קטגוריה: עולמות מקבילים בקומיקס

אפוקליפסה בבית הM- עולמות מקבילים בקומיקס חלק IV

פורסם בתאריך על ידי
4

שבוע קשה עבר על כוחותינו, אבל אחרי הכל,הבלוג חייב להמשיך.ואכן הוא ממשיך עם החלק האחרון בסדרת הכתבות על עולמות מקבילים בקומיקס.
בחלק הראשון דיברנו באופן כללי על היקומים המקבילים וקצת נגענו בחברת DC.לאחר מכן נכנסנו לעובי הקורה של ליין היקומים המקבילים של חברת Elseworlds, ובכתבה האחרונה התעסקנו עם הכותר של מארוולwhatif….?
והיום החלק האחרון, מארוול והעולמות המקבילים.
גשר המיתרים

4

עולם לטווח הארוך
העולמות המקבילים ביקום מארוול הרבה יותר מסודרים מאשר אצל שכנתה DCקומיקס.זה לא שבמרוול אין יקומים מקבילים,וזה לא שאצל מארוול אין לפעמים קפיצות מיקום אחד לשני,אבל הם הרבה יותר נדירים,והרבה יותר מסודרים.
נתחיל בעובדה הראשונה,שיש מיספור הולם ליקומים שלמארוול.היקום העיקרי הוא מספר 616,בניגוד לDCשהחליטו שהיקום העיקרי יהיה,כמתבקש,1, והיקום השני 2 וכן הלאה.המיספור של מארוול מראה על מחשבה אחרת,על כך שהיקום העיקרי הוא לגמרי רנדומלי ורק עוד אחד מאלפי היקומים,ושבמקרה הוא היקום שמתמקדים בו.
למה616?ככה.אין לזה שום סיבה מיוחדת.רנדומלי לגמרי.הראשון שהשתמש במיספור הזה היה לא אחר מאשר ידידנו אלן מור.
"רגע באיזה יקום אני!?"

בסדרתהכותרים של Whatif…?כל שבוע ישנה הצצה קטנה ליקום אחר,בו אנו רואים דברים שהיו עלולים לקרות אילו דמות מסוימת הייתה בוחרת בדרך כזו או אחרת. ואכן,לרוב,הסיפור היה נגמר באותה חוברת ונערם עם אבותיו בקופסא אטומה מכוסה בניילון.

אבלמארוול למדה לנצל עולמות אלו למטרה נוספת,חוץ מסיפורים חד פעמיים,או יצירת בלגן ובלבול בין היקומים.פעמים רבות,מארוול הפכה יקומים מקבילים לחלק מרכזי בעלילה בה יקום 616סוטה מהמסלול שלו והופך הוא בעצמו ליקום מקביל.

זאת אומרת,שדרי יקום 616מתעוררים בוקר אחד ומוצאים את עצמם ביקום מקביל,אך הם לא יודעים זאת.משהו השתנה,אבל גם הם השתנו ולכן אינם חשים זרים ביקום האחר הזה.פעמים מספר מארוול השתמשה בהליך הזה,בעיקר בסדרות המוטנטים שלה (X-men,Exliberוכו…)
מאחורה עיר דוד

ישנן שתי דוגמאות נהדרות לעניין הזה –הראשונה היא סיפור,עידן האפוקליפסה (Age ofApocalypse) או בקיצור AOA.

אפוקליפסה עכשיו?
"פיראטים זה IN עכשיו נכון?"
הקשת הסיפורית של AOAנכתבה והודפסה בהרצה של הסדרות ב1995.תמצית הסיפור –בנו הפסיכופת של אקסוויאר(פרופ'איקס),ליגון,חוזר 20שנה לעבר.ברצותו לזכות באהבת אביו,הוא מחליט לחסל את מי שהוא ראה כגדול אויביו,מגניטו.ליגיון מגיע מכל המקומות לחיפה,בתקופה ששני החברים/אויבים היו בתקופה הקרובה ביותר שלהם,בבית החולים כרמל.ליגיון מאתר את מגניטו ומנסה להתנקש בו,אך אקסוויר קופץ (זה עוד כשהוא הלך)ומציל את מגניטו ,אך מקריב את חייו.אז מתחיל הבלגן הגדול.

ליגיון נעלם (תסביך אדיפוס פוגש את פרדוקס האב),מגניטו מחליט להגשים את חלום חברו שנפל,והוא זה שמקים את הX-men.

במקביל,המוטנט בן האל–מוות,אפוקליפס (Apocalypse),מחליט עקב האירוע להקדים את המתקפה שלו לכיבוש העולם (עשור לפני המועד המתוכנן),וכובש את כל צפון אמריקה. מבסיסו שבחורבות ניו–יורק הוא פותח במלחמה גרעינית נגד המין הומוספיאנס (בני האדם).
איפה דני רופ שצריך אותו?
זה סיפור הרקע,ובחוברות אנו חוזרים לזמן שלנו(1995),ובו העולם כבר משועבד לאפוקליפס.הדמויות לא מודעות שקו הזמן שלהן השתנה והם סטו מיקום 616ליקום 295(שוב מספר רנדומלי לגמרי).ואכן,בגלל השינוי המהותי הזה בקו הזמן,כל הדמויות עברו שינוי,הן במראה שלהם,בסיפור החיים שלהם והן בתפקידם במארג ההיסטוריה.כולם –פרט לאחד ,המוטנט הנוסע בזמן,בישופ (Bishop )
לדוגמא,דמויות כמו סייקלופ'(Cyclops),חיה (Beast),ודדפול (Deadpool ), הם חלק מסוכניו ועושי דברו שלאפוקליפס עצמו.מגניטו הוא מנהיג הX-men, ויחד איתו אפשר למצוא בX-menבנוסף לגיבורים הרגילים גם אתטוד (Toad)מיסטיק (Mystique ) ואחרים.
"אני אפל ומגניב"
אבל אלו לא השינויים היחידים. בעולם הזה נוכל למשל לראות זוגות אוהבים שנוצרו,כמו החיבור הבלתי נתפס בין מגניטו לרוג'.לא מספיק שהם נמצאים משני עברי המתרס,גם הפרש הגילאים של 40שנה בערך לא מועיל.

