ביקור קצר: הדרקון הכן נכון – ביקורת סרט על "הנערה עם קעקוע דרקון"


הסרט נערה עם קעקוע דרקון, עלה השבוע לאקרנים בארץ. 
חבק אותי פינקס

משחקים בקרבות

הסיפור שלנו מתחיל במשחק, לא סתם משחק אלא בהמשחק – סרטו הראשון של דייויד פינצ'ר (הוא אכן ביים את הנוסע השמיני 3, אבל לא הסכים לקחת קרדיט בגלל שינויי המפיקים). בהוליווד ראו כי טוב, ונתנו לו לשחק לנו בראש עם שבעה חטאים, ועם אחד מסרטי הקאלט הגדולים של העשורים האחרונים, מועדון קרב. בנתיים דייויד פינצ'ר ביסס את עצמו כאחד הבמאים הגדולים והטובים של הוליווד, וכמו כל במאי החליט לצאת לדרך,ללמוד על עצמו כבמאי ולנסות את מזלו בז'אנרים שונים ולהתנסות בסגנונות בימוי שונים.

לטובת קוראינו… זה סבון, אתם משפשפים אותו על הגוף ואז שותפים

ואז יצאה לה פנטזיה אפלה אך קרירה עם דמויות שכמעט נבלעו ברקע ב"המקרה המוזר של בנג'מין באטן".
ואם כבר לנסות משהו, אז אולי לנסות דרמה פשוטה, ואז הוא ביים את הסרט המוארך והמאורך, הרשת החברתית– סרט המגולל את סיפורו של הפייסבוק, סרט שמדגים בצורה נפלאה  מה קורה כאשר בימוי עולה על התסריט הכתוב. לא בכדי הוא קיבל את האוסקר הראשון שלו על הסרט הזה.

"מישהו מוכן להוריד את כל האותיות האלה? הן מסתירות לי את הפנים"


למרות כל ההצלחה,ולמרות שהסרטים האלו היו רחוקים מלהיות רעים, הם אפילו היו טובים, עדיין היתה הרגשה שפינצ'ר שהכרנו הולך לאיבוד.
אז יש לי חדשות טובות, דיוויד שלנו בדרך הביתה.

נערה עם מצלמת קולנוע 
נערה עם קעקוע דרקון, הראשון בטרילוגיה עתידית, עולה השבוע לאקרנים בארץ.
הסרט הוא עיבוד נוסף לסדרת הספרים של הסופר השוודי, סטיג לארסון. לארסון כתב את  הטרילוגיה, טרילוגיית המילניום,  המצליחה שכבר הפכה כולה לסדרת סרטים בשוודיה. לרסון עצמו נפטר קצת לפני שראה כיצד הספרים שלו הופכים לאחת מסדרות הספרים הנמכרות ביותר בעולם.
נערה עם חינה של דרקון
אני חייב להודות שבאתי לסרט של פינצ'ר עם ראש בתולי, לא קראתי את הספר, ובצורה לא ברורה לא הזדמן לי לראות את הסרטים.
אבל בתולי אתה לאיכול להיות אצל פינצ'ר.
הפתיח של הסרט כבר משאיר אותך פעור פה. הפתיח הוא שילוב בין פתיח ג'ימס בונד לפתיח של מועדון קרב. ברקע מתנגן חידוש לשיר הידוע של לד זפלין, בעיבוד מבריק של טרנט רזנור  (ניינ אינצ' ניילז) אטיקוס רוס והזמרת קרן או.ביצוע מדהים לשיר. הפתיח האפל והמסוגנן שואב אותך לסרט ומכין את החושים שלך לעתיד לבוא.


