מבזק….מבזק….מבזק….מבזק….מבזק….


יוםשלישי (האמת שכבר רביעי, אבל על העיכוב אפשר להודות לHOT) אחרי החגים
והנה כמה עידכונים
קולנוע
לאחרונהמסתובבות שמועות סביב הסרט הבא של בריאן סינגר (החשוד המיידי,אקס-מן). הבמאי החליטלעשות סרט קולנוע המבוסס על האפוס הטלוויזיוני של ספינת החלל גלקטיקה. גלקטיקה, שהתחילה כסדרת מד"ב קצרה בשנותה70, חודשה בשנות ה2000 והפכה לאחת מסדרות הטלוויזיה היקרות והמצליחות ביותר.דיווחים סותרים מגיעים לגבי השאלה האם הסרט יתבסס על הסדרה משנות ה70 או שמא עלההצלחה של הסדרה החדשה יותר. מה שבטוח שהסילונים לא היו נחמדים במיוחד.

הטובים לטייח

ואםכבר בחידושים עסקינן, מישהו אמר פעם ש "שייקספיר כבר כתב את הכל, עכשיו אנחנורק קצת משנים את השמות". ג'וס ווידן (באפי, האוונג'רס) הצליח בצורה מופלאהלצלם שני סרטים של שייקספיר במקביל (טוב, אחד לא ממש שייקספיר) . הסרט הראשון הוא האוונג'רס,שיגיע אלינו הקיץ, והשני הוא הקומדיה השייקספירית "מהומה רבה על לא דבר". עדיין לא ממשידוע הרבה על הסרט אלא רק שהשחקן נתן פיליון (פיירפלי,קאסל) ישחק בו.
אל תשאלו אותי איך זה קשור, אבל זה התמונה הרישמית היחידה מהסרט.


ועוד עיבוד/חידוש (כנראה שזה הולךלהיות עדכון על חידושים)- "העמדה" של הסופר סטיבן קינג מקבלת עיבודקולנועי. אחרי שסדרת הספרים קיבלה עיבוד בדמות מיני סידרה טלוויזיונית, עכשיו יקבל גם הספר סרט משלו. ההפתעה הגדולה באה בדמותו של בן אפלק, הבמאי/שחקן (גנב עירוני, נראתה לאחרונה) שהולך לביים את הסרט. אפלק עוד לא אישר את ההשתתפות.

העמדה של בן אפלק משום מה נשמע יותר מפחיד
עולים השבוע
הרבה זמן לא ראינו סרט מגפה טוב עלהאקרנים. השבוע עולה הסרט התפשטות. הסרט בבימויו של סטיבן סודרברג (סקס סמיםווידאוטייפ, אושן 11) עם אנסמבל שחקנים מרשים- מאט דיימון, ג'אד לאו, קייט ווינסלט ואחרים….



בנוסף, מכירת הכרטיסים המוקדמת לסרט "דמדומים 4- שחר מפציע חלק 1" תיפתח ביום חמישי, 27.11 בשעה 15:00 גם בקופות הסינמה סיטי בגלילות ובראשון לציון.



טלויזיה
מנדימור, זמרת/שחקנית ויפה אמיתית, קיבלה לידיים שלה הזדמנות לכתוב פיילוט לקומדיהחדשה בABC.את הסדרה היא תכתוב יחד עם בוב פישר, מי שכתב את הלהיט לדפוק חתונה. הסדרה תעלה בעונת הסתיו הבאה.

איזה חיוך, מידעלה.

המיספיט(שוב אני לא מוכן לקרוא לזה עברייני-על)- סדרת המד"ב הבריטית המקורית (קשהלהיות יותר מקוריים מזה) העוקבת אחר חבורת נערי שוליים שקיבלו כוחות על ומשתמשים בהם…. למה שנוח להם – תקבל חידוש בטלוויזיה האמריקאית. הכותב הראשי של הסדרה יחבור ליוצר של סדרת הריגול הקומית צ'אק כדי לפתוח ביחד את הסדרה האמריקאית.


ולבסוף,המעניש (ThePunisher) סדרת הקומיקס שעובדה בעבר לשלושה סרטים שונים, תנסה את מזלה כסדרת טלוויזיה. גם הסדרה תעקוב אחר הסוכן פראנק קאסל, שנוקם בראשי המאפיה האחראים על מות משפחתו, ובדרך, בכל פושע אחר שנקלע לכוונת הרובים שלו.