אבל זה עוד הפרש קטן לעומת הזוג המוזר הבא שנוצר שם.הפרש של בערך 100שנה מפריד בין וולברין לג'יןגרי,שבעולם המוזר הזה הם זוג.

אךלא רק מוטנטים שונו בעולם הזה.בקומיקס אנו פוגשים את הטרוריסטית גוון סטייסי שמספרת על חברה שנרצח,פיטר פארקר(הואאפילו לא הספיק לקבל כוחות).
לבסוף היה זה בישופ' שהצליח להחזיר את הסדר לתיקנו,לא לפני שההתנגשות בין אפוקליפס מול המחתרת האנושית והמוטנטים המורדים הביאה להשמדה הדדית של הכוכב.קו הזמן הסתדר והעולם חזר ליקום616הרגיל והטוב.ושוב ,גם הפעם האנשים לא ידעו או זכרו משהו מן העולם המטורף ההוא (אם כי מידי פעם מטפטפים כל מיני שרידים מקו הזמן הזה לקו הזמן העכשווי).
"לא, אני לא חוזר עד שהוא לא מתנצל!"
אין כמו בבית (M)
מימין הימנים משמאל השמאלנים
אךחוץ מAOAהיה לא מזמן סיפור דומה,גם הוא סובב בעיקר סביב המוטנטים,אם כי הפעם האירוע הקיף את כל המערך של גיבורי הקומיקס ולא רק את המוטנטים שבהם.שוב המוטנטים במרכז,ושוב מגינטו במרכז שלהם.הפעם מדובר באירועי House ofM . הסיפור התרחש הפעם כאירוע חוצה גבולות בכל הכותרים של החברה,כאירוע הקרוס אובר של השנה, בדיוק 10שנים אחרי AOA,ב2005.
גם הפעם אוכלוסיית יקום 616נזרקת ליקום אחר,במקרה הזה יקום 58163,הפעם זה לא רנדומלי,זה המיקוד של מדינת צפון דקוטה(טוב,אז אולי זה כן רנדומלי).

גם הפעם אירוע אחד משנה את התפיסה ואת קו הזמן של העולם כולו,והעולם כולו לא מבחין בעובדה שעולמו התהפך.
הפעם אין נסיעה חזרה בזמן ושינוי קו הזמן ועל ידי זאת שינוי המציאות,הפעם שינוי המציאות נעשה ישירות על המציאות,ללא התערבות של שינוי אירוע כזה או אחר.

הקיסר מגניטו השלישי
מוטנטית בשם וונדה מקסימנלוף, הידועה גם בתורהסקרלט וויץ'(Scarlet Witch), הידועה גם בתור הבת של מגניטו,הידועה גם בתור אישתו של ויז'ן(Vision )המנוח –בקיצור בחורה מתוסבכת.
זה לכשעצמו לא נורא,אבל כאשר לבחורה הזו יש את הכוח לשנות את מרקם המציאות,זה קצת יותר בעייתי.כבר לפני אירועי Mהיא היוותה סיכון לעולם ואף הרגה בשוגג כמה מחבריה לקבוצה,ואכן אנשי הX-menואנשי האוונג'רס טיכסו עצה מה אפשר לעשות כדי להשתלט על האיום שהיא מהווה.לאט לאט התחוור להם שכנראה אין ברירה אלא להפגיש אותה עם בעלה (המנוח).כאשר הם ניגשים למיטתה כדי לבצע את המלאכה,לפתע הם מתחילים להעלם זה אחר זה עד שאור לבן מציף את העולם ושולח אותו למציאות של יקום 58163.
say World domination!!
המציאות הזו היא בעצם חלומו הרטוב של אביה,מגינטו.מוטנטים מהווים כרגע את הרוב באוכלוסיה,ובני האדם הם קצת פחות מ50 אחוז מהאוכלוסיה.המוטנטים הם השכבה השלטת בעוד בני האדם הם אזרחים סוג ב'.ומי מנהל את העולם הזה?נכון–בית מגניטו,בית M,כאשר הפטריאכל מגניטו עומד בראשו.
אבל לא רק מגניטו קיבל את מה שהוא רוצה,כמעט כל אחד קיבל את מבוקשו.
סייקלופ'(Cyclops) הוא טייס ונשוי לאמה פרוסט שהיא פסיכולוגית והם חיים באושר בקונטיקט.ספיידרמן הוא כוכב קולנוע ענק (ומתחזה למוטנט).קולסוס מגדל תרנגולות בחווה ברוסיה,סטורם היא נסיכה בקניה,אפילו אפוקליפס קיבל שליטה על ארץ מולדתו -מצרים. קפטן אמריקה לא קופא בקרח אלא הופך לגיבור אמריקאי ואז לאסטרונאוט ולאדם הראשון שדרך על הירח.
אהה ,כן,והענק הירוק?הענק הירוק הופך לשליט אוסטרליה.
המלך המושך
אפילו וולברין מתעורר בתור ראש מוסד הביון הגדול בעולם S.H.I.E.L.D.,רק הבעיה היחידה שהוא,בניגוד לאחרים,זוכר.הוא זוכר את מה שהיה לפני,הוא זוכר שהעולם היה אחר.ולאט לאט הוא בורח משליחיו של ביתM,ובדרך מזכיר לגיבורים האחרים את העולם האמיתי.אט אט הם מתחילים להיזכר בעולם אחר,בעולם קדום שהיה לפני היקום המוזר הזה.
בסוף מתגברת המחתרת בעזרת הגיבורים המפוקחים והם מפילים את ביתM.האמת,הם מזכירים למגניטו את העולם האמיתי,והוא מחליט שזאת לא הדרך בה הוא רוצה את זה,לא בשקרים,לא באשליות לא על חשבון האמת.מגניטו מתעמת עם ביתו ולבסוף העולם חוזר לקדמותו,אך לא במחיר פשוט.רגע לפני הסוף וונדה מקסימנלוף מחזירה את העולם לקדמותו,אבל משחררת שלוש מילים שישנו שוב את העולם,No more mutants,לא עוד מוטנטים.ובכך,תוך כמה חודשים,הופכת וונדה את אוכלסית המוטנטים מכמה מיליארדים בחזרה לכמה מיליונים ואז לפחות מ200(198 ליתר דיוק).
סיכום
אם זה DCבסיפורים חד פעמיים,אם זה מארוול בסדרה רצה או כחלק מקשת סיפורים,לכולם יש את הרצון לחקור דרכי בהן לא הלכנו ,לדעת מה היה קורה אם היינו נמצאים בתקופה אחרת,או אם היינו גדלים בבית אחר.עולמות מקבילים נותנים לנו את האפשרות לחקור את הסיפורים האלו בלי להתחשב בהמשכיות ולפעמים גם בלי להתחשב יותר מידי בהיגיון,אבל תמיד כיף לקרוא.
מסקנה
אםלסבתא היו גלגלים,אז כנראה שהיא הייתה הופכת לגיבורתעל "גלגליםקשישים"

