ניגון אלף המיתרים
האם?האם – איזו שאלה יפה זו? שאלה כל כך פשוטה עם השלכות כל כך גדולות. תשובה לשאלת "אילו" מוגבלת רק בדבר אחד וזה הדמיון של העונה.
מה היה קורה אילו הייתי מאחר לטיסה שלי? אולי הייתי פוגש את אשת חלומותיי ומתחתן? אולי הייתי נפגע על ידי אוטובוס? או שמא הייתי פוגש זר מסתורי שהיה מעניק לי כוח מעל לזה של כל בן תמותה?
אתם יכולים לדמיין את זה?
 |
| גולות! |
אנשים תמיד חשבו על מה היה יכול לקרות אילו,עוד לפני שבאה הפיזיקה ופיתחה תאוריה שלמה סביב זהואמרה לנו שלא רק שאנחנו חושבים על זה, זה קיים ביקום מקביל כל שהוא.
פעם, עוד לפני שכמה מדענים פיתחו את האטום ויחד איתו את קופסת הפנדורה הזו שנקראת פיזיקה קוונטית,היו סופרים, אנשי רוח ואפילו היסטוריונים שהשתעשעו עם הרעיון של "מה היה קורה אילו?"
כיום יש זרם שלם ולגיטימיבחקר ההיסטוריה שמתמקד בשאלות "אילו?". בתחום של ההיסטוגרפיה הוירטואלית, היסטוריונים יושבים ומנהלים קווי זמן מקבילים לשלנו, על מנת לראות תוצאות שונות ולקבוע את חשיבותם של אירועים כאלו ואחרים.
אפילו וינסטון צ'רציל, ראש ממשלת בריטניה בזמן מלחמת העולם השניה, כתב מאמר עוד ב1931 בו הוא מתאר מה היה קורה אילוגנרל לי, מנהיג כוחות הפדרציה האמריקאית, היה מנצח במלחמת האזרחים האמריקאיתנגד הכוחות הצפוניים ושילטונו של אברהם לינקולן.
 |
| היה כאן מישהו שעשיתי לו קרניים, אבל הוא ברח |
ההיסטוריה הוירטואליתהיא אכן כלי נפלא, רק שלפעמים אפשר למצוא בין כל השאלות האקוטיות והמעניינותגם מחקרים יותר תמוהים. ישנו מחקר מפורסם בתחום זה ששואל שאלה מאוד פשוטה –מה היה קורה אם היטלר היה שותה תה במקום קפה ב30 לאפריל 1945 (היום שבו הוא התאבד). כנראה שכלום. הוא עדיין היה מתאבד ודבר לא היה משתנה. אך מה היה קורה אילו נסיון ההתנקשות שלו ב44 היה צולח? שם נפתח מספר רב של אפשרויות, שרובן מובילות לכך שגרמניה היתה פורשת ממלחמת העולם השניה הרבה לפני שזו היתה מושמדת ומנוצחת.
אז נכון שהיום רוב האנשים מדברים על היסטוריה חלופיתבמושגים של יקומים מקבילים ופיזיקה קוונטית. אבל האמת היא שהרעיון היה קיים הרבה לפני כן, אלא שהפיסיקה הקוונטית רק העניקה לרעיון מסגרת מדעית.
הצורך בעולמות מקביליםמגיע מבעיה אמיתית שהיתה לפיסיקאים. בתורת הקונטים, כאשר מודדים את אורכו וטיבו של גל/חלקיק זה או אחר,מקבלים תוצאה מאדמוזרה. הגלים היו מתנהגים בצורה לא הגיונית, הם היו קורסים ואז נעלמים ופתאום חוזרים ואז שוב נעלמים וחוזרים. איש מן המדענים לא ידע לאן החלקיקים נעלמים.איך חלקיק מפסיק להתקיים ואז שוב חוזר להתקיים? ועוד יותר מוזר, מסתבר שכאשר מסתכלים על חלקיק, הוא מתנהג אחרת לגמרי מאשר כאשר לא מסתכלים עליו. זה כמו להגיד שצלחת היא מרובעת, אבל כאשר מישהו מסתכל עליה היא מיד הופכת להיות עגולה. זו עובדה שמאד קשה למדע להתמודד איתה.