עוד לקוח מרוצה של HOT

מוזיקה
זמר הרוק האלטרנטיבי ,ג'ון מאייר, עבר השבוע ניתוח להסרת גידול מגרונו. הניתוח עבר בהצלחה, והזמר יחזור לשיר, אך תקופת ההתאוששות שנגזרת עליו היא מספר חודשים. בזמן הזה בוטלו כל ההופעות שלו ותוכניות ההקלטה.
מודעות פרסומת

ג'ני מהבלוק (של הפיראטים)


כי בחצות 
שוב ירעימו פצצות. 
"
מה קרה?", תצרחו שם מרחוק, 
ותראוני בחלון צופה, צוחקת – 
ותאמרו: "חוצפה! מצאה לה זמן לצחוק!" 
וספינה עם גולגולת 
על שישים תותחיה 
אז תפגיז את העיר.
"אדיוט! לא קרצתי, מיצמצתי"

ההפלגה מתחילה
ג'ני הפירטית, היא יצירה מתוך היצירה המחזה/אופרה, אופרה בגרוש (Die Dreigroschenoper), אחד מהמחזות המפורסמים ביותר של הצמד ברטולט ברכט/קורט וויל

"מה? עזוב אותך, בת"א נותנים לעשן בכל מקום אל תדאג"


ג'ני הפירטית הוא השיר השני הכי ידוע מתוך המחזה, שהראשון הוא כמובן מקי סכינאי. אבל ג'ני נחשב לאחד השירים המצמררים ביותר במחזה, ובעיני בכלל.
המחזה עצמו הועלה לראשונה ב- 1928 והפך מיד לאחד המחזות החשובים של התאטרון המודרני. ההצגה מציגה את העולם העלוב של הקבצנים, הזונות, הגנבים והרוצחים המסתובבים ברובע הסוהו של לונדון בתקופת המאה ה19.  הרעיון של המחזה נבע מאופרת הקבצנים של ג'ון גריי המספר גם הוא על עלובי החיים בלונדון.
אופרה בגרוש  זזה בין הדמויות השונות- מקי הפושע המוכן לעשות הכל תמורת כסף או אלכוהול, ג'קי השוטר המושחת, פיצ'ם ראש העיר הבלתי רישמי של סוהו ומשפחתו, וכמובן ג'ני, זונה מלצרית ומשרתת, לשעבר בת זוגו של מקי עצמו.


בזמן שג'ני נמצאת בפאב, מנקה ואולי מחפשת גם לקוחות מזדמנים, הגברים מדרבנים אותה לשעשע אותם בשיר. היא פוצחת בשיר 'ג'ני הפירטית', שיר שהוא בעצם פנטזיה אפלה של אותה מנקה.
 בחצות שוב ירעימו פצצות.
"
מה קרה?", תצרחו שם מרחוק,
ותראוני בחלון צופה, צוחקת –ותאמרו:
 "חוצפה! מצאה לה זמן לצחוק!"


וספינה עם גולגולת
על שישים תותחיה
אז תפגיז את העיר.


אז תמחו, 
אדונים,את הצחוק מן הפנים,
כי תראו איך העיר מתמוטטת,
ובתים למאותי 
יהרסו עד ליסוד,
ורק זה המלון יעמוד על תילו.
תשאלו: "למה הוא עומד עוד?
בזכות מי דווקא הוא עומד עוד?"


השיר נותן לנו להציץ לרגע לתוך מוחה המעוות של מוכת גורל, הצצה לנפש שעוותה לאיטה בתוך הביבים של סוהו. בין קריצוף לקירצוף, בין לקוח ללקוח, פנטזית הנקמה שלה הלכה וגדלה.

ספינת הדגל החדשה של מנו ספנות

היא מפנטזת כיצד ספינת פירטים שחורה ואימתנית מגיעה לנמל. הספינה עוגנת ומכוונת את 50 תותחיה אל העיר ורומסת ומשטחת כל בית באזור, חוץ מביתה של ג'ני. כאשר הפירטים יורדים אל החוף, פושטים על העיר והורגים את כולם, את השבויים מביאים בפני ג'ני.
השודדים ישאלו אותה, "על מי עלינו לחוס?" והיא תענה "על אף אחד".
שוב תזרח החמה
ונושאי הספינהי
פשטו כצללים בכיכר כאן,
אוסרים בכבליםאת כולכם, 
הנבלים,מביאים לפניי,שואלים: 
"מתילהרוג אותם ‟מיד, או אחר-כך?
את כולם? מיד, או אחר-כך?
"שמש תצליף ודממה ברציף.
ישאלו: "מי ימות – ומי נשאר?"
אתבונן לי דומםואומר: "כולם!"
וכשיפלו ראשיכם אומר רק:
"הופ-לה!"