אילו לספיידר-מן היו גלגלים- עולמות מקבילים בקומיקס III

פורסם בתאריך על ידי
1

בחלקים הקודמים של סדרת הכתבות, דיברנו על יקומים המקבילים בעיקר בעולם של חברת הקומיקס DC. השבוע נתמקד בחברת הקומיקס הגדולה השניה, חברת מרוול קומיקס.

מרוול קומיקס הוקמה כמה עשורים אחרי יריבתה הגדולה DC  , אבל בניגוד ל DC שיחסית מצאה  את עצמה מספרת סיפורים דמיוניים  ופותחת מאות יקומים מקבילים די מהר, מרוול התענינה בלייצב את העולם שלה. אבל כשהיא החליטה, היא החליטה!
איך 4 המופלאים יכולים להיות 5 אנשים?!
ב1977 יצאה מרוול בסדרה חודשית חדשה, What if…?, הסדרה באה לבדוק את השאלה הפשוטה "אילו..” ברוב חלקי הסדרה ישנו גם סיפור מסגרת. בסיפור המסגרת, חייזר בשם אוּטו שהוא נציג של גזע עתיק הנקרא  הצופים (רוצים לנחש מה הם עושים?), מביט על העולם שלנו ומידי פעם מעיף מבט ליקומים מקבילים.
יום אחד בני, כל זה יהיה מלא באוהלים
בכל פעם אוטו בוחן נקודה מאוד ספציפית ביקום מארוול, נקודת זמן מאוד ספציפית, ואז בודק מה היה קורה ביקום אחר שבו התרחש האירוע בצורה שונה.
בסיפורים הראשוניים הללו אפשר היה למצוא פתרונות לשאלות כמו, מה היה קורה אם לענק הירוק היה את המוח של ברוס באנר, מה היה קורה אם קפטן אמריקה לא היה נעלם באמצע מלחמת העולם, מה אם האוואנג'רס ות'ור היו נלחמים נגד האלים(תשובה שכנראה נקבל בסרט האוונג'רס החדש),  או אפילו מה היה קורה אילו וולברין היה מביס והורג את הענק הירוק.
"הוא אמר לי שהוא מפחד ממחטים, אבל לא חשבתי עד כדי כך"
אבל בניגוד לחברת DC שהוציאה את הסיפורים הדמיוניים שלה מידי פעם ולא היתה קשורה לאף נקודה ספציפית בעולם הסיפורי, הקשר הזה של מרוול וההתחיבות שלה לסיפור כל חודש, הוציאה גם הרבה מאוד סיפורים סתמיים ומשעממים במקרה הטוב, כמו- מה היה קורה אילו סו סטורם (האישה הבלתי נראת) היתה מתחתנת עם הסאבמרינר נסיך אטלנטיס.
בנקודה מסוימת גם הכותבים ניסו דרכים לשעשע את עצמם עם סיפורים הזויים, כמו למשל מה היה קורה אילו פיטר פארקר היה ננשך על  ידי כבשה רדיואקטיבית במקום להינשך על ידי עכביש רדיואקטיבי, או אילו הדוקטורט של ד"ר דום, היה ברפואת ילדים.
באמת ללא מילים
הסדרה היתה להצלחה ורצה מ1977 ועד 1984 ואז התבטלה. לפחות התבטלה בפעם הראשונה.
היה זה רק ב1989, שהסדרה חזרה מהמתים, חזרה עם כוחות מחודשים והפעם גם עם כל התובנות מהסדרה הקודמת. בסיבוב השני הסדרה היתה  כמעט פי שתיים מהסדרה המקורית, ועד 1998 גם היתה להצלחה מסחרית ואומנותית.
הוא לא רוצח, הוא רק רוצה אח
אוטו, השומר החביב, נעלם לו והופיע בצורה ספורדית ונדירה והסיפורים היו מורכבים יותר, ואף בחלק מהמקרים, הציעו כמה סיומות אפשריים.
בסדרה הזו היה אף חידוש נוסף.לקראת סוף ההרצה השניה, יצא קומיקס על הבת הפיקטיבית של ספיידרמן. החוברת זכתה לכזו פופולריותשמרוול החליטה לתת לה סדרה משלה. לא רק סדרה משלה אלא לבנות קונספט שלם –  סדרת חוברות שנקראה MC2  (Marvel Comics 2 ) חוברות שהציגו את דור ההמשך של גיבורי מרוול, הבת של וולברין ואלקטרה, ווילד טינג. את הגיבור J2 )לא הוא לא ראפר) הבן של הנבל ג'אגרנט וכמובן את ספיידר-גירל.
הכניסו כאן הערה על דברים דביקים שיוצאים מהידיים
אך גם הסדרה הזו הסתיימה אחרי עשור של סיפורים מעניינים והזויים, אך כמו שכבר אמרנו כאן בכתבות אין ספור, בקומיקס אף אחד לא מת באמת, גם לא סדרות.
ומאז 1998, כשהסתימה ההרצה השניה של הסדרה, יצאו עוד סדרות.
 ב2005 יצאה מיני סידרה של 6 גיליונות, שכל אחד מהם עמד בפני עצמו.
ב2006 יצאו עוד שישה גיליונות, אבל הפעם משהו השתנה בנוסחה, הפעם מארוול ראתה מה שDC עשו עם יקום ה Elseworlds. שלהם והתקנאו. ששת הגליונות האלו כבר לא בדקו נקודה מסויימת בזמן אלא הוצאת הגיבור מנקודה מסויימת בזמן והנחתו  בסיטואציות שאין לו שום דרך להימצא בהן ביקום הרגיל.
לדוגמא, מה היה קורה אם הפאנשיר היה פועל בשנות ה20 כנגד המאפיה ואל קפונה, או מה היה קורה אם ת'ור היה הופך לשליח גלקטוס במקום הסילבר סורפר וכו..
קפטן צ'יף
ובעצם עד 2010 הוציאה חברת מרוול כמה חוברות עם סיפורי WHAT If כל שנה , וכך בעצם הפך הכותר לשם קוד בדיוק כמו  Elseworlds., לסיפורים ספוראדיים שצצים מידי פעם עם יקומים מקבילים וסיפורים דמיוניים.
בשבוע הבא נצוץ עם יקום 616 ויקומים אחרים בכתבה האחרונה בסדרה
מסקנה
What if?  לא הייתי מתחיל לכתוב את הבלוג הזה?

