השבוע נחזור לחלק השלישי של המוות של סופרמן, אבל לא לפני שנזכיר את גיבורת התרבות שהעולם איבד השבוע. השבוע הלכה לעולמה השחקנית המוערכת אליזבת  טיילור, בגיל 79. לצערנו שלא כמו סופרמן, היא כבר לא תחזור אלינו.

 

גם דרכו של סופרמן חזרה אלינו היתה סבוכה ורצופה חידות. חידותעטופותבמסתורין, נעולות בתוך תעלומה. להזכירכם, בפעם הקודמת עזבנו את סופרמן כשהוא נופח את נשמתו, לא לפני שדקה קודם לכן הצליח להרוג ולעצור את המפלץ "דומסדי" שאיים על העולם. סופרמן בינתיים נפטר והוטמן במוזיליאום, והעולם מתאבל.

הקנטים, ההורים המאמצים של קלארק קנט, לא עומדים באובדן, וג'ונתן, בהתקף צער, חוטף התקף לב. בהזיותיו הוא מגיע לעולם הבא ופוגש את רוחו של בנו המאומץ. שם הוא מסביר לו, שכסופרמן הוא לא יכול למות. זו רק הוכחה להזדהות המוחלטת שלו עם האנושיות שבו, שהוא מאמין שהוא יכול למות. נראה שהוא מצליח לשכנע אותו, אך ברגע האחרון מצליחים להחזיר את מר קנט לחיים.

 

ואז קורה דבר מעניין– לפתע, בבת אחת מופיעות ארבע ישויות שונות הטוענות שהן סופרמן.

ארבעת פרשי האפוקליפסה

סטיל– איש הברזל – ג'ון הנרי אירונס האפרו אמריקאי, היה חרש ברזל ומעצב נשק עבור צבא ארה"ב לשעבר, ניצל על ידי סופרמן. לאחר מותו ,כאות כבוד, יצר שיריון רב עוצמה ופטיש שישמש  לו כנשק, והחליט לקחת את נטל הגנת העיר על כתפיו. הוא היחידי מבין ה4 שאינו טוען להיותו סופרמן האמיתי. הדמות הזו מסמלת יותר מכל דבר אחר, את המוסר ורגש השליחות שהיה לסופרמן. לא בכדי קוראים לגיבור האפרו אמריקאי הזה ג'ון הנרי. ג'ון הנרי הוא דמות פוקלור ידועה בארה"ב של עובד מסילת הברזל, שהתחרה ברכבת וניצח אותה– רק שהמרוץ הזה עלה לו בחייו. הדמות של הנרי אירונס היא דמות שחורה, אבל מסמלת את המאמץ של כל עובדי ארה"ב  באשר הם ,מכל הגזעים. גם כאן אירונס הוא סופרמן. למרות היותו שחור, הוא 'ה' גיבור של כולם.

הבן האחרון של קריפטון – הדמות השניה שחוזרת –הוא סופרמן. הוא נראה כמו סופרמן, הוא נשמע כמוהו, אפילו יש לו חלק מהזכרונות של סופרמן. כמו כן, יש לו את הכוחות של סופרמן – אבל הם קצת אחרים. הוא עדיין מעופף, מאוד חזק, בלתי פגיע – אבל נראה שהמקור של הכוחות הוא אנרגטי. אולם הדבר החשוב יותר הוא שהאישיות שלו אחרת. הוא אפל יותר, קר יותר, אכזרי יותר. הוא לא יהסס לקחת חיים של מי שמסכן אותו. הוא לא יהסס לפגוע ,להרוס ולהרוג. הוא רואה את עצמו כשוטר האנושות יותר מאשר מגינה. הבן האחרון של קריפטון מראה כיצד סופרמן היה יכול להיות אילולא היה גדל בבית עם מוסר אנושי.

נער מטרופוליס/סופרבוי – סופרבוי הוא שיבוט גנטי של סופרמן, סוג של. מכיוון שהDNA של סופרמן הוא קריפטוני, לא באמת היה ניתן לשכפל אותו. לכן לא היתה ברירה ו"דיללו" את הגנים הקריפטונים עם גנים אנושים, במקרה הזה של מממן המחקר, בחור בשם לאקס לות'ר. השיכפול שלו נעשה על ידי פרויקט גנום בדיוני בשם קדמוס. הסופרמן החדש הזה היה אמור להגן על העיר ובאותה הזדמנות לעזור לפרויקט (ולות'ר). אך השיבוט ברח לפני שהספיק להתבגר. סופרבוי היה חסר מעצורים, הוא  בעיקר חיפש את החופש שלו. רק כאשר החופש שלו (או האגו שלו) היו בסכנה הוא יצא לפעולה.

