פרומתאוס : שובו של שובו הנוסע השמיני


פה אני יושב, צר אנשים

בצלמי.

דור שידמה לי,

לסבל, לבכות,

ליהנות ולהתענג

בלי לתת דעתו עליך,

כמוני!

 (פרומתאוס, גתה)

פרומתאוס, הטיטאן,מביא האש, פטרון האנושות, יוצר הבריאה.
רידלי סקוט ענק בין במאים, פטרון החריגים, יוצר הניכור.

פרומתאוס הביא לאדם את האש, פעמיים, ובתמורה נענש על ידי זאוס ובמשך שלושים שנה היה בז ענק מנקר בבטנו וסועד על הכבד שלו כל יום מחדש. עד שהגיע הרקולס בן אנוש, אחד מיציריו, ושיחרר אותו.
רידלי סקוט הביא לאדם את שתי יצירות המופת הגדולות של המד"ב, הנוסע השמיני, ובלייד ראנר ובתמורה נענש על ידי הוליווד ובמשך שלושים שנה זנח את הז'אנר כמעט לחלוטין עד שהגיע הסרט החדש, קדימון ובן סדרה שהוא עצמו התחיל.

"אני הוא רידלי סקוט, בורא עולם, יוצר הרפליקן והזינומרפ, השתחוו לפני!!!"

ההקבלה ברורה, רידלי סקוט הוא פרומתאוס, ופרומתאוס הוא רידלי סקוט, פרומתאוס הטיטאן ופרומתאוס הסרט. שלושתם יוצרים אחדות אחת מושלמת לסרט אחד לא מושלם.

ההבטחה

אי אפשר שלא להשוות את הסרט האחרון לסרט הראשון. הסרט הראשון, הנוסע השמיני (Alien), היה סרט הביכורים של רידלי סקוט, סרט אימה/מד"ב, סרט ראשון של במאי אנגלי צעיר , האמת לא כזה צעיר, הוא היה בן 42 כשביים את הסרט הראשון שלו.

הסרט האחרון, פרומתאוס, סרט מבוגר ובנתיים האחרון של רידלי סקוט, סרט אימה/מתח/מד"ב, סרט של במאי אנגלי מבוגר מנוסה ומשופשף היטב.

רובטריקים 4 ?

בפרומתאוס, ישנו צוות המדענים והחוקרים שעל גבי החללית שבאופן מפתיע נקראת, פרומתאוס, הנמצאים במסע על מנת לתת מענה על לא פחות מן השאלות הקיומיות ביותר של החיים. שני מדענים/ארכיאולוגים צעירים ומבריקים, אשר בליבם שני אינטרסים מנוגדים, מובילים את המשלחת. שו היא מאמינה: היא רוצה לפגוש את "האלים" על מנת להתקרב לנקודת מבטה הדתית, תוך שהולוואיי מחפש לנתץ את הקשקושים הרוחניים הללו. בעבודתם כארכיאולוגים הם גילו רמזים בציורי מערות מציוויליזציות עתיקות לרחבו של העולם, ושיכנעו תאגיד בשם וויילנד תעשיות, לממן את המשימה. על החללית נמצא אנדראיד בשם דיוויד שמגולם על ידי מייקל פאסבנדר , שמנהל ועוזר לצוות, ונציגה רישמית של תאגיד וויילנד יחד עם צוות החללית. על הכוכב הם מגלים משהו מאוד בלתי צפוי, ומצד שני מאוד צפוי.

"אני חושב ששמעתי משהו באזור החשוך והמפחיד, אולי אני אלך לבדוק את זה לבד"

הסרט הראשון, הנוסע השמיני לעומת זאת, למי שלא זוכר, מספר על  צוות של החללית נוסטרומו, ספינת מסחר של תאגיד וויילד, בזמן שהם שמים את פעמיהם חזרה לכדור הארץ לאחר שהייה ממושכת בחלל העמוק. החללית מקבלת קריאה לעזרה מאחד הכוכבים בדרך .  על  הכוכב הם מגלים חללית מרוסקת.  זהו לכאורה המקור של שידור המצוקה. אנשי הצוות יורדים לתוך הספינה שם מאוכסנות אלפי ביצים, ביצים מזן זר ומוזר. תוך בחינת אחת הביצים, בוקע מממנה טפיל דמוי ידי  ולופת את פניו. לאחר חזרתם מן הספינה, הצוות ממריא וחוזר חזרה אל המסלול לעבר כדור הארץ. במהלך הטיסה הטפיל הזר מת ונושר מפניו של חבר הצוות, כעת הכל חזר לקדמותו.  אבל אף אחד לא יודע שהטפיל החדיר בשקט עובר אל תוך הפונדקאי הנאנס שלו – וכאשר זה מתברר, הצוות מוצא את עצמו מול מפלץ חייזרי שבקע מבטנו של אותו איש צוות. מרגע זה היצור מתחיל לטרוף ולרצוח אותם אחד אחרי השני.