הקטע המצמרר ביותר.
הספינה השחורה של מרטין לות'ר קינג
השיר קיבל חידושים אין ספור, כמובן שבכל הפקה קיבל ביצוע קצת אחר. חשוב להדגיש שהיו מעל ל10,000!!! הפקות שונות בעולם, רק בארץ היו כמה וכמה הפקות, שהידועה בהן היא של האהל.
בתחילת עידן הקולנוע, ב1931, הפיקו שתי גירסאות זהות לאופרה. אחת בגרמנית -שפת המקור של המחזה- ואחת בתרגום הצרפתי. בתפקיד ג'ני בגרסה הקולנועית הופיעה לא אחרת מאישתו של קורט וויל, לוטה לניה (פרוטקציות מישהו?) , ששיחקה את התפקיד גם בהפקה הראשונה ב1928.  ועד היום היא אחת השחקניות  הכי מזוהות עם הדמות.

אבל היא לא היחידה שמזוהה עם השיר. היתה זו דווקא זמרת הג'אז נינה סימון שעניקה לו משמעות פוליטית עמוקה.
הגרסה של סימון מתוך ההופעה החיה שלה ב1964 העניקה לשיר עומק שלא היה לו, כאשר כל זמרת לבנה אחרת שרה אותו.
סימון, שהיתה חלק מהתנועה למען שוויון זכויות השחורים בארה"ב, הטעינה את השיר במשמעות סימבולית. כאשר מפיה נשמע  על מקרצפת הרצפות, התמונה שמיד עלתה בראש לא היתה של בחורה צנומה ולבנה מהמעמד הנמוך, אלא של משרתת שחורה חסרת כל זכויות, שכל תפקידה הוא למלא אחר הוראות אדוניה. והספינה השחורה שתהרוס את העיר שעליה שרה ג'ני,  כבר אין הכוונה היא לספינת פירטים פשוטה, אלא להמון שחור וזועם שישמיד, יהרוס ויבזוז אם ימשיך להיות בעמדת המשרת הנחות.

לאחרונה אפשר לשמוע גם חידוש מצמרר של מריאן פיטפל ואפילו של צמד הקברט דרסדן דולס (the Dresden Dolls).
מפליגים לעבר השקיעה
בדבר אחד התעלה שירה של ג'ני על הפופולריות של מקי – בדמיון. הסיפור של ג'ני והספינה השחורה המשיך להתגלגל, לקבל צורות שונות, או אפילו המשכים כאלו ואחרים.

"היי, עצור! אתה יכול להקפיץ אותי פה לתחנה ליד?!"


הקומיקסאי שהוזכר כאן אין סוף פעמים, אלן מור, הידוע באהבתו לקורט וויל (אף היה שם העט שלו בתחילת הקרירה), החליט לשזור את סיפורה של הספינה השחורה בתוך הקומיקס של השומרים (Watchmen ) . לאורך הסידרה הוא שזר קומיקס בתוך קומיקס. הקומיקס הפנימי נקרא לא אחרת מאשר סיפוריה של הספינה השחורה (Tales of the Black Freighter) והוא מספר סיפור אימה מזוויע על ניצול מהתקפה של הספינה השחורה, הבונה רפסודה מגופות חבריו, הכל כדי להקדים את הספינה, להגיע לביתו ולהגן על עירו. אך כאשר הוא מגיע לביתו והורג בשוגג את אישתו, הוא מבין שהספינה לא באה בשביל העיר, אלא לאסוף אותו אליהם, כי מקומו בין הפיראטים חסרי החיים והלב.