איש המחר/סיבורג – חצי אדם חצי מכונה. הוא טען לאמנזיה ולכן הוא לא זוכר שום דבר מהעבר. אך הוא היחיד שהסכים להיבדק ונמצא שגם הצד המכני שלו עשוי מטכנולוגיה קריפטונית, וגם הצד האורגני שלו הוא בעל מורכבות גנטית כמו של קריפטוני. מבחינת אישיות גם הוא (לפחות בהתחלה) היה הכי קרוב לסופרמן, עוזר, מושיט יד וחביב, למרות המראה הגרוטסקי.

מה שיפה בכל ארבעת הישויות הוא שכל אחד מהם לוקח לעצמו כינוי אחר שדבק בסופרמן לאורך השנים, ובעצם מיצג פן אחר באישיות של סופרמן.

סופרמנים לשלטון

עכשיו אחרי שהכרנו את הדמויות הפועלות, הגיע הזמן לסיפור המחזה. אז הסופרמנים חוזרים, הבן האחרון מופיע ומתחיל להטיל טרור בקרב הפושעים, רוצח אנס, מרסק את היידים לגנב וכו… רגע לפני שהוא מוציא להורג עוד פושע, סטיל מופיע ונלחם בו, מנסה להבין ולהסביר לו שזה לא דרכו של סופרמן, אך זה לא ממש עוזר לו. בינתיים סופרבוי נופש לו בהוואי וסיבורג מנסה לשכנע את כולם שהוא באמת סופרמן האמיתי, ונראה שהוא מצליח. לפחות לואיס ליין נוטה להאמין שזה באמת קלארק.

 

 

אז האם מישהו מהם באמת סופרמן? סטיל וסופרבוי ,זה ברור, אינם באמת סופרמן. אבל האם סופרמן באמת ניצל והחלקים הפגועים הוחלפו בטכנולוגיה מתקדמת? או האם הוא הפנים את המסר של אביו המאמץ ונטש את ההוייה האנושית שלו ועכשיו הוא באמת הבן האחרון של קריפטון?

 

התשובה היא לא. אף אחד מהם הוא לא סופרמן האמיתי. אז מי הם ואיפה סופרמן לכל הרוחות?

נתחיל עם הבן האחרון. הוא כמובן לא סופרמן, הוא בעצם התגשמות פיזית של נשק  אנרגיה קריפטוני בשם הרדיקטור שנלחם בסופרמן. נשק שתוכנן לשמר את התרבות הקריפטונית בכל מחיר. הוא נלחם בסופרמן כאשר רצה להפוך את הארץ לקריפטון החדשה ולבסוף הקים בשביל סופרמן את מבצר הבדידות שלו, בתור מורשת לקריפטון. כאשר סופרמן מת הוא חטף את הגופה ושם אותה במעין אינקובטור.

האינקובטור ספג את אור השמש וגופתו של סופרמן סיננה אותה כך שהארידקטור יכול היה לשאוב את הכוח שלו ולהשתמש בו כספורמן, ובכך לשרש את התרבות של הבן האחרון של קריפטון כקריפטוני אמיתי.

והסיבורג? הוא הרי עבר את כל המבדקים, הוא תואם גנטית, הוא אפילו זוכר במעורפל את אזור קנזס, במיוחד אזור ליד עיירה בשם סמולוויל, אבל הוא לא מצליח לזכור הרבה יותר מזה. בקרוב יתברר שהוא בכלל אסטרונאוט בשם האנק האסקו. האנק היה אסטרונאוט שנקלע לסערת קרינה קוסמית. סופרמן ניסה לעזור לו אך כשל. אבל האנק לא נספה, הוא גילה שהוא יכול להעביר את התודעה שלו למחשבים ואפילו לעצב מתכות בעזרת המחשבה. אולם האנק איבד את שפיותו. הוא האשים את סופרמן במוות שלו ובעובדה שאישתו השתגעה בגלל מצבו, ולפיכך, החליט לנקום בזכרו של סופרמן.