הייתי רוצה להגיד שהעתיד לא מאחר לבוא, אבל אחת מנקודות האכילס של הסרט הזה הוא אקספוזיציה ארוכה,מאוד ארוכה. לסרט לוקח זמן להתניע, וגם כשהוא מתניע, הוא נע קצת בעצלתיים.
האקספוזיציה נעה בקצב שבו אני מתאר לעצמי איש בגיל המעבר בשוודיה. לאט, לא צריך למהר, צריך לשמור על חום הגוף, אין שום דבר דחוף, לאט,לאט,לאט.
 ואז היא ממשיכה לנוע כמו שאני מתאר לעצמי מתבגר נע בשוודיה, לאט, צריך לשמור על חום גוף,לאט.
"עברה כאן רכבת לפני השעה"
כאשר היה לארסון  נער רך, רק בן 15, היה עד לאונס קבוצתי של נערה בת גילו. עד יום מותו הוא לא סלח לעצמו שלא בא והושיט עזרה לאותה נערה. לאותה נערה קראו ליסבט. זה השם שהוא אימץ גם לגיבורה שלו, במעיין נסיון לקחת פיקוד על הזיכרון ההוא ולהפוך את אותה ליסבט הקורבנית לליסבט לוחמנית מצליחה שהפכה לאימת הגברים.
את הדמות הזו הוא החליט להפגיש עם בן דמותו כיום, עיתונאי חוקר שנלחם בשחיתות. הפגישה הזו הולידה את סדרת המילניום.
סדוקו!

הסרט עוקב אחר ג'יימס בונד או מיקאל בלומקוויסט (דניאל קרייג) שהוא עיתונאי הנחוש להחזיר את כבודו האבוד לאחר שהואשם בהוצאת דיבה. הוא מוזמן ע"י קפטן פון טראפ או הנריק ונגר (כריסטופר פלאמר), אחד מהאוליגארכים השוודים, להגיע לאי מרוחק כדי לחקור את פרשיית היעלמותה של אחייניתו האהובה.
ונגר, המאמין שאחייניתו נרצחה ע"י אחד מבני המשפחה האקסנטרנית והנאצית שלו, מבטיח למיקאל שאם יעזור  לו למצוא את הרוצח, הוא יעזור לו לנקום באיש שתבע אותו וגנב את כבודו ועיקל את כל חסכונותיו . מיקאל מגיע לאי,אבל אין לו מושג מה מצפה לו.
במקביל, ההיא מהרשת החברתית או ליסבת סלנדר (רוני מארה), חוסה של המדינה, האקרית מיומנת ובחורה גותית בהפרעה באופן כללי,  נשכרת כדי לבדוק את עברו של מיקאל. אולם במהרה היא נשאבת לחקירתו ועוזרת לו לנסות ולפצח מי רצח את אחייניתו של ונגר.

משמאל לימין,דיוויד פינצ'ר, ההוא מסיפורו של וויל האנטינג, שמלה לבנה, ג'ימס בונד ואין לי מושג מי זה

זה הסיפור הכללי של הסרט. כמובן שהוא מסתעף לעוד כמה וכמה סיפורים צדדיים, אם כי הבנתי הרבה פחות ממה שקוראי הספר היו מצפים.
אבל הסיפור הוא רק התירוץ, גם הדמות המרכזית האפרורית של מיקאל היא רק תירוץ. כמו
בהרבה סרטים שלפינצ'ר, העלילה היא לא תמיד הדבר החשוב, כמו ברשת החברתית, או אפילו כמו בנוסעהשמיני 3, יותר חשוב מהסרט היא האווירה, התחושה הזו בבטן שהסרט מעביר לך.
גם מהסרט הזה אתה יוצא בהרגשה שיושבת לך עמוק בבטן של…. של משהו שיושב לך בבטן. קשה להסביר את זה,אבל כולם מכירים את ההרגשה הזו. הרגשה דומה לזו שיצאנו ממועדון קרב, לזו שיצאנו בזודיאק ולזו שיצאנו בבנג'מין באטן. לא תמיד בהרגשה שזה הסרט הכי טוב שראינו. אבל תמיד בהרגשה שעכשיו ראינו יצירה של אומן אמיתי .
לאחר שיפשוף ושטיפת הסבון, מומלץ לסדר גבות  ולנקות מאחורי האוזניים
מסקנה
הנערה שבעטה בקעקוע דבורים, המשך לספר הנער ששיחק גולות עם מפתחות של סובארו 
מודעות פרסומת

מבזק…מבזק…מבזק…מבזק…מבזק…מבזק…


בשבוע שעבר לא היתהכתבה בגלל שלא חשתי בטוב, השבוע אפצה עם כתבה וביקורת.
אבל קודם כל המבזקהשבועי
קולנוע
הם אמרו שזה לא יכוללהיות, הם אמרו שאחרי הפעם האחרונה לא יהיה שוב, הם אמרו שזה בלתי אפשרי, אבל טוםקרוז אמר אחרת. משימה בלתי אפשרית 5 כבר בשלבי הפקה התחלתיים. לא רק זה, אלא גםהשמועות מתחילות לרחוש שקרוז רוצה לעשות עוד המשך לסרט אחר שלו, ולא, זה לא לקוקטייל,כנראה שבקרוב מאד נוכל לראות את אהבה בשחקים 2, ההמשך לסרט התעופה והרומנטיקה משנות ה80.
משימה בלתי אפשרית 5: לשכנע את העולם, שכולנו רוחות רפאים של חייזרים שברחו מכוכב הלכת זורג (או בקיצור להפוך אותנו לסנטולוגים)