" מי נותן נשיקה לאמא ?"

הסרט הראשון, בויים על ידי במאי קצת בוסרי, יותר מבוסרי, הוא גם היה מפוחד. במאי מתחיל בהולייויד עם סרט בתקציב ענק, קאסט עם שחקנים לא קטנים, כמו ג'ון הארט ואיאן הולמס. משהו בפחד הזה עבר לצלוליד, משהו בשיתוק שלו לביים את השחקנים, גרם לנו להרגיש את הניכור שלהם אחד מהשני, משהו בבוסריות הזו עבד כמו קסם בסרט הזה.

בסרט החדש, משהו מהקרירות הזו נשמרה, אבל הפעם הוא לקח את זה צעד אחד קדימה. הפעם, את ההצגה גונב לא גיבור, כי אם רובוט. אני לא יודע אם בכוונה היה רצון להפוך את הדמויות בשר ודם בסרט לחסרות משמעות, או שמא פאסבינדר והתפקיד של דייויד פשוט גונבים את ההצגה. הפעם הניכור הוא אין סופי, הוא כמעט מעיק על הנשמה. הוא מלוטש ונקי מידי, אבל במושג המלוכלך של המילה.

"נו….. מתי כבר יסתיימו הפרסומות האלו!?"

כבר לפני שנתיים, כשרק יצאה הודעה ראשונה  על הסרט, כבר הוכרז שהסרט הבא של רידלי סקוט יהיה סרט מד"ב שיהווה סרט מקדים לסדרת סרטי הנוסע השמיני. הרשת ועולם הקולנוע היו כמרקחה, הנוסע השמיני חוזר ועוד בבמויו של יוצר הסדרה רידלי סקוט. מהר מאוד רידלי סקוט, צינן את ההתלהבות, והודיע קבל עם ועדה, למרות שהסרט הוא סרט מקדים, המפלצת (זינומורפ בשפה מקצועית) לא יופיע בסרט החדש. הוא טען שהמפלצת שיצר הפכה מזמן מאחד הדברים המיסתוריים והמפחידים ביותר, למתקן שעשועים בדיסנילנד, ושהוא מעדיף לעשות משהו אחר עם הסדרה.

הנוסע השמיני (בדרך לדיסנילנד)

ואכן, הוא עמד בהבטחתו. הוא הוציא סרט בסדרת הנוסע השמיני, ללא הנוסע השמיני.  עכשיו השאלה איך יוצא סרט בנוסע השמיני בלי הנוסע השמיני? ובכן, לא רע… ובהרחבה

הבטחות צריך לקיים

פרומתאוס מקיים את ההבטחה שלו, אולי לא במלואה אבל הכל שם.
נתחיל בקאסט: אומנם קאסט השחקנים מונה בערך כתריסר אנשים. אבל לאורך הסרט אנחנו באמת מבחינים בשנים וחצי, פאסבינדר שמשחק את דיויד ואת שרליז ט'ורן, הם ללא ספק גונבים את ההצגה משאר השחקנים, כולל משתי הדמויות הראשיות, של אליזבט שאו ומארשל גרין.

" פייזרים במלוא כוח ומגנים קדימה!"

כל הפתיח של הסרט, ובתוכו גם דיוויד, הם הומאז' נעים ואפילו קצת מרגש גם 2001:אודסיה בחלל, של קובריק וגם ללורנס איש ערב של דיויד לין.
גם שם הדמות, לא רק שהיא שם הבמאי של לורנס איש ערב, היא גם שם הדמות הראשית ב2001, ואף דאגו שהתסרוקת שלו תהיה דומה מאוד לזו של כוכב 2001, קייר דולאה. לאורך הסרט דיויד אף מצטט משפטים שלמים מתוך לורנס איש ערב. דיויד אולי מצטט משפטים מלורנס איש ערב, אבל מגרונו מדבר האל, מחשב העל הסדיסטי מ2001.

he's got the all world in his hand

הסרט עצמו, מלא בעליות וירידות לאורכו ולרוחבו, לעיתים הוא מרגיש כמו חלום, כמו סיוט. כמו שבחלום, חלקים מתחברים בקצוות אך  לא תמיד יש קשר ישיר בין החלקים. סיטואציה אחת מובילה לשניה, בלי שלשניה יש קשר ישיר לראשונה. כך מרגיש חלקים שלמים מתוך הסרט, כמו סיוט של מישהו שראה את הנוסע השמיני, אבל לא היה לו את הכסף לקנות את הזכויות למפלצת.

