קודם כל, הגני עלהגוף
שאיש מבחוץ לא ייכנס בך.
ידיים שמרי קרוב אל הפרצוף
זה המקום הראשון, רואים מה קורה לך.
עטפי היטב כל פצע חשוף
שם הוא מנסה לפגוע
שיווי משקל.
גופך מסוגל, קרב אגרוף.
“אפרתגוש -קרב אגרוף”
אגרוף, אחד מענפי הספורט, האהובים בעולם,אחד מענפי הספורט המכניסים בעולם (תרתי משמע) ואחד מענפי הספורט המצולמים ביותר.
 |
| לערבב היטב, עד שמקבלים עיסה אחידה |
מספר הסרטים שנעשו בנושא, שוברים את כל השיאים. נעשו יותר סרטים על אגרוף מאשר על כל ספורט אחר, כולל פוטבול. סרטי אגרוף קטפו יותר פרסי אוסקר מכל ספורט אחר; האוסקר הראשון בתחום ניתן כבר ב-1931, לדרמת האגרוף סיפורו של אלוף. להזכירכם, פרסי האקדמיה התחילו רק ב-1929. סרטי האגרוף הם גם הספורט המצולם הראשון: אחדה סרטונים הראשונים נעשו עוד על-ידי אדיסון, ב1891 (רק ב1908 היה סרט הפוטבול הראשון).
אחת שתיים אקשן
האגרוף הוא ספורט עתיק/חדש. אגרוף היה פופולארי כבר באלף השלישי לפני הספירה, במצריים העתיקה. משם הוא התפרס לכל אגן הים התיכון והמזרח התיכון העתיק. יש עדויות על קרבות ראווה במסופוטמיה ושומר. אגרוף היה גם חלק מענפי הספורט האולימפים ביוון. אך לאט לאט דעך הספורט, עד שבסוף ימי האמפריה רומית הוא פשוט נשכח.
 |
| "חבק אותי ברוטוס" |
היה זה רק במאה ה17 שהספורט התעורר מחדש, במדינה אלימה חסרת פשרות, בשם אנגליה. האגרוף התפתח מתחרות קרבות מבולגנת, שכללה אגרוף, סייף ועוד סוגי לחימה שונים, בין שתי יריבים, שקולים או במקרים גם פלחות שקולים. בקרבות הללו לא היה זה נדיר במיוחד כשמישהו פשוט לא יצא מהזירה, או לחילופן יצא ישירות לבית הקברות.
 |
| ג'ורג ופילפ רבים על רפרפת הפודינג האחרונה. |
ב1983 הוחלט להנהיג כמה חוקים, על מנת להגן על המתמודדים, לא החוק הראשון לא היה שלא מדברים על קרבות איגרוף. החוק הראשון היה, שאם אחד המתמודדים נופל לקרשים ולא קם אחרי 30 שניות, המתמודד השני מנצח. אסור להכות מתחת לחגורה. ולמתאגרפים הומלץ ללבוש כפפות מרופדות. זו הייתה בעצם הלידה של ספורט האגרוף המודרני. ב1867 הונהגו גם גודל סטנדרטי לזירה, גודל הכפפות וחוקי הניקוד.
מאז האגרוף הפך לספורט שמצמיח גיבורים, שמעלה לתהילה, ובעיקר שמגלגל מיליונים.
מכת אפ(ט)ר קאט
כמו לגבי כל דבר שמגלגל כסף, הוליווד ותעשיית הקולנוע כבר יחפשו איך להכיל אותו לתוכה ולגלגל חלק מהכסף הזה לכיוונה.
אחד הראשונים, שהבין שבאגרוף טמונים שני דברים חשובים: כסף רב ושפת גוף ייחודית, היה צ'רלי צ'אפלין. כבר ב1914 הוא הוציא אחד מהסרטונים הקצרים שלו, יחד עם מק' סנט, שנקרא: נוקאוט. צ'אפלין, שנים אחרי זה, ישחזר ויחדד את הקטע הזה בסרטו אורות הכרך, עם קטע האגרוף שעד היום נחשב לקלאסיקת ההומור.