האוונג'רס מגיעים ישרלפנים! חדשות (לא) ממש מפתיעות. סרט האוונג'רס שאמור להגיע לאקרנים במאי, הולך להגיע בשתי גירסאות- אחת רגילה ואחת תלתמימדית. להזכירכם הסרט שהולך לאגד את גיבורי סרטי מארוול מהשנים האחרונות- תור,הענק הירוק, אירון מן וכו… צולם כולו בטכנולוגית דו מימד. מה שאומר שהוא לא יועדלקולנוע תלת מימדי אלא יעבור תהליך פוסט אפקטי לכזה. רוב הסרטים שעברו את התהליךהזה לא ממש יצאו נשכרים מהעניין, אבל לפחות הוא יצא במקביל גם בגרסת הדו מימד.

אילו רק ניק פיורי (סמואל ג'קסון) היה רואה בתלת מימד

עכשיו זה רישמי, מהשכבר העלנו כאן בעבר כשמועות הפך השבוע לרישמי. האריסון פורד  שודד החלל יפשוט את מדי המורדים ויחליף אותםבמדי קולונל בצבא כדור הארץ.   פורד ישחקאת דמותו של קולונל הירם גריף, דמות מתוך הספר של אוסקר סקוט קארד, המשחק של אנדר. הקולונול אחראי על אימון הילדים אשר יביאו יום אחד להצלתכדור הארץ מחייזרי הבאגים שתקפו את כדור הארץ כבר פעמיים.
ממבריח סמים למנהל מנהל בית ספר, נו מה מיוחד בזה ? 

עולים השבוע
הסרט שכולנו חיכנולו, ואתם תחכו גם לביקורת עליו, הסרט החדש של דייויד פינצ'ר, נערה עם קעקוע דרקון.מותחן איכותי וטוב שמבוסס על רב מכר בין לאומי.


השבוע גם יעלהלאקרנים סרט התעודה של מרטין סקורסזה על החיפושית, ג'ורג הריסון.
והדיירת מותחן עםזוכת האוסקר הילרי "אני באמת אישה" סוואנק.
טלוויזיה
סדרת האימה המצליחהוהטובה, סיפור אימה אמריקאי, מתחילה בעבודה על העונה השניה. העונה השניה תספרסיפור חדש ואחר, שלא יכלול את הדמויות המרכזיות מהעונה הראשונה או אפילו את הבית.יוצרי הסדרה סיפרו שהמטרה שלהם היא להפוך כל עונה לסיפור אימה שעומד בפני עצמו.הדמויות שהכרנו בעונה הראשונה לא יחזרו עוד למסך, אך יש סיכוי שחלק מהשחקניםימשיכו לעונה הבאה כדמויות חדשות.


טרה נובה, סדרתהמד"ב הדינוזאורית של סטיבן ספילברג, תקבל כנראה עוד עונה, זאת למרות מחירההגבוה במיוחד של הפקת הסדרה, והרייטינג המומצע בלבד. מי שלא תחזור לעונה נוספת זאתהסדרה הקומית של HBO על הג'יגולו המזדקן, מצוייד (Hung).

"אההה סוף סוף קצת האבקות נשים בבוץ!" 

מבזק… מבזק…מבזק… מבזק…מבזק… מבזק…


ביפ….ביפביפ….

והנה החדשות מפיוויד. אי קייוטי



קולנוע

בעזרת האב הבןורוח הג'דאי,עוד מדינה נכנסה להיסטוריה צ'כיה.לאחר מפקד אוכלסין במדינה,15,000 איש הגדירו את עצמם כאוחזים בדתהכוח. המדינהאמרה שכנראה תכיר בדת הזו,על אף שזה נראה להם שטותי.אבל מי הם שיחליטו איזו דת שטותיתיותר, זו שמאמינהבכוח וביכולת להזיז דברים בכוח המחשבה?או זו שחושבת שאלוהים עיבר בתולה ואזצלב אותו? מי יתן והכוח יעזור לכם לשתות את הבירה הצ'כית שלכם. 