כאשר הוא ראה את החללית שהביאה את קאל–אל התינוק אל כדור הארץ, הוא קרא את נתוני הספינה ועל סמך נתונים אלו בנה לעצמו גוף סינטטי קריפטוני. הוא גם בנה תוכנית שטנית יחד עם הגוף הזה. הוא יצר קשר עם מונגול, שר המלחמה שמחפש כוכב חדש לכבוש. השניים מחליטים להפוך את כדור הארץ ומתחילים ב"קוסטה סיטי' – עירו של האל ג'ורדון, הגרין לנטרין. הם משמידים אותה עד היסוד ורוצחים מיליונים בתהליך.

 

בינתים ,בצפון הרחוק מאוד, האינקובטור שבו מוחזקת גופתו של סופרמן נבקעת. מתוכה מגיח סופרמן. סוף סוף הוא חזר לחיים, אך ללא כוחות, חלש, חסר אוריינטציה, אבל מבין את מצבו. הוא מוצא שריון קרב קריפטוני ושם פעמיו למטרופוליס, ו4 הסופרמנים (סטיל/סופרבוי/הבן האחרון/סופרמן) יוצאים נגד מונגול וסיבורג.

 

בקרב מול הסייבורג ומונגול הם לבסוף מצליחים להביס אותם, אבל במחיר חייו של הבן האחרון (אל דאגה, גם הוא לא ישאר מת הרבה זמן).

במקביל גם אל ג'ורדון יאבד את שפיותו בגלל המקרה, יהפוך לנבל וימות, אך גם הוא יחזור לחיים.

ובחזרה לעולם האמיתי

וככה סופרמן חזר, אך העובדה שהסיפור ניגמר לא מעידה על כך שניגמר הסיפור. הסיפור הזה שינה לעולם את עולם הקומיקס.

תמיד היו מוצרי צריכה לדמויות קומיקס, אבל לא לאירועים מסויימים. פתאום, אחרי מותו של סופרמן, יצאו כל כך הרבה מוצרים שאי אפשר לספור את כולם– משחקי מחשב, חולצות, שעונים, סבונים – כל דבר שאתם מעלים על דעתכם.

 

מותו של סופרמן גם הניב 2 סרטים – אחד מצויר ואחד לא .  המצויר יצא לפני שנתים, אבל הלא מצוייר לפני יותר מעשור, רובכם בטח מגרדים בראש מנסים להיזכר איזה סרט סופרמן יצא בין סופרמן IV לסופרמן חוזר. אז לצערימדובר על הסרט סטיל, עם שחקן הקולנוע המעולה שאקיל אוניל מהלייקרס. הסרט היה גרוע ביותר. שנה אחרי זה שאקיל זכה באליפות הראשונה שלו בNBA. בראיון הוא אמר– "הבנתי ששחקן קולנוע אני לא אהיה, אז החלטתי לתת את כולי לכדורסל".

 

גם עולם הקומיקס עלה על הטריק שאפשר לחסל את הגיבורים שלו על ימין ועל שמאל ואז להחזיר אותם, ובדרך להקפיץ קצת את המכירות. מאז בערך כל דמות קומיקס ידועה נהרגה בזמן זה או אחר וחזרה אחרי זה לחיים. לדוגמא: באטמן, גרין לנטרין, קפטן אמריקה, דונה טרוי, הפלאש, קפטן אמריקה, הפנישר, כל אחד מהאקס–מנים. בקיצור, כל גיבור שמכבד את עצמו חייב למות לפחות פעם אחת.

 

סופרמן, כמו כל דבר שהוא עשה , היה פורץ דרך. גיבור העל הראשון, חוברת הקומיקס הראשונה, והמוות הגדול הראשון.

מסקנה

לחיות, למות, ולחיות – זאת הדרך לחיות

 

אז נתחיל בחג פורים שמח לכולם.

