הנוקמים הראשון, שובר הקופות הגדול משנת 2012, ששם את ווידן על כס הברזל של הוליווד, הוליד סרט המשך חדש: "הנוקמים: עידן אולטרון".
הסרט החדש, בדיוק כמו קודמו, ובדומה לכל סרטי חברת הקומיקס מארוול, מבוסס על סדרת קומיקס בעלת אותו שם.

בסרטי הקומיקס הקודמים של מארוול, הן בסרט "הנוקמים" הראשון, והן בסרטי הסולו של כל אחד מהגיבורים, למדנו להכיר, לאהוב, ולכאוב אותם. בסרטי הנוקמים תוכלו למצוא ערב רב של גיבורים ביניהם, ברוס באנר אשר בעת זעם הופך לענק הירוק; את המיליונר/פלייבוי/מהנדס טוני סטארק שבעזרת חליפת שריון טכנולוגית הופך לאיירון מן; אל הברקים והמלחמה הוויקינגי ת'ור; החייל מספר אחת של ארה"ב – סטיב רוג'רס, הידוע בכינוי קפטן אמריקה; את הצלף הידוע כהוק אי ואת הסוכנת החשאית האלמנה השחורה.

הסרט החדש מגולל את סיפור החבורה, שעדיין רודפת אחרי מטה הקסם של אחיו החורג של תו'ר, לוקי. בעזרת אותו מטה מצליח טוני סטארק לפתח בינה מלאכותית לשמירה על כדור הארץ. אבל כמו שאתם יודעים, אולטרון כמו חבר אחר של הבלוג, סקיינט, מבין שהדבר שהכי מאיים על הכדור הכחול הזה, הם בני האדם.

אולטרון בעזרתם שני אחים "מיוחדים"  סקרלט וויץ וקוויקסלבר, מנסה להשמיד את הנוקמים ויחד איתם אולי גם את כדור הארץ כולו.

"עד לכאן גררת אותי, בשביל חוברת !?"

קשה מאוד שלא להשוות את הסרט החדש לסרט הקודם של הנוקמים.  נתחיל עם הנקודות החזקות של הסרט, אקשן מעולה. הסרט מתחיל בריצה בכל הכוח, אם בסרט הראשון היינו צריכים להמתין חצי סרט עד לקצת אקשן, הסרט הזה מתחיל עם אחד מקטעי האקשן הטובים ביותר שהיו בסרטי מארוול.
גם ההומור הסלפסטיק וגם ההומור השנון, לא נשכחו בסרט הזה, קטעים קומיים הן גופניים (ספלסטיק) של הענק הירוק, לצד היריבות השנונה בין הקפטן לאיש הברזל נותנים יחד חיוך מתמשך שכמעט לא יורד במהלך הסרט.

אך לסרט יש בעיה מרכזית אחת שמתפרסת על הסרט כמו חמאה על ראש טוסטר. נראה שווידן רצה לקחת הפעם את הסרט גם לרמה יותר עמוקה של סיפור ולחקור את נפשות הגיבורים ואת נפשות הנבלים. בדיוק בנקודה הזו, הסרט כושל.

"על מה אתה מסתכל, חרק?"

בלי יותר מידי ספויילר, הסרט מציב את הגיבורים מול הפחדים הגדולים ביותר שלהם. על פניו, הרעיון היה יכול להיות מעניין ואף ליצור מטעמים קולנועיים מדהימים. אך לצערי, שם הסרט כשל. הסרט נותן טעימה מהפחדים שלהם אך לא את התמודדות של הגיבורים עם הפחדים האלו. הפחדים נשארו ברמה העליונה בלבד של הסרט, ולא הצליחו לחדור פנימה לפחד אמיתי, או לחלופין,  הסרט לא הצליח להראות לנו איך הפחד הזה משפיע על הדמות ברמות יותר עמוקות.

גם הנבל הגדול בסרט, אולטרון, לא קיבל מספיק זמן מסך לדעתי. בהנחה שאולטרון הוא הדמות המאיימת המרכזית בסרט, אז בהחלט הייתי שמח ללמוד עליה עוד, דבר שלא כל כך מתאפשר בסרט.

כנראה שכשיש לך מספר גדול כל כך של גיבורים, קשה להשקיע גם בנבל. בסרט הקודם דמות הנבל עבדה, כי כבר הכרנו אותו מסרט קודם, סרטו הראשון של ת'ור. במקרה שלנו, הנחיתו נבל חדש מבלי לתת לצופה לתת זמן להכיר אותו ולהתעמק בו בצורה שמגיע וראוי להתעמק בו.

"אתה בטוח שזה באטמן?"

בסופו של עניין הסרט הוא חוויה קולנועית נחמדה מאוד. שווה בהחלט ללכת לצפות בה בקולנוע וליהנות מהמחזה הגדול של התקופה הקרובה בקולנוע. אבל יש לקחת בחשבון שהסרט השני בסדרה בדרך כלל פחות טוב מהראשון, גם במקרה הזה.

לסיכום

בוקר טוב עולם, מה שלום כולם? אני יורד מהחוטים, אני כבר רובוט אמיתי, כמו כל הAI.