הפרומיטאוס,סרט המד"בהחדש של רידלי סקוט,ומה שעד לא מזמן נחשב לקדימון של הנוסעהשמיני. אז האםהוא הקדימון או לא?מי שלא רוצה לדעת או לא רוצה ספויילרים מוזמן לקפוץ לידיעה הבאה.כאשר רידלי סקוט נשאל אם החייזר,הזאנומורפ (זההשם המדעי שלו), יופיעבסרט החדש
הוא ענה בפשטות"לא!”“הם לקחו את היצור הזה וסחטו כל מהשאפשר לעשות ממנו,לכל הרוחות ,הייתיבדיסנוורלד לפני מספר חודשים,והוא היה שם,היצור הזה היה חלק מדיסנוורלד,איך לעזאזל הוא הגיע לדיסנוורלד?”

"אלוהים מה זה הריח הזה? מתי פעם אחרונה הייתה אצל שיננית בן אדם?"



שבוע הבא (29/12) עולה בארץהגירסה האמריקאית לסרט,נערה עם קעקוע דרקון.הסרט האמריקאי שמבוסס על הרומן השוודיועל הסרט השוודי,יעלה בחמישי לאקרנים.אבל כבר עכשיו הודיע במאי הסרט,דיויד פינצ'ר(מועדון קרב,שבעה חטאים) שהואהולך לצלם את שני ההמשכים ביחד גב אל גב.שני ההמשכים הם הנערה ששיחקה באשוהנערה שבעטה בקן צרעות,משמע, שביןההמשכים תהיה המתנה של שנה בלבד (אםלא פחות) ביןהסרטים.

"כן, אני בטוחה שאין לי עוד שום דבר בכיסים, אני גם לא יודעת למה זה כל הזמן מצפצף"



השבוע גם יצאהטריילר החדש של באטמן,יחד עם השם הרישמי שלו בעברית,עלייתו של האביר האפל.אז הנה הטריילר בשבילכם עם תרגוםלעברית.

http://www.youtube.com/get_player




עולים השבוע

מיאוו,חתולה! לאסתם חתולה אלא חתול,וגם לא סתם חתול אלא החתול של שרק.החתול של שרק עולה השבוע לאקרניםומגולל את סיפורו של החתול במגפיים בגרסהשלמדנו להכיר בסרטי שרק.



טלוויזיה

אם חשבתם שהגירושיםשל אשטון קוצ'רמדמי מור יגרורו אותו אחורה,אז צדקתם. קוצ'רוMTV החליטו להחיותאת סדרת המתיחות הישנה של קוצ'ר,פ'אנקד.סדרת המתיחות עובדת במתכונת הישנהשל סדרות המתיחות,אלא שכל המתיחות נעשות על סלבריטאיםשונים, שחקנים,זמרים, כוכביספורט ואפילו סתם פריס הילטונים למיניהם.

"היה לי משהו חשוב להגיד, אבל אז חשבתי על זה שאני צריך להשתין, אז שכחתי מה רציתי להגיד, מישהו זוכר?"




ואם חשבנו שדוקטורהו החדש לא יכול להיות יותר גרוע,אז מסתבר היום שכן.העונה הקרובה של הסדרה תהיה האחרונהבה תופיעה דמותה של איימי פונד,קרן האור בשתי העונות האחרונות שלהסדרה. גם בעלהרורי ידיר את רגליו אחריה.יוצר הסדרה החדשה,מופט, הודיעשהדמויות יעזבו את הסדרה החל מהעונה הבאה.הצעה קטנה למופט (אםבמקרה הוא קורא את הבלוג)תשאיר את איימי,תחליף את הדוקטור.