בשבוע שעבר ראינו כיצד תעשיית הקומיקס, בעיקר הכותבים של הכותר של ספורמן, החליטו לגזור עליו גזר דין מוות. אבל מלהגיד "בוא נהרוג את סופרמן" ועד להוציא את זה לפועל הדרך ארוכה. איך הורגים את הקבוע היחידי בעולם הקומיקס, את הגיבור החזק ביותר? האם סוף סוף ניתן את הסיפוק בידי לות'ר? האם נבל אחר? ואם כן מדוע דווקא עכשיו? אם זה לות'ר, אז למה דווקא עכשיו אחרי כמה עשורים של נסיונות זה פתאום יצליח?

סיפור העלילה

הפעם נתמקד בסיפור העלילתי– מי עשה מה ובאיזה הקשר, פירוט ונימוק.

לאחר לבטים רבים הוחלט לבסוף להביא מישהו חדש, אויב חדש לסופרמן, אחד שיכול לקום עליו ולא רק לקום עליו, אלא גם לחסלו.

 

לאחר מחשבה רבה הוחלט על יצור שכל מטרתו היא להרוג, מכונת הקטל האולטימטיבית, דומסדי!. דומסדי הוא חורץ דינו של סופרמן ואולי אפילו את דינה של האנושות כולה. למרות שרק ב95 הוא הפציע לקומיקס ולעולמו של סופרמן, דומסדי הוא הרבה יותר עתיק. הסיפור שלו מתפרס 250 אלףשנה לפני המפגש עם סופרמן.

יום הדין!

באופן מפתיע דומסדי נוצר בכוכב אחר, כוכב מרוחק בשם קריפטון. כן, בדיוק אותו כוכב ממנו הגיע סופרמן. הוא נוצר שם עוד לפני שדמוי האדם, אבותיו של סופרמן, תירבתו את הכוכב. לכוכב הגיע מדען חייזרי בשם ברטרון שערך ניסויים על מגוון החיים הפראיים שהיו על הכוכב. הוא סינטז מהחיות המסוכנות ביותר על הכוכב את האלמנטים הקשים ביותר שלהם. הוא יצר תינוק במעבדה עם הגנים המסונתזים, ולאחר שזה נולד במבחנה הוא שיגר אותו לכוכב. התינוק מת כעבור מספר דקות בתנאים הקשים של הג'ונגל הקדמוני. המדען לקח חזרה את שרידי הגופה ועם השיירים שיכפל תינוק חדש עם סינטוז נוסף מהנסיון הקודם, וכך חוזר חלילה.

על ידי כך ביצע ברטרון אבולוציה מהירה ומוקפדת עלמנת ליצור את מכונת ההרג הבלתי ניתנת לעצירה. הבעיה היתה שאותו ברטרון היה גם כנראה סדיסט לא קטן, והוא השאיר את הזכרונות של כל התמותות הקודמות של הוולד, דבר שגרם ליצור להיות גדול, חסין ובעיקר בלתי שפוי ובעל כאב וכעס על כל יצור חי. מה שברטרון לא לקח שבחשבון הוא שיצור כזה גם ישנא אותו, או במיוחד אותו, אחרי שיזהה שהוא זה ששלח אותו למותו מאות פעמים. ואכן לבסוף הוא רצח את ברטרון וברח מהגרביטציה של קריפטון– לא לפני שהשמיד את רוב הטורפים הגדולים על קריפטון, מעשה שנתן הזדמנות לקריפטונים הראשונים לקחת שליטה על הכוכב.

 

בינתיים דומסדי זרע הרס בגלקסיה, השמיד אוכלוסיות של כוכבים שלמים ואפילו כמעט הכחיד את כל הגרין לנטרין. לבסוף הוא נעצר והומת, לא לפני שבקרב האחרון על חייו נהרסו 50 פלנטות. גופתו הושמה בתכריכים על מנת שלא יוכל לעבור לעולם הבא ולהטיל שם הרס, נקשרה בשלשלאות, הושמה בתיבת מתכת  מולחמת ונזרקה לחלל הקר.

רצה הגורל ולפני כמה אלפי שנים התיבה הגיעה אל כדור הארץ והתרסקה אי שם במערב התיכון של ארה"ב. עוצמת הפגיעה שלחה את תא הקבורה עמוק אל מתחת לאדמה, שם היא נחה אלפי שנים. בזמן זה גופו של דומסדי מתקן את עצמו ומשכפל את התאים ואט אט הוא חזר לחיים.

