והנה עבר עוד שבוע, והנה מבזקים חדשים

קולנוע

רוק אנד סופרנוס! חדשות מרעישות, כל מי שחיכה לחידוש/קאמבק/המשך לסדרת המופת הסופרנוס…יתאכזב קצת. אבל  עדיין הצוות המנצח ג'ימס גנדולפיני (טוני סופרנו) ויוצר הסדרה והכותב הראשי שלה, דייוויד צ'ייס, עובדים ביחד על סרט באורך מלא. לא, לצערנו זה לא יהיה "הסופרנוס הסרט", אלא סרט רוק. הסרט יסוב סביב גנדולפיני, שיגלם אבא איטלקי-אמריקאי (לפחות זה) שמתעמת עם בנו חובב מוזיקת הרוק, על אהבתו של הבן למוזיקת ה"פג'ול'י" כמו שטוני היה אומר.

הארי פוטר הולך ומגיע לסיום סדרת הסרטים שלו, סרט אחד נשאר בקנה. וקנה בשורה הראשונה יורה בשורה השלישית. שמועות שרוחשות ברשת טוענות שהבמאי, החליט לשנות משהו במות בסוף הסרט, לא ברור אם דמות אחרת תמות, או נסיבות המוות יהיו שונות, או כל דבר אחר. אפשר רק לקוות שהילד עם המשקפיים will get it

משקפיים עגולים, לי על קצה החוטם

ואם מדברים על המשכים, הנה חדשה – כנראה המיותרת ביותר השבוע. יש שמועה שהנבלים בהוליווד הולכים להוריד עלינו גזרה חדשה. ניחשתם נכון עוד שני המשכונים לסדרת המטריקס. האחים (או האח והאחות) ווקבסקי חוברים חזרה לקיאנו ריברס בנסיון להילחם ברובוטים (אחרי שהגיעו כבר להסכם שלום כן?)

ונקנח בטריילר חדש לעוד המשכון, הפעם סרט רביעי לסדרת צעקה. רוצח חדש, קאסט ישן וחוקים…. ? החוקים לא קיימים.

טלוויזיה

עונת הפיילוטים עלינו.  פילוט, למי שלא יודע, הוא פרק ראשון בסידרה שמפיקים אותו, מצלמים ומעבירים אותו תלאות אין סוף. לבסוף, על סמך אותו פרק, רשת הטלווזיה מחליטה אם היא רוצה להפוך אותו לסדרה שלמה או לוותר עליו.  בין הפיילוטים השונים שהוזמנו אפשר למצוא כמה סדרות שיהיה מעניין לראות מה יצא מהם. לדוגמא כמה סדרות-

סדרה חדשה של "אשת חיל" או כמו שכל העולם קורא לה וונדר וומן.

הערב על המרקע - אשת חייל

קונאן אובריין מפיק קומדיה חדשה על בחור שמחליט להפסיק לצנזר את עצמו, וקבל על עצמו גישה פחות פוליטיקלי קורקט כלפי העולם.

סטיבן ספילברג, במאי הקולנוע הידוע ומפיק טלויזיה ידוע לא פחות, הולך להפיק סדרה חדשה. Smash , בעקבות ההצלחה של glee הרשת הזמינה סדרת קומיוזיקל על חבורת צעירים פרועים שמחליטים לעלות מחמזר בברודוי. מארק שיאמן וסקוט וויטמן, מי שכתבו את השירים לחידוש של "היירספרי" יכתוב גם לסדרה הזו.

אבל החדשות הגדולות הן סדרת אנימציה חדשה מבוססת על אפליקציית האייפד והאנדרואיד, הנמכרת ביותר, Angry Birds. מעניין אם ארץ נהדרת תקבל אחוזים.

מוזיקה.

גרין דיי,  להקת הפאנק המגניבה, עומדת לשחרר דיסק הופעה חדש. הדיסק יקרא בשם המעודן "  Awesome As F*ck". הדיסק מורכב מסיבוב ההופעות האחרון שלהם בשנה החולפת ויכלול 17 רצועות (20 למי שיכול לקנות בITUNE)

המממ.... אין מספיק ירוק בתמונה (אולי בעצם הוא כבר בפנים?)