אם הסרט הראשון היה מלא ברמיזות מיניות, ובדימויים נשיים (למי שרוצה יכול לקרוא לעומק את על הפחד מנשיות בנוסע השמיני, בכתבה קודמת) אז בסרט הזה הוא מודע לחלוטין למיניות המתבקשת, הכוללות אונס טרנס חוצני.

בסופו של דבר הסרט הוא סרט נהדר, שנעשה תוך עבודת מחשבת מדוקדקת ונפלאה. אבל הוא לא חף מבעיות, לא כל הדברים נקשרים אחד לשני ולא הכל נקשר חזרה לסדרה הגדולה, אבל עדיין זו חתיכת נסיעה.

הרוח נושבת קרירה, נעיף עוד חיזר למדורה

לסיכום אני רוצה לצטט שורה מהשיר Tiger של המשורר האנגלי ווילאם בלייק שיר שמוקדש לנמר. בסוף השיר, כשהוא מספר איזה חיה מסוכנת גדולה ומרשימה היא הנמר, הוא שואל:
Did he who made the Lamb make thee?

ומחשש לספוילרים, אני פשוט אשאיר את השאלה הזו פתוחה…..

  

מסקנה

מתי המין האנושי ילמד שחיזרים הם לא משחק ילדים!! אם ראיתם הודעה מחיזר פשוט אל תענו!

ביקור קצר: גברים בשחור 3- גברים באפור בהיר


היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו ?
לא, גם הפעם לא אעסוק בנושאי האקטואליה הפורצים בארצנו. גם לא בשאלת מהגרי העבודה ופליטים. אבל בהחלט אדבר על גברים שחורים. ליתר דיוק על גברים בשחור, גברים בשחור 3,
MIB3

 

קומיקס רבותי, קומיקס

גברים בשחור, אולי אחד מסרטי הקומיקס שהכי לא משוייכים לסרטי קומיקס שקמו כאן. הסרטים מבוססים על סדרת קומיקס משנות ה90, בעלת טון קצת אחר מהסרט.
הקומיקס שיצא ב6 חלקים, עוקב אחר הסוכן גיי' והסוכן קיי' במרדף שלהם אחרי סוכן נוסף שערק ורוצה לחשוף את הארגון. למרות שהדמויות המרכזיות של הקומיקס נשארו, כמו גיי', קיי', זד וכו…. הסיפור הכללי שונה במקצת והטון הכללי של הסיפור הפך לקליל הרבה יותר.
בקומיקס הגברים בשחור, לא רק שרצו לשמור על השקט והשלווה של אזרחי כדור הארץ מהשפעות חייזריות, הם אף ניסו לשנות את דמותה של התרבות האנושית לפי צרכיהם האישיים, דבר שאותו סוכן עריק גילה וניסה להביא לידעת הציבור. דרך נוספת וחדה יותר בהבדלים בין השתיים, בקומיקס הסוכנים לא השתמשו בניורלייזר על מנת למחוק את זכרון העדים. הם העדיפו מכשיר אחר הנקרא אקדח. האקדח דאג שהעדים לא ידברו על המקרה עם איש, או בכלל יצטרכו לנשום. הקומיקסים היו אפלים עד מאד ולא הומוריסטיים במיוחד.
ואז הגיח העיבוד הקולנועי והכניס הומור וטון כללי ומאוד קופצני לסיפור.

"היי גי', אתה לא שחור!"