במשך תקופה ארוכה, בסיום כל קומיקס, היה פנאל אחד עם ידו של דומסדי חובטת בדפנות התא "טאד,טרד". אף אחד עוד לא ידע מה הן  הדפיקות הללו. הדפיקות הללו היו הספירה לאחור לנורא מכל, הן היו הספירה לאחור למותו של סופרמן.

הסוף?

ובאמת, בסופו של דבר, דומסדי מצליח להשתחרר מהכלא העתיק שלו ומוצא את עצמו בלב שדה אי שם באוהיו. לזירת האירוע לא סופרמן מגיע ראשון, כי אם ליגת הצדק . להזכירכם, דומסדי עדיין בתכריכים הירוקים ושלשלאות. הוא מנגב את הרצפה על ליגת הצדק כאילו היו מגבונים לחים.

הוא גובר עליהם עם יד אחת מאחורי הגב – לא באופן מילולי– יד אחת שלו היתה עדיין קשורה בשלשלאות לגבו. לבסוף סופרמן מגיע ומנסה לעצור את היצור. דומסדי, שמזהה את המערך הגנטי של סופרמן כמערך גנטי קריפטוני, מגיב תגובה אינסטינקטיבית – לתקוף ולהרוס כל דבר קריפטוני. ואכן , כאן מתחיל קרב האימתנים. מצד אחד, דומסדי מזהה את מרכז האכולוסין הגדול במטרופוליס ושם פעמיו לעברו, ומן העבר השני סופרמן המנסה להדוף אותו. הקרב הזה התפרס על לא פחות מ7! גליונות שונים. שבעה גליונות שמסתימים בגיליון סופרמן 75.

 

סופרמן 75# בנוי כולו משפלאסים (פנאל קומיקס המתפרש על 2 עמודים שלמים). כל עמוד הוא מכה אחרת שניתחת האחד בפניו של השני. קומיקס שלם ללא סיפור, אלא פשוט של הרס וחורבן. קומיקס שלם שבו בעצם סופרמן מנסה לעצור את יום הדין מלהחריב את מטרופוליס. קומיקס שלם המוקדש כולו להקרבה של סופרמן למען המין האנושי. קומיקס שלם בו סופרמן גואל את האנושות.

 

אני יודע שזה נשמע בומבסטי ומוגזם, אבל ללא ספק, הכותבים התכוונו לזה. הפנאל האחרון של סופרמן בזרועות לואיס הוא העתק כמעט מושלם של פסל הפייטה של מיכאלאנג'לו. הרגעים בהם מריה הורידה את ישו מהצלב ללא רוח חיים, לאחר שהוא הקריב את עצמו למען החטאים של האנושות.
שימו לב לתנוחה של שניהם, לידיים השמוטות לצדדים, לתמיכה ששתי הנשים מעניקות בכתפיים. אבל ההבדל הוא בנשים. סופרמן הוא מציל האנושות, וכך גם ישו בעיני מיכאלאנג'לו. אבל בניגוד למרים שמקבלת את ההקרבה כחלק מגלגול האנושות, לואיס היא רק אישה שאהובה נספה, אישה שבורה ליד מציל האנושות.

אחרית דבר

לאחר מותו בקומיקסים, כל הכותרים יצאו תחת הכותרת "הלוויה לחבר". הקומקסים התמקדו בעיקר  בהתמודדות של העולם עם אובדן הגיבור הגדול מכולם, של העולם, ולא פחות חשוב, של החברים הקרובים והמשפחה– במיוחד של הוריו של קלארק קאנט, אשר החליטו לכבד את סודו ונאלצו להסתודד בכאבם הרחק מהטיקסיות הרישמית של לווייתו של בנם. הם נאלצים לשבת מהצד ולראות בטלוויזיה כיצד טומנים את בנם במוזיליאום הענק שהכינו לכבודו, מנסים להתנחם בכבוד הרב שרוחשים לבנם, אך זה לא עוזר. כל מה שהם יכולים לעשות הוא לבהות בטלוויזיה ולדמוע.

וזהו, סופרמן מת.

במשך כמה שבועות DC הפסיקה את הוצאת החוברות של סופרמן, ואכן התחושה  בציבור היתה שאולי באמת זה הסוף.

אבל זאת היתה רק ההתחלה….