גם לוחמי הפ'ו,  foo fighters, עובדים על דיסק חדש- השביעי במספר. הלהקה החליטה להקליט את כל הדיסק באופן המסורתי  והישן על ציוד אנלוגי בלבד, מה שאומר לתת לדיסק צליל מעניין . תהליך העבודה על התקליט גם מצולם לסרט תעודה חדש על הלהקה שאמור לצאת לאקרנים באותו זמן יחד עם הדיסק.
יש לי גם הפתעה קטנה בשבלכם, לינק לדגימה קטנה מהדיסק החדש (מאוד קטנה).   http://tease.foofighters.com/#

וטיפה ישראלי לסיום. ביום ראשון ה30 לחודש, תתקיים הופעה והשקת סינגל ראשון של אסף פרישמן. ההופעה תהיה במועדון הסאבליים הישן והטוב (טוב לא כזה ישן, אבל שמור). אסף עצמו עושה מוזיקה מעניינת, אני אתן לכם לשפוט לבד בשיר המצורף.

ועתה, משסקרתי בקצרה את  פועלו של מור, אבקש לבדוק אם פעילותו כיוצר קומיקס תואמת את מודל הגאון אותו מציע ד"ר גרייבס.

הדוקטור הטוב (בניגנת בס)

גרייבס טוען שעל גאון צריכים לפעול כמה פרמטרים –

* דבר ראשון והכי חשוב, גאון הוא מישהו שרואה הגיון חדש במקום שבו אף אחד לא רואה לפני כן. מודל חדש לתפיסה.
גאון לא חייב להגיע מתחום האומנות, אבל לרוב הוא יתבטא בצורה אומנותית (גם כתיבת נוסחה היא סוג של אומנות מתמטית).

* הגאון לא רק יגלה הגיון חדש, הוא גם יצליח להעביר את זה בצורה כזו שגם אחרים פתאום  יבינו אותו ויתחילו לחקות את ההגיון הזה ולהפוך אותו לעובדה מוגמרת.

* הגאון יסבול מזעם היצירה –  לאומן יש אלמנט דסטרוקטיבי. הגאון צריך לשבור משהו על מנת לבנות את המשהו החדש (ההיגיון הסוקרטי), בדרך כלל זה משהו שמאוד קרוב לליבו. אלמנט ההרס . הגאון תוקף!

* לא פחות חשוב, תנאים נסיבתיים כמו מצב חברתי פוליטי, והאם לגאון יש קרקע פורייה שבה יש לו אינפוט מול מי לקבל פידבק.

אחרי ההקדמה הזו אני אתמקד בשתי קטגוריות שנראו לי חשובות ביותר:

האחת – האם למור היו תנאים סביבתיים מתאימים כדי שהוא שלא יאושפז אלא יוכר כגאון?

השנייה – האם מור מציע לנו מודל חדשני שלא היה קיים לפני כן, והאם אותו מודל הפך נושא לחיקוי בידי אומנים שבאו אחריו?

תמונה להמחשה בלבד, המציג אינו גאון

כמו שאמרנו, חשוב שלגאון יהיה מקום לצמוח בו. גאון צריך ליצור בתוך קונטקסט שבו הוא יכול להביע את גאונותו ויהיה מי שיבין אותו (חוץ מאמא שלו). יחד עם זאת, צריך שיהיה לו עצמו מקור להשען עליו. תור הזהב של הקומיקס כמדיום חלף עוד בשנות ה-40 , אך היה זה רק באמצע שנות ה-80  בהן הקומיקס התחיל להתבסס כאומנות לגיטימית לכל דבר- הן באומנות הפלסטית הויזואלית, הציור- והן בצד התוכני שלו , הסיפור והתמות הספרותיות של היצירה.

אך לפני שהפך לאומנות רצינית הקומיקס היה צריך לעבור תהליך התבגרות מחוברות הילדים של שנות ה40 וה50. היה זה רק בסוף שנות ה60 תחילת ה70 שהחלו להופיע קומיקסים חתרניים אנטי ממסדיים.  הם הראו לראשונה שקומיקס לא חייב להיות משהו לילדים, שקומיקס יכול להתעסק גם בנושאים אחרים חוץ מגיבורי-על,  ושקומיקס בעיקר יכול להעביר מסר רציני.  הקומיקסים הללו הכינו את הקרקע לשינוי שחלחל גם  לקומיקסים המרכזיים .