גברים בשחור על גבי לבן

גברים בשחור הראשון יצא ב1997 וסימן את סנונית סרטי הקומיקס, ביחד עם סרטים כמו בלייד. הסרט היה להצלחה מטורפת, הקפיץ את למסלול כוכבות-על ונתן לו עוד להיט מוזיקלי בחגורה, הסרט גם העביר את טומי לי ג'ונס ממסלול התנגשות עם הגיל למסלול השחקן המבוגר האחראי. הסרט גם היה אחראי על להכניס כמה ביליונים (5) לקופת האולפנים. האולפנים ראו מה טוב, וב2002 אספו שוב את כל החברה, הכניסו עוד כמה שחקני חיזוק כמו ג'וני נוקסייל, לורה פלין ביואל, דייויד קרוס ותפקיד אורח למייקל ג'קסון. הם הורידו קצת מהסיפור אבל הוסיפו לבדיחות והוציאו לדרך את החלק השני, שגם היה להצלחה קופתית לא קטנה, אך הביקורת, בניגוד לסרט הראשון, די קטשו אותו. הסרט היה לוקה עד מאד כסרט, אבל רובו היה  משעשע ומצחיק.
והנה  10 שנים אחרי הסרט השני, מגיח החלק השלישי.

 

שלושה גברים שחורים וחצי

הסרט החדש היה אחד הסרטים המצופים ביותר.  ההמתנה בין השלישי לשני היתה המתנה של יותר מעשור, בעוד בין הראשון לשני הפרידו רק 4 שנים. הזמן לא שיחק לטובתם.

 

נתחיל בסיפור הסרט. הסרט מתחיל, כמו בכל אחד מסרטי הגברים בשחור, במפלצת התורנית. הפעם זהו בוריס החיה, חיזר מהגזעים הלא נעימים בכלל.   אותו בוריס החיה מחליט לחזור אחורה בזמן ולהרוג את הסוכן קי' (טומי לי ג'ונס) לפני שזה הספיק לכלוא אותו. מנגד יוצא הסוכן גי' (וויל סמית) בחזרה בכדי לסקל את התוכנית השטנית. כאשר גי' חוזר בזמן הוא פוגש את קי הצעיר וביחד הם מנסים לעצור את בוריס.

"אני חושב שנתקע לי בשר שחור בין השיניים"

עכשיו, כמו שכבר אמרתי פעם בסדרת הכתבות על מסע בזמן    (חבל על הזמן), התעסקות עם מסע בזמן היא מאוד מסובכת ולרוב תשאיר חורי ענק בעלילה. אני שמח לבשר לכם שצדקתי, החורים שבתסריט של גברים בשחור שלוש, מספיק גדולים בשביל להעביר בהם צי שלם של חלליות מלחמה ג'רסוניות.  התסריט נראה בבלגון טרנס כוכבי, לא אחיד ולא סימטרי.
הדבר לא מפתיע, במיוחד לאור העובדה שבניגוד לסרטים נורמלים, שבדרך כלל כותבים תסריט ואז מצלמים, הפעם צילמו ובזמן הצילומים כתבו ושיכתבו מחדש את התסריט באופן סדיר, אולי סדיר זו לא המילה הנכונה.
לאור העובדה הזו, חייבים להגיד שמזל שהסרט יצא בכלל.

 

הבעיה הרצינית בסרט הוא חוסר האחידות שלו. מצד אחד יש את  קטעי הומור לא רעים, אבל מצד שני הם מופרדים בינהם בתהום של דקות ארוכות של שיעמום. מצד אחד  יש לך שחקנים טובים עד מעולים,  אבל מצד שני הם מדלקמים טקסטים שאמינותם כל כך קלושה שאפילו הדמיות נראות כמי שלא מאמינות לו. מצד אחד יש עבודת צילום טובה, הסרט אפילו צולם בתלת מימד מלא (בניגוד לרוב הסרטים שרק עוברים המרה לתלת מימד) אך מצד שני אין שימוש ממש חכם בתלת מימד, הוא פשוט שם.

לסיכום

"לא לקחנו את העניין הזה עם הצל, קצת רחוק מידי!?"

15 שנה מפרידים בין הסרט הראשון לשלישי, ו11 שנה בין השני לשלישי. לא היתה שום סיבה בעולם לעשות אותו. הקהל לא ממש דרש, השחקנים מזמן המשיכו הלאה לדברים אחרים, היחידי שנשאר איפה שהוא מאחור הוא הבמאי, בארי זוננפלד, שידוע בעיקר בשל עבודתו על משפחת אדמס וגברים בשחור, סרטים שמזמן השארנו מאחור, אבל הוא לא . הוא היווה את  הרוח המפרשית לסרט הזה.

הסרט מעביר את השעה וחצי שלו בנקל. ההרגשה היא לא של סבל בלתי יתואר, אלא הרגשה שאתה צופה במשהו, ושבעוד מספר דקות כל החוויה תמחק מהזיכרון שלך בעזרת פלאש בודד.