לפני שאני מסיים עם החלק הזה של מותו של סופרמן, אני רוצה לשתף אתכם במשהו שאני בטוח שכמעט כל ילד עבר בשלב כזה אחר בילדתו– אם בפורים או סתם בשעת משחק. הרגע הזה, הרגע של ההתחפשות לסופרמן, ההתחפשות והרצון להיות סופרמן. החיפוש הזה אחר הכוח הבלתי מוגבל ואחר ההגנה האולטימטיבית מכל רע שיכול לפגוע בנו. ובכל זאת מסתבר שגם בסופרמן אפשר לפגוע, וזה היה אחד הדברים הכי משמעותיים בסיפור הזה.

הראשית

היום אני רוצה להתחיל סדרת כתבות קצרה, על אחת התקופות הטראגיות ביותר, תקופה שחורה בהיסטוריה. תקופה שחלקכם הגדול אפילו לא יודע שהתרחשה. אני מדבר על תחילת שנות ה90, על היום בו סופרמן מת.

כן, סופרמן מת. באמת, הוא מת, ואז חזר לחיים כמובן. אבל תקופה לא מבוטלת הוא לא היה בין החיים.

לגלות לכם סוד? זו לא היתה הפעם הראשונה שלו, זה כבר קרה לו כמה פעמים בעבר.

אבל אולי לפני זה קצת היסטוריה על הדמות. סופרמן צויר לראשונה ב1938, אז הוא מגיח לעולם כחיזר קטן חמוד וכחול  עיניים, המרים משאיות ביד אחת. אותו תינוק התפתח וגדל  להיות סופרמן/קלארק קנט, ובמקביל, הפך לדמות הקומיקס הכי פופולרית של כל הזמנים ולגיבור הקומיקס הכי ותיק (שפורסם באופן רציף). במשך השנים הדמות התפתחה, ההיסטוריה של סופרמן נפרסה וסועפה, הכוחות שלו התחזקו, השתנו, נוספו ונגרעו. ויום אחד, בשנת 1985/6 ,התחילה חברת DC קומיקס,המפרסמת את סופרמן, ב"טיהור" האתני הנקרא "המשבר בעולמות האינסופים".

בתהליך זה הם בעצם הרגו את כל דמויות  הגיבורים שלהם ועל הדרך את היקום כולו, והתחילו הכל מחדש. הקומיקסים של סופרמן באטמן וחבריהם שאנחנו קוראים היום שונים מהגיבורים שהיו בקומיקסים לפני 30 שנה.

המוות הקטן

לפני המשבר היה נהוג להוציא מידי פעם "סיפורים דמיונים" מאד, שהם מה שאנחנו מכירים היום כליין ה"elsewhere". בתקופה ההיא אפשר היה  למצוא כמה וכמה סיפורים שבהם סופרמן מת. בשנות ה70 היה סיפור שבו לות'ר מצליח להערים על סופרמן והורג אותו. אבל הסיפור המפורסם ביותר הוא "מה קרה לאיש המחר?" שכתב לא אחר מאשר כוכב הבלוג, הקומיקסאי אלן מור(וואצ'מן). הקומיקס מ1986 מגולל את סיפורו של כתב  בעתיד הלא רחוק, בשנת1997 (אני אתאפק מלהכניס הערה על 12 הקופים) המנסה לגלות מה קרה לסופרמן. הכתב מצליח להגיע אל לואיס ליין ומראיין אותה. היא מצידה מספרת איך סופרמן נלחם מול ברייניק ולות'ר ובלית ברירה היה  חייב להרוג אותם, ובכך הפר את החוק הראשון והחשוב ביותר שהוא חוקק לעצמו – לא לקחת חיי אדם בשום מחיר. לכן סופרמן החליט להתאבד וניכנס לחדר הקריפטוניום שלו ולעולם לא ניראה יותר. זה היה בעצם גם הקומיקס האחרון בסדרה של סופרמן לפני המשבר הגדול, וכך הוא בעצם קיפח את חייו לפני השמדת היקום.

אבל כשהאבק התפזר מעל המשבר, הסיפור  קוטלג כסיפור דמיוני, כך שלמרות שהסיפור נחשב לקלסיקה, הוא לא הפך לסיפור פורץ דרך במיוחד. למרות שהעולם כבר קרא סיפורים שונים על מותו של סופרמן.אחרי הקריסיס, זה כבר היה סיפור אחר לגמרי.