רוץ בן סוסי רוצה טוסה

הפירסום האמיתי הראשון של מור ככותב הגיע בזמן הכתיבה שלו ב- 2000AD , מגיזן קומיקס בריטי למבוגרים- המגזין שהיה הבית לדמותו של Judge Dredd – דמות של אנטי גיבור שהוא גם השופט, גם חבר המושבעים וגם המוציא לפועל. דמותו של Judge Dredd היתה אלימה ובהחלט לא פנתה  לקהל של ילדים .  המגזין עצמו הניב באותה תקופה כמה שמות גדולים בעולם הקומיקס, שמור היה רק אחד מהם. בין היתר אפשר היה למצוא שם את גרנט מוריסן ואת ניל גיימן.  עד מהרה כולם עברו לארה"ב לעבוד בחברות הקומיקס הגדולות. שם הזינו וניזונו מהלך רוח חדש בו הקומיקס ביקש להתבגר ולהפוך ליותר רציני.

I am the law

מכאן אפשר לראות שמור התחיל לפעול בתקופה שבה הקרקע הייתה פוריה,  תקופה שהמתינה לגל היוצרים הללו שהיפרו אחד את השני ולקחו את עולם הקומיקס לצעד הבא:   הקומיקס הפך לסיפור בעל תוכן ומשמעות.  זוהי גם תקופה בה עולם הקומיקס נמצא במצוקה: מכירות הקומיקס צונחות והחברות הגדולות מחפשות משהו שיעצור את הצניחה החופשית הזו. הן היו מוכנות להסתכן בכיוונים חדשניים ולאפשר ליוצרים יד יותר חופשית המשחררת אותם מן המגבלות שהיו קימות אצל כותבים בתקופות קודמות. החברות  נתנו להם את המרווח המספיק על מנת שיוכלו לנתב את הקומיקס על פי תפישת העולם האישית שלהם.

הסביבה בה פעל מור יכלה לענות לקטגוריה הנדרשת מסביבה המפתחת גאון, הן מבחינת חופש הפעולה והן מבחינת האנשים הסובבים אותו.

אבל זה לא מספיק כדי להסביר למה מור הוא  גאון וכותבים אחרים מהתקופה אולי פחות.  מור  צריך עוד כמה דברים, הוא צריך להיות חדשני ופורה. הקף היצירה שלו צריך להיות  נרחב ועצום.

ואכן, מור כתב מאות קומיקסים במשך השנים והמציא כמה וכמה דמויות חדשות, כמו ה Watchmen, Miracleman, Promethea וג'ון קונסטנטין מ Hellblazer והעמיק והרחיב דמויות שכבר היו קיימות, אותן עיבה והפך לדמויות עגולות.  מור הכניס אג'נדה חברתית בקומיקסים שאותם הוא כתב. אך מור לא הסתפק רק בקומיקסים, הוא גם הוציא שני ספרי פרוזה וכמה סיפורים קצרים שהתפרסמו במגזינים שונים.

יש למישהו אש?

מור מציע בקומיקסים שלו הגיון פנימי חדש שלא נראה לפני כן. תחת עטו, סיפורי גיבורי העל הפכו קודרים יותר, פסימיים יותר, ובעלי טון שאינו מתאים לילדים. למשל בשני  הסיפורים שהוא כתב לסופרמן. הסיפור הראשון הוא  "For The Man Who Has Everything" , סיפור בו סופרמן שרוי במצב חלום, כל משאלות ליבו יכולות להתגשם והוא חי חיים רגילים ללא כוחות. מור נותן פעם ראשונה הצצה אל הנפש של סופרמן הגיבור הכל יכול. אותו סופרמן!! האדם העליון!!! ראשון הגיבורים!! כל מה שהוא רוצה זה לחיות חיים נורמלים ללא כוחות. על פי התפישה של מור, סופרמן רואה את הכוחות המדהימים שלו כמעמסה, כקללה ,ולא כמתנה. כלומר, לא  כמו שעד היום היו רגילים לצייר את התפישה של הגיבורים כלפי הכוחות של עצמם – שחצנים חסרי דאגות עם חיוך זחוח תמידי המעטר את פניהם.

הסיפור השני- Whatever Happened To The Man Of Tomorrow? -הוא סיפור דמיוני. זהו גם הסיפור האחרון של סופרמן, לפני האתחול מחדש של חברת DC שהתרחש ב/ Crisis On Infinite Earths . בסיפור הזה סופרמן ,בלית ברירה, הורג את אויבו הגדול לאקס לות'ר , לאחר שזה הפר את החוק הראשון שהוא הבטיח לא לעבור – לקיחת חיי אדם. סופרמן מחליט לשים קץ לחייו ופשוט מתאבד בחדר הקריפטונייט אשר במבצר הבדידות.