האם אפשר להגיד שזה סרט רע? לא. האם אפשר להגיד שזה סרט טוב? ממש לא. אז מה אפשר להגיד? שזה סרט פופקורן בעיקר אם הפופקורן דלוח.

מסקנה

 Z: מממ… טוב, מה אתה עושה אם הג'רלקיים מתקדמים אל עבר המוצב?

K:  מה שעשינו ב־2002'.

Z: ומה, מה עשיתם ב־2002'?

K: מה שעשינו ב־97', אין יותר טוב מזה. בטח

Z: ומה עשיתם ב־97'?

K: חמש עשרה שנה, לך תזכור

ג'ני מהבלוק (של הפיראטים)


כי בחצות 
שוב ירעימו פצצות. 
"
מה קרה?", תצרחו שם מרחוק, 
ותראוני בחלון צופה, צוחקת – 
ותאמרו: "חוצפה! מצאה לה זמן לצחוק!" 
וספינה עם גולגולת 
על שישים תותחיה 
אז תפגיז את העיר.
"אדיוט! לא קרצתי, מיצמצתי"

ההפלגה מתחילה
ג'ני הפירטית, היא יצירה מתוך היצירה המחזה/אופרה, אופרה בגרוש (Die Dreigroschenoper), אחד מהמחזות המפורסמים ביותר של הצמד ברטולט ברכט/קורט וויל

"מה? עזוב אותך, בת"א נותנים לעשן בכל מקום אל תדאג"


ג'ני הפירטית הוא השיר השני הכי ידוע מתוך המחזה, שהראשון הוא כמובן מקי סכינאי. אבל ג'ני נחשב לאחד השירים המצמררים ביותר במחזה, ובעיני בכלל.
המחזה עצמו הועלה לראשונה ב- 1928 והפך מיד לאחד המחזות החשובים של התאטרון המודרני. ההצגה מציגה את העולם העלוב של הקבצנים, הזונות, הגנבים והרוצחים המסתובבים ברובע הסוהו של לונדון בתקופת המאה ה19.  הרעיון של המחזה נבע מאופרת הקבצנים של ג'ון גריי המספר גם הוא על עלובי החיים בלונדון.
אופרה בגרוש  זזה בין הדמויות השונות- מקי הפושע המוכן לעשות הכל תמורת כסף או אלכוהול, ג'קי השוטר המושחת, פיצ'ם ראש העיר הבלתי רישמי של סוהו ומשפחתו, וכמובן ג'ני, זונה מלצרית ומשרתת, לשעבר בת זוגו של מקי עצמו.


בזמן שג'ני נמצאת בפאב, מנקה ואולי מחפשת גם לקוחות מזדמנים, הגברים מדרבנים אותה לשעשע אותם בשיר. היא פוצחת בשיר 'ג'ני הפירטית', שיר שהוא בעצם פנטזיה אפלה של אותה מנקה.
 בחצות שוב ירעימו פצצות.
"
מה קרה?", תצרחו שם מרחוק,
ותראוני בחלון צופה, צוחקת –ותאמרו:
 "חוצפה! מצאה לה זמן לצחוק!"


וספינה עם גולגולת
על שישים תותחיה
אז תפגיז את העיר.


אז תמחו, 
אדונים,את הצחוק מן הפנים,
כי תראו איך העיר מתמוטטת,
ובתים למאותי 
יהרסו עד ליסוד,
ורק זה המלון יעמוד על תילו.
תשאלו: "למה הוא עומד עוד?
בזכות מי דווקא הוא עומד עוד?"


השיר נותן לנו להציץ לרגע לתוך מוחה המעוות של מוכת גורל, הצצה לנפש שעוותה לאיטה בתוך הביבים של סוהו. בין קריצוף לקירצוף, בין לקוח ללקוח, פנטזית הנקמה שלה הלכה וגדלה.