המוות הגדול

כמו שאמרתי, ואומר שוב , סופרמן הוא הדמות הותיקה ביותר, החזקה ביותר, והמפורסמת ביותר מבין גיבורי העל. אבל בסוף שנות ה80 התחילה התדרדרות בדימוי של סופרמן . הוא הפך למגוחך, חזק מידי, בלתי מנוצח ומרוחק מידי בשביל שיהיה באמת אכפת לנו.

ואז יצאה יצירת המופת של מנחם גולן, סופרמן 4 "החיפוש אחרי השלום" (אולי היה עדיף שיתרכזו בלחפש תסריט טוב). הסרט דפק את המסמר האחרון בסדרת הסרטים, ומשם הדרך להתדרדרות  בפופולריות של הדמות היתה קצרה. מכירות הקומיקסים ירדו בצורה מתמדת, והזיכיון היה במצב בעיתי ביותר.

צריך להבין שכאשר מדובר בדמויות גדולות המתפרסות על כמה כותרים, הכותבים נפגשים בתחילת כל שנה ומתכננים סיפור מסגרת לאותה שנה. באותה תקופה לסופרמן היו כבר 4 קומיקסים שונים:אקשן קומיקס ,סופרמן ,ההרפתקאות של סופרמן וסופרמן איש הפלדה. לכן, בשביל לשמור על המשכיות ועל אחידות בכל קומיקס היו הכותבים של כל החוברות ניפגשים ובונים ביחד את קשת הסיפורים לאותה שנה.

בתחילת 1992, מכירות הקומיקס הלכו ודעכו והמצב היה רע. בשנתים שלפני זה החליטו הכותבים להתמקד במערכת היחסים של לואיס וקלארק. לאחר חיזורים של 60 שנה, לואיס סוף סוף התאהבה בקלארק. קלארק בתמורה מגלה לה שהוא שיקר לה 60 שנה והוא בעצם סופרמן. בסוף הוא אפילו מציע לה נשואים והם התארסו.כל זה נעשה בעיקר כדי להגדיל את המכירות בקרב המגזר הנשי.

אז הם התארסו והם היו אמורים להתחתן ב1993 בחוברת סופרמן 75. אבל רצה הגורל, ובדיוק אז האחים וורנר העלו סידרה חדשה "לואיס וקלארק". מי שלא יודע, האחים וורנר הם הבעלים של DC קומיקס.
הכותבים של הסידרה מאד אהבו את הרעיון של החתונה של סופרמן והחליטו שהם רוצים לעשות את זה בסידרה. ולכן החליטו בWB שהחתונה בקומיקס תדחה עד אחרי שהם יתחתנו  בסדרה. מסובך ? כן ! אבל זאת  פוליטיקה של עיסקי השעשועים, והבוסים מרוויחים יותר על טלויזיה מאשר על הקומיקס. או לפחות ככה הם חשבו!

כמובן שהמהלך הזה עצבן את כותבי הקומיקס עד מאד. המשמעות היתה שכל העבודה שהם השקיעו בחודש של ישיבות ירדה לטמיון, שצריך להתחיל את הכל מהתחלה, וגרוע מזה – למרוח את סיפור האירוסין של סופרמן על פני שנה שלמה. לאף אחד לא היה כוח לזה.

אבל מה לעשות, קומיקס צריך לצאת. אז הם ישבו וישבו, חשבו וחשבו, ישבו עוד קצת, שברו את הראש, יום אחרי יום אחרי יום. הם עלו רעיונות ומחקו, כתבו קו עלילה וזרקו הכל  אחרי לילה ארוך של ישיבות. ואז, אחד הכותבים, מותש ועצבני, זרק לאויר "כוסעמו צריך להרוג אותו וזהו" (תרגום חופשי). לשניה השתררה דממה בחדר, כולם החליפו מבטים של "המממממ אולי זה לא רעיון כל כך גרוע”. וברגע אחד נחרץ דינו של היצור הכי חזק ביקום, הגיבור הבלתי פגיע, מציל האנושות.

איך עשו את זה? מה קרה בגלל זה? ולמה הוא חזר לחיים? כל זה בפרק הבא.

אהבתם? רוצים לתמוך בנו? בואו תעשו לנו לייק בעמוד הבית בפייסבוק