החבר סופרמן – עולמות מקבילים בקומיקס II

פורסם בתאריך על ידי
1

 בשבוע שעבר ניגנו על מיתרי היקומים, גלשנו לנו מיקום אחד לאחר, ראינו את הדמויות שלנו עוטות פנים חדשות, היסטוריה חדשה ואפילו תפקיד חדש.
ראינו איך היקומים המקבילים, שבנתה DC קומיקס במשך 40 שנה כמעט, הלך וגדל, הלך ותפח עד שיצר תסבוכת-  כזו תיסבוכת שכבר קשר גורדי היה קל יותר להתיר. ובדיוק כמו הפיתרון של הקשר הגורדי, גם DC החליטו לפתור את הבעיה שלהם בצורה דומה ופשוט לחצו על כפתור הריסטארט ואיתחלו את היקום שלהם מחדש.  ב1986 זה באמת מה שהם עשו, הרגו את כולם, השמידו את כל היקומים והתחילו מהתחלה.
הפגנת המיליונים


ואם כבר עושים ריסטארט ואיתחול, בואו נתפרע קצת. ובאמת, ב86 יצאו שניים מהקומיקסים החשובים ביותר בתולדות התעשיה. הראשון הוא הסיפור הדמיוני המדהים של פראנק מילר "האביר האפל חוזר (The Dark Knight Returns). השני הוא הקומיקס של DC שמתרחש במנותק מעולם הגיבורים הרגיל, וואצמן, יצירת המופת של אלן מור.
צ'יף צ'יף מעל הרציף


האביר האפל חוזר מתרחש בעתיד דיסטופי, עולם בו באטמן כבר פרש לגימלאות, עד שיום אחד חבורת נערים פורעי חוק מנסה לתקוף אותו ברחוב. ברוס מרגיש את העיקצוץ הכמעט פסיכוטי של העטלף מתחיל להשתלט עליו  ויוצא למלחמה בעולם הפשע וגם בשחיתות הממשלתית.
אחד  החידושים הגדולים  של פרנק מילר בדמותו של באטמן וברוס ויין הוא ששם הוא מתאר את המניע ללבישת חליפת עטלף וללחימה בפשע כסיבה פסיכוטית המשתרשת אי שם לרצח הוריו ואף לטראומת ילדות בה נפל למערת עטלפים. כאן מתוארת דמותו של באטמן כבנאדם אובססיבי בעל טראומות ילדות אשר חי את חייו כתוצאה מדחף פסיכולוגי להילחם בפשע.
הקומיקס היה הצלחה מסחררת והגיע לסיומו גם ב86 , אותה שנה בה כל גיבורי DC הגיעו לסיומם (הראשון).
ואכן 86 היתה השנה בה DC הפסיקה עם הסיפורים הדמיוניים.
כאשר אתה בונה יקום חדש, אתה צריך קודם כל  לבסס אותו לפני שאתה יכול להראות מה היה קורה אילו…. אתה צריך קודם כל להראות מה "באמת" קרה.
לכן במשך כמה שנים לא ניתן היה למצוא סיפורים דמיוניים, או יקומים מקבילים או כל דבר אחר שסוטה מהנרטיב החדש והאחיד של הדמויות.
גם לא נדבר על הטראומה של המולטיוורס שהם יצרו.
שתי הסיבות האלו הביאו למותם של היקומים המקבילים ושל סיפורים דמיוניים בDC קומיקס.
הפרסומת החדשה של קסטרו קצת…


אבל כמו בקומיקס, מוות הוא רק דבר זמני.
וכך בעצם תקופת יובש של  5 שנים, נגמרו במטר של קרוס–אוברים. קרוס-אובר הוא אירוע מקובל בספרות בכלל ובקומיקס בפרט. הקרוס-אובר הוא סוג של תחבולה עלילתית בה מכניסים דמות מסיפור אחד לסיפור אחר ויוצרים אינטרקציה בין שתי הדמויות. בחברות הגדולות של עולם הקומיקס, היה מקובל בכל סוף שנה לעשות אירוע גדול שחוצה את כל הכותרים של  אותה החברה (מה שפעם היה אירוע יוצא דופן הפך בימנו למגפה כלל שנתית). כל שנה יש איזה שהוא משבר שכל הגיבורים מתאחדים סביבו ומנסים להתמודד איתו בצורה כזו או אחרת.
ב91 אכן הגיע אירוע כזה, “ארמגדון 2001”, אבל בניגוד לאירועים אחרים, על אחת כמה וכמה לאירועים השונים שהיו בחמש השנים האחרונות של החברה. הפעם האירוע כולו סובב סביב מניפולציה של סיפורים דמיוניים.