ספינת הדגל החדשה של מנו ספנות

היא מפנטזת כיצד ספינת פירטים שחורה ואימתנית מגיעה לנמל. הספינה עוגנת ומכוונת את 50 תותחיה אל העיר ורומסת ומשטחת כל בית באזור, חוץ מביתה של ג'ני. כאשר הפירטים יורדים אל החוף, פושטים על העיר והורגים את כולם, את השבויים מביאים בפני ג'ני.
השודדים ישאלו אותה, "על מי עלינו לחוס?" והיא תענה "על אף אחד".
שוב תזרח החמה
ונושאי הספינהי
פשטו כצללים בכיכר כאן,
אוסרים בכבליםאת כולכם, 
הנבלים,מביאים לפניי,שואלים: 
"מתילהרוג אותם ‟מיד, או אחר-כך?
את כולם? מיד, או אחר-כך?
"שמש תצליף ודממה ברציף.
ישאלו: "מי ימות – ומי נשאר?"
אתבונן לי דומםואומר: "כולם!"
וכשיפלו ראשיכם אומר רק:
"הופ-לה!"


הקטע המצמרר ביותר.
הספינה השחורה של מרטין לות'ר קינג
השיר קיבל חידושים אין ספור, כמובן שבכל הפקה קיבל ביצוע קצת אחר. חשוב להדגיש שהיו מעל ל10,000!!! הפקות שונות בעולם, רק בארץ היו כמה וכמה הפקות, שהידועה בהן היא של האהל.
בתחילת עידן הקולנוע, ב1931, הפיקו שתי גירסאות זהות לאופרה. אחת בגרמנית -שפת המקור של המחזה- ואחת בתרגום הצרפתי. בתפקיד ג'ני בגרסה הקולנועית הופיעה לא אחרת מאישתו של קורט וויל, לוטה לניה (פרוטקציות מישהו?) , ששיחקה את התפקיד גם בהפקה הראשונה ב1928.  ועד היום היא אחת השחקניות  הכי מזוהות עם הדמות.

אבל היא לא היחידה שמזוהה עם השיר. היתה זו דווקא זמרת הג'אז נינה סימון שעניקה לו משמעות פוליטית עמוקה.
הגרסה של סימון מתוך ההופעה החיה שלה ב1964 העניקה לשיר עומק שלא היה לו, כאשר כל זמרת לבנה אחרת שרה אותו.
סימון, שהיתה חלק מהתנועה למען שוויון זכויות השחורים בארה"ב, הטעינה את השיר במשמעות סימבולית. כאשר מפיה נשמע  על מקרצפת הרצפות, התמונה שמיד עלתה בראש לא היתה של בחורה צנומה ולבנה מהמעמד הנמוך, אלא של משרתת שחורה חסרת כל זכויות, שכל תפקידה הוא למלא אחר הוראות אדוניה. והספינה השחורה שתהרוס את העיר שעליה שרה ג'ני,  כבר אין הכוונה היא לספינת פירטים פשוטה, אלא להמון שחור וזועם שישמיד, יהרוס ויבזוז אם ימשיך להיות בעמדת המשרת הנחות.

לאחרונה אפשר לשמוע גם חידוש מצמרר של מריאן פיטפל ואפילו של צמד הקברט דרסדן דולס (the Dresden Dolls).
מפליגים לעבר השקיעה
בדבר אחד התעלה שירה של ג'ני על הפופולריות של מקי – בדמיון. הסיפור של ג'ני והספינה השחורה המשיך להתגלגל, לקבל צורות שונות, או אפילו המשכים כאלו ואחרים.

"היי, עצור! אתה יכול להקפיץ אותי פה לתחנה ליד?!"


הקומיקסאי שהוזכר כאן אין סוף פעמים, אלן מור, הידוע באהבתו לקורט וויל (אף היה שם העט שלו בתחילת הקרירה), החליט לשזור את סיפורה של הספינה השחורה בתוך הקומיקס של השומרים (Watchmen ) . לאורך הסידרה הוא שזר קומיקס בתוך קומיקס. הקומיקס הפנימי נקרא לא אחרת מאשר סיפוריה של הספינה השחורה (Tales of the Black Freighter) והוא מספר סיפור אימה מזוויע על ניצול מהתקפה של הספינה השחורה, הבונה רפסודה מגופות חבריו, הכל כדי להקדים את הספינה, להגיע לביתו ולהגן על עירו. אך כאשר הוא מגיע לביתו והורג בשוגג את אישתו, הוא מבין שהספינה לא באה בשביל העיר, אלא לאסוף אותו אליהם, כי מקומו בין הפיראטים חסרי החיים והלב.


