מלאכים. בפרק הקודם דיברנו על שנות ה80 וה90, תקופה בה מלאכים היו קנאים ומבולבלים. אבל מה המצב היום באלף החדש? בתקופה בה ישו לא חזר כמו שקיוו, התאומים נפלו, אמריקה התחזקה גם בדת וגם בשנאה, איפה אלוהים והמלאכים בכל העניין הזה ?
הסרט הראשון שנדבר עליו נעשה על התפר, עוד לפני אסון התאומים, ובאמת יש בו קצת מהעשור הקודם וקצת מהעשור החדש – דוגמה (Dogma), של קווין סמית. הסרט יצא ב99 והיה אמור להיות הפריצה הגדולה (הניסיון השני) של קווין סמית למיינסטרים האמריקאי. הסרט עוקב אחרי שני מלאכים- אחד מהמלאכים הצופים, ומלאך המוות לשעבר- שהוגלו מגן עדן לויסקונסין למשך כל ההיסטוריה האנושית. הכל טוב ויפה עד שמישהו מגלה להם פירצה בדוגמה הקתולית, פירצה שתגרום לצו האלוהי הפוקד עליהם להתבטל. ומנגד נמצאת ברטיני שעליה מוטלת המשימה לעצור מבעדם להגיע ליעד.
בחצי הראשון של הסרט הם אכן מתנהגים כמו שאנחנו מצפים ממלאכים בעשור הזה להתנהג. הם קצת מבולבלים, מקנאים בבני האדם, לא מבינים כיצד בני האדם מתכחשים לאל, ובינינו, קצת אוהבים לעקוץ ולהתעלל באנשי הדת. מתוך רגשות הכמיהה הביתה, הם רוצים לחזור להרגיש בחום האלוהי של גן העדן.
אך בחלק השני של הסרט מתברר שהתוצאות של מעשיהם היו הרסניות, לא רק כלפי עצמם, אלא כלפי היקום כולו. התכנון שלהם לא היה מפר צו אלוהי, אלא היה מבטל אותו כליל, דבר שהיה הופך את דברי האלוהים, אירוע שהיה מתחיל אירועי שרשרת, שבסופם העולם כולו היה חדל מלהתקיים. מדוע?
כי העולם כולו בנוי על מילת הבורא, ולבטל את מילת הבורא משמעו לבטל את הבריאה כולה.
אז נכון, הסרט נעשה לפני קריסת התאומים, אבל אווירת הפנאטיות הדתית היתה באוויר. פיגועים בשם האל לא היו דבר חדש, הקנאות הפנאטית של הכנסייה הקתולית, פרשות השחיתות ואונס הילדים – הדת התחילה כבר אז להעלות אדים של סירחון- וקווין סמית' הריח אותם.
הסרט עצמו טומן בחובו ביקורת עצומה כנגד כל הממסד הדתי, ולא טורח להכות מהגדול לגדול. ביקורת המצביעה על העובדה שאלוהים מכור למשחקי ילדים, שהכנסייה היא מקור להשמדת הבריאה, שארכיבישוף הוא יצור חלקלק ונכלולי, ועד אחרון המאמינים (או מאמינות) שהולכים לכנסיה רק בשביל שיהיה קצת זמן לעבור על הצ'קים.
נכון שזה היה לפני 9/11, ונכון שסוף העולם (או לפחות סוף האימפריה האמריקאית) נראה כמו משהו בדיוני ולא באמת נתפס, אבל כשקווין נשאל על זה הוא אמר שבאמת אחרי 9/11 הוא התחיל לחשוב על סרט המשך לדוגמה, הוא טען שזה בדיוק התרחיש שהוא פחד ממנו בדוגמה, שבגלל כתבים דתיים האנושות תכלה את עצמה. הוא גם אמר שהוא רצה לעשות המשך לדוגמה, אבל היה לו ברור שהוא יצטרך גם להתייחס לאסלם- וכאן הבעיה. הוא יודע שברגע שהחברה האלה עצבניים עליך, זה כנראה הסוף שלך. לכן הוא ירד, נכון לעכשיו, מהרעיון של סרט המשך.