שני הסיפורים הללו על הדמות  החיובית ביותר של עולם הקומיקס, הם הסיפורים הכי אפלים שנכתבו על הדמות עד אותה תקופה, והם בעצם מבטאים את נקודת המבט החדשה של מור על עולם הגיבורים. מור הראה לנו שהגיבורים שלנו בקומיקסים הם בעצם גיבורים טראגיים- תפיסה שעד אז לא הייתה קיימת בקומיקס. אפילו הקומיקסים המחתרתיים של קראמב ושות', שהיו פוגענים, סאטירים ובעלי אג'נדה חברתית ברורה , היו קומיקסים בעלי אופי קומי ונשכני ולא ממש ניסו ליצור קומיקס בוגר (למבוגרים אבל לא מאוד בוגר) .

לכן אלן מור ראה  יחס שאף אחד לא ראה לפניו. היחס בין גברים בוגרים שעוטים מסכות ונלחמים באישון לילה בפושעים, הם כנראה קצת מעורערים. ביצירת המופת שלו Watchmen הוא מצליח להעביר זאת בצורה הכי מזוקקת.  שם, לא רק שכל גיבור על יותר מעוות ועם פסיכוזות גרועות מהקודם, אלא שהם גם לא הצליחו להפוך את העולם למקום טוב ובטוח יותר, ההפך הוא הנכון.

קצת רקע על Watchmen. החוברת הראשונה יצאה ב-1986. זו היתה  החוברת הראשונה מתוך 12 של סדרת הקומיקס. אלן מור היה אמון על הכתיבה ודייב גיבסון על הציורים. הרעיון במקור היה לקחת קבוצת גיבורי-על שחברת DC Comics לא היתה בטוחה מה לעשות איתם ולאפשר לאלן מור לעשות ככל העולה על רוחו. מה שנקרא BIG MISTAKE!

הסיפור של מור היה קודר, הוא שיקף את המתיחות של המלחמה הקרה, את חוסר הביטחון שרכשו אנשים זה לזה ולממשל. רוב הדמויות שמור ביקש להשתמש בהן סיימו את תפקידן בקומיקס, ולו היו מתירים לו לעשות בהן שימוש, לא ניתן היה להשתמש בהן בעתיד. על מנת למנוע את הבעיה הזו שכנע העורך הראשי של חברת DC Comics את אלן מור להמציא מיתולוגיה חדשה ושונה עם דמויות מקוריות. התוצאה הייתה Watchmen .

מאז יציאתה הפכה סדרת הקומיקס הזו לאבן דרך בתרבות הקומיקס בפרט ובתרבות הספרותית בכלל. אלן מור ודייב גיבסון(הצייר של הסדרה) יצרו לא רק מיתולוגיה חדשה, אלא הוכיחו שניתן לספר סיפור גיבורי-על שונה ובוגר. העלילה הייתה מורכבת והציגה עולם אלטרנטיבי בו האיום הגרעיני בין ארה"ב ורוסיה חי יותר מתמיד. גיבורי על נאלצו לפרוש או לעבוד למען הממשלה ורק דמות אחת היא ישות בעלת כוחות אמיתיים כמו תעופה, שליטה בזמן, קריאת מחשבות ועוד. הסיפור מתחיל כאשר אחד מגיבורי-העל הנמצא בשירות הממשלה נרצח. הקומיקאי הוא שמו של הבחור האלים והלא מצחיק שנדחף מחלון דירתו וככל הנראה הוא לא הקורבן היחיד. מי שבוחר לחקור את האיום החדש הוא רורשך,  שנקרא כך בשל מסיכתו המזכירה את הציורים המפורסמים המשמשים פסיכיאטרים. החקירה הזו מובילה גיבורי-על אחרים, שפרשו מחיי המלחמה בפשע,  לחזור לפעילות ולנסות להגיע למקור האיום.

מה אתם רואים כאן?

אלן מור בעצם יצר כאן ז'אנר חדש אשר מהר מאוד חלחל אל שאר עולם הקומיקס, וזה בעצם ז'אנר גיבורי העל לקוראים הבוגרים.