איזכור נוסף שמקבלת ג'ני הוא בסירטו של לארס פון טריירדוגוויל. שם ג'ני מחליפה את שמה לגרייס (משוחקת על ידי ניקול קידמן), וסוהו מתחלפת בעירה המושלגת דוגוויל.
אך גם הפעם, גרייס/ג'ני, נערת מצוקה שנקלעת לעיר לאחר שנרדפה על ידי מאפיונרים,  הופכת אט אט למשרתת של כל אנשי העיירה, שמנצלים את מצבה. בתחילה  היא עושה זאת מרצון ואחר הופכת  בלית ברירה לשפחה הכללית של כל תושבי העיירה. ואם לא מספיקות המטלות השונות שעליה לבצע, היא גם הופכת להיות בובת המין של גברי העירה שבאים אליה בניגוד לרצונה. לבסוף מתברר שהמאפיונרים מהם ברחה משרתים את אביה, ובשובה הביתה יורשת את אביה ושולחת את אנשי המאפיה להשמיד את העיר על יושביה.

לסיכום
ג'ני היא בעצם האחר, אלו שאנו לא רואים, אלו שמנקים, שמתקנים, שמשרתים אותנו, אלו שבסוף יבואו ויגדו "הופ-לה", ולא חברים, זה לא קורה רק בסוהו, או בגרמניה או בדוגוויל, זה יכול לקרות גם כאן בת"א


מסקנה
ובתפקיד קפטן ג'ק ספארו, ג'ני דפ.

גר בארץ נוכריה


גר בארץ נוכריה

ההתחלה

כולנו הרגשנו מידי פעם זרים, זרים לסביבה ואפילו לפעמים זרים לעצמנו. אבל בקולנוע תמיד יהיה זר אחד ברור, האישה. כמה זר ? ממש חייזר. ולא,  לא מהחייזרים הנחמדים הללו, אלא מאלו שניצמדים לך לפנים ולא משחררים עד שמאוחר מידי והיא כבר הטילה את הביצים שלה בתוך הבטן שלך.

מזל טוב זה….. ברשניקוב?

כן, אני מדבר השבוע על החייזר האימתני מכל, שידוע רק בשם שלו הALIEN (החייזר).  הסרט הוא סרט הביכורים של הבמאי הבריטי המוכשר רידלי סקוט מ1979.  היצור והתפאורה נוצרו על ידי האומן החצי שוויצרי חצי מטורף, גיגר.  גיגר ביסס את דמות הטורף על ציור שלו בשם Necronom IV.  גיגר יצר יחד עם סקוט עולם אפל, מפחיד ובעיקר ניקבי.

האל המיצרי בלעה

התקציר

למי שלא זוכר את הסרט הנוסע השמיני (הראשון), הסרט מספר על  צוות של החללית נוסטרומו, ספינת סחר אזרחית, בעת שהם עושים את דרכם חזרה לכדור הארץ ממשימה עמוק בחלל. הצוות מקבל לפתע קריאתSOS  מאחד הכוכבים בדרך .  על  הכוכב הם מגלים חללית נטושה.  זהו לכאורה המקור של שידור המצוקה. אחד מאנשי הצוות יורד לתוך בטן הספינה ושם הוא מוצא אלפי ביצים, ביצים מזן זר ומוזר. תוך בחינת אחת הביצים, בוקע מממנה טפיל דמוי ידיים  ולופת את פניו. לאחר חזרתם של נוסטרומו, הצוות ממריא שוב לכדור הארץ. במהלך הטיסה הטפיל הזר מת ונושר מפניו של חבר הצוות, והוא בתמורה מתעורר מהתרדמת המאולצת שהטפיל גרם לו. כעת הכל נראה כאילו המצב שב לקדמותו.  אבל אף אחד לא יודע שהטפיל החדיר בשקט עובר אל תוך הפונדקאי הנאנס שלו – וכאשר זה מתברר, הצוות מוצא את עצמו מול מפלץ חייזרי שבקע מבטנו של אותו איש צוות. מרגע זה היצור מתחיל לטרוף ולרצוח אותם אחד אחרי השני והיחידה שעומדת מולו היא סגנית המשימה לוטנט ריפלי.

 

אז עכשיו אתם שואלים – מה הקשר בין הסרט הזה להקדמה על נשים? כאן מדובר בחייזר אוכל ראשים, ואילו מאידך זו אישה (שלעיתים גם עלולה לאכול ראשים). לאחר בדיקה מעמיקה של היצוגים בסרט, זה די ברור שגם גיגר וגם סקוט מבלים חלק גדול מהיממה מתחת למיטה בפחד מנשים.