סרט נוסף שנוגע בתמה של מלאכים בני אדם ומה שביניהם, הוא סרט הפעולה/אימה בכיכובו של קיאנו ריברס. הסרט מבוסס על סדרת הקומיקס של DC קומיקס. הדמות עצמה –קונסטנטין- היא פרי עטו של אלן מור (הפוסט על מור כגאון). קונסטנטין הוא בלש פרטי/מדיום המתמחה בחקירות של עולם השדים והעולמות העליונים. גם בסרט הזה הרשע המרכזי הוא לא אחר ממלאך, ועוד איזה מלאך ! לא אחר מאשר המלאך גבריאל. המלאך גבריאל, גם הוא בדומה למלאכים של דוגמה, רוצה להביא להשמדת הארץ והבאת בנו של השטן לשלטון על עולם בני האדם. במשך השנים הפך גבריאל מריר על הישועה שבני האדם מקבלים, והוא, כמלאך, לא זכאי לה.
שוב חוזר על עצמו המוטיב של הדת הקנאית, וכאן זה מלאך בודד שפועל לבד ומחליט למרוד נגד האנושות כולה. זאת שוב ההרגשה של נטישה. שימו לב שבסרט מופיע המלאך גבריאל כשהוא כביכול מיצג את כוחות השמים, מופיע באלתזר (לא הפוקימון) שהוא שד מהגיהינום, ובסיום אפילו מופיע השטן, לוציפר, בכבודו ובעצמו. מי חסר במשואה הזו? נכון, הכל-יכול. אם השטן טורח ומוצא את הזמן להתערב במה שקורה כאן, למה לשני אף פעם אין זמן?
זו חלק מההרגשה של פוסט 9/11, ההרגשה בעולם ריק שבו אלוהים הוא נוכח-חסר, רוב האמריקאים עדין מאמינים באלוהים, רובם הגדול עוד צובא על הכנסיות בימי ראשון, והם עדיין צריכים לחיות עם הטראומה הלאומית הזו. זה בדיוק הריק הרוחני עליו הסרט מדבר.
אחד הדוגמאות הטובות ביותר היא סרט אימה שלא ממש הצליח, בשם לגיון המלאכים (Legion )
האמת, זה לא נכון להגיד שהוא לא ממש הצליח. בשבוע הראשון שהוא יצא, הוא היה מספר 2 בקופות כשמספר 1 היה אווטר. שבוע אחרי זה הוא כבר נפל למקום 7, ואז צנח יותר מהר מפואד בלי מצנח. למרות שפול בטני (נפלאות התבונה, סיפורו של אביר) משחק שם את מיכאל, אחרון המלאכים שעומדים לצד האנשים, הסרט נכשל. אבל הרעיון של הסרט לא מקורי, שוב מלאכים מנסים להשמיד את האנושות, לטבוח באנשים. ההבדל הרציני הפעם הוא שמי שעומד מאחורי כל זה הוא לא אחר מאשר אדון עולם. הוא שלח את המלאכים להשמיד את האנושות, כנראה שמבול זה פאסה. ורק מיכאל הופך למלאך סורר שמנסה להציל את קבוצת האנשים האחרונה ואת המשיח החדש.
הסרט עצמו די משעמם וחוזר על 1000 סרטים שראינו לפני זה. חוץ מהרעיון שהפעם גם להוא במרומים נישבר מאיתנו. והוא אפילו לא הפך לנוכח-נפקד, אלא שעכשיו הוא מי שעומד מאחורי ההשמדה.
האלף החדש מאופיין במשבר אמונה חריף שבא לביטוי בקולנוע. אם בסוף שנות ה70 ראינו סידרה של סרטים על אלוהים חביב וזקן שעוזר לאנשים ומצחיק אותנו, האלוהים של האלף החדש הוא אפאטי במקרה הטוב , ילדותי במקרה המסוכן ונקמן מריר במקרה הרע. ההרגשה של העם האמריקאי היא שאין כבר על מי לסמוך, זו ביקורת שלא מופנה רק כלפי הדת אלא גם כלפי הממשל, הממשל שהיה כל יכול, עמוד השידרה של האומה הולך ונחלש, הולך וניכשל, הולך ומאבד עצמו לדעת.
עולם שבו האזרח הקטן חסר כוח מול איתנים כאלה גדולים המנסים להכשיל אותו, אם בכוונה ואם בטיפשותם .
מסקנה
אין אלוהים, או שיש, אז אין נשיא אמריקאי ? המממ תשאלו את הלובים