לסיכום,  השינוי  האמיתי של הסיפורים של מור והשינויים שהם גררו אחריהם לאורך כל עולם הקומיקס, הוא הרעיון, שאם אתה מסתובב בלילה עם מסיכה וגלימה כנראה שיש לך איזה נפש מורכבת ולפעמים אפילו מעוותת . מור הכניס לגיבורי-העל את המימד הפסיכולוגי שהיה חסר בהם במשך כמעט 50 שנה.  הגיבורים של מור רדופים, הם לא הגיבורים של שנות ה40,50 שעטו את הגלימה למען הצדק, האמת והדרך האמריקאית. הגיבורים של מור עוטים את הגלימה מסיבות שונות: חלקם מחפשים נקמה, חלקם מחפשים חיזוק לאגו וחלקם פסיכופטים בעלי עבר מפוקפק. היום כל גיבורי הקומיקס הפכו להיות גיבורים טראגיים במקרה הטוב ואנטי גיבורים במקרה הרע. כל זאת הודות למימד הפסיכולוגי שמור הכניס לעולם הקומיקס.

They're Coming to Take Me Away, Ha-Haaa!

לדעתי, אלן מור הוא ללא ספק אחד מגאוני עולם הקומיקס וממציא הקומיקס המודרני.

מסקנה:

אלן מור גאון!

"מה ברק עשה!?!"

היום אנחנו חונכים פינה חדשה.

חדשות השבוע!

בין רשומה לרשומה אפרסם כאן, באמצע השבוע, תקציר של חדשות מרעישות מעולם הקולנוע, המוזיקה, הקומיקס והתרבות בכלל. אלו יהיו מבזקונים קצרים על מנת שתהיו מעודכנים.

אז הנה המקבץ הראשון בדרך אליכם.

קולנוע

דארן ארונופסקי (רקווייאם לחלום, המתאבק) עלה השבוע עם סרט חדש לאקרנים, ברבור שחור. אך החדשות האמיתיות הן שהוא כנראה יביים סרט קומיקס חדש – חלק מהשמועות אומרות שאולי את באטמן– אך סביר להניח שהוא יקבל לידיו פרנצ'יז חדש.

מרחף כמו פרפר, עוקץ כמו דבורה, ומכניס קופה כמו הצרעה הירוקה

למרות החששות הכבדים, סרט הסופר–גיבורים של גודרי, בכיכובו של סת' רוגן , הצרעה הירוקה. נחת השבוע במקום ראשון בקופות בארה"ב והצליח כבר להחזיר את ההשקעה שלו, לשמחת האולפנים.

טלוויזיה

האמריקאים יודעים לקחת לפעמים משהו טוב מהבריטים ובדרך כלל לחרב אותו, אבל מידי פעם יוצא להם והם מצליחים לקחת את זה למקומות אחרים. בואו נקווה שגם הפעם, לאחר שהסדרה הבריטית המיוחד "להיות אנושיים" הוכרזה כסידרת מקור חדשה ברשת הכבלים SYFY. למי שלא מכיר מדובר בשלושה שותפים הגרים בדירה אחת– ערפד, רוח רפאים ואיש זאב– שכל רצונם הוא "להיות אנושים".

עוד הכרזה מעניינת מעולם הטלויזיה– הגאון דיוויד אי קאלי (מי שעמד מאחורי "בוסטון ליגל" ו"אלי מקביל") יוצא עם סדרה חדשה על עורכת פטנטים שמפוטרת לאחר שנתפסה מעשנת סמים וצופה בלוני טונס. אמור להיות מעניין.

מוזיקה

כמו שבטח שמעתם, הצרפתים עם עמוד השידרה החזק שלהם שוב נכנעו. לא, הפעם לא לנאצים ,אלא לאירגונים פרו פלסטינאים. טוב, אולי לא כל הצרפתים, אבל ונסה פארדי כן. ונסה ,צר לי, אבל אם כבר שאלת, אז לא! אני לא אהיה הבייבי שלך. אני כנראה יהודי מידי בשבילך.

החדשות הכי מגניבות של השבוע– הביסטי בויז kicking it בצילום מחודש של הקליפ שלהם " Fight For Your Right". למי שלא זוכר ,זה הקליפ האמריקאי של "הדודה והדוד" . מי שמזדמן השבוע לניו יורק יכול לנסות את מזלו באודישנים לקליפ. השמועות אומרות שבקליפ ישתמשו בתחושות ובאביזירים המקוריים שהופיעו בקליפ הקלאסי.

נסיים עם 2 הגירסאות של הקליפ, זו של הביסטי בויז וזו של דני סנדרסון

להתראות בסופ"ש עם החלק השני של הכתבה על  אלן מור