בשנות ה2000 נראה סרטים במחשב: סרטי המיינד פאק חלק II


המקרה המוזר של הנרטיב הקולנועי בשעת לילה מאוחרת.
בשבוע שעבר התחלנו סדרת כתבות על קולנוע המשחק, או כמו שאני קורא לו "סרטי הMIND FUCK” (לינק לכתבה הקודמת), סרטים שמשחקים עם הראש של הצופה ולא פעם גם עם הראש של הדמות. אלו סרטים שבעיני, ובעיני חוקרי קולנוע רבים, אבולוציה חדשה בעולם הקולנוע. בשבוע שעבר נתנו את הסקירה של סינדרומים שונים של הסרטים האלו, ואלו מוטיבים תמיד חוזרים בהם.
זה ברור לכולם ששיטת הסיפור הקולנועית עברה שינוי והפכה למורכבת ומסובכת יותר, וזה חתך רוחבי של הקולנוע, גם בקולנוע הסינמטקי, גם בקולנוע המינסטרי ואפילו או במיוחד  בטלויזיה.
מה שיש כאן בעצם, כמו שנאמר בכתבה הקודמת, הוא ניתוק חוזה זמני בין הצופה והסרט. החוזה הלא כתוב בין הצופה למספר על המסך. לאורך כל ההיסטוריה של הקולנוע היתה עובדה אחת – הסרט לא משקר,  הסרט אמור להישאר אמין לעולם הפנימי שהוא בנה בשעה וחצי האחרונות.
והדוגמא הכי טובה שהבאתי לשבר הזה  הוא הסרט החשוד המידי. מכיוון שזה ערבב לא רק מספר לא אמין, אלא גם נקודות מבט שיקריות לאורך הסרט. זאת אומרת לא רק שהמספר שיקר לנו, הוא גם נתן לנו נקודת מבט של דמויות שונות, שהוא לא היה נוכח בהן. בדיעבד מסתבר שהן היו בדויות ושיקריות.

אבל זה חייב להיות יותר מזה. כל סרט בעצם משקר לנו, אנחנו לא מאמינים באמת שסופרמן עף, או שבמהלך המאה ה15 היתה ספינת פיראטים בשם הפנינה השחורה שכל הצוות שלה היו זומבים.
משהו אחר מתרחש לנו מתחת לאף. האם יכול להיות שהקולנוע מתחיל להבין את היחודיות שלו מול אמצעי הבידור האחרים?
הקולנוע מתחיל להשכיל, להבין שהוא לא צריך פעלולי מראות ועשן כדי להעביר את הצופה שלו חוויה חוץ גופית.
כל מה שהוא צריך בכדי להערים על המוח של הצופה, זה להערים על העין של הצופה אלא בעזרת שינוי תפיסת המציאות הכוללת המוצגת לצופה. 
"רום באופק!!"
סרטי המיינד גיים, הם ככל הנראה תקופת מעבר של סיום  דרך הסיפור הקלאסית, של התחלה אמצע וסוף. זוהי דרך סיפורית שלאט לאט נעלמת, והיום דרך הסיפור הופכת מדרך סיפור קלאסית יותר דומה  לדרך סיפור שאנו חווים לרוב במשחקי המחשב. עלילות צדדיות, סיפור לא ישר, ההתחלה היא לאודווקא ההתחלה של הסיפור, הסוף שלו הוא לא תמיד הסיום, והאמצע? האמצע הרבה פעמים מפורק לגורמים. בדיוק כמו משחקי מחשב (תנסו לחשוב על דרך הסיפור בקווסטים למיניהם,במשחקי GTA וכו…)
 ואכן היום יש זליגה מלאה ממשחקי המחשב שהופכים לסרטים האויב שבפנים, מורטל קומבט, דום, סיילנט הייל וכו…. ולהפך, כמעט כל סרט גדול היום זוכה גם למשחק מחשב, שלעיתים לא רק מחקה את הסרט אלא גם מרחיב את העלילה שלו ומבהיר קטעים נוספים שהיו פחות ברורים בסרט.
אבל בניגוד לפעם, עכשיו משחקי הסרטים עוד לא טובים אבל הם הרבה פחות רעים ממה שהיו (מי זוכר את E.T של האטרי?)
בסרטים המבוססים על משחקים אפשר למצוא דברים ממש טובים, לדוגמא דרייב החדש,שהוא לא פחות מסרט נהדר.
מימין לשמאל נגדי כיוון השעון: יפה באדום, השרברבים מבוסטון,  עלילות אחמינג'ד הנסיך הפרסי,  שמתי אקדח למורה ולסיום הלהיט סתמי ת'פה שלך 4.
הרבה אנשים דווקא מבקרים את התהליך הזה של בניית סיפור קולנועי על ארכיטקטורה של משחקי מחשב.  הם טוענים שהדרך הסיפורית הזו מפשטת בעצם את דרך יצירת הסיפור. זה בדיוק כמו שטענו לפני מספר שנים, אחרי מלחמת הכוכבים ותחילת "סרטי הפעלולים"  והאפקטים הקולנועיים,  שהסרטים הופכים להיות תירוץ לפעלולים ואפקטים ומאבדים את יכולת הסיפור. למזלנו ולצערם שלאותם מבקרים העובדות הן אחרות. הפעלולים הפכו פשוט לעוד כלי בארסנל הכלים של יוצר הקולנוע, בדיוק כמו עדשה רחבה ותאורה. ואכן אנו לומדים בשנים האחרונות שהארכיטקטורה של משחקי מחשב גורמת לסרטים להיות מורכבות ורב שיכבתית יותר,  עם אפשרויות שונות, בדומה למשחק מחשב ולא להפך.
קולנוע VS. וויקיפדיה סיבוב 2
העליה בפופולריות של משחקי מחשב נתנה מעוף לחוקרים אקדמיים, להסתכל באור חדש על תאוריות המשחקים השונים. בעיקר חוקרים של ה"ניו מדיה"התחילו לחשוב מחדש על הלוגיקה שעומדת מאחורי הנרטיב הקלאסי. דרכי קשת הסיפורים הרחבה של הזמן  מהומרוס ועד הומורוס סימפסון.היום מבינים שיכולת סיפור הנרטיב קשורה לאמצעים הטכנולוגים שיש לנו. הדרך שבה אנחנו מארגנים את המידע ומאחסנים אותו, גם מידע חושי וגם המידע הסימבולי שאנו סופגים, לכן זה לא לגמרי מופרך שעם טכנולגיית איכסון בלתי סופית כמו האינטרנט, תאפשרנה בסופו של דבר דרכי סיפור חדשות שיכללו דרכים אחרות של "קישרוריות" ולאילך בקו של התחלה אמצע וסוף, אלא יוכל להתפצל לאין סוף אפשרויות.
האדם החושב (על בירה )
וזה אכן באמת הכיוון שהעולם הדיגיטלי הולך אליו. מהלך כזה אפשר לראות בתהליך המורכב של מה קורה שגיק הופך לכוכב רוק. יוני בלוך המציא או יותר נכון פיתח כלי לסרט אינטראקטיבי . קליפ אינטראקטיבי, הוא קליפ מוזיקה לכל דבר, שאתה יכול לראותו בסביבות 20 פעם וכל פעם אתה בוחר את הכיוון הנרטיבי של הקליפ, אחר איזה דמות להתמקד, אם הדמות תעשה א' או אם היא תעשה ב', או אפילו באיזה כלים או סגנון מוזקלי תנגן הלהקה. 
את זה אפשר לראות בקליפ שלו בקישור הזה

