סדרת אינטרנט חדשה בהשתתפותי. תוכנית דיבורים על קולנוע. בהשתתפות חברי המלומדים, איציק  רוזן, איתן גפני וליאור אלפנט. התוכנית הפעם מתקמדת בסרטיו של טרנטינו.

מצילומי הפרומו לכיתה המעופפת

ארץ אוז, הסרט החדש מבית דיסני, מגיע עכשיו לאקרנים. את הסרט ביים סאם ריימי, מי שידוע בעיקר בשל טרילוגיית ספידר-מן ולדור הותיק יותר מוכר בתור מי שביים את טרילוגית EVIL DEAD הנהדרת. בכל אחת מהטרילוגיות הצליח ליצור ריימי סרטי קאמפ נהדרים וייחודיים בעלי חזון יחודי וחדשני. אז מה קרה לריימי הפעם? האם זה העובדה שאולי הוא כבר שועל קרבות שבע? או שמא יש לתלות באולפני דיסני את האשמה? אין ספק, מישהו לגמרי הפיל כאן את הכדור (או בית) ובגדול.

איש היה בארץ הפלאות אוז שמו.

הסרט החדש, מגולל את סיפורו של קוסם קרנבלים נודד, בשם אוז (ג'ימס פרנקו), שיום אחד בדיוק כמו שסופר, טורנדו קטלני שולח אותו הישר לעולם המופלא של ארץ אוז (עוץ). שם פוגש אוז את תושבי ארץ אוז (עוץ) שנמחצים תחת המגף הרודני של המכשפה הרעה. שם הוא מחליט תמורת בצע זהב לעזור ולשחרר את האדמה הכבושה. הוא יוצא למסע בעזרת כמה חברים, שבמקרה הם לא דחליל ואריה, אלא קוף מעופף וילדת חרסינה (מספיק קרוב).

מעניין מי כאן בתפקיד טוטו ?

הסרט החדש, ארץ אוז, מנסה לעשות כמה דברים מאוד יומרניים ומאוד סותרים. הראשון הוא לבדל את עצמו בתור עולם חדש, ולאתחל את העולם המופלא של הסופר – פרנק ל. באום, עולם הנקרא בפי כל "ארץ עוץ". מסיבות כאלו ואחרות (בעיקר עניין של זכיות יוצרים) התבקשו המפיצים ברחבי העולם להרחיק מעליהם תביעות מבעלי הסרט המקורי מ1939 (האחים וורנר). ולכן דיסני הייתה צריכה לשנות את השם בעברית (ובשפות אחרות). אז דיסני מנסה להרחיק מעליה את "עול" הסרט הקודם, אבל היא גם עושה את ההפך, כיצד אפשר להתעלם מהעיצובים המרהיבים של הסרט המקורי? מתאר לעצמי שגם אילו ניסו היוצרים להיפרד מהדימויים האלו, הם נטועים כל כך עמוק בדמיות ובעולם עוץ, שזה היה בלתי אפשרי, וכך נוצרת לה הסתירה הראשונה. סתירה שיוצרת בלבול קל אצל הצופה.

קופים מעופפים, לא ראיתי כאלו מאז….
מאז שאירן זרקה אותם לחלל

מצד אחד הסרט שומר על הפורמט המדויק של הסרט, אקספוזיציה מציאותית בקנזס, מצולמת בשחור לבן, ביחס מסך צר של 1:3, ובדיוק כמו בסרט המקורי, כאשר אוז נוחת בארץ עוץ/אוז, בדיוק כמו דורתי המסך כולו מתמלא בצבע שמתפרס על מסך גדול ואפילו ענק (ישנה גרסת IMAX).  עולם קסום ומלא חפצים תלת ממדיים שעפים ישירות אליך, צמחים פראים ופיות מוזרות, כל אלו הרגישו בזמן הצפייה כמו שיחזור של סרטו של טים ברטון, והחזון שלו עולם הפלאות של עליסה. הדמיון החזותי בין שני הסרטים גורמים לך לפעמים לתהות האם ריימי גנב מחדר העריכה של ברטון כמה תשלילים.

דבר שני שריימי או אולפני דיסני ניסו לעשות, שאפתני לא פחות אם לא יותר. ליצור לארץ עוץ התחלה. לא סתם התחלה, התחלה פרי דמיונם. למי שאינו בקיא, פרנק ל. באום, יצר  לארץ עוץ המשכים רבים, כ14 ספרים ועוד כמה עשרות סיפורים קצרים. דיסני שבעבר כבר ניסו ליצור סרט על פי ההמשכונים, בחזרה לארץ עוץ, נכשלו כישלון חרוץ. הספרים הבאים בסדרה, היו קצת יותר קודרים מן הראשון, חלקם אף מודעים לעצמם ובנו עצמם אחד על השני כיאה לסאגה מפוארת.

דיסני שחששו לגעת שוב בחומרים המורכבים האלו, החליטו פשוט לספר את סיפור המקור של הקוסם המופלא והנורא מארץ עוץ. האם אפשר להגיד שהם תפסו את הקסם של ארץ עוץ? קשה מאוד להגיד שכך הם פני הדברים. הסרט נראה שבלונה מודבקת של העולם המופלא הזה, והדמיות שם עגולות כמו דף נייר מרובע. התפתחויות הדמויות כמעט ולא קימות, ואלו שכן קימות מפתיעות בערך כמו סיום הסרט (בכלל לא).

לארץ עוץ נרוץ (בערך)

בסרט, למרות כל כשליו, קיימות כמה נקודות אור חיוביות. הדבר העיקרי בו זו החוויה הקולנועית הוויזואלית. הסרט מרגיש ברובו, לטוב ולרע, כמו רכבת הרים בדיסנילנד. חפצי תלת ממד קופצים מכל עבר, צבעוניות מטורפת. אך בעיקר גורם לך לרצות לראות את הסרט ואז לשוב הביתה להתרווח על הספה, ולצפות בג'ודי גרלנד יחד עם דחליל, אריה ואיש פח צועדים על שביל האבנים הצהובות.

תמונה קבוצתית של ממשלת ישראל
ליברמן, ביבי,בנט ולפיד

לסיכום
חבל שהם לא ביקשו מהקוסם תסריט