"מה אתם משחקים אותה? כולה הורדתי קסדה לא נעליים"

העלילה מתרחשת 10 שנים בעתיד, בשנת 2001, כשהגיבורים נעלמו מהעולם. האמת, הם לא נעלמו, אלא נרצחו, לא סתם נרצחו אלא נבגדו על ידי אחד מהם. כאשר הוא רצח את כולם הוא הכתיר את עצמו כשליט העולם. אך זהותו המקורית של אותו רוצח/גיבור/מונרך, לא היתה ידועה. וכך מדען בן זמנו מוצא דרך לחזור לעבר (91) ודרך מגע ולראות עתיד אפשרי של כל אחד מהגיבורים.
ואכן במהלך קיץ 91, ראינו עתידים אפשריים לכל גיבורי DC.  עתיד שבו סודו של סופרמן נחשף ובעקבות זאת הוא הופך להיות לא פחות מנשיא ארה"ב. עתיד אחר שבו באטמן בשגגה גורם למותו של הפינגווין ובעקבות זאת נעצר ונשפט לגזר דין מוות בעוון רצח.
כעת מה שהיה בעבר אירוע חד פעמי, שבדרך כלל הופיע אצל רק אצל הדמויות הראשיות של עולם DC, הפך באותה שנה לנחלת כלל גיבורי היקום. כל אחד מהם קיבל חוברת שלמה שבה מתואר עתיד אפשרי שתמיד שונה בצורה אקוטית מהקו שבו הוא הולך עכשיו.
ולרגע שוב הייתה עדנה מחודשת לסיפורים הדמיוניים.

סופרמן שולט!! (לא, באמת הוא הנשיא)

אבל הקרוס-אובר היה כישלון, ועד היום הוא נחשב לאחד החטאים הגדולים של DC. הסדרה נבנתה כסיפור בלשי בו אותו המדען שהגיע מן העתיד, מגלה רמזים נוספים לגבי זהות אותו נבל/גיבור. אך רגע לפני הקומיקס האחרון בסדרה, הקומיקס בו מתגלה הסוד, זהות הגיבור שסרח, הודלפה לציבור. DC שפחדה מפגיעה במכירות, שינתה ברגע האחרון את זהות הגיבור הנופל.
וכעת כל הרמזים שהונחו לאורך הדרך היו בלתי רלוונטים והקוראים הרגישו מרומים.
באותה שנה גם יוצא סיפור ה"Elseworlds “ הראשון. אלסוורדס, הוא פרוייקט או מילת קוד חדשה בה השתמשו עכשיו בDC  לסיפורים דמיוניים. אבל בשונה מהסיפורים בשנים עברו, עכשיו DC מחליטה לתת דרור מוחלט לסיפורים הדמיוניים שלה.


מעכשיו זה לא עוד – מה היה קורה אילו בנקודה מסוימת בזמן היה קורה משהו אחר- בסיפורים האלו הכל יכול לקרות.
למשל הסיפור הראשון שהתחיל את Elseworlds , היה דווקא סיפור באטמן ולא סופרמן, באטמן" טרור קדוש (Batman: Holy Terror ) הוא בעולם בו ארה"ב הפסידה במלחמת השחרור מהכס הבריטי. עולם בו הכנסייה אנגליקנית שולטת ברחובות גות'הם.
"זה מספיק בד לשמלה החדשה שלי?"
הקומיקס היה הצלחה כבירה והניב אין ספור סיפורים נוספים בסדרת Elseworlds .
ולעומת העבר, בו סופרמן היה הדמות העיקרית שהופיעה בסיפורים הדמיוניים,  כעת באטמן שולט בשוק הסיפורים הללו. הדמות המעוותת והאפלה קורצת כנראה הרבה יותר לכותבים ולקוראים  מאשר לכתוב עוד סיפור סופרמן ומשפחתו. אין זה אומר שלסופרמן אין סיפורים בElseworlds . יש למכביר, אך עדיין בצורה משמעותית פחות מאשר לחברו העטלף.
החופש שניתן ליוצרים במסגרת Elseworlds , הוציא מתוכו כמה מחוות נהדרות. אפשר למצוא שם לדוגמא מחווה לקולנוע הגרמני האקספרסיונסטי, בטרילוגיית הסיפורים, סופרמן/מטרופליס, באטמן/נוספרטו, ונדר-וומן/המלאך הכחול. שלושת הקומיקסים האלו לקחו את האומנות היחודית של כל אחד מהסרטים האלו, ושזרו לתוך הנרטיב שלהם את הגיבורים האהובים עליהם,  מה שיצר יצירות חדשות ומרהיבות.

מטרופוליס יש רק אחת


אבל יש גם עוד צדדים למטבע. חלק מסיפורי הElseworlds  הוחרמו או אפילו לא הורשו להימכר במדינות מסויימות.

למשל סיפור סופרמן/וונדרמן – שהאלים כזבו (Whom Gods Destroy).
גם כאן יש היסטוריה שונה לגמרי. הפעם סופרמן הופיע לראשונה בארה"ב בשנות ה20 המוקדמות, אך  החליט שהוא נשאר נטרלי למלחמת העולם השניה שהתחוללה באירופה,  דבר שהוביל לניצחונו של הצבא הנאצי על בריטניה ומשם לכיבוש אירופה כולה,
מצב שהביא למלחמה קרה בין שתי המעצמות, ארה"ב וגרמניה הנאצית.
בשנות ה60 סופרמן מגלה את הסוד הנורא של זוועות הנאצים – אבל זה היה כבר מאוחר מידי. גרמניה הבינה את הסיכון שסופרמן מהווה עכשיו והחליטה להפציץ את מטרופיליס בפצצה מיוחדת שכוונה לסופרמן. סופרמן ניצל מהפצצה אך מטרופליס נמחקה מהמפות.
על מנת לא לפתוח מלחמת עולם שלישית, סופרמן קיבל על עצמו גלות מרצון לירח ולעולם לא להתערב יותר בעניני העולם.

הסיפור מתפתח משם לכיוונים לא צפויים בכלל הכוללים את הפנטאון השלם של האלים היוונים.
ובגרמניה, עד היום, החוברות האלו אסורות למכירה, מכיוון שהעטיפות מעוטרות כולן בצלבי קרס שונים, ובגרמניה המודרנית יש חוק האוסר מכירה של מוצרים המעוטרים בצלבי קרס.