איזכור נוסף שמקבלת ג'ני הוא בסירטו של לארס פון טריירדוגוויל. שם ג'ני מחליפה את שמה לגרייס (משוחקת על ידי ניקול קידמן), וסוהו מתחלפת בעירה המושלגת דוגוויל.
אך גם הפעם, גרייס/ג'ני, נערת מצוקה שנקלעת לעיר לאחר שנרדפה על ידי מאפיונרים,  הופכת אט אט למשרתת של כל אנשי העיירה, שמנצלים את מצבה. בתחילה  היא עושה זאת מרצון ואחר הופכת  בלית ברירה לשפחה הכללית של כל תושבי העיירה. ואם לא מספיקות המטלות השונות שעליה לבצע, היא גם הופכת להיות בובת המין של גברי העירה שבאים אליה בניגוד לרצונה. לבסוף מתברר שהמאפיונרים מהם ברחה משרתים את אביה, ובשובה הביתה יורשת את אביה ושולחת את אנשי המאפיה להשמיד את העיר על יושביה.

לסיכום
ג'ני היא בעצם האחר, אלו שאנו לא רואים, אלו שמנקים, שמתקנים, שמשרתים אותנו, אלו שבסוף יבואו ויגדו "הופ-לה", ולא חברים, זה לא קורה רק בסוהו, או בגרמניה או בדוגוויל, זה יכול לקרות גם כאן בת"א


מסקנה
ובתפקיד קפטן ג'ק ספארו, ג'ני דפ.

מבזק…מבזק…מבזק…מבזק…מבזק…מבזק…


חג סוכותשמח לקוראים
וחג חירותשמח לחייל הפדוי גלעד שליט
והנההחדשות
קולנוע
תמונותראשונות מהחידוש של זיכרוןגורלי שוחררו השבוע לפרסום. להזכירכם,מדובר בחידוש לסרט שלארנולד שוורצינגר,שהיה מבוסס על סיפור קצרשל הסופר פיליפ'קי.דיק(בליידראנר).הסרט עוקב אחרי דגלאס קוויד,פועל פשוט שמוצא את עצמובמרדף מעצמו ובעקבות עצמו.בתפקיד הראשי מצא עצמוקולין פארל (תאטלפון),לאחר העדרות ממושכת מסרטיםהוליוודים.
ידיים למעלה , על הראש, על החידוש , 1-2-3


השבוע גםיצא הטריילר החדש לסרט החדש שג'ורגלוקס הפיק,זנבות אדומים(Red Tails)המגולל את סיפורםהאמיתי של טייסת שהורכבה כולה מטייסיםאפרו אמריקאים שבסוף המלחמה הפכו לאחדהגיבורים הגדולים של התקופה,והעלו על נס והביאו לשיפורמעמדם של כל השחורים ברחבי ארה”ב.
ועוד חדשותעל סרט ההמשך של סילבסטרסטאלונה והח'ברה,הבלתי נשכחים 2.קורבן נוסף של רולטת השמותהענקית נופל,ולא יופיע בסרט הבא.חוץ מג'טלי שכבר הודענו שלא יחזורלתפוס את מקומו בין החבורה הנועזת,מסתבר עכשיו שגם מיקירורק לא יחזור להילחם עםהגברים.רורק הודיע שלא יוכל להשתתףבסרט זה עקב לוחות זמנים חופפים עם הסרט"שבעהפסיכופטים"בו יככב לצד שמות כמוקריסטופר ווקן,קולין פארל וסאם רוקוול.
עוליםהשבוע
השבועעולה הסרט החדש של הבמאי הספרדי אלמודובר.הסרט החדש שלו העורבו אני חי,הוא סרט אלמודוברי טיפוסי,משמע פסיכי,מותח ובעיקר גורם לך לזוזבאי נוחות בכסאיך לאורך כל הסרט.
טלוויזיה
הזומבימת מצחוק?סרט הזומבים הקומי,זומבילנד,כנראה יגיע לטלוויזיה.הסרט התחיל כרעיון לסידרתטלויזיה והפך בסוף ללהיט קולנועי העוקבאחר חבורה קצת מבולבלת בעולם פוסט אפוקליפטיבו זומבים השתלטו על העולם.על הסדרה שוקדים שניהיוצרים המקוריים של הסרט בתקווה לראותאת הסדרה כבר בלוח המשדרים של 2014.
מיק'ג'אגרהסדרה.שיתוף פעולה בין הבמאיהאגדי הפך מפיק טלויזיה,מרטין סקורסזה (אמפרייתהרשע)והזמר האלמותימיק'ג'אגר(האבניםהמתגלגלות)מניב סדרת דרמה מוזיקאליתחדשה.הסדרה תעקוב אחר להקת רוקבשנות ה70הסוערות.הסדרה תהיה מבוססת בצורהרופפת על החוויות של מיק ג'אגרבזמן היותו זמר ומנהיג להקת האבניםהמתגלגלות.