"לא מאמי, את לא שעירה"


 בצורה הזו של הצפיה, יש כמה וכמה עשרות צירופים שונים שאפשר לראות/לבנות עם הקליפ הזה.  אפשר לראות את הקליפ הזה כמה פעמים וכל פעם להתמקד בדמויות אחרות לגמרי.
אנחנו מדברים על קליפ של כמה דקות. תחשבו על דבר כזה בסרט שלם, מה האפשריות.
וזה בעצם הכוח של דאטה בייס איין סופי.
בספר קשיח עם דפים אמיתיים, הטכנולוגיה היא שהדפים חייבים ללכת בכיוון אחד, הם מוגבלים מבחינת סופיות ובגלל הדרך שבה בנוי ספר, שאתה עוקב דף אחרי דף, אז גם דרך הסיפור של פעולה ותוצאה נובע מהדרך בה אתה צורך את הספר.
אומנם בשנות ה80 וה90 היה ז'אנר ספרי ילדים וספרי הרפתקאות "אתה הגיבור" שבו היית יכול לקבוע את השתלשלות האירועים, אבל הם היו בעיקר גימיק שבאמת חלף מהעולם, מכיוון שהטכנולוגיה שהם הולבשו עליה לא התאימה לדרך הקריאה המורכבת הזו.
"הגעת לחצר בית הספר, תעבור לעמוד 43 אם אתה רוצה לחטוף כאפות מהילדים בחצר, או תעבור לעמוד 85 אם אתה רוצה שהבנות יצחקו עליך"
הטכנולוגיה החדשה יכולה להביא לכמה אפשרויות של דרך סיפור,
דרך אחת היא דרך של  של ערכת שורשים, מערכת של לינקים והיפר-לינקים ובניה ארכיטקטונית  של סייברספייס, כזו שסבוכה במידע. מערכת ששוברת את  הרצף של מערכת הלינאריות (התחלה, אמצע, סוף) .אולי הדוגמא הכי טובה לזה היא הויקפדיה (האנגלית לא העברית), ששם שאתה מתחיל לקרוא ערך, אתה יכול באמצע פשוט ללחוץ על שם או פריט במאמר ופתאום לקפוץ למאמר אחר וכן האלה בצורה אין סופית.

