה מדהים, כל מעריצי באפי לבטח זוכרים את הקול האדיר שלו בפרק המחזמר הידוע. בתפקיד "הנבל" פול סרבוינו (החברה הטובים, רומיאו+ג'ולייט) בתפקיד משחק משובח כהרגלו, אך הפתיע ללא ספק בקול אדיר שהחביא כל השנים הללו. אפילו שרה ברייטמן, שהיא למי שאינו יודע אשתו של המחזאי הידוע אנדרו לויד וובר, ואת התפקיד הנשי הראשי בפנטום האופרה ,שהוא כתב, הוא כתב במיוחד בשבילה ולאיכויות הווקליות שלה. בתפקידים המשניים תוכלו למצוא גם את "אורג" מי שהיה סולן להקת הרוק "סקיני פאפי" וכמובן את פריס הילטון שמשחקת שם, ובכןאתעצמה!
או ליתר דיוק, בת מיליונר מפונקת ומופקרת.

ובאופרה, כמו באופרה, ישנם השירים. ובאופרה הזו כל אחד מהשירים, כמעט ללא יוצא מן הכלל, מהפנטים, טובים שובי לב, ובעיקר לוקחים את עצמם מאוד ברצינות, בלי קריצות ובלי שטיקים. שירים שלוקחים אותך לעולמן הפנימי של הדמויות, שמכניסים אותך לאווירה המתאימה כל פעם ומוסיפים לך רבדים על רבדים של עולם נוסף בסרט. חלק מהשירים כמו " GOLD " הם יצירה מוזיקלית שיכולה לעמוד ברמה אחת עם אריות מאופרות קלאסיות אחרות.

אך הסרט לא חף מכמה בעיות. אחת הבעיות הרציניות בסרט היא אותה בעיה שיש ברוב האופרות, הדמיות נשארות קצת שטוחות, ואין באמת התפתחות דמויות אמיתית. בעיה זו באה לביטוי במיוחד בדמותה של 'מג העיוורת', הנותנת הרגשה שהדמות נשארת קצת שטוחה. גם שאר הדמויות כמו דמותו של הד 'נייתן' ושל ביתו 'סילו' הן דוגמא לבניית דמויות לפי כללי האופרות הגרמניות הוותיקות, שטוחות אך עמוקות, לא עגולות מאוד אך ארוכות מאוד. וכמובן נבל הסרט שהוא ללא ספק אחד הנבלים הטובים שנראו לאחרונה על המסך.

 

"מישהו ראה כאן פנטום? אני חושבת שאיבדתי אותו"

הסרט סובל גם מבעית תפאורה שנותנת תחושה של קצת קרטוניות (אם כי זה נתן לפחות לי את ההרגשה של אופרה בימתית).

לסיכום אפשר להגיד שזו לא אופרת רוק בשקל של הומור וקריצה לקהל לה כולם חיכו, אלא אופרה רצינית שאיש לא ציפה. אופרה על נושא רציני עם אג'נדה רצינית ומערכת חוקיות מוזיקלית רצינית.

 

משפחת אברג'יל, משפחת עסקים לגיטימית (אצל מי אני יכול להתחבא?)


הסרט הוא פשוט תענוג בכל הרמות. הציפיה שהיתה לסרט טראש עם גימיק הוחלפה בהנאה אמיתית ופה פעור. הסרט לדעתי הוא ללא ספק אחד הסרטים היותר מעניינים שיש, הן מבחינת הקונספט והן מבחינת הביצוע. ההפקה מושקעת והצילום מעניין.
נכון זה לא רוקי ! רוקי הוא מחזמר, זאת אומרת קטעי דיאלוג נחמדים ואז שיר פופי/רוקי כזה או אחר, שיר קליט ונחמד.
כאן מדובר באופרה לכל דבר ועניין. אין אף קטע של דיאלוג בסרטשוב, זוהי אופרה! (סימן הקריאה הוא שלי ואינו בגוף הסרט) .

אם אתם מצפים למחזמר עם שירים מובנים אז יש מצב שתתאכזבו. אבל אם אתם קצת מכירים את החוקיות של אופרה אתם תיהנו מהיתוך מעולה בין סיפור אימה טוב למוזיקה איכותית.

לסיכום:

אם כבר השתלת איברים, אז רק בכללית.

מתחדש כמו וויסקי אירי טוב בצנצנת


whiskey in the jar הוא שיר עם אירי. הוא שיר עם אירי שניכתב ככל הנראה במאה ה17.זה השיר בביצוע המסורתי שלוכן אם השיר הזה מוכר לכם, ולאו דווקא מהשיר האירי. זה מכיון שהדודאים החליטו להשאיל את הלחן לשיר הידוע "סימן שאתה צעיר". מאוחר יותר ב1988 גידי גוב אימץ את השיר הזה גם לעצמו והביא את הלחן הישן לדור חדש של ישראלים.

השיר מספר את הסיפור של שודד דרכים אשר שודד קצין צבאי, רק לגלות לבסוף שאשתו האוהבת שבידה הפקיד את הכסף הגנוב, בוגדת בו ונעלמת עם הכסף. במשך השנים נוצרו גרסאות שונות לשיר, חלקן השמות והמקומות משתנים. רוב המקומות ממוקמים באירלנד, אבל ישנם כמה גרסאות אשר השיר מתרחש בארצות הדרום של ארה"ב מקום שבו היו כמה משובות איריות, שהתאימו את השיר למושבם החדש.

הגרסה הידוע ביותר היום היא הגרסה של להקת הרוק האירית, טין ליזי. הלהקה הקליטה את השיר ב73 והפך מיד לקלסיקה.

גם להקת המטאל הידוע, מאטליקה, עשתה חידוש לשיר. הם כבר חידשו את הגרסה של טין ליזי

השיר ממשיך להיות קלאסיקה עד היום. וכל פעם צץ לו חידוש נוסף, לאחרונה אפילו אפשר לשמוע את יזהר אשדות בדיסק ההופעה החדש שלו, מחדש את השיר ואפילו אפשר להוריד אותו מהאתר של סלקום.

אז אם למדתם משהו מהשיר הזה, תלמדו דבר אחד וזה, לא לתת את הכסף ששדדתם מקולונול פפר למולי!!!