רוק בבית גיל הזהב
ולבסוףחדשות טובות וחדשות עוד יותר טובות.החדשות הטובותסדרת הפשע,ילדי האנרכיהחודשה לעונה חמישית.החדשות היותר טובות הןשהחידוש הנוראי לסדרה המלאכיותשל צ'רלייורד מהמסך,לאחר ארבעה פרקים בלבד,בעקבות רייטניג נמוךביותר.
מוזיקה
להקתו שלהזמר/שחקן ג'אדל יטו(רקוויים לחלום)Thirty Secondsto Mars(שלושים שניות ממאדים) זכתההשבוע בשיא גינס  במוזיקה, כאשרשברה את שיא מספר ההופעות לסיבוב הופעותאחד.הלהקההתחילה את סיבוב ההופעות עוד ב2009והספיקהלהופיע ב60עריםשונות ב6יבשות.


ונסייםבהודעה נעימה.הזמר/ילדג'סטיןביבר הודיעשחלק מההכנסות של האלבום החגים החדש שלו,Under theMistletoe,הואיתרום לצדקה.הואכמובן לא אמר איזה חלק ואיזה צדקה,אבלהרעיון עצמו הוא כבר מבורך.
ובנימהאופטימית זו,נברךאתכם פעם נוספת בחג שמח

אגרוף הסרטים


קודם כל, הגני עלהגוף
שאיש מבחוץ לא ייכנס בך.
ידיים שמרי קרוב אל הפרצוף
זה המקום הראשון, רואים מה קורה לך. 

עטפי היטב כל פצע חשוף
שם הוא מנסה לפגוע
שיווי משקל.
גופך מסוגלקרב אגרוף.
                                                 “אפרתגוש -קרב אגרוף”

 
 
אגרוף, אחד מענפי הספורט, האהובים בעולם,אחד מענפי הספורט המכניסים בעולם (תרתי משמע) ואחד מענפי הספורט המצולמים ביותר.

לערבב היטב, עד שמקבלים עיסה אחידה

 
מספר הסרטים שנעשו בנושא, שוברים את כל השיאים. נעשו יותר סרטים על אגרוף מאשר על כל ספורט אחר, כולל פוטבול. סרטי אגרוף קטפו יותר פרסי אוסקר מכל ספורט אחר; האוסקר הראשון בתחום ניתן כבר ב-1931, לדרמת האגרוף סיפורו של אלוף. להזכירכם, פרסי האקדמיה התחילו רק ב-1929.  סרטי האגרוף הם גם הספורט המצולם הראשון: אחדה סרטונים הראשונים נעשו עוד על-ידי אדיסון, ב1891 (רק ב1908 היה סרט הפוטבול הראשון).

 
 
אחת שתיים אקשן
 
האגרוף הוא ספורט עתיק/חדש. אגרוף היה פופולארי כבר באלף השלישי לפני הספירה, במצריים העתיקה. משם הוא התפרס לכל אגן הים התיכון והמזרח התיכון העתיק. יש עדויות על קרבות ראווה במסופוטמיה ושומר. אגרוף היה גם חלק מענפי הספורט האולימפים ביוון. אך לאט לאט דעך הספורט, עד שבסוף ימי האמפריה רומית הוא פשוט נשכח.

"חבק אותי ברוטוס"
 
היה זה רק במאה  ה17 שהספורט התעורר מחדש, במדינה אלימה חסרת פשרות, בשם אנגליה. האגרוף התפתח מתחרות קרבות מבולגנת, שכללה אגרוף, סייף ועוד סוגי לחימה שונים, בין שתי יריבים, שקולים או במקרים גם פלחות שקולים. בקרבות הללו לא היה זה נדיר במיוחד כשמישהו פשוט לא יצא מהזירה, או לחילופן  יצא ישירות לבית הקברות. 

ג'ורג ופילפ רבים על רפרפת הפודינג האחרונה.
ב1983 הוחלט להנהיג כמה חוקים, על מנת להגן על המתמודדים, לא החוק הראשון לא היה שלא מדברים על קרבות איגרוף. החוק הראשון היה, שאם אחד המתמודדים נופל לקרשים ולא קם אחרי 30 שניות, המתמודד השני מנצח. אסור להכות מתחת לחגורה. ולמתאגרפים הומלץ ללבוש כפפות מרופדות.  זו הייתה בעצם הלידה של ספורט האגרוף המודרני. ב1867 הונהגו גם גודל סטנדרטי לזירה, גודל הכפפות וחוקי הניקוד.
מאז האגרוף הפך לספורט שמצמיח גיבורים, שמעלה לתהילה, ובעיקר שמגלגל מיליונים.
 