הרחם החייזרי

נתחיל שניה בספינה החייזרית שהם נתקלים בה. אני חושב שאפשר לראות בצורה די ברורה הקבלה בינה לבין מערכת הרביה הנשית. דבר ראשון יש לשים לב לצורת החללית עצמה, עם שתי השפורפרות היוצאות ממנה, במראה מאד דומה לאיזה סוג של רחם כל שהוא, ממש כמו שתי החצוצרות הנשיות.  הכניסה עצמה לתוך החללית- היינו, הפתח שדרכו נכנסים אל תוך קרבי הספינה, נראה באופן מחשיד כמו כניסה אחרת שקשורה לאזור הרביה המינית הנשית … אהמממ..
ומה אנו מוצאים בפנים? מאות ביציות? טוב, אני חושב שהעניין הזה מתחיל להיות די ברור.
החללית הזרה הזו, שהיא מקור הצרות בסרט, היא ללא ספק מערכת רביה נשית.

תתקעו בחצוצרות שב"ק ס

ומה בוקע מתוך הביצית הזו? זוג ידיים שניצמדות לך לפרצוף ולא מרפות, הן חונקות, מסממות, ואם תנסה להוריד אותן, הן יהרגו אותך. האם זה מזכיר לכם משהו, או אולי זה רק אני ומערכות היחסים שהיו לי עם נשים?

"לא ממי, את בכלל לא חונקת אותי"

אבל הקטע המובהק ביותר הוא כמובן תהליך "הלידה", האקט הנשי ביותר. בסרט הזה הלידה מתוארת כתהליך שלפני הכל, הורג את האבא.  בעת הבקיעה שלו מהבטן, תהליך טבעי אצל אישה, להשריץ יצור מביטנה, אצל הגבר זה תהליך ממית, לפחות על פי רידלי סקוט.

"מאוחר מידי לבקש אפידורל?"

וגם אותו פרי "אהבה" בין מחבק הפנים לחבר הצוות, מתברר כרוצח יעיל, האמת, יעיל מידי. אותו יצור, שאגב השם המדעי שלו זה זינומורף (מורף על שם לבישת הצורה של המארח שלו),  הופך לרוצח מאד יעיל המחסל כמעט כל יצור חי על הספינה.
האמת, יתכן שהפחד הוא לא רק מהנשיות, אלא בכלל מקונספט המשפחה, אבל הדגש הוא על הנשיות במשפחה.

אמא סדרתית

גם המחשב הבוגדני, שמסתיר את המטרה האמיתית של המשימה, ושידע לאורך כל הזמן שהמטרה האמיתית של המשימה היתה להביא את היצור הזה לחברת האם בכדור הארץ, גם אם זה על חשבון חיי הצוות, נקרא בשם המאד נשי, Mother , אמא בעברית. זהו שם שטומן בחובו רגשות של אהבה, של משהו מגונן. פה האמא מתגלה כשקרנית מוניפולטיבית שחוברת בעצם לנכדה המעוות והרצחני.

אבא ואמא (סוג של)

אבל מצד שני, היחידה שמצליחה להתעמת ולנצח את המפלץ היא ריפלי, לוטנט אלן ריפלי. גיבורה נשית, שמצליחה לבדה להערים ולהרוג את המפלצת בעזרת תושיה, אך גם בעזרת כוח שרירים. אך שוב אליה וקוץ בה. ריפלי צריכה להשתמש בגבריותה על מנת לנצח את המפלץ.  ואכן, לאורך הסדרה היא הולכת ונהיית יותר ויותר גברית, שערה מתקצר מהסרט הראשון לשני, ובשלישי היא בכלל עטורת קרחת.

האמת היא שבמקרה נבחרה אישה לתפקיד הניצולה. במקור התפקיד היה מיועד לגבר וכבר היה בתהליכי ליהוק, שמו של קורט ראסל אפילו נזרק לאויר כמי שישחק את התפקיד הראשי. אבל אז החליטו המפיקים, כאקט שיווקי, לשנות את מגדר הגיבור לנקבה על מנת שהוא יבלוט מעל סרטים עם גיבורים גבריים אחרים.

"אהה זה? זה רק לחמם את האוכל"

וכך בעצם בא לעולם סרט הראשון שהוא גם פמיניסטי וגם שונא נשים בעת ובעונה אחת

 

מסקנה

אם כבר אתה עם אישה, אל תתן לה לחנוק אותך, להזריע אותך בביצים ושפרי אהבתכם יפרוץ לכם מהחזה. עדיף פשוט פרחים.