בשביל להסביר חלק מהתופעות המוזרות הללו, צצה התאוריה של עולמות מקבילים, כלומר, שכאשר החלקיק נעלם הוא בעצם מופיע ביקום אחר וחוזר לשלנו . כך שיש מספר אין סופי של עולמות, כאלו השזורים יחדיו בקו זמן אחד. הם אף שותפים לאותם חוקים פיזיקלים שיכולים להיות ביניהם שינויים קטנים או אפילו גדולים,אך אין דרך לתקשר בין היקומים, מה שמקשה לאשר או להפריך את התאוריה הזו.
 |
| נוצץ! |
אחרי ההקדמה הזו, נתחיל השבוע בסדרת כתבות על יקומים מקבילים בקומיקס. "מה היה קורה אילו?" על עולמות שבהם אנשים מוכרים נראים קצת אחרת. עולמות שהיו יכולים להתקיים וכאלו שאסור שיתקיימו. גיבורים ונבלים שלנו במראה המעוותת.
נחזור למסלולה"מה היה קורה אילו בקומיקס".
ויהי אור, יקום ראשון
אז נתחיל עם השחקן המרכזי בזירה הזו, DC קומיקס, לא רק מכיון שהיא הותיקה בין שתי חברות הקומיקס המרכזיות, אלא גם מכיון שהיא הראשונה שנגעה באפשרות של התעסקות עם עולמות שונים מההיסטוריה שהיא בנתה לעצמה.
בעתיד המשחק שלה עם יקומים מקבילים יצא מכלל שליטה ויגרום לבלגן עצום אצל הקוראים, אך לא נקדים את המאוחר.
 |
| במופע של דודו ארז |
DC קומיקס בונה את היקום שלה סיפור אחר סיפור, נדבח אחרי נדבח מ1937. במשך השנים הם בנו יקום שלם. במשך השנים, מכל מיני סיבות, אם זה כדי לבדוק את הצנזורה או כאקט שיווקי ואם זה היה סתם מתוך שיעמום של הכותבים, היו יוצאים סיפורים דמיוניים (Imaginary Stories)לדוכני העיתונים, סיפורים בהם היו מתרחשות התרחשויות שונותשלא היו קשורות ליקום בו הסיפור בדרך כלל מתרחש.
DC לא ביזבזה זמן, ואת הסיפור הדמיוני הראשון שלה היא פרסמה כבר ב1942. בסיפור כמובן מככב סופרמן. הסיפור ההזוי משהומתרחש בעולם בו לואיס וקלארק הולכים ביחד לראות את הסרט המצויר של סופרמןשבדיוק יצא באותה שנה. לאורך כל הסרט הוא מנסה להסיח את דעתה כדי שלא תראה בסירטון שקלארק קנט הוא בעצם סופרמן.
 |
| "היי תראו זה אני שם ! " |
הקומיקס יצא כמובן כאמצעי פרסום לסדרת הסרטים המצויירים של מקס פליישר המבוססים על הדמות המפורסמת.
ליקומים המקבילים לקח קצת יותר זמן להופיע– בערך עשור. הפעם הראשונה שנתקלים בסיפור על עולם מקבילזה רק בוונדר-וומן 59 משנת 1953. כמעט 10 שנים אחרי הסיפור הדמיוני הראשון, שמאז הפכו לעניין שבשיגרה.
 |
| תאומות, זה תמיד סקסי |
אך למזלנו, בספרות זה איננו נושא חדש. אפשר אפילו למצוא לו יחוס בעליסה בארץ המראות, בו עליסה עוברת לעולם מקביל, שהוא עולם ראי של העולם שלנו.
כך גם וונדר–וומן מגיעה לעולם מקביל לעולם שלנו, שם היא פוגשת את בת דמותה והן נלחמות ביחד בנבל משותף.
אבל יקומים מקבילים עדיין היו תעלומה. אפילו המדע עדיין לא גילה אותם. תאורית העולמות המרובים בתורת הקוונטים, וההיפותזה הידועה של החתול של שרדינגר, עדיין לא הגיעו לעולם. שרדינגר והחתול שלו יגיעו לעולם רק ב1957.
 |
| *אף חתול לא נפגע במהלך האיור |
ההבלחה הזו של וונדר–וומן היתה בדיוק זה– רק הבלחה. אולם כאשר שרדינגר יוצא עם המאמר שלו, ב57, DC נזכרת בסיפור הישן הזה, ושולחת שוב את וונדר–וומן ליקום מקביל נוסף.