 
מכת אפ(ט)ר קאט
 
כמו לגבי כל דבר שמגלגל כסף, הוליווד ותעשיית הקולנוע כבר יחפשו איך להכיל אותו לתוכה ולגלגל חלק מהכסף הזה לכיוונה.
אחד הראשונים, שהבין שבאגרוף טמונים שני דברים חשובים: כסף רב ושפת גוף ייחודית, היה צ'רלי צ'אפלין. כבר ב1914 הוא הוציא אחד מהסרטונים הקצרים שלו, יחד עם מק' סנט, שנקרא: נוקאוט. צ'אפלין, שנים אחרי זה, ישחזר ויחדד את הקטע הזה בסרטו אורות הכרך, עם קטע האגרוף שעד היום נחשב לקלאסיקת ההומור.
 

 


 
השינוי הגדול הגיע עם הסרט "סיפורו של אלוף"(1931), דרמה סוחטת דמעות בכיכובם של וולאס בארי ושל ג'קי קופר (פרי וויט בסדרת סרטי סופרמן), בן ה11 בלבד. הסרט מספר על אלוף אגרוף לשעבר, שאיבד מזמן את זוהרו, הפך לשתיין ומהמר כפייתי, שמגדל בגפו את בנו היחיד. האלוף, למרות התמכרותו לטיפה המרה, אוהב מאוד את בנו, שהוא הדבר החשוב לו ביותר. הבן מצידו, מעריץ את האדמה שאביו דורך עליה. יום אחד אמו חוזרת, מרופדת בכספי בעלה החדש ודורשת את הילד, האב אינו מוותר. הילד חוזר הביתה ומגלה שאביו חוזר לזירה על מנת לכפר על עוונותיו. האב התנקה מהאלכוהול ונכנס למשטר אימונים קפדני לפני הקרב, כל זאת להוכיח לבנו שאביו עדיין האלוף ואוהבאותו יותר מכל.

אב'לה בוא ללונה פארק, נפוצץ תשומר בכניסה


ואכן האלוף נכנס לזירה כנגד אלוף מקסיקו. הקרב האכזרי נמשך בזמן שכל אחד מנחית מכה אחרי מכה על יריבו. האלוף סופג מכות ללא סוף אך לא מוותר. לבסוף הוא מנחית מכה ניצחת על יריבו. כאשר הקרב מסתיים גם האלוף מתמוטט. רופא מודיע לבנו הצעיר, שאין מה לעשותו המכות שחטף בקרב הערב היו קטלניות. האלוף בשארית כוחו מנסה לעודד את בנו הצעיר ואז נופח את נשמתו.
אין אפילו עיין אחת יבשה באולם הקולנוע, או בשולחן האקדמיה.
הסרט זוכה באוסקר על השחקן הטוב ביותר ועל התסריט הטוב ביותר. 
הסרט זכה גם לכמה וכמה חידושים, שהמוכר בהם הוא עם ג'ון וויט ופי דניהו מ1979.
 
הסרט הכניס את האגרוף בהוליווד דרך הדלת הראשית ופרץ את השער להתעסקות לגיטימית בסרטים אלימים אך מרגשים. סרטים מלאים בדם אבל גם מלאים בלב והשראה.
מאז צצים סרטי אגרוף כפטריות אחרי הגשם, ביניהם אפשר למצוא את האלוף עם קירק דגלס, מעתה ועד עולם עם רשימת כוכבים ענקית, ביניהם: ברט לנקסטר, מונטגומרי קליפט ,דונה ריד ופראנק סינטרה.