הייל סופרמן!?
הElseworlds  מלא בפנינות סיפוריות מוצלחות, כמו סופרמן:הבן האדום (Superman: Red Son) , על עולם בו סופרמן נוחת בערבות רוסיה במקום בארה"ב.
או סיפור ליגת הצדק: המסמר (JLA: The Nail) , על איך עולם שלם יכול ליפול בגלל מסמר קטן, הכל בגלל מסמר קטן הכל בגלל מסמר.
ועוד סיפורים רבים וטובים. כמעט לכל דמות בעולם של DC תוכלו למצוא תמונת ראי ואילו אפילו אחת בעולם אחר.
קומרט סופרמן

בסיפורי הElseworlds  אפשר למצוא הרבה מאוד כותרים וסיפורים, חלקם של דברים שהיו יכולים לקרות, חלקם שלא יכולים לקרות וחלקם של דברים שאסור שיקרו. אבל אם מישהו יכול לדמיין את זה בעולם אחר , מישהו יכול לחוות את זה.
באההה!!!
בשבוע הבא החלק השלישי בסדרת הכתבות, והפעם יקומים מקבילים במרוול קומיקס
או : מה היה קורה אם פיטר פארקר היה ננשך על ידי כבשה רדיואקטיבית
מסקנה
סביר להניח שגם בעולם אחר המזל הנאחס ידבק אלי, אז נישאר כאן בינתיים