אבל הפריצה הגדולה של העולמות המקבילים קרתה רק ב61, בסיפור הקלאסי של הפלאש "פלאש של שני העולמות" (Flash of Two Worlds!), אז הוצג לראשונה כדור הארץ-2. כדור הארץ-2 היה בעצם טכסיס שיווקי של DC, להחיות מחדש דמויות פופולריות שהיו קיימות בתקופת הזהב של הקומיקס בשנות ה40. רוב הדמויות מאותה תקופה לא שרדו חוץ מחופן, ועכשיו DC יכולה להחזיר אותן בטענה שהן לא נעלמו אלא פשוט חיו בעולם מקביל.
 |
| נעים מאוד אני, תכיר .. עצמי |
אפילו סופרמן לא היה חסין, ואף הסתבר שדמותו מהשנים הראשונות 30-עד 40 בכלל לא היתה דמות סופרמן שהכרנו, אלא שזה היה סופרמן מכדור הארץ 2.
שם נולד המולטיוורס המפורסם שנפרש על פני עשרות עולמות. לכל עולם חוקים משלו וסט גיבורים משלו.
 |
| אני, עצמי, אנוכי, והחברה…. |
במקביל, בשנות ה60 , הסיפורים הדמיוניים התחילו לצבור תאוצה ופופולריות רבה בקרב הקוראים, בעיקר בכותרים של סופרמן.
הרבה מאוד מסיפורי סופרמן המדומיינים סבבו בעיקר סביב סופרמן ולואיס, על החתונה שלהם, על הילדים שלהם, על היחסים שלהם וכו…
 |
| תעזרו לנו לעזור להם. |
אך מפעם לפעם היה צץ סיפור באמת מעניין, כמו למשל סיפור "המוות של סופרמן" מ1961.
בגליון 149 נפתח סיפור המתפרש על פני שלושה גליונות, בו לאקס לות'ר סוף סוף מצליח להרוג את סופרמן אחרי יותר מ20 שנה. הקומיקס יצא בזמנו כטבילה במי הצנזורה העצמית שהטילה על עצמה תעשית הקומיקס באותה תקופה. אחד החוקים האקוטיים ביותר היה שהטוב תמיד חייב לנצח. אבל בסיפורים הדמיוניים היה כל פעם נסיון לדחוף את גבולות הצנזורה קצת יותר.
 |
| "כן, אני חושש שיש לו ברונכית" |
זאת גם היתה הפעם הראשונה שסיפור התפרש על פני יותר מחוברת אחת. עכשיו זאת היתה הקשת הסיפורית הראשונה של DC. עד אותה תקופה כל חוברת עמדה בפני עצמה.
סיפור דמיוני נוסף של סופרמן ובאטמן אחים, הסיפור מגולל מה היה קורה אילו הזוג קנט היה מאמץ גם את ברוס ווין אחרי שהתייתם. חוץ מהשינויים הבסיסיים בסיפור, כמו שסופרמן הופך למגן של גות'הם ולא של מטרופליס, גם הפעם הסיפור הדמיוני נתן מסגרת להתפרעות בפנטזיות אפלות. במקרה זה, לאקס לות'ר רוצח את הזוג קנט לקראת סוף הסיפור. בתמורה, ברוס ווין הופך לבאטמן ומנסה לרצוח את לות'ר.
 |
| we are famly |
שוב הסיפור הדמיוני נתן דרור ליצירה אפלה יותר, מה שלא היה ניתן לעשות בסדרת הרצה רגילה של הדמויות.
אבל לקראת סוף שנות ה70 ותחילת ה80, כל עניין היקומים והסיפורים הדמיוניים התחיל להתבלבל, ונוצר פלונטר בלתי ניתן להבנה של מהלך הסיפור.
DCהבינה שאין מנוס, והחליטה, בהחלטה אמיצה דאז, פשוט ללחוץ על כפותר האיתחול.
אבל לפני כן, שירת הברבור האחרונה לשתי הסוגות – גם לעולם המולטיוורס וגם לסיפור הדמיוני.