Look my eye
 

אך לא רק מלודרמות קורעות לב יצאו משם, אלא גם כמה קומדיות מצליחות שנסבו סביב הנושא.שתי הדוגמאות הכי טובות הם סרטו של דני קי "הנער מברוקלין"

 
 
ומר ג'ורדן מגיע, כן אני מתאר לעצמי שרובכם לא מכירים את הסרט הזה משנת 1941, המספר על מתאגרף שמת וחוזר לחיים בגוף אחר. אבל כולכם בטח מכיריםאת החידוש שנעשה לו השמים יכולים לחכות, עם וורן בייטי, או לכל הפחות את החידוש של כריס רוק, Down to Earth (אני לא אקרא לו בשמו העברי המפגר "מת לצחוק", אני פשוט מסרב)

אולי השמים יכולים לחכות, אבל אני לא!
אולם יש להודות על האמת: רוב סרטי האגרוף לא ממש נחקקו  בזיכרון.
 
רוקי נ'רול
 
שנות הזהב של ז'אנר סרטי האיגרוף, הם דווקא בשנות ה70 של המאה העשרים.
בתחילת העשור יצא הסרט התקווה הלבנה הגדולה בכיכובו של ג'ימס ארל ג'ונס, שהביא את סיפורו של מתאגרף שחור הנשוי לאישה לבנה.

רגע, זה לא מתוך פרנקשטיין ?
 

אבל הסרט הגדול של העשור היה ללא ספק רוקי (הראשון).
הסיפור של הסרט רוקי, הוא תימצות של סרטי האגרוף. כמו המתאגרף האלמוני, שמגיע משום מקום, ורק בעזרת התמדה וכוח רצון מנצח כנגד כל הסיכויים בנוקאאוט, כך גם סילבסטר סטאלון עשה עם הסרט הזה.

עינו של הנמר (אחרי שירו בו)


סליבסטר סטאלון עבד על התסריט של הסרט במשך שנים וניסה למכור אותו לאולפנים שונים. אולפני פארמונט, שהחליטו לתת צ'אנס לתסריט, לא רצו לתת צ'אנס לשחקן. האולפנים רצו שם גדול בסרט, כמו רוברט רדפורד או ג'ימס קאן. סטלון לא וויתר ואמר שהוא לא יאשר להם להשתמש בתסריט אם לא יקבל את התפקיד הראשי. לבסוף הוא ניצח וקיבל את התפקיד. משם ההיסטוריה כבר ידועה, הסרט הפך להצלחה והצמיח עוד 5  המשכונים, הפך את סטאלון לאלוף העולם, או לפחות לאחד הכוכבים הכי גדולים בעולם.

החיה וההיא שנראת בסדר
 

רוקי גם החזיר את הצבע לסרטי האגרוף: ב1979, כמו שכבר אמרנו, נעשה חידוש נוסף לסיפור של אלוף, גם הפעם הסיפור דומה, התוצאה דומה, ושוב אין עין אחת יבשה בקהל או אצל הצופים בווידיאו.
 
ב1980, יוצא כנראה סרט האגרוף הטוב ביותר שנעשה אי פעם או יעשה אי פעם. שיתוף פעולה נוסף בין הבמאי המוכשר  מרטין סקורסזה, לשחקן הידוע רוברט דה-נירו והשניים מוצאים את השור הזועם.  סיפורו הטראגי של המתאגרף ג'ק למוטה.
 
 

 


 
זה היההשיא של סרטי הז'אנר, מאז צצים פה ושם סרטי אגרוף טובים יותר מיליון דולר ביבי וטובים עודיותר פייטר.  ולפעמים גם סתם סרטים כמו  סינדרלה-מן, אוסרטים שכיף להירדם איתם כמו אלי.
 
אבלמידי פעם מגיח משהו לא צפוי, בעלילה מסובבת כזו שאתה לא יודע מאיפה זה נחת עליך,וכזה הוא הסרט החדש "פלדה אמיתית".

 

גם הפעם  המבנה הקלאסי (בערך) של אב (לוזר) ובן.האב שבעברו היה מתאגרף גדול (או כמעט גדול). ותמיד החלום ותהילת העבר רודפים אותו. רק שבסרט הזה יש עוד משהו, הרבה רובוטים.
 סרט עצמו בנוי בצורה הקלאסית. אך יש לו משהו נוסף, הרבה לב, הרבה הומור והרבה  אנושיות.
 
אבל אל דאגה הביקורת המלאה עליו תגיע בקרוב, במסגרת ביקור קצר.
 
 
חג סוכות שמח
 
 
מסקנה
בפינה הימנית עם 78 KO ואפס הפסדים, הבלוג העולם המופלא של התרבות (הקהל מריע)
ובפינה השמאלית עם 78 הפסדים בKO ואפס נצחונות _________________
                                                                                                                                   (הכנס שם כאן)