מנגנים על היקום – יקומים מקבילים בקומיקס חלק I

פורסם בתאריך על ידי
1

ניגון אלף המיתרים

האם?האם – איזו שאלה יפה זו? שאלה כל כך פשוטה עם השלכות כל כך גדולות. תשובה לשאלת "אילו"  מוגבלת רק בדבר אחד וזה הדמיון של העונה.
מה היה קורה אילו הייתי מאחר לטיסה שלי? אולי הייתי פוגש את אשת חלומותיי ומתחתן? אולי הייתי נפגע על ידי אוטובוס? או שמא הייתי פוגש זר מסתורי שהיה מעניק לי כוח מעל לזה של כל בן תמותה?
 אתם יכולים לדמיין את זה?
גולות!
אנשים תמיד חשבו על מה היה יכול לקרות אילו,עוד לפני שבאה הפיזיקה ופיתחה תאוריה שלמה סביב זהואמרה לנו שלא רק שאנחנו חושבים על זה, זה קיים ביקום מקביל כל שהוא.
פעם, עוד לפני שכמה מדענים פיתחו  את האטום ויחד איתו את קופסת הפנדורה הזו שנקראת  פיזיקה קוונטית,היו סופרים, אנשי רוח ואפילו היסטוריונים שהשתעשעו עם הרעיון של "מה היה קורה אילו?"
כיום יש זרם שלם ולגיטימיבחקר ההיסטוריה שמתמקד בשאלות "אילו?". בתחום של ההיסטוגרפיה הוירטואלית, היסטוריונים יושבים ומנהלים קווי זמן מקבילים לשלנו, על מנת לראות תוצאות שונות ולקבוע את חשיבותם של אירועים כאלו ואחרים.
אפילו וינסטון צ'רציל, ראש ממשלת בריטניה בזמן מלחמת העולם השניה, כתב מאמר עוד ב1931 בו הוא מתאר מה היה קורה אילוגנרל לי, מנהיג כוחות הפדרציה האמריקאית, היה מנצח במלחמת האזרחים האמריקאיתנגד הכוחות הצפוניים ושילטונו של אברהם לינקולן.
היה כאן מישהו שעשיתי לו קרניים, אבל הוא ברח
ההיסטוריה הוירטואליתהיא אכן כלי נפלא, רק שלפעמים אפשר למצוא בין כל השאלות האקוטיות והמעניינותגם  מחקרים יותר תמוהים. ישנו מחקר מפורסם בתחום זה ששואל שאלה מאוד פשוטה –מה היה קורה אם היטלר היה שותה תה במקום קפה ב30 לאפריל 1945 (היום שבו הוא התאבד). כנראה שכלום. הוא עדיין היה מתאבד ודבר לא היה משתנה. אך מה היה קורה אילו נסיון ההתנקשות שלו ב44 היה צולח? שם נפתח מספר רב של אפשרויות, שרובן מובילות לכך שגרמניה היתה פורשת ממלחמת העולם השניה הרבה לפני שזו היתה מושמדת ומנוצחת.
אז נכון שהיום רוב האנשים מדברים על היסטוריה חלופיתבמושגים של יקומים מקבילים ופיזיקה קוונטית. אבל האמת היא שהרעיון היה קיים הרבה לפני כן, אלא שהפיסיקה הקוונטית רק העניקה לרעיון מסגרת מדעית.
הצורך בעולמות מקביליםמגיע מבעיה אמיתית שהיתה לפיסיקאים. בתורת הקונטים, כאשר מודדים את אורכו וטיבו של גל/חלקיק זה או אחר,מקבלים תוצאה מאדמוזרה. הגלים היו מתנהגים בצורה לא הגיונית, הם היו קורסים ואז נעלמים ופתאום חוזרים ואז שוב נעלמים וחוזרים. איש מן המדענים לא ידע לאן החלקיקים נעלמים.איך חלקיק מפסיק להתקיים ואז שוב חוזר להתקיים?  ועוד יותר מוזר, מסתבר שכאשר מסתכלים  על חלקיק, הוא מתנהג אחרת לגמרי מאשר כאשר לא מסתכלים עליו. זה כמו להגיד שצלחת היא מרובעת, אבל כאשר מישהו מסתכל עליה היא מיד הופכת להיות עגולה. זו עובדה שמאד קשה למדע להתמודד איתה.
בשביל להסביר חלק מהתופעות המוזרות הללו, צצה התאוריה של עולמות מקבילים, כלומר, שכאשר החלקיק נעלם הוא בעצם מופיע ביקום אחר וחוזר לשלנו . כך  שיש מספר אין סופי של עולמות, כאלו השזורים יחדיו  בקו זמן אחד. הם אף שותפים לאותם חוקים פיזיקלים שיכולים להיות ביניהם שינויים קטנים או אפילו גדולים,אך אין דרך לתקשר בין היקומים, מה שמקשה לאשר או להפריך את התאוריה הזו.
נוצץ!
אחרי ההקדמה הזו, נתחיל השבוע בסדרת כתבות על יקומים מקבילים בקומיקס. "מה היה קורה אילו?" על עולמות שבהם אנשים מוכרים נראים קצת אחרת. עולמות שהיו יכולים להתקיים וכאלו שאסור שיתקיימו. גיבורים ונבלים שלנו במראה המעוותת.
נחזור למסלולה"מה היה קורה אילו בקומיקס".
ויהי אור, יקום ראשון
אז נתחיל  עם השחקן המרכזי בזירה הזו, DC קומיקס, לא רק מכיון שהיא הותיקה בין שתי חברות הקומיקס המרכזיות, אלא גם מכיון שהיא הראשונה שנגעה באפשרות של התעסקות עם עולמות שונים מההיסטוריה שהיא בנתה לעצמה.
בעתיד המשחק שלה עם יקומים מקבילים יצא מכלל שליטה ויגרום לבלגן עצום אצל הקוראים, אך לא נקדים את המאוחר.
במופע של דודו ארז
DC קומיקס בונה את היקום שלה סיפור אחר סיפור, נדבח אחרי נדבח מ1937. במשך השנים הם בנו יקום שלם. במשך השנים, מכל מיני סיבות, אם זה כדי לבדוק את הצנזורה או כאקט שיווקי ואם זה היה סתם מתוך שיעמום של הכותבים, היו יוצאים סיפורים דמיוניים (Imaginary Stories)לדוכני העיתונים, סיפורים בהם היו מתרחשות התרחשויות שונותשלא היו קשורות ליקום בו הסיפור בדרך כלל מתרחש.  
DC לא ביזבזה זמן, ואת הסיפור הדמיוני הראשון שלה היא פרסמה כבר ב1942.  בסיפור כמובן מככב סופרמן. הסיפור ההזוי משהומתרחש בעולם בו לואיס וקלארק הולכים ביחד לראות את הסרט המצויר של סופרמןשבדיוק יצא באותה שנה. לאורך כל הסרט הוא מנסה להסיח את דעתה כדי שלא תראה בסירטון שקלארק קנט הוא בעצם סופרמן.
"היי תראו זה אני שם ! "
הקומיקס יצא כמובן כאמצעי פרסום לסדרת הסרטים המצויירים של מקס פליישר  המבוססים על הדמות המפורסמת.
ליקומים המקבילים לקח קצת יותר זמן להופיע– בערך עשור. הפעם הראשונה שנתקלים בסיפור על עולם מקבילזה רק  בוונדר-וומן 59 משנת 1953. כמעט 10 שנים אחרי הסיפור הדמיוני הראשון, שמאז הפכו לעניין שבשיגרה.
תאומות, זה תמיד סקסי
אך למזלנו, בספרות זה איננו נושא חדש. אפשר אפילו למצוא לו יחוס בעליסה בארץ המראות, בו עליסה עוברת לעולם מקביל, שהוא עולם ראי של העולם שלנו.
כך גם וונדר–וומן מגיעה לעולם מקביל לעולם שלנו, שם היא פוגשת את בת דמותה והן נלחמות ביחד בנבל משותף.
אבל יקומים מקבילים עדיין היו תעלומה. אפילו המדע עדיין לא גילה אותם. תאורית העולמות המרובים בתורת הקוונטים, וההיפותזה הידועה של החתול של שרדינגר, עדיין לא הגיעו לעולם. שרדינגר והחתול שלו יגיעו לעולם רק ב1957.
*אף חתול לא נפגע במהלך האיור