הירוקים מסמנים את הפרקים של אבודים שלא הבנת האדומים מסמנים את הפרקים של אבודים שגם לא הבנת
דרך אחרת שהיא יכולה להתפתח כיום,  היא בדיוק לכיוון ההפוך, להפוך את הנרטיב ליותר קונבנציונלי, של התחלה אמצע וסוף, אבל יותר מלופף בתוךעצמו. הסיפור יעטה על עצמו שכבות על שכבות של הסיפור ושימוש בכמה סיפורים פנימיים שחלקם קשורים באופן ישיר, חלקם באופן עקיף וחלקם באופן מרומז. סיפורים בהם השתרשרות של הארועים בסיפור תהיה כל כך מורכבת, שעל מנת  לעקוב אחריה יהיה צורך בתשומת לב מרוכזת וצפיה  מקפידה בסרט. סיפורים שידרשו קישרורים תמידיים לאינטרנט, לקבל פידבקים מידיים לסיפור מאנשים נוספים בעולם, דרך פורומים שונים או צ'טים מיידים.


יש גם אפשרות שהסרטים יהפכו לצורה שבה נבנו סיפורים במאה ה19,בפרקים. רוב הסיפורים הגדולים שאנחנו מכירים מהמאה ה19, מדיקנס ושרלוק הולמסועד פינוקיו, כולם נכתבו לעיתונים שונים, וכל שבוע או חודש (תלוי בעיתון) התפרסם פרק אחד. הרבה מהסופרים היו מאוד מושפעים מהתגובות ברחוב לפרק הקודם, וכך כתבו את הפרק הבא. אין מן הנמנע שסרטים גם יתחילו ללכת בכיוון הזה שבו הכתיבה של כל סרט הופכת אפיזודיאלית, מאוד דומה למה שקורה בטלויזיה היום.
אם עד שנות ה90 פרק בתוכנית היה סרט בחצי שעה, משנות ה90 חלק ניכר מהתוכניות הפכו לסרט ב24 פרקים. מפרקים של סיפור אחד, הופכות הסדרות לסיפור אחד בעונה או אפילו בסדרה של כמה עונות (הסמויה).


דרך שלישית תהיה התפתחות ביכולת ההסמלה, ביכולות שלנו להבין סמלים ורמזים שונים והתפיסה שלנו של המציאות ושל המסך. כמו שבמאה ה14-15 היה שינוי בתפיסה של בני האדם בזכות גילוי הפרספקטיבה בציור, מה שגרר יכולת הבנה מורכבת יותר של איורים ויזואלים ומהצד השני המצאת הדפוס שהביאה את המילה הכתובה להמונים ושינתה את היכולת של המין האנושי לצרוך מידע, כך גם האינטרנט יעשה את השינוי הבא, מפרספקטיבה אחידה עכשיו עם מסך מחשב אתה יכול לקבל אין סוף פרספקטיבות ואין סוף מידע כתוב מצונזר או לא מעובד או לא מאומת או לא. וכל הטקסטים יהיו פרוסים בפניך לא רק לקריאה אלא גם לשינוי, עיבוד, עיבוי וכו…
באיזה ערוץ האח הגדול?

לא משנה לאיזו מן הדרכים זה ילך בסופו של דבר, התוצאה תהיה זהה, על הנרטיב העתידי יהיה להתמודד מול ארכיונים בלתי סופיים של מאגרי נתונים עצומים ואנחנו נצטרך לעבור אבולוציה בשביל להבין אותם ולקלוט אותם לתוכינו.
בשבוע הבא תהיה אתנחתה מהסדרת כתבות האלו ובקרוב, יגיע  החלק השלישי בסדרה. “אני לא סובל מפיצול אישיות, אני דווקא די נהנה: או איך הפסקתי לפחד והתחלתי לאהוב מחלות נפש"
לסיכום
במאה נאכל סרטים, באופן מילולי עם השיניים.