המולטיוורס קורס לעצמו לאחר מאבק ביצור רשע שמשמיד יקום אחרי יקום. הגיבורים מקריבים את עולמותיהם על מנת שעולם חדש ינצל ויבנה מחדש. ההחלטה הזו בעצם סימנה ותחמה מחדש שתי תקופות של העולם של הקומיקסים של חברת DC
 |
| היה נעים להכיר, להתראות בגלגול הבא |
פרה–קרייסס ופוסט–קרייסס (לפני ואחרי הקרייסס).
מור, אשר התבקש לכתוב את הסיפור הגדול שיוביל בסופו של דבר להשדמת היקום, שקד על סיפור בשם "דימדומי האלים". את הסיפור הוא ביסס על האופרה של המלחין הגרמני ריכרד ווגנר. סיפור מלחמה אפי שבו אף אחד לא נשאר עומד, כולם בכולם עד האחרון שבהם.
אבל DC החליטה לדחות את ההצעה שלו.מאוחר יותר הוא יתבע את DC בטענה ש"קינגדום קאם" נעשה בהשפעה של הסיפור שהוא הגיש להם לפני שנים.
אבל DC החליטה לדחות את ההצעה שלו.מאוחר יותר הוא יתבע את DC בטענה ש"קינגדום קאם" נעשה בהשפעה של הסיפור שהוא הגיש להם לפני שנים.
אבל לפני כן, הוא התבקש לכתוב את הסיפור האחרון של סופרמן, והוא אכן כתב סיפור בשני חלקים, הידוע בתור "מה קרה לאיש המחר?" הסיפור התפרסם ב1986 בכותר סופרמן מספר 423 ואקשן קומיקס 583.
העלילה עצמה קצת פתלתלה. הסיפור מתרחש 10 שנים לתוך העתיד (עבר?) ב1997. כתב של עיתון הדיילי פלאנט מבקר את לואיס ליין–אליוט, אישה בוגרת, ובעבר אף כתבת בעיתון ואשת סודו של סופרמן. השניים נפגשים והוא מראיין אותה על האירועים שהביאו להעלמותו של סופרמן לפני כעשור.
 |
היא מגוללת את הסיפור על כך שיום אחד כל נבליו ושונאיו של סופרמן גילו את זהותו הסודית כקלארק קנט והחליטו לקשור קשר ולהתנקש בו. במקביל המחשב החייזרי, ברייניאק, חוזר לכדור הארץ,הורג את לות'ר ומשתלט על גופו,הורג את אהבת נעוריו של קלארק קנט, לאנה לאנג, לא לפני שהיא שוברת את מפרקתו של לות'ר ובכך מנטרלת גם את בריניאק. גימי אולסון גם הוא מקריב את עצמו למען סופרמן. לבסוף סופרמן מבין שמאחורי אירועים פנטסטיים כאלו יכול לעמוד רק "מקסיזפוליק", יצור קסום מהמימד החמישי.
לאחר קרב קצר סופרמן משגר את היצור הנתעב לכלא במימד הפנטום , מקסיזופליק נלחץ ומנסה לברוח חזרה למימד החמישי ונקרע בין המעבר למימד החמישי ובין הפנטום. מקסיזופליק לא שורד את הקריעה, צונח ומת כשהוא מבותר לשני חלקים.
 |
| מישהו התחרפן |
סופרמן, שעבר על הקוד הראשון שהציב לעצמו– לעולם לא לקחת חיים, מחליט ליטול מעצמו את הכוחות בעזרת קריפטון המוזהב, ולאחר שנשאר ללא כוחות הוא נודד אל השממה הקפואה של הקוטב הצפוני.כאן מסיימת לואיס את הסיפור שלה, ויש לשער שהוא החליט ליטול מעצמו את הכוחות וללכת כמנהג האסקימוסים אל עבר השממה הלבנה ולמצוא בה את מותו.
כאשר הכתב עוזב, יוצא בעלה החדש של לואיס, מר אליוט, ולקורא מתבררת האמת. מר לואיס הוא לא אחר מקלארק קנט/סופרמן – עכשיו אדם רגיל ללא כוחות, החי חיים פרבריים.
 |
| זה סופרמן או ברט רנולדס? |
כאן בעצם תם העידן של הסיפורים הדמיוניים, אבל לא הסתיים.
בשבוע הבא אין מקום אחר.
המשך התעללות DC בדמויות הגיבורים שלהם ביקומים אחרים.
 |
מסקנה
יש יקומים שאני זה אני, ויש יקומים שאני זה אתה (מפחיד)
העולם המופלא של התרבות 