השינוי הגדול הגיע עם הסרט "סיפורו של אלוף"(1931), דרמה סוחטת דמעות בכיכובם של וולאס בארי ושל ג'קי קופר (פרי וויט בסדרת סרטי סופרמן), בן ה11 בלבד. הסרט מספר על אלוף אגרוף לשעבר, שאיבד מזמן את זוהרו, הפך לשתיין ומהמר כפייתי, שמגדל בגפו את בנו היחיד. האלוף, למרות התמכרותו לטיפה המרה, אוהב מאוד את בנו, שהוא הדבר החשוב לו ביותר. הבן מצידו, מעריץ את האדמה שאביו דורך עליה. יום אחד אמו חוזרת, מרופדת בכספי בעלה החדש ודורשת את הילד, האב אינו מוותר. הילד חוזר הביתה ומגלה שאביו חוזר לזירה על מנת לכפר על עוונותיו. האב התנקה מהאלכוהול ונכנס למשטר אימונים קפדני לפני הקרב, כל זאת להוכיח לבנו שאביו עדיין האלוף ואוהבאותו יותר מכל.
 |
| אב'לה בוא ללונה פארק, נפוצץ תשומר בכניסה |
ואכן האלוף נכנס לזירה כנגד אלוף מקסיקו. הקרב האכזרי נמשך בזמן שכל אחד מנחית מכה אחרי מכה על יריבו. האלוף סופג מכות ללא סוף אך לא מוותר. לבסוף הוא מנחית מכה ניצחת על יריבו. כאשר הקרב מסתיים גם האלוף מתמוטט. רופא מודיע לבנו הצעיר, שאין מה לעשותו המכות שחטף בקרב הערב היו קטלניות. האלוף בשארית כוחו מנסה לעודד את בנו הצעיר ואז נופח את נשמתו.
אין אפילו עיין אחת יבשה באולם הקולנוע, או בשולחן האקדמיה.
הסרט זוכה באוסקר על השחקן הטוב ביותר ועל התסריט הטוב ביותר.
הסרט זכה גם לכמה וכמה חידושים, שהמוכר בהם הוא עם ג'ון וויט ופי דניהו מ1979.
הסרט הכניס את האגרוף בהוליווד דרך הדלת הראשית ופרץ את השער להתעסקות לגיטימית בסרטים אלימים אך מרגשים. סרטים מלאים בדם אבל גם מלאים בלב והשראה.
מאז צצים סרטי אגרוף כפטריות אחרי הגשם, ביניהם אפשר למצוא את האלוף עם קירק דגלס, מעתה ועד עולם עם רשימת כוכבים ענקית, ביניהם: ברט לנקסטר, מונטגומרי קליפט ,דונה ריד ופראנק סינטרה.
 |
| Look my eye |
אך לא רק מלודרמות קורעות לב יצאו משם, אלא גם כמה קומדיות מצליחות שנסבו סביב הנושא.שתי הדוגמאות הכי טובות הם סרטו של דני קי "הנער מברוקלין"
ומר ג'ורדן מגיע, כן אני מתאר לעצמי שרובכם לא מכירים את הסרט הזה משנת 1941, המספר על מתאגרף שמת וחוזר לחיים בגוף אחר. אבל כולכם בטח מכיריםאת החידוש שנעשה לו השמים יכולים לחכות, עם וורן בייטי, או לכל הפחות את החידוש של כריס רוק, Down to Earth (אני לא אקרא לו בשמו העברי המפגר "מת לצחוק", אני פשוט מסרב)
 |
| אולי השמים יכולים לחכות, אבל אני לא! |
אולם יש להודות על האמת: רוב סרטי האגרוף לא ממש נחקקו בזיכרון.
רוקי נ'רול
שנות הזהב של ז'אנר סרטי האיגרוף, הם דווקא בשנות ה70 של המאה העשרים.
בתחילת העשור יצא הסרט התקווה הלבנה הגדולה בכיכובו של ג'ימס ארל ג'ונס, שהביא את סיפורו של מתאגרף שחור הנשוי לאישה לבנה.
 |
| רגע, זה לא מתוך פרנקשטיין ? |
אבל הסרט הגדול של העשור היה ללא ספק רוקי (הראשון).
הסיפור של הסרט רוקי, הוא תימצות של סרטי האגרוף. כמו המתאגרף האלמוני, שמגיע משום מקום, ורק בעזרת התמדה וכוח רצון מנצח כנגד כל הסיכויים בנוקאאוט, כך גם סילבסטר סטאלון עשה עם הסרט הזה.
 |
| עינו של הנמר (אחרי שירו בו) |
סליבסטר סטאלון עבד על התסריט של הסרט במשך שנים וניסה למכור אותו לאולפנים שונים. אולפני פארמונט, שהחליטו לתת צ'אנס לתסריט, לא רצו לתת צ'אנס לשחקן. האולפנים רצו שם גדול בסרט, כמו רוברט רדפורד או ג'ימס קאן. סטלון לא וויתר ואמר שהוא לא יאשר להם להשתמש בתסריט אם לא יקבל את התפקיד הראשי. לבסוף הוא ניצח וקיבל את התפקיד. משם ההיסטוריה כבר ידועה, הסרט הפך להצלחה והצמיח עוד 5 המשכונים, הפך את סטאלון לאלוף העולם, או לפחות לאחד הכוכבים הכי גדולים בעולם.
 |
| החיה וההיא שנראת בסדר |
רוקי גם החזיר את הצבע לסרטי האגרוף: ב1979, כמו שכבר אמרנו, נעשה חידוש נוסף לסיפור של אלוף, גם הפעם הסיפור דומה, התוצאה דומה, ושוב אין עין אחת יבשה בקהל או אצל הצופים בווידיאו.
ב1980, יוצא כנראה סרט האגרוף הטוב ביותר שנעשה אי פעם או יעשה אי פעם. שיתוף פעולה נוסף בין הבמאי המוכשר מרטין סקורסזה, לשחקן הידוע רוברט דה-נירו והשניים מוצאים את השור הזועם. סיפורו הטראגי של המתאגרף ג'ק למוטה.
זה היההשיא של סרטי הז'אנר, מאז צצים פה ושם סרטי אגרוף טובים יותר מיליון דולר ביבי וטובים עודיותר פייטר. ולפעמים גם סתם סרטים כמו סינדרלה-מן, אוסרטים שכיף להירדם איתם כמו אלי.
אבלמידי פעם מגיח משהו לא צפוי, בעלילה מסובבת כזו שאתה לא יודע מאיפה זה נחת עליך,וכזה הוא הסרט החדש "פלדה אמיתית".
גם הפעם המבנה הקלאסי (בערך) של אב (לוזר) ובן.האב שבעברו היה מתאגרף גדול (או כמעט גדול). ותמיד החלום ותהילת העבר רודפים אותו. רק שבסרט הזה יש עוד משהו, הרבה רובוטים.
סרט עצמו בנוי בצורה הקלאסית. אך יש לו משהו נוסף, הרבה לב, הרבה הומור והרבה אנושיות.
אבל אל דאגה הביקורת המלאה עליו תגיע בקרוב, במסגרת ביקור קצר.
חג סוכות שמח
מסקנה
בפינה הימנית עם 78 KO ואפס הפסדים, הבלוג העולם המופלא של התרבות (הקהל מריע)
ובפינה השמאלית עם 78 הפסדים בKO ואפס נצחונות _________________
(הכנס שם כאן)
העולם המופלא של התרבות 