ההבלחה הזו של וונדר–וומן היתה בדיוק זה– רק הבלחה. אולם כאשר שרדינגר יוצא עם המאמר שלו, ב57, DC נזכרת בסיפור הישן הזה, ושולחת שוב את וונדר–וומן ליקום מקביל נוסף.
אבל הפריצה הגדולה של העולמות המקבילים קרתה רק ב61, בסיפור הקלאסי של הפלאש "פלאש של שני העולמות" (Flash of Two Worlds!), אז הוצג לראשונה כדור הארץ-2. כדור הארץ-2 היה בעצם טכסיס שיווקי של DC, להחיות מחדש דמויות פופולריות שהיו קיימות בתקופת הזהב של הקומיקס בשנות ה40. רוב הדמויות מאותה תקופה לא שרדו חוץ מחופן, ועכשיו DC יכולה להחזיר אותן בטענה שהן לא נעלמו אלא פשוט חיו בעולם מקביל.
נעים מאוד אני, תכיר .. עצמי
אפילו סופרמן לא היה חסין, ואף הסתבר שדמותו מהשנים הראשונות 30-עד 40 בכלל לא היתה דמות סופרמן שהכרנו, אלא שזה היה סופרמן מכדור הארץ 2.
שם נולד המולטיוורס המפורסם שנפרש על פני עשרות עולמות. לכל עולם חוקים משלו וסט גיבורים משלו.
אני, עצמי, אנוכי, והחברה….
במקביל, בשנות ה60 , הסיפורים הדמיוניים התחילו לצבור תאוצה ופופולריות רבה בקרב הקוראים, בעיקר בכותרים של סופרמן.
הרבה מאוד מסיפורי סופרמן המדומיינים סבבו בעיקר סביב סופרמן ולואיס, על החתונה שלהם, על הילדים שלהם, על היחסים שלהם וכו…
תעזרו לנו לעזור להם.
אך מפעם לפעם היה צץ סיפור באמת מעניין, כמו למשל סיפור "המוות של סופרמן" מ1961.
בגליון 149 נפתח סיפור המתפרש על פני שלושה גליונות, בו לאקס לות'ר סוף סוף מצליח להרוג את סופרמן אחרי יותר מ20 שנה. הקומיקס יצא בזמנו כטבילה במי הצנזורה העצמית שהטילה על עצמה תעשית הקומיקס באותה תקופה. אחד החוקים האקוטיים ביותר היה שהטוב תמיד חייב לנצח. אבל בסיפורים הדמיוניים היה כל פעם נסיון לדחוף את גבולות הצנזורה קצת יותר.
"כן, אני חושש שיש לו ברונכית"
זאת גם היתה הפעם הראשונה שסיפור התפרש על פני יותר מחוברת אחת. עכשיו זאת היתה הקשת הסיפורית הראשונה של DC. עד אותה תקופה כל חוברת עמדה בפני עצמה.
סיפור דמיוני נוסף של סופרמן ובאטמן אחים, הסיפור מגולל מה היה קורה אילו הזוג קנט היה מאמץ גם את ברוס ווין אחרי שהתייתם. חוץ מהשינויים הבסיסיים בסיפור, כמו שסופרמן הופך למגן של גות'הם ולא של מטרופליס, גם הפעם הסיפור הדמיוני נתן מסגרת להתפרעות בפנטזיות אפלות. במקרה זה, לאקס לות'ר רוצח את הזוג קנט לקראת סוף הסיפור. בתמורה, ברוס ווין הופך לבאטמן ומנסה לרצוח את לות'ר.
we are famly
שוב הסיפור הדמיוני נתן דרור ליצירה אפלה יותר, מה שלא היה ניתן לעשות בסדרת הרצה רגילה של הדמויות.
אבל לקראת סוף שנות ה70 ותחילת ה80, כל עניין היקומים והסיפורים הדמיוניים התחיל להתבלבל, ונוצר פלונטר בלתי ניתן להבנה של מהלך הסיפור.
DCהבינה שאין מנוס, והחליטה, בהחלטה אמיצה דאז, פשוט ללחוץ על כפותר האיתחול.
אבל לפני כן, שירת הברבור האחרונה לשתי הסוגות – גם לעולם המולטיוורס וגם לסיפור הדמיוני.
המולטיוורס קורס לעצמו לאחר מאבק ביצור רשע שמשמיד יקום אחרי יקום. הגיבורים מקריבים את עולמותיהם על מנת שעולם חדש ינצל ויבנה מחדש. ההחלטה הזו בעצם סימנה ותחמה מחדש שתי תקופות של העולם של הקומיקסים של חברת DC
היה נעים להכיר, להתראות בגלגול הבא
פרה–קרייסס ופוסט–קרייסס (לפני ואחרי הקרייסס).
הסיפור הדמיוני הרישמי, האחרון בתקופה הזו, היה סיפור של  לא אחר מאשר אלן מור הגאון.
מור, אשר התבקש לכתוב את הסיפור הגדול שיוביל בסופו של דבר להשדמת היקום, שקד על סיפור בשם "דימדומי האלים". את הסיפור הוא ביסס על האופרה של המלחין הגרמני ריכרד ווגנר. סיפור מלחמה אפי שבו אף אחד לא נשאר עומד, כולם בכולם עד האחרון שבהם.
אבל DC החליטה לדחות את ההצעה שלו.מאוחר יותר הוא יתבע את DC  בטענה ש"קינגדום קאם" נעשה בהשפעה של הסיפור שהוא הגיש להם לפני שנים.
אבל לפני כן, הוא התבקש לכתוב את הסיפור האחרון של סופרמן, והוא אכן כתב סיפור בשני חלקים, הידוע בתור "מה קרה לאיש המחר?" הסיפור התפרסם ב1986 בכותר סופרמן מספר 423 ואקשן קומיקס 583.
העלילה עצמה קצת פתלתלה. הסיפור מתרחש 10 שנים לתוך העתיד (עבר?) ב1997. כתב של עיתון הדיילי פלאנט מבקר את לואיס ליין–אליוט, אישה בוגרת, ובעבר אף כתבת בעיתון ואשת סודו של סופרמן. השניים נפגשים והוא מראיין אותה על האירועים שהביאו להעלמותו של סופרמן לפני כעשור.
היא מגוללת את הסיפור על כך שיום אחד כל נבליו ושונאיו של סופרמן גילו את זהותו הסודית כקלארק קנט והחליטו לקשור קשר ולהתנקש בו. במקביל המחשב החייזרי, ברייניאק, חוזר לכדור הארץ,הורג את לות'ר ומשתלט על גופו,הורג את אהבת נעוריו של קלארק קנט, לאנה לאנג, לא לפני שהיא שוברת את מפרקתו של לות'ר ובכך מנטרלת גם את בריניאק. גימי אולסון גם הוא מקריב את עצמו למען סופרמן. לבסוף סופרמן מבין שמאחורי אירועים פנטסטיים כאלו יכול לעמוד רק "מקסיזפוליק", יצור קסום מהמימד החמישי.
לאחר קרב קצר סופרמן משגר את היצור הנתעב לכלא במימד הפנטום , מקסיזופליק נלחץ ומנסה לברוח חזרה למימד החמישי ונקרע בין המעבר למימד החמישי ובין הפנטום. מקסיזופליק לא שורד את הקריעה, צונח ומת כשהוא מבותר לשני חלקים.
מישהו התחרפן
סופרמן, שעבר על הקוד הראשון שהציב לעצמו– לעולם לא לקחת חיים, מחליט ליטול מעצמו את הכוחות בעזרת קריפטון המוזהב, ולאחר שנשאר ללא כוחות הוא נודד אל השממה הקפואה של הקוטב הצפוני.כאן מסיימת לואיס את הסיפור שלה, ויש לשער שהוא החליט ליטול מעצמו את הכוחות וללכת כמנהג האסקימוסים אל עבר השממה הלבנה ולמצוא בה את מותו.
כאשר הכתב עוזב, יוצא בעלה החדש של לואיס, מר אליוט, ולקורא מתבררת האמת. מר לואיס הוא לא אחר מקלארק קנט/סופרמן – עכשיו אדם רגיל ללא כוחות, החי חיים פרבריים.
זה סופרמן או ברט רנולדס?
כאן בעצם תם העידן של הסיפורים הדמיוניים, אבל לא הסתיים.
בשבוע הבא אין מקום אחר.
המשך התעללות DC בדמויות הגיבורים שלהם ביקומים אחרים.
מסקנה
יש יקומים שאני זה אני, ויש יקומים שאני זה